אין הרבה נושאים יותר משעממים, כביכול, ממכס. אבל בסוף מדובר ברכיב מהותי בכלכלה הגלובלית וגם בצוואר בקבוק משמעותי בסחר הבינלאומי. חברת AiDock הוקמה ב-2018 עם התובנה הזו. "אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים בשרשרת האספקה העולמית הוא ההצהרה למכס", מסביר אדי גלנצן, מייסד שותף ומנכ"ל AiDock. "מדובר בפעילות שכמעט בכל העולם, גם בחברות המתקדמות ביותר, מתבצעת בשיטות מאוד מסורבלות, באופן שלוקח 60-30 דקות למשלוח, ובעלויות של עשרות דולרים להצהרה. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל כשמכפילים את זה במיליוני משלוחים לחברה לא גדולה בכל שנה - מדובר במספרים אסטרונומיים".
מה שהחברה עושה, בהפשטה, הוא לקחת את שטר המטען של משלוח, שהוא כמעט תמיד על נייר פיזי, לחלץ מתוכו בטכנולוגיות זיהוי טקסט (OCR) את הפריטים השונים, לסווג אותם לפי ספר המכס, יש דבר כזה, ולכתוב מה חובות המיסוי והיתרי היבוא שלהם. "אני אתן לך דוגמה. חברה מסוימת ניסתה להביא רכיב פלסטיק לבר מים שלה. עמיל המכס ביקש לשלם 12% מס על הפריט. אנחנו נכנסנו לתמונה ואמרנו שיש פה טעות, אם זה חלק ייעודי למכונה, המס אמור להיות אפס". את הדברים אומר תומר שמיר, מייסד שותף וסמנכ"ל התפעול בחברה, שגדל בתעשייה הזו. "או מקרה של יבואן שהביא רפידות ברקס. עמיל המכס טען שצריך אישור משרד התחבורה למוצר וקבע מס של 40%. אבל מכיוון שלא מדובר ב-Kit שלם אלא רק ברפידות בלם, לא צריך לשלם מס ולא צריך אישורים. עמיל המכס תמיד הולך על ה-Safe side, כדי שהמכס לא יבוא אליו בטענות".
מדובר בכסף גדול, מדגיש שמיר: "בעולם, שיעור הדיוק של עמילות מכס עומד על 75%. בקנדה חקרו את זה וגילו תשלום עודף שנתי של 700 מיליארד דולר בגלל מיסוי יתר. במערכת שלנו שיעור הדיוק הוא 95% מהיום הראשון והוא משתפר בהדרגה. אבל יש למערכת שלנו גם את האפשרות להגיד 'אני לא יודעת' או 'לא בטוחה' בפריט, וכאן משתלב העובד האנושי. אבל הוא משקיע את הזמן שלו רק במה שנחוץ, והמערכת לומדת ממנו".
תומר שמיר: "בעקבות הקורונה כולם מבינים מה זו שרשרת אספקה ומה המשמעות של אוניה שנתקעת. אנחנו פותרים בעיות של עבודה ידנית וחוסר דיוק של עמילי מכס בקביעת המס הנכון. בסוף זה קשור ליוקר המחיה כי חוסר היעילות של שרשרת האספקה מגולם במחיר העגבניה או הטלוויזיה שאתה רוכש"
גלנצן מסביר שהבינה המלאכותית שפיתחו אינה מיועדת להחליף את העובדים אלא לסייע להם להגדיל תפוקות. "המערכת שלנו בנויה מסדרה של עובדים וירטואליים, מתקשרת בעצמה עם הספקים והמשלחים, ולמעשה עושה עבור העובדים האנושיים את כל העבודה השחורה ומפנה אותם למשימות החשובות באמת". מלבד זה, AiDock יודעת לזהות אנומליות במשלוח: "אם עכשיו קיבלתי חשבונית על מברשת שיניים אבל היא במשקל 10 קילו ובערך של 1,500 דולר, אז מדובר כנראה בהונאה", מסביר שמיר. זה יכול להיות גם חמור מכך - ניסיון הברחה, פשיעה חמורה וכן הלאה. בפעילות זו היא מתחרה בחברה ישראלית אחרת: אולטרה.
שמיר קושר בין המשימה של החברה לבין יוקר המחיה: "הקורונה עזרה לנו במובן זה שעכשיו כולם מבינים מה זו שרשרת אספקה ומה המשמעות של אוניה שנתקעת - זה החלב בסופר שעולה יותר כסף. אנחנו פותרים בעיות של עבודה ידנית וחוסר דיוק של עמילי מכס בקביעת המס הנכון, ובסוף זה קשור ליוקר המחיה, כי חוסר היעילות של שרשרת האספקה מגולם במחיר העגבניה או הטלוויזיה שאתה רוכש".
AiDock רצה בשנה הראשונה לחייה על בסיס מקורות המימון של עצמה. אחר כך היא גייסה 5 מיליון דולר וכעת היא מכריזה על סבב נוסף של 15 מיליון דולר. את הסבב הובילה קבוצת ההשקעות הבריטית "קרלטון-ג'יימס" לפי שווי של 75 מיליון דולר. "בחרנו לא ללכת עם קרנות הון סיכון כדי לקבל מקסימום מימון במינימום מניות", מסביר שמיר. לחברה חמישה לקוחות גדולים מתחום השילוח או המכס ביניהם UPS ו-SGS, וכן לקוחה יפנית שמשתמשת ביכולות שלה לטובת ביטוח ימי. לחברה 32 עובדים.
גלנצן מסכם: "כבר היום הטכנולוגיה שלנו מסייעת לחברות שילוח מהגדולות בעולם לייעל תהליכים, לקצר אותם ולהכפיל תפוקות. ההשקעה תסייע לנו בחדירה לשווקים נוספים, בהם אנגליה, יפן ומקסיקו, באופן שהולך לחולל מהפכה בשרשרת האספקה העולמית".