בכניסה למשרדי Wi-Charge ברחובות ניתן לראות רכבות משחק שמסתובבות על מסילות מעגליות. הן עושות זאת כבר שנים בלי הפסקה. לעיתים, מה שנכשל הוא המכניקה: הגלגלים מתפרקים וצריך להחליף חלק כזה או אחר. לרכבות האלה לא מחליפים סוללות והן לא מחוברות לחשמל - הן מקבלות את האנרגיה שלהן דרך משדר שתקוע בתקרה - חשמל מהאוויר. זו ההבטחה הגדולה של חברת וי-צ'ארג', חשמל אלחוטי - חלום גדול, עם לא מעט אתגרים בדרך.
וי-צ'ארג' יצאה לדרכה הארוכה כבר ב-2010, אבל היזמים שלה הכירו עוד קודם לכן: "חלק מיזמי ומעובדי החברה הם בוגרי יחידת 81, עוד לפני ששמה היה מותר בפרסום", מסביר אורי מור, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה. מור הוא אחד משלושת יזמי החברה, ששירת ב-81, וכך גם ויקטור ויסליב, מנכ"ל החברה.
"בילינו שם יותר מעשור, קיבלנו פרס ביטחון ישראל שמה שנחמד בזה, שני דברים בעצם, זו ההכרה בפריצת דרך טכנולוגית שאשכרה השפיעה על ביטחון ישראל, והדבר השני זו גאווה גדולה לאמא, שעשינו משהו חשוב לטובת המקום הזה שאנחנו חיים בו", מספר מור.
השותף השלישי, בעל הרעיון, הוא אורטל אלפרט, אותו מור מגדיר: "גאון משוגע, ממשפחה של גאונים משוגעים". מסתבר שסבא של סבא שלו, עמד מאחורי הקמת שעוני השמש המפורסמים מעל שוק מחנה יהודה בירושלים, בתחילת המאה הקודמת. אלפרט לא גדל ביחידות הטכנולוגיה אלא בחיל הנדסה, "יש לי רישיון ל-D9", הוא אומר ביחס לשירות הצבאי שלו. אלפרט מכהן כ-CTO של החברה.
יזם ותיק עם אקזיט מרשים
ויסליב הוא יזם ותיק, עם אקזיט מרשים על החגורה: "ב-2001, אחרי שעזבתי את היחידה, הקמתי חברת סמי-קונדקטורס בשם פסעבה, שעסקה ב-FTTH, סיב עד הבית; בשנה שעברה התקינו לי כזה בבית", מספר ויסליב.
"ב-2006 החברה נמכרה ב-300 מיליון דולר ל-PMC סיירה ואני המשכתי שם עד 2009. ואז חשבתי לפרוש מעבודה, לעשות דברים שאני אוהב. לא הצלחתי לפרוש כי גיליתי שהדבר שאני אוהב לעשות זה לעבוד".
ויסיליב חיפש את ההר הבא לטפס עליו בדיוק כשאיש VC בתעשייה הכיר לו את אפלרט. אלפרט סיים מסע יזמי של עשר שנים בחברה בשם Mempile, שפיתחה סוג של DVD חדש עם טרה-בייט אחסון, עבור טושיבה. אבל טושיבה הפסידה במלחמת התקנים הזו לסוני (עם טכנולוגיית הבלו ריי) והחברה מתה.
אורטל אלפרט, CTO: "הייתי מקיף את העולם פעם בחודש, וכל פעם היה את האתגר הזה בטרמינל, איך לטעון את הטלפון? איך לטעון את הלפטופ? חשבתי שצריך חשמל אלחוטי ושבאמצעות לייזר אפשר להעביר חשמל. הייתי עובד על זה בלילות, במחסן, והגעתי למשהו שעובד"
"החזרנו 8 מיליון דולר שהיו בקופה וסגרנו את החברה", מספר אלפרט. "אבל לאורך השנים ב-Mempile היו לי צוותים בקולורדו וצוותים ביפן ויצא שהייתי מקיף את העולם פעם בחודש, וכל פעם היה את האתגר הזה בטרמינל, איך לטעון את הטלפון? איך לטעון את הלפטופ? חשבתי שצריך חשמל אלחוטי ושבאמצעות לייזר אפשר להעביר חשמל. הייתי עובד על זה בלילות, במחסן, הגעתי למשהו שעובד וכבר ב-2008 היו לי שני פטנטים".
אלפרט חיפש מנכ"ל וכאמור ומצא את ויסליב, שהביא את מור מהיחידה, אחרי שגם הוא רשם כבר אקזיט באותו זמן, והחברה הוקמה.
"בראשית החברה תהינו האם טעינה אלחוטית אפשרית: הפיזיקה אומרת שכן, הרגולציה אומרת שכן, אבל אבני הבניין עצמן לא קיימות", משחזר מור, "והחלטנו, בשילוב של נאיביות, אופטימיות וטיפשות, לפתח את כל החומרה הדרושה לטעינה אלחוטית. לא ידענו כמה זמן זה ייקח, אלו שלושה היריונות נפרדים, אבל זה לקח שמונה שנים".
בצד אחד של הפתרון יש משדר, לייזר באינפרא-רד. "זה כמו שמש כיוונית", מתאר מור. בצד השני יש מקלט, תא פוטו וולטאי. ויש עוד אבן בניין שלישית בפתרון, אבל היא סוד כמוס ויזמי החברה לא רוצים לדבר עליה. "יש לנו מעל ל-100 פטנטים", מספר מור.
להטעין אייפון וגלקסי ממרחק של ארבעה מטרים
ב-2018 וי-צ'ארג' הרגישה שיש לה "משהו" מספיק בשל ויצאה ל-CES, המכה של מוצרי הצריכה האלקטרוניים, והציגה שם את הפרוטוטייפ שלה.
"זה הפאבליק דמו הראשון שעשינו והראינו שאפשר לטעון אייפון וגלקסי ממרחק ארבעה מטר. אבל זו הייתה טעות לבחור בזה בתור האפליקציה הראשונה", טוען מור כעת ומסביר: "סמארטפון הוא המוצר היחיד, אולי גם הלפטופ, שאתה מוכן לטעון כל יום. הוא צורך 4 וואט והצלחנו להראות שבשלוש שעות אתה מקבל מהאוויר טעינה מלאה, אבל העולם רוצה 'טעינה מהירה', שאגב מקצרת את חיי הסוללה. אבל גילינו שיש עוד המון מוצרים שצורכים פי מאה או פי מאה אלף פחות חשמל מטלפון".
אם תיכנסו לאתר של וי-צ'ארג' תוכלו לקבל מושג מה עשויים להיות המוצרים האלו: בקר משחק לקונסולות למשל. אוזניות אלחוטיות. מברשת שיניים חשמלית - הרי בחדרי מקלחת ישנים אין נקודת חשמל, או לא בכמות מספקת למספר בני הבית. מנעולי דלת חכמים יכול להיות עוד פתרון, או שילוט דיגיטלי במתחם סגור. גם סנסור על רצפת ייצור יכול להיות אפליקציה רלוונטית, אבל סטארט אפ צריך להחליט "על איזה עץ להשתין", כפי שאומר מור.
חשוב להסביר, וי-צ'ארג' לא רצתה מעולם להיות חברה שפונה לצרכנים. היא חברה טכנולוגית שרוצה למכור רישיונות לטכנולוגיה שלה לחברות הקונסיומר. אבל היצרניות הגדולות בעולם, מה שמכונה OEM's, הם גופי ענק שלא ממהרים לשום מקום, בטח לא להמציא שוק מאפס. "יש פה בעיה קלאסית של ביצה ותרנגולת", מסביר מור בכנות, "ורייזון לא ישימו משדרי חשמל לפני שבאפל יהיה מקלט ואפל לא ישימו מקלט באייפון לפני שיהיו משדרי חשמל". אלו רק דוגמאות, אבל הבעיה ברורה.
וי-צ'ארג' חיפשה את החברה הראשונה שתהיה מוכנה לקפוץ למים הקרים. מור מקביל את זה לתופעה מעולם הטבע: "אחרי שפינגווינים מגדלים את הגוזל שלהם לגיל מסוים, הם נפרדים ממנו והולכים לים לאכול. הם הולכים קילומטרים, עומדים על קצה הצוק ו… מחכים; הם יודעים שיש סכנה בים. ואז או שפינגוין אחד נופל או שהוא נדחף, ורק אז כל היתר מצטרפים אליו". מסתבר שיש מונח כזה באנגלית: Being the First Penguin.
מור: "אפילו האיש שהמציא את המכולה, נאלץ לבנות שני נמלים כדאי שיאמצו את זה, והוא שינה את התעבורה של מטענים בעולם לנצח. הבנו שאנחנו חייבים לשלוט בגודל שלנו ולא להיות תלויים בלוח הזמנים של קורפורייט"
מור: "כשקוואלקום פיתחו את הצ'יפ של ה-CDMA (הטכנולוגיה הסלולרית שלימים הפסידה ל-GSM, א"ז) הם היו צריכים לפתח טלפונים משלהם כדי להוכיח אותה. דולבי עשו רמקולים עם ביטול רעשים לפני שהתעשייה אימצה את התקן; מוביילאיי מכרו את עצמם לפני שהם עברו למודל לייסנסינג (רישוי), יש הרבה דוגמאות כאלה", אומר מור.
לדבריו, "אפילו האיש שהמציא את המכולה, נאלץ לבנות שני נמלים כדאי שיאמצו את זה, והוא שינה את התעבורה של מטענים בעולם לנצח. הבנו שאנחנו חייבים לשלוט בגודל שלנו ולא להיות תלויים בלוח הזמנים של קורפורייט. כל עוד לא נייצר בעצמנו משהו, לא יהיה בשוק Sense of urgency. רצינו להראות איך נראים החיים בנוכחות חשמל אלחוטי. כשהדגמנו מברשת שיניים אלחוטית אנשים מכל העולם התקשרו וביקשו להיות Beta testers".
שתי האפליקציות הראשונות שהחברה בחרה לפתח הן שילוט דיגיטלי ובית חכם, וספציפית: מנעולים חכמים. "בתחום ה-Digital signage אין לנו יצרן, שם בנינו את המוצר הסופי", מספר מור ומכוון בדבריו לקטגוריה שמכונה Electronic shelf label - אמצעי שילוט במרכולים שמיועדים להציג מחיר, ולעיתים גם מבצעים או פרסומות.
"הרייטלרים מוציאים המון על פרסום אבל דווקא הסופר ריק מפרסומות, זה לא הגיוני", טוען מור, "אבל הבעיה היא שאין חשמל במדפים. בעזרתנו הריטיילר יכול לקדם את מוצר הבית, להביא את הסושיאל שלו לתוך החנות או לעדכן מחירים בקלות, מה שרלוונטי לעידן האינפלציה. יש כבר מאות יחידות כאלו בשוק, בארה"ב, ברזיל, מקסיקו, גרמניה, הונגריה ומלזיה".
האפליקציה השנייה היא מנעול חכם, וזה בשיתוף פעולה עם יצרנית צפון אמריקאית בשם Alfred. "יש להם מנעולים עם מנגנון יחסית כבד, שצורך יותר בטריות, ממש סוללה גדולה כדי להחזיק חצי שנה. מה שהם הכריזו איתנו זה מוצרים שהם Wi-Charge Ready, אבל זה לא מיועד לצרכן הסופי אלא לשחקני נדל"ן ובניינים".
הכוונה לבתי מלון, דיור מוגן או מנהלי נכסים, שיכולים לרשת את כל הבניין, והם לוקחים בחשבון את השירות לדיירים, חיסכון בסוללות ובעלויות התפעול. באתר של וי-צ'ארג' תוכלו לראות עוד שם גדול, Belkin, אחת ממותגי האקססוריז המוכרים בעולם וחברה בבעלות יצרנית הענק פוקסקון. אבל כרגע מערכת היחסים בין החברות מוגדרת כניסוי, ולא ברור לאיזו אפליקציה, האם ומתי השותפות תבשיל.
למעשה, לאורך השנים, וי-צ'ארג' מסרה מספר פעמים ש"עוד רגע" היא תהיה בשוק, ההבטחה שנדחתה משנה לשנה. כעת, לפחות אפשר לומר, יש כבר מוצרים ראשונים עובדים בשטח אבל החברה עוד רחוקה ממעמד של "סטנדרט" או מביקוש כזה שיוזיל דרמטית את עלויות היצור. מור מסתכל על חצי הכוס המלאה: "אנחנו כרגע היחידים בעולם, חברה מרחובות, שמיסחרה ומוכרת מכשירים שנטענים אלחוטית במרחק של עשרה מטרים".
כשזה יגיע לשוק כמה זה יעלה לנו?
"המוצר בסופרים עולה כמה מאות דולרים, וזה משקף החזר השקעה טוב לקמעונאי", משיב מור, "גם המנעול נרכש על ידי Real estate developer, שיודע לתמחר כמה זה שווה לו. אבל כשאתה תקנה את וי-צ'ארג' זה לא יעלה יותר מ-100 דולר, אחרת אתה לא תקנה את זה". עוד מכשלה שוי-צ'ארג' הייתה צריכה לעבור היא רגולציה - כפולה. גם אישור מה-FCC (רשות התקשורת האמריקאית) לוודא שהמוצר לא מפריע להתקני תקשורת אחרים בסביבה האלחוטית, וגם של ה-FDA - לוודא שהמוצר בטוח לשימוש ליד בני אדם. שני האישורים התקבלו כבר ב-2017.
ויסליב: "אף פעם הילדים שלי לא התעניינו במה שאני עושה, עם וי-צ'ארג' הם נורא מתלהבים, וככה אני יודע שאני עושה משהו נכון"
וי-צארג' גייסה עד היום 44 מיליון דולר מ"שורה ארוכה של משקיעים שעל רובם לא שמעת", טוען מור. רוב ההון שהושקע בה, פרטי, מאנג'לים. שמות כן מוכרים הם זהר גילון, סמי סגול, ערי סטימצקי, יעקב ריזמן. בחברה השקיעו גם Terra ונצ'ר פרטנרס, וקרן MAVERICK.עוד משקיע בחברה הוא Andrew Viterbi - אחד מהפאונדרים של קוואלקום, ואדם בעל זכויות בהיסטוריה של התקשורת האלחוטית. סך הכל לחברה 40 עובדים.
וי-צ'ארג' בחרה לצעוד בתלם הארוך. האם החברה שהתחילה, במחסן של אלפרט ב-2008 תהפוך לתקן מקובל בעולם הדיגיטלי ו"תשחרר מיליארדי מכשירים מסוללות וכבלים", כפי שכותבת החברה? אולי. יש מספיק חברות ישראליות שנכשלו במשימה הזו, אבל כשזה מצליח, זה יכול להיות אם-סיסטמס (דיסק און קי) או מובילאיי.
"העולם מתקדם על ידי זה שאחת לכמה זמן מישהו זורק יכולת טכנולוגית חדשה לעולם ואז אנשי הפרודקט באים ובונים את החיים הדיגיטליים שלנו. בתעשייה שהושקעו בה מעל מיליארד דולר אנחנו החברה היחידה בעולם שהצליחה ויש לה בשוק מכשירים שנמכרים ונמצאים בפאבליק ספייס. היחידה בעולם", מסכם מור. וויסליב מוסיף: "אף פעם הילדים שלי לא התעניינו במה שאני עושה, עם וי-צ'ארג' הם נורא מתלהבים, וככה אני יודע שאני עושה משהו נכון".