לפני כשנה קרה אירוע מכונן בסושיאל הישראלי. סערה בביצה המקומית. חשבון טוויטר אנונימי בשם "סטארטאפיסטים מצטלמים" (שמו שמור במערכת, והוא אף כתב עבורנו טור לרגל ההשקה) לקח את תמונות היחצ הקלאסיות של סטארט אפים - שלושה גברים לבנים, לבושים בחולצת טריקו עם לוגו החברה, מישירים מבט למצלמה בחיוך רחב של אקזיט - והחל לנעוץ בהן סיכות חדות של ציניות. "גייסנו ועכשיו אני תקוע עם שני אלה לעוד שנתיים", כתב מעל תמונה קלאסית של שלישיית מייסדים של חברת קריפטו; "ילדתי, אם תלמדי כל החיים, תבחרי נכון, תשקיעי ותצטייני - אולי תגיעי להיות ה-HR שלנו", כתב מעל תמונה מחייכת של חמישה גברים שייסדו חברת ענק מוכרת מאוד; "הפרק הזה של פאוור ריינג'רס, שטומי סוגר בו עסקה של 50 מ' סקנדרי", צייץ על (עוד) שלישיית מייסדים - שלפחות הפעם הקפידו שלכל אחד מהם יהיה טריקו בצבע אחר.
כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >
עם הימים צבר "סטארטאפיסטים מצטלמים" קרוב ל-6,000 עוקבים בטוויטר (TechPhotoshoots@), והפך לחשבון סאטירי נוקב על תרבות הדיון המזויפת סביב סטארט אפים בישראל. פוסטים באנגלית מצוחצחת בלינקדאין על הכרת תודה מזוייפת הוחלפו בתחילה בבדיחות על התמונות האיקוניות (אך כה קרינג'יות) של יזמים אחרי גיוס סבב הון - ובהמשך הפכו לביקורת על תופעות אחרות שקשורות לתרבות ההייטק בישראל, בהן חוסר השקיפות באופציות, היעדר הגיוון בחברות, השוויים המנופחים ועוד. אחד מהפאנצ'ים אפילו השתלב במערכון בארץ נהדרת (בדיחת ה"ווינרים והיוזרים" - שלו במקור). בהמשך, "סטארטאפיסטים מצטלמים" יצר רשימה של "פידטק", המאגדת את כל צייצני ההייטק הישראלי המרכזיים (חלקם גם מופיעים ברשימה שלנו). הוא עצמו כמובן, משמש כאחד הדוברים הבולטים ב"פידטק", שהולך וצובר תאוצה.
עבורנו, זה מייצג את אחד המאפיינים החשובים של השנה האחרונה בסושיאל ההייטק הישראלי: שיח עשיר, מכבד בדרך כלל, של חלוקת ידע, שאילת שאלות ודיונים מהותיים וערכיים - ולא רק פוסטים נוצצים על הצלחות שמכסים על קשיים וכשלונות.
רשימת 12 הדמויות המשפיעות על התוכן והסושיאל של tech12 מורכבת מנשים וגברים שתרמו השנה לשיח, לנטוורקינג, לחברותא, לדיון - באמצעות מהלכים אותנטיים שסחפו אחריהם קהילה שלמה.
ארבל זינגר וערן יעקובוביץ'
תפקיד: מייסדי קהילת צרות בהייטק
תפקידים נוספים: זינגר הוא VP Product בלייטריקס, יעקובוביץ' היה עד לאחרונה VP Marketing בלייטריקס
שנות לידה: שניהם ילידי 1986
צרות בהייטק היא כיום קהילת הפייסבוק החשובה והגדולה ביותר עבור תעשיית ההייטק הישראל. היא מונה מעל ל-120,000 הייטקיסטיות והייטקיסטים חברים, שמייצרים וצורכים תוכן באופן יומיומי. הקהילה, שנוסדה ב-2015 על ידי ארבל זינגר וערן יעקובוביץ' ומנוהלת על ידם עד היום, התחילה כמקום בו הייטקיסטיות והייטקיסטים צחקו על "צרותיהם" ("קיבלתי אייפון חדש, אבל רק 16 ג'יגה", "יש 10 טעמי גלידה במקפיא אבל אין אופציה טבעונית") אך הפכה לפלטפורמה שבה הם מדברים על מה שמעסיק אותם: טיפים לראיונות עבודה, מניות ואופציות, מו"מ, איזון בית עבודה ועוד. לאחרונה הושק ערוץ תוכן חדש תחת המותג, "הפודקאסט של צרות בהייטק".
מייסדי הקהילה, זינגר ויעקובוביץ', הם חברי ילדות. במקור שניהם מצפת, אך בעוד שזינגר עבר את מסלול "ההייטקיסט הקלאסי": (8200, מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, גוגל, מיקרוסופט וסטארט אפים נוספים - כיום הוא VP Product ב-Lightricks), יעקובוביץ' עשה מסלול קצת אחר: הוא עבד בסוכנות פרסום, השלים תואר בפילוסופיה, תקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית - ואז הצטרף ל-Lightricks כאחד מהעובדים הראשונים. לאחרונה פרש מהחברה אחרי שמונה שנים בהן כיהן כ-VP Marketing.
אורי אליאבייב
תפקיד: מנהל קהילת MDLI, מומחה AI ויועץ אסטרטגי
תפקידים קודמים: כתב טכנולוגיה
שנת לידה: 1990
לפני שש שנים היה אורי אליאבייב כתב טכנולוגיה צעיר, שבעקבות הרצאה שהאזין לה החל להתעניין בתחום ה-AI. כשראה שהחומר בעברית דל, הוא החליט להקים קהילה בפייסבוק, אליה העלה מדי יום תכנים שתרגם וערך בעצמו. דאז היה התחום בחיתוליו, אך כיום, הקהילה שהקים - "Machine and Deep Learning Israel" - כוללת למעלה מ-25,000 מומחים מכל הארץ, ונחשבת לקהילת ה-AI הבולטת והמקצועית בישראל.
מאז עובד אליאבייב בתחום במשרה מלאה, ופרט לקהילה שכבר יש לה אתר משלה, הוא אחראי על פרויקטים רבים לקידום ה-AI בארץ: מיטאפים, כנסים, קורסים, הרצאות וגם פודקאסט וניוזלטר מצליח. גם סקר השכר של הקהילה הוא החשוב בתחום ומייצר את הסטנדרט למשכורות. אליאבייב עצמו משמש כיום כיועץ אסטרטגי בתחום הבינה המלאכותית, אשר עוזר לחברות ולארגונים לבחור ולהטמיע פתרונות מבוססי AI. הוא עובד עם סטארט אפים קטנים, חברות גדולות, תאגידים בינלאומיים וגם משרדים ממשלתיים. לצד תחומי פעילות אלה, אליאבייב גם מרצה ומקדם את נושא הבינה המלאכותית למקבלי החלטות בבמות שונות בארץ ובעולם.
הדס אלמוג
תפקיד: מומחית ויועצת HR
תפקידים קודמים: סמנכ"לית משאבי אנוש באמדוקס, נייס ו-WalkMe
שנת לידה: 1971
הדס אלמוג היא כיום אחת מיוצרות התוכן החשובות בתחום ה-HR בארץ. לאחר 20 שנה שבהן היתה סמנכ"לית משאבי אנוש בחברות גלובליות כמו נייס ואמדוקס ובסטארטאפים כמו WalkMe ו-here mobility, היא כותבת מאז תחילת הקורונה טור שבועי בפייסבוק (שעבר בהמשך גם ללינקדאין) על השינויים הדרמטיים בשוק העבודה בעולם.
אלמוג משלבת ידיעות חדשותיות מהעולם ויוצרת חיבורים מעולמות שונים (אמנות, ספורט, ספרים, קולנוע ועוד) עם מחקרים חדשים ותובנות על עולם העבודה החדש; על גיוון והכלה; על קבלת השונה; על אומץ ניהולי; על אנושיות של ארגונים ועל קיימות. המאמרים שלה מקבלים מאות שיתופים, ומגיעים מעשרות אלפי צפיות ועד ל-140 אלף צפיות למאמרים שהפכו ויראליים (כמו "המדריך למקפצות קריירה" או פוסט שכתבה לאחרונה על ההבדל בתפיסה בשפה העברית בין נשים וגברים).
כיום אלמוג היא מומחית, מרצה, מייעצת ומלווה ארגונים וגופי משאבי אנוש, בתחומים של עולם העבודה החדש, גיוון והכלה וחדשנות. שווה מאוד לעקוב אחריה ואחר הטקסטים (גילוי נאות: הארוכים!) שלה.
הילה בקשי
תפקיד: מפעילת קהילת המיטאפיסטיות ופעילה לקידום נשים באקוסיסטם
תפקידים קודמים: מנהלת קהילות בפאפאיה גלובל, מנהלת תוכן ב-Metacafe
שנת לידה: 1982
קהילת הפייסבוק ה"המיטאפיסטיות", שהקימה ב-2019 הילה בקשי, נוסדה במטרה להנגיש את עולם המיטאפים והלמידה הבלתי פורמלית לנשים. אירועי הייטק מתאפיינים כבר שנים בנוכחות גברית בולטת, והקהילה של בקשי נוצרה במטרה לקדם השתתפות של נשים באירועים הללו ולפתח כישורי נטוורקינג, קשרי עסקים ועשייה משותפת. הקהילה מונה כיום כ-15 אלף איש, וחברות בה מנכ"ליות ודירקטוריות ומגוון נשים בעמדות מפתח בישראל ובעולם (ישראליות בלבד). לקהילה שותפים עסקיים רבים דוגמת אמזון AWS, גוגל, מיקרוסופט, Taboola ופייסבוק (Meta).
בקשי עצמה בעלת כ-20 שנות נסיון בהייטק הישראלי - היא שימשה כמנהלת מוצר, אשת מארקטינג ודיגיטל, מנהלת פיתוח עיסקי ומנהלת צוות בסטארטאפים ובחברות גדולות. כיום בקשי היא דמות מוערכת באקוסיסטם בישראל, וידועה בעשייה שלה למען קידום נשים. בנוסף מובילה בקשי קורסי הכשרה ליזמות צעירות, משמשת כיועצת בענייני נטוורקינג ומיתוג אישי ומעורבת בפרוייקטים נוספים - העוסקים כולם בקידום ובעשייה נשית.
אמיר ברקול
תפקיד: מנהל פעילות הסושיאל של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח
תפקידים קודמים: יועץ מדיה בגיתם
שנת לידה: 1986
לעמוד הפייסבוק של Microsoft R&D בישראל יש 55 אלף עוקבים. במרכז הפיתוח עצמו עובדים רק 2,500. זה, בקליפת אגוז, הסיפור של אמיר ברקול והסושיאל של מיקרוסופט.
עמוד פייסבוק של חברה מסחרית מקדם במהותו את הפעילות של החברה בארץ ואת מיתוג המעסיק שלה, כך שעל פניו מדובר בחומרים יבשים ומאוד פרסומיים. אבל בשנים האחרונות פרסמו במיקרוסופט בעמוד הפייסבוק שלהם פוסטים שזכו למאות אלפי אינטראקציות. הבולטים שבהם היו סרטוני הגיוס, שהגיעו למאות אלפי צפיות לאורך השנים: סדרת הסרטונים בכיכוב אילן פלד כמירי פסקל והסרטון בסגנון "מאסטר שף", שעלה במרץ השנה, הגיעו במצטבר למיליוני צפיות. אך לא רק הסרטונים יצרו תהודה: במיקרוסופט עורכים ברשתות החברתיות תחרויות לחלוקת סוואג גיקי, שכבר הפכו לוויראליות - כמו סוודרי חג מולד מכוערים ובובות פופ בדמותו של אושיית התכנות הפיקטיבית האהובה חזי לפלסיאן.
הבחירה בברקול ובסושיאל של מיקרוסופט לרשימה זו נעשתה משום שהם יצרו סטנדרט חדש למיתוג מעסיק בארץ. עמוד הסושיאל שלהם הוא היחיד בארץ שמגיע למספרים הללו. תוכן בעברית ובפייסבוק שיש לו גם פוטנציאל ויראלי אורגני וזכות קיום מחוץ לעולמות הקורפורייט נשמע כמו מדע בדיוני לפני כמה שנים, בעידן שבו רוב החברות היו רגילות לפרסם בלינקדאין ובאנגלית.
ברקול עצמו הוא גיוס נדיר בהייטק הישראלי: הגיע למיקרוסופט במקרה, אחרי שעבד ביחצ ושמע מחבר (אגב - החבר הוא ארבל זינגר מ"צרות בהייטק", שעבד דאז במיקרוסופט) שמחפשים מנהל סושיאל. "הרעיון עצמו הרגיש לי מגוחך – היה לי אפס ניסיון מקצועי אמיתי בתחום הסושיאל ואפס הבנה בעולם ההייטק, בקושי ידעתי ליישר טקסטים לימין ב-word", הוא מספר בכנות. "אבל קפצתי על ההזדמנות והצלחתי לשכנע את מיקרוסופט שלמרות חוסר הניסיון שלי, יש לי את היכולת לקחת נושא ולספר אותו באופן שימשוך אנשים. למזלי הם החליטו לתת לי צ'אנס".
מתי מריאנסקי
תפקיד: מפעיל קהילת עליית המכונות בפייסבוק, יזם ואמן גנרטיבי
תפקידים קודמים: מייסדי הסטארטאפ Meekan
שנת לידה: 1971
קהילת עליית המכונות שהקים מתי מריאנסקי ומונה כ-43 אלף עוקבים בפייסבוק, היא אחת מקהילות הטכנולוגיה המצליחות והמעניינות ברשת. היא עוסקת במפגש שבין טכנולוגיה, תרבות, בינה מלאכותית - והחיים עצמם. היא מגדירה את עצמה כך: "כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להצליח בעולם החדש! העולם שלנו משתנה במהירות. מי מפסיד ומי מרוויח? מי יתעשר ומי יישאר בלי עבודה? נעקוב אחר התקדמות הבינה המלאכותית. נסקור את השינויים במאזן הכח. נחשוף את תנועת הכסף מהמקומות הישנים למקומות החדשים. נצפה ברובוטים ששוטפים את הכלים וברחפנים עם רובים. נלמד, נסתגל, נשתפר. נקדם בברכה את אדונינו החדשים". בפועל, מדי יום עולים בקבוצה פוסטים שמבארים את ההתקדמויות הטכנולוגיות בעולם, בהם גם פוסטים שזוכים לאלפי לייקים ועשרות שיתופים, כמו הפוסט שהסביר במילים פשוטות את המחקר האחרון של גוגל על אודות הטכנולוגיה (המורכבת מאוד) של NSO.
מריאנסקי, מייסד הקהילה, הוא כיום אומן ויזם בתחום הבינה המלאכותית והאומנות הגנרטיבית: עבור כל עבודה חדשה, מריאנסקי בונה אומן מלאכותי חדש אשר יוצר את האומנות בפועל. פיסת התוכנה החדשה הזו מוטענת בחוקים וברעיונות ואז יוצרת באופן עצמאי עבודות חדשות ללא התערבות של האומן האנושי שיצר אותה. מעל 1,000 עבודות אומנות גנרטיבית של מתי נמכרו כ-NFTs בפלטפורמות שונות. בנוסף מריאנסקי מרצה בתוכנית התואר השני של "בצלאל".
בתפקידיו הקודמים, מריאנסקי היה ממייסדי הסטארטאפ Meekan. החברה יצרה רובוט שיחה, ונמכרה לקונצרן TX השוויצרי. לפני כן ייסד את סטודיו Supersize, שאפיין ועיצב כמה מן האתרים והאפליקציות הגדולים בישראל (אגב - בהם מאקו), וכן את גלריה 5070 לאומנות ישראלית.
ניר סבתו ואביעד בן יהודה
תפקיד: יוצרי פודקאסט התמונה הגדולה
תפקידים נוספים: סבתו הוא משקיע ב-Entrée Capital, בן יהודה עובד בצוות האסטרטגיה המרכזי של גוגל
שנות לידה: שניהם ילידי 1986
ניר סבתו ואביעד בן-יהודה הם היוצרים של פודקאסט "התמונה הגדולה" - פודקאסט בעברית על טק ואסטרטגיה, ומהדמויות הבולטות בסצנת "פידטק" השוקקת בטוויטר. בפודקסאט המצליח, סבתו ובן יהודה צוללים בכל פעם לאסטרטגיה של חברה אחרת, ומנתחים את המהלכים שביצעה מהקמתה ועד להווה. בפרקים הבולטים שפרסמו השנה, ניתחו את המהלך של Zillow לפעילות רכישת בתים והשבחתם - ואת נסיגתה המפוארת ממנה; את המודל העסקי של Affirm תוך הסתכלות על עולם ה-BNPL שמסעיר את השוק; והסבירו למה Stripe הפכה לחברת הפינטק הפרטית עם השווי הגבוה בעולם.
ייחוד התוכן שמייצרים סבתו ובן יהודה נובע מכך שעם התבגרות תעשיית הטק המקומית, זיהו השניים את הצמא ללמידה על מהלכים אסטרטגיים של חברות טכנולוגיה בוגרות יותר מעבר לים. ללא תמיכה של גוף מדיה גדול או ניסיון בתחום, השניים צברו קהל מאזינים גדול תוך זמן קצר, שברובו מורכב מעובדי תעשיית הטק בארץ. סבתו ובן יהודה מביאים איתם ניסיון אסטרטגי עשיר בחברות טכנולוגיה וחברות ייעוץ אסטרטגי. בזמן שהם לא מקליטים, בן יהודה עובד בצוות האסטרטגיה המרכזי של גוגל בארה"ב, וסבתו מסיים בימים אלו את תפקיד מנהל האסטרטגיה של הסטארטאפ Blend ומצטרף כמשקיע לקרן ההשקעות Entrée Capital.
רן בר-זיק
תפקיד: עיתונאי, מרצה וכותב ספרי לימוד
תפקידים נוספים: ארכיטקט תוכנה בסולוטו
שנת לידה: 1977
רן בר-זיק הוא אחד המפתחים המוכרים והבולטים בארץ, שמקדיש את חייו להנגשת עולם ההייטק לקהל הרחב והמתעניין. בר-זיק כתב ספרי לימוד בעברית (!) על ג'אווהסקריפט, Node.js ועוד, זאת במקביל לבלוג טכני שהוא מתחזק כבר 12 שנים. הוא פעיל מאוד ברשתות החברתיות ומשמש גם כעיתונאי טכנולוגיה ב"הארץ".
בר-זיק הגיע לפיתוח במקרה, וסיפורו האישי מוביל את האג'נדה שלו: כילד, לא היה לו מחשב בביה"ס והוא סיים בקושי רב בגרות של 3 יחידות במתמטיקה, רק בזכות השקעה מאסיבית של הוריו בשיעורים פרטיים. סביבתו, כך הוא מעיד, היתה דלה. לאור נתוני הדפ"ר והקב"א הנמוכים שלו הוא היה פסול קורסים כך שלא הצליח להשתלב ביחידות טכנולוגיות, וגם אחרי הצבא לא הצליח לרכוש השכלה גבוהה פורמלית. הוא עבד כמאבטח, אבל הימים היו ימי האינטרנט הראשונים ולבר-זיק היתה גישה טכנית, כך שהצליח להתברג במשרה זוטרה של תומך טכני. לאחר מכן השתלב בתפקיד טכני ב-012 כמנהל האתר והחל לבנות את עצמו מקצועית - הן בלמידה עצמאית, ולאחר מכן גם באוניברסיטה.
מאז הוא פועל כדי להביא את בשורת ההייטק לכמה שיותר אנשים. לדבריו, לאו דווקא כדי למשוך את כולם לעבוד בתחום אלא גם כדי להכיר את התחום ואת עולם המחשוב והאינטרנט שמשפיע על חיינו. "כשאדם מן הישוב מכיר יותר את עולם התכנות, ולו גם בקווים כלליים, הוא יוכל להגן על עצמו ועל משפחתו יותר טוב, לדעת להדריך את ילדיו, לדעת לסייע לקרובי משפחה ואפילו להשקיע את כספו בחוכמה", הוא מסביר. ביום-יום, בר-זיק משמש כארכיטקט תוכנה בחברת סולוטו.
נבות וולק
תפקיד: מגיש משותף של פודקאסט 30 דקות או פחות, יזם ומנטור
תפקידים קודמים: מנהל פעילות הסטארט אפים של מיקרוסופט בישראל, ראש הפעילות העסקית של Wix למפתחים
שנת לידה: 1979
נבות וולק הוא יזם מצליח ודובר בולט בקהילת ההייטק הישראלית. וולק פעיל מאוד בטוויטר ומרבה להופיע ("אני אוכל את הראש בכל מיני מוסדות אקדמיים על יזמות", כפי שהוא מגדיר זאת בעצמו), וגם מגיש ביחד עם אביב פרנקל מאז שנת 2017 את הפודקאסט "30 דקות או פחות", המביא מדי שבוע ריאיון עם דמות בולטת מעולם ההייטק. הוא נבחר לרשימה זו משום שבנוסף לכל אלה, הוא גם מהווה כתובת עבור יזמים מתחילים רבים שמחפשים ייעוץ והכוונה, ועורך עשרות פגישות מנטורינג.
וולק ידע לא מעט אקזיטים בחייו: הוא הקים ב-2001 את Cat4view שהתמזגה עם חטיבת TVgate של קומברס. הסטארט אפ השני שלו, Smart Content, נרכש ב-2006 בידי אמבלייז. הסטארט אפ השלישי שלו, CrossReader, נכשל - והוא מרבה לדבר על כך בפתיחות, וגם על כך שסבל בבית הספר ולא סיים בגרות, והשלים הכל במכינה אחרי הצבא (בכיתה י' המורה שלו המליץ לאמו לשלוח אותו ללמוד מסגרות, כדי שיהיה לו מקצוע). זה כמובן לא מנע ממנו להתקדם, ואחרי שמכר שתיים משלוש החברות שהקים, בשנים 2015–2018 ניהל את פעילות הסטארט אפים של מיקרוסופט בישראל. לאחר מכן עמד כשנתיים בראש הפעילות העסקית של וויקס למפתחים. בחודשים האחרונים הוא עובד על הסטארט אפ הרביעי שלו, שטרם נחשף.
ענבל אורפז
תפקיד: מייסדת מיזם #אישהבהייטק, יועצת אסטרטגית וחוקרת
תפקידים קודמים: כתבת הייטק ב-TheMarker
שנת לידה: 1986
ענבל אורפז היא מייסדת מיזם #אישהבהייטק להגדלת השיוויון המגדרי בהייטק. מטרת היוזמה היא להגדיל את כמות הנשים המועסקות בהייטק, תוך קידום שיוויון מגדרי ויצירת סביבת עבודה שוויונית ומעצימה. המיזם החשוב מתמקד ביצירת תשתית ידע מקצועית הבנויה על איסוף מידע מהשטח וניתוחו (למשל באמצעות ביצוע סקרים נרחבים), למידה מ-Best Practices של חברות הייטק ומחקרים בתחום בעולם. תשתית הידע משותפת עם קהילת ההייטק באמצעות בלוג, עמוד פייסבוק וערוצים נוספים, והיא מועברת לארגונים באמצעות הכשרות, הרצאות ותהליכי ייעוץ בחברות. למשל, באמצעות סיוע בניסוח מודעות "דרושות", כלים לזיהוי הטיות של מנהלים (בתחומי המגדר ובכלל), ומה הופך תוכניות התערבות לאפקטיביות ומה לא.
להבדיל מקהילות פייסבוק אחרות ברשימה זו, קהל היעד המרכזי אליו פונה "אישה בהייטק" הוא הארגונים ולא משתמשי הקצה, ובפרט הדרג המנהל והמגייס בהם. תכנים בולטים ב"אישה בהייטק" הם למשל "עשה ואל תעשה במודעת דרושות", למה סגירת פערי שכר מגדריים זה נכון גם בהיבט עסקי, ומיקוד בהשפעות הקורונה על תעסוקת נשים בהייטק.
אורפז עצמה היא יועצת אסטרטגית לסטארטאפים, חברות גלובליות, ולארגונים במגזר הציבורי בתחומי חדשנות. לשעבר כתבת הייטק של TheMarker, כיום היא חוקרת בתוכנית ליפקין שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי, דוברת ומרצה. המיקוד שלה הוא בתחומים של אסטרטגיית שיווק, גיוס ועולם העבודה המודרני, הקמת אקוסיסטמים יזמיים וחדשניים ותעסוקת נשים.
ליאור קרנכל
תפקיד: מנהלת יוזמת Startup for Startup של monday.com
תפקידים קודמים: Principal בקרן הון הסיכון Mangrove Capital Partners.
שנת לידה: 1987
אחד המאפיינים הבולטים של קהילת ההייטק בעולם - ובישראל בפרט - הוא הרצון האותנטי לשתף בידע. פעמים רבות אלו פוסטים פומפוזיים ומלאי חשיבות כמקובל בלינקדאין; אבל דווקא במקום לא צפוי - קהילה המנוהלת על ידי חברה מסחרית - התפתח בשנתיים האחרונות שיח משמעותי בין סטארטאפיסטים, משקיעים, ואפילו עובדים מתחילים. היוזמה, Startup for Startup, הוקמה על ידי monday.com בשנת 2018, במטרה לקדם שיתוף ידע, חוויות ותובנות וליצור שיח בין סטארטאפים בתעשייה. בתחילת הדרך היו אלה מפגשים פיזיים, אחד על אחד, אך כיום זו פלטפורמה הכוללת פודקאסט, ניוזלטר, בלוג שמארח יזמים ויזמות, מומחי ידע, אירועי אונליין (וגם פיזית כשמתאפשר), וכן קהילות שוקקות בפייסבוק ובלינקדאין.
בקהילת הפייסבוק הבולטת ישנם 17 אלף חברים, ואפשר למצוא שם הכל: מניפסט מנומק על חשיבותם של סטאר אפים לכלכלה הישראלית, פוסט קורע לב של יזם אנונימי שהשותף שלו החליט לעזוב וגם, כמקובל, סיפורי תעופה עצמית וחיפוש עובדים. באופן מפתיע, השיח כמעט חף מציניות, מכבד ותומך.
הצוות של Startup for Startup מנוהל על ידי ליאור קרנכל, שהקימה את היוזמה לפני 4 שנים ואף מנחה את פרקי הפודקאסט. בנוסף ליוותה קרנכל את סבבי ההשקעות של החברה וכן את תהליך ההנפקה שהושלם ביוני 2021. לפני כן השקיעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים במסגרת תפקידה כ-Principal בקרן הון הסיכון Mangrove Capital Partners.
רויטל לביא כהן
תפקיד: סמנכ"לית משאבי אנוש Rapyd
תפקידים קודמים: סמנכ"לית משאבי אנוש ב-NSO, מנהלת קרן השקעות GM, Powerhouse Ventures
את הערך בפרויקט על רויטל לביא כהן, סמנכ"לית משאבי האנוש של Rapyd, אפשר לחלק ללפני ואחרי אירוע הסרטון של סקאזי. אבל בין אם התחברתם לאג'נדה האגרסיבית שהובילה Rapyd השנה או לא - אי אפשר היה לפספס את מהלך הגיוס של החברה. כבר בתחילת 2021, Rapyd עשתה הכל כדי למצב את עצמה כגן עדן למפתחים צעירים וחובבי מסיבות, והשיקה מסעות יח"צ עצמיים ששטפו את תל אביב: קמפיין שילוט חוצות, טלוויזיה, רדיו, דיגיטל וכמובן השיא: מסיבה מפוארת ומוגזמת על גג עזריאלי, שעלותה הוערכה ב-10 מיליון שקל.
כבר אז רבו הצקצוקים על תרבות המסיבות של Rapyd (ציוץ ארסי במיוחד של מייסד Lemonade, שי וינינגר, גרס ש"חברות שמפרסמות עצמן באמצעות ההטבות השערורייתיות שהן מציעות לעובדים, מקבלות את העובדים שמגיעים להן"). בתגובה לביקורת, Rapyd (ואפילו המנכ"ל אריק שטילמן בעצמו, שפעיל בפידטק בטוויטר) החלו לפרסם את מסיבת הפורים שלהם ואף השיקו אתר ייעודי (!) שסופר לאחור עד המסיבה.
המסר של Rapyd ברור: כחברה שגייסה לאחרונה לפי שווי מוערך של כ-10 מיליארד דולר, לא מתנצלים. לא על הסגנון ולא על כמות הרעש שהם עושים. נהפוך הוא: בחברה, ששואפת לגייס השנה מאות עובדים נוספים, טוענים שבעקבות הקמפיין האגרסיבי הגיעו אליהם למעלה מ-1,000 קורות חיים רלוונטיים, מהם גויסו 100 עובדים.
ואז הגיע סרטון סקאזי, שבמהלכו התראיין לכאורה הדי.ג'יי לחברה והפגין התנהגות דוחה במיוחד, ששיאה צפיה בפורנו במשרד. בחברה טענו שסקאזי צילם את הסרטון על דעת עצמו, אבל גם אם זו האמת - הסרטון כלל עובדים של Rapyd ששיתפו פעולה, ובכל מקרה אין עוררין על כך שהוא צולם בחברה ובאישורה. בעקבות הסרטון הביקורת נגד Rapyd המריאה לשיאים חדשים: עינת גז, מנכ"לית פאפאיה, צייצה ש"לא הקמנו חברה כדי שלעובדים יהיו מקומות בילוי, גם לא כדי להיות מגניבים או להראות איך שורפים כסף על כלום". איש הקריפטו ומייסד קרן קוליידר אבישי עובדיה הוסיף: "זה מתחיל במסיבת ענק ראוותנית וחסרת פרופורציות [...] ומסתיים בסרטון פוגעני, מטרידני, מחפיץ ומנותק".
שטילמן התכתש בטוויטר עם המבקרים, מה שרק שפך שמן למדורה. בסופו של דבר בחברה התעשתו, ושיגרו תגובה שהפנימה את הפאול: "מדובר בסצינה בעייתית בסרטון שהופק צולם ונערך ביוזמתו של סקאזי בלבד. בשיתוף עם סקאזי דאגנו שהסרטון יימחק מהרשתות ואנו מתנצלים במידה ומישהו נפגע. כשצודקים אז צודקים".
ועדיין, למה Rapyd מופיעה ברשימת התוכן והסושיאל? משום שאי אפשר להתעלם מכך שהיא הפכה השנה לקו פרשת מים. לסטנדרט שלא היה פה בעבר ב"עשה ואל תעשה" בגיוס עובדים. השם Rapyd הפך למטאפורה לראוותנות והוללות כמו גם להשקעה מופרזת בעובדים, וחברות החלו למצב את עצמן ביחס אליה. כך שבין אם אהבתם את זה ובין אם לא, אין ספק ש-Rapyd הצליחה השנה להכניס שיח חדש לגיוס עובדים, והשפיעה דרמטית על הגיוס בארץ.