נשים בצד את האתגרים האקטואליים של תעשיית השבבים, ונחזור שנתיים וחצי אחורה. חוץ מתחושת סוף העולם שבאה עם התפשטות הקורונה והסגרים הארוכים, בסוף אפריל 2020 התרחש אירוע ששינה את פני תעשיית השבבים. אחרי שקיבלה את האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אנבידיה (Nvidia) השלימה את רכישת מלאנוקס הישראלית בכמעט 7 מיליארד דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר של אנבידיה ובאקזיט השני בהיקפו הדולרי בהיסטוריה של מדינת ישראל.
האקזיט הזה מהר מאוד התברר כמשתלם לכל הצדדים, כולל לאקוסיסטם המקומי. התחרות הגוברת בין אינטל הוותיקה לאנבידיה החדשנית וההעמקה של נוכחותה בישראל יחד עם ענקיות נוספות כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון - יצרו כאן סוג של גן עדן למפתחים, מהנדסים ויתר שרשרת פיתוח השבבים המקומית, והעניקו לכלכלה המקומית כוחות חדשים.
עוד בפרויקט האקזיטים: האקזיט ששבר את רף מיליארד הדולר
אם תשאלו את איל וולדמן, מייסד מלאנוקס ומי שניהל את החברה מאז היווסדה ב-1999 ועד מכירתה, הוא בכלל היה נגד המכירה ולא שש לוותר על הבייבי שלו. מלאנוקס הצליחה להפוך מחלום על הנייר לשלושה מרכזי פיתוח חדשניים. היא הונפקה בהיקף של 500 מיליון דולר ב-2007 ועלתה ביותר מ-1,000% ב-12 שנים, ונסחרה לפי שווי שוק של למעלה מ-5.5 מיליארד דולר ב-2019 בעת ההכרזה הראשונית על הרכישה.
עברו שנתיים וחצי מאז שמלאנוקס נרכשה ועדיין אי אפשר לפרסם חלק מהאירועים שאירעו בתהליך וחלקם נחשפים כאן לראשונה. "המשא ומתן נמשך חודשים על גבי חודשים והתנקז כולו לשיחה אחת. זה היה תהליך מאוד ארוך ומתיש, אבל ברטרוספקט זה היה שווה את זה וגם היה הדבר הנכון לעשות", אומר וולדמן ל-tech12.
למה רצתה אנבידיה לרכוש את מלאנוקס
מלאנוקס התמחתה בתכנון מעבדים גרפיים ומוצרים שמאיצים את העברת המידע ברשתות מחשבים, ואנבידיה רכשה אותה כדי שתייצר את רכיבי התקשורת שיחברו בבינה מלאכותית בין כל אותם מחשבים. הסינרגיה הטכנולוגית הזו הביאה לא מעט אנליסטים ומשקיעים לקבוע שאנבידיה היא מובילת השוק העולמי בפיתוח שבבים, ב-GPU וגם ב-DPU, שזו יחידת פרוססינג של דאטה שמבוססת על טכנולוגיית BlueField של מלאנוקס. בסוף נובמבר האחרון אנבידיה השיקה את הדור החדש של רשתות ה-InfiniBand, שנקרא אחר כבוד Mellanox 400G InfiniBand. עד אז אנבידיה הייתה היחידה שהציעה תעבורת רשת של 200 גיגה-ביט לשנייה, ועם המוצר החדש היא הכפילה את זה ל-400.
איל וולדמן, מייסד מלאנוקס: "בזכות רכישת מלאנוקס, היום יש לאנבידיה פתרון קצה אל קצה הכי מתקדם בשוק. זה נותן לה יתרון משמעותי בתחום החיבוריות. אני מאמין שרכישת מלאנוקס היא אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו לאנבידיה לעקוף את אינטל"
"בזכות רכישת מלאנוקס, היום יש לאנבידיה פתרון קצה אל קצה הכי מתקדם בשוק", אומר וולדמן. "זה נותן לה יתרון משמעותי בתחום החיבוריות וזה בעצם מהווה סוג של מכפיל כוח שהופך את המשוואה לאחד פלוס אחד שווה חמש. אני מאמין שרכישת מלאנוקס היא אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו לאנבידיה לעקוף את אינטל", הוסיף.
וולדמן לא טועה. נכון שב-2020 היה את הראלי המטורף בשווקים של וול סטריט בשל התערבות הפד במשבר הקורונה, אבל ב-1 במאי 2020 מחיר מניה של אנבידיה עמד על 70.7 דולר, ופחות משנה אחר כך, בפברואר, מחיר המניה הגיע כבר ליותר מ-150 דולר. מאז קרו הרבה דברים, אבל את הערך שלה החברה אנבידיה קיבלה.
במסיבת עיתונאים מקוונת במרץ השנה, ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, הסביר כמה חשובה מלאנוקס לחברה שלו: "מלאנוקס היא חברה של פעם בחיים ואי אפשר לבנות עוד מלאנוקס", אמר הואנג. "את הפלטפורמה שהם יצרו ואת המערכת שהם בנו במשך השנים לא היינו יכולים לפתח בעצמנו. בזכות מלאנוקס אנו מכוונים את העתיד שלנו לעבר מחשוב עתיר ביצועים", הוסיף.
אבל למלאנוקס היה עוד תפקיד עבור אנבידיה: דריסת רגל מהותית באקוסיסטם הישראלי. מלאנוקס ואנבידיה חתמו בחוזה כי מרכז הפיתוח של מלאנוקס ישאר בארץ לפחות שנתיים אחרי השלמת העסקה, אבל נראה שהסעיף הזה היה קוסמטי בעיקרו ומאז אנבידיה בעיקר הגבירה את הנוכחות שלה בישראל: כבר ב-2016 הקימה ענקית השבבים מרכז פיתוח מקומי שכלל עשרות עובדים והתרכז בתחילה בעבודה עם סטארט אפים ישראליים. ב-2018 הקימה מרכז מחקר לתחומי הבינה המלאכותית. ממעסיקה של כ-200 עובדים בישראל, המריאה דריסת הרגל המקומית של אנבידיה ל-2,800 אחרי שרכשה את מלאנוקס. כיום נמצאת החברה בהליכי גיוסים בלתי נגמרים במטרה להמשיך להרחיב את פעילותה כאן.
"באנבידיה בארץ בונים את הממד השלישי של האינטרנט"
עדות נוספת על חשיבותה של מלאנוקס לאנבידיה קשורה בהתברגות שלא מעט מבכירי החברה בתפקידים בכירים באנבידיה העולמית. ד"ר מיכאל כגן עבר את כל השרשרת - מלהיות המנהל של וולדמן באינטל, דרך ייסוד מלאנוקס, הרכישה של אנבידיה וכיום ה-CTO של אנבידיה העולמית. "עבדנו עם אנבידיה עשור לפני הרכישה וזו הייתה התקרבות מאוד מעניינת", אמר כגן ל-tech12. "התחלנו מדאטה סנטרז ותקשורת והם באו מהקליינט. ההתפתחות הזו של עיבוד הנתונים של רשתות נוירוניות, מה שהיום קוראים לו AI, יצר קשר וצורך לחבר את יחידות החישוב של אנבידיה עם התקשורת המהירה של מלאנוקס".
אחד מהפרויקטים שכגן היה הכי גאה בהם כשעבר באינטל, היה של בניית פרוססור 860, אבל אינטל קברה את הפרויקט. כשאנבידיה רכשה את מלאנוקס הוא חזר לעבוד בדיוק על הפרויקטים הללו, שלטענתו מהווים את העתיד של כוח המחשוב במאה הנוכחית. "כשג'נסן הכניס אותי לתפקיד הוא אמר לי שהתפקיד שלי זה לאגד את הטכנולוגיות של אנבידיה בשביל לבנות את המחשוב החדש שלנו, שיהיה הבסיס של הממד השלישי של אינטרנט. היום האינטרנט זה דו ממדי והתקשורת הבין אישית היא הרבה יותר מזה - וזה מה שאנחנו עושים.
"לפני פחות משנה הקמנו מערך פיתוח של פרוססורים. כיום יש את ה-CPU, ה-GPU ו-DPU ויש את הרשת שמחברת ביניהם. ממש לאחרונה השקנו פרוססור ראשון וזה סוג של סגירת מעגל מבחינתי. אנחנו בונים רק דברים שאין להם תחרות בשוק מכל מיני סיבות - או שלא מבינים למה, או שלא יודעים איך לפתח".
גם גדעון רוזנברג, סמנכ"ל HR ומשנה ליועמ"ש של אנבידיה העולמית, עבד 12 שנים בחברה ועבר לאנבידיה. "שנתיים וחצי מאז הרכישה ואנחנו רואים גידול מאוד נרחב בכמות העובדים בישראל", אומר רוזנברג. "למלאנוקס היו 3,000 עובדים בכל העולם וגדלנו ב-50% רק בכוח העבודה בישראל".
גדעון רוזנברג, סמנכ"ל HR ומשנה ליועמ"ש באנבידיה: "עצם זה שאנבידיה פתחה כאן את המרכז של ה-CPU, הפעם הראשונה שנבנה מרכז פיתוח של החברה מחוץ לארה"ב, מעיד לדעתי יותר מהכל על החשיבות של המהלך. זו הבעת אמון בישראל"
"עצם זה שאנבידיה פתחה כאן את המרכז של ה-CPU, הפעם הראשונה שנבנה מרכז פיתוח של החברה מחוץ לארה"ב, מעיד לדעתי יותר מהכל על החשיבות של המהלך", ממשיך רוזנברג. "זו הבעת אמון בישראל, אפשר היה לפתוח את מרכז הפיתוח בבוסטון או בכל מקום אחר, אבל בחרו דווקא פה. ולא בגלל שזול יותר או כל סיבה כלכלית אחרת, הדבר היחיד שהשפיע זה איכות האנשים".
מו"מ מתיש, פגישות סודיות ושיחה גורלית
נחזור לעסקה. כנראה שאנבידיה עצמה צריכה להודות לאלת המזל על העסקה החלומית שנפלה לחיקה, כי הכל החל בכלל מהצעה של חברה אחרת. ההצעה ההיא החלה את גלגולו של כדור השלג החיובי הזה - שהביאנו עד הלום. "הגיעה הצעת רכישה גבוהה מאוד מחברה ציבורית מוכרת", נזכר וולדמן, אך מסרב לומר מי היא אותה החברה.
בזמן המכירה היו שמועות עיקשות כי יש לחץ של הקרן האקטיבסטית סטארבורד - שתפסה פוזיציה בדירקטוריון החברה - שמיררה לוולדמן את החיים בכדי למכור ולממש. וולדמן מכחיש, ואומר: "הייתה לי חובה להביא את ההצעה לדירקטוריון והוחלט לראות אם אפשר לשפר אותה, אז פנינו לכמה חברות. אני מודה שלא הייתי בעד המכירה, אבל הבנתי שזה היה הדבר הנכון באותו הזמן גם לבעלי המניות וגם לעובדים ולכל בעלי העניין".
וולדמן מספר כי הדרך לחתימה הייתה קשה ורצופה מכשולים, הדלפות ואירועים, כזו שגם גבתה ממנו מחיר. "בהתחלה היו ארבע או חמש חברות במרוץ. ירדנו לשלוש חברות ולבסוף נשארנו עם אינטל ואנבידיה בקו הסיום. היו כל פעם הדלפות לתקשורת שלא ידעתי מאיפה הן יוצאות והיו בכל התהליך הזה הרבה אגו והרבה דולרים", הוא אומר. "היו שם כל מיני אירועים הזוים, שאת חלקם אני לא יכול לספר עד היום, אבל היו כל מיני פגישות במקומות מוזרים, כמו לדוגמה איזה חבר דירקטוריון שבמקרה הגיע לחנות רהיטים במוצ"ש לפגישה סודית עם סמנכ"ל בחברה כדי שאף אחד לא יהיה מסביבו. במובנים מסוימים המשא ומתן הזה נוהל כמו מבצע ביון".
בסוף, כשנמאס לו והבין כי הגיע לישורת האחרונה, וולדמן עשה צעד דרסטי על מנת להבטיח את האינטגריטי של המשא ומתן. "בארבעת הימים האחרונים של המשא ומתן נשארתי בבית בקליפורניה, ניתקתי את עצמי מהעולם ולא יצאתי בכלל. לא הייתי בקשר עם אף אחד. לא עם עורכי הדין, לא עם השותפים, לא עם הדירקטוריון, לא עם ההנהלה. עם אף אחד. ניהלתי את כל המשא ומתן לבד כדי למנוע כל סיכוי להדלפה. זה היה מאוד אינטנסיבי, אבל בסוף זה נסגר בשיחת טלפון אחת".
שיחת הטלפון הייתה מול בוב סוואן, שהיה אז מנכ"ל אינטל ונתפס כמי שבתקופתו ירידתה של החברה מגדולתה העמיקה. אינטל סבלה מתקלות ייצור רבות, פיגרה טכנולוגית בשחרור מעבדי 7 ננומטר חדשים. אינטל איבדה גם את ייצור המעבדים למחשבים של אפל, אחרי שסוואן סירב שמפתחת ויצרנית השבבים תתפקד כפאונדרי עבור החברה של טים קוק.
השיחה עם סוואן סתמה את הגולל. "היתה לנו הצעה של 125 דולר למניה מאנבידיה", מספר ולדמן. "הרמתי טלפון לסוואן, ואמרתי לו שאם הוא רוצה לקנות, הוא צריך לתת מחיר בטווח הגבוה של ה-120. הוא לא האמין לי, כנראה חשב שזה תרגיל, ולא הסכים. אחרי שסיימתי את השיחה, חייגתי לג'נסן (הואנג) וסגרתי את העסקה. אחרי זה סוואן ניסה ליצור איתי קשר, אבל שלחתי לו הודעה שסגרתי כבר עם אנבידיה ואנחנו לא יכולים להיות יותר בקשר. הוא היה בשוק ולא הבין מאיפה זה נפל עליו".
אף שדאג להתחייבות מצד אנבידיה לשמירת מרכז הפיתוח של מלאנוקס בארץ, וולדמן עצמו בחר לא להישאר בחברה. "אחרי 21 שנה כמספר אחד, לא הייתה לי שום כוונה להפוך למספר שתיים", הוא אומר בגילוי לב, אבל גם לא מצטער.
ובזמן שאנבידיה ומלאנוקס בתוכה ממשיכות לדהור קדימה ולעצב את עתיד המחשוב, האינטרנט, התקשורת והסיליקון ולהעמיק את הפעילות כאן - וולדמן כבר במקום אחר לגמרי. כיום הוא מטייל בעולם, הולך למשחקי כדורגל ומדי פעם גם משקיע כשותף שקט במיזמים שנראים לו אטרקטיביים.