הכניסה למקצועות הטכנולוגיים בהייטק יכולה להיות דרך ארוכה. למעט במקרה הייחודי בישראל של המשרתים ביחידות הטכנולוגיות, האפשרויות נעות בדרך כלל (כן, אנחנו יודעים, יש את אלה שלמדו את הכל מיוטיוב או מספרים של רן בר זיק. ובכל זאת) בין תואר במוסד אקדמי או קורסי הכשרה שמחירם יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים. מעבר לכסף ולזמן, ישנו חסם ראשון של תנאי הקבלה בתחילת הלימודים, וחסם הניסיון בסופם. בקיצור, ברור שלאנשי פיתוח ומחקר עם ניסיון יותר קל להשתלב בתעשיה מבוגרים טריים מאוניברסיטאות, ושלבוגרי הקורסים השילוב קשה עוד יותר.
בתוך הכשל הזה פועל הסטארט אפ Masterschool, בית ספר למקצועות גלובליים, שהתלמידים שלו משלמים את שכר הלימוד רק אחרי שהם מוצאים עבודה. החברה הודיעה על גיוס סיד עצום בסכום של 100 מיליון דולר שהובילה קרן Group 11 של דובי פרנסס, בהשתתפות הקרנות Target Global ,Pitango ו-DLC, אליהן הצטרפו משקיעים אסטרטגיים, ביניהם משקיע האימפקט סר רונלד כהן.
"אנחנו בנינו פלטפורמה שעל גביה מוקמים בתי ספר, שמובלים על ידי אנשי מקצוע, חברות ויוצרים עצמאיים. היום אנחנו ממוקדים במספר מקצועות שיש להם ביקוש מאוד גדול בשוק ההייטק. ההכשרות מאוד אינטנסיביות ואורכות בין 6-12 חודשים כאשר כל אחת מהן כוללת מאות שעות ולפעמים מעל אלף". מסביר מיכאל שורפ, מייסד ומנכ"ל משותף של Masterschool.
עותני לוי, מייסד ומנכ"ל משותף: "עלות ההכשרה די גבוהה ונעה בין 10 ל-20 אלף דולר, אבל התלמידים מחזירים אותה רק לאחר שהם מוצאים עבודה בתשלומים חודשיים, כ-10% מהעלות מדי חודש"
זה נשמע כמו יודמי או קורסרה.
"אפשר להשוות את זה לאמזון, כל אחד יכול לפתוח חנות באמזון, אפשר לקבל את החנות, אבל אפשר לקבל גם שירותי מחסן ושיפינג. לבית הספר יש שלושה חלקים עיקריים, הראשון זה המיונים, שאנחנו עושים עבור בתי הספר, השני זה הכשרה במשך תקופה מסוימת ורלוונטית כולל תרגול, שיעורי בית, אנליטקה של קצב ההתקדמות וכו', והמרכיב השלישי הוא השמה, שגם בשלב הזה אנחנו מלווים את התלמידים", מסביר עותני לוי, מייסד ומנכ"ל משותף.
משהו נוסף שמאסטרסקול עושה אחרת מקורסים מקוונים אחרים זה מודל התשלום – עלות ההכשרה גבוהה מאוד, ונעה בין 10 ל-20 אלף דולר, אבל התלמידים מחזירים אותה רק לאחר שהם מוצאים עבודה בתשלומים חודשיים, כ-10% מהעלות מדי חודש.
לפי מאסטרסקול, לתלמיד לוקח בממוצע שנתיים לשלם את שכר הלימוד. גם בתי הספר מקבלים את התשלום על בסיס ההצלחה של התלמיד במודל חלוקת הכנסות (RevShare), בינם לבין מאסטרסקול.
זה יוצר מצב משונה, שגם אתם וגם בתי הספר נושאים בעלויות מאוד גבוהות בהתחלה, ואת הדולר הראשון אתם פוגשים כשהתלמיד מסיים את ההכשרה ורק אחרי שהוא מוצא עבודה, וזה תהליך שיכול לקחת עוד כמה חודשים.
לוי: "זה יוצר מצב שכל המערכת עושה אופטימיזציה להצלחת הסטודנט והצלחה זה סיום ההכשרה ומציאת עובדה. יש לנו חזון להקים את בית הספר הגדול בעולם, והוא יהיה רשת של בתי ספר שמכשירים אנשים לקריירה בהייטק ללא קשר לרקע שלהם או לנסיבות החיים שלהם.
"בהסתכלות על העולם, הכישרונות מפוזרים באופן שווה אבל ההזדמנויות לא. לפעמים המקום שבו נולדת ונסיבות החיים קובעים את העתיד במידה רבה ולאו דווקא הכישרון. המערכת שלנו מאפשרת לכל אחת ואחד נגישות להשכלה ומשרה טובה, זו פתיחה (Unlock) של שוק שלא קיים בכלל".
לוי: "לפעמים המקום שבו נולדת ונסיבות החיים קובעים את העתיד במידה רבה ולאו דווקא הכישרון. המערכת שלנו מאפשרת לכל אחת ואחד נגישות להשכלה ומשרה טובה, זו פתיחה (Unlock) של שוק שלא קיים בכלל"
מה קורה אם סטודנט לא מוצא עבודה? איך הוא מחזיר את שכר הלימוד?
שורפ: "אנחנו עובדים קשה כדי שזה עם יקרה. המסע איתנו לא מסתיים בסיום ההכשרה, אנחנו עובדים עם הסטודנטים חודשים ארוכים ולפעמים שנה עד שהם מוצאים עבודה ו-82% מהבוגרים משתלבים בתעשייה בתוך שנה".
תהליך המיון ותנאי הקבלה פשוטים למדי, אין צורך בבגרויות ופסיכומטרי, גם לא ידע מקדים בתחום, גם כסף הוא כאמור לא חסם. מה כן? בודקים כישרונות, סקילס כמו חשיבה לוגית ופתרון בעיות – כל תחום לימוד והמדידה שלו. תנאי הקבלה השני הוא מוטיבציה גבוהה רצון ורצון להצליח. החסם העיקרי הוא השפה האנגלית, שפת הלימוד היחידה נכון להיום. שעות הלימוד לא מהוות חסם, שכן רוב בתי הספר, מאפשרים לימודים לצד עבודה.
לוי: "יש לנו בית ספר בגרמניה שבאותה כיתה לומדת בוגרת תואר שלישי בביולוגיה חישובית ומהגר שלא סיים תיכון. שניהם עברו בהצלחה את תהליך מיון ושניהם מובילים בכיתה"
אז מה הפרופיל של התלמידים אצלכם? מאיזה רקע הם מגיעים?
לוי: "אנחנו תמיד אומרים שאין סטודנט טיפוסי. יש אנשים שלמדו תארים גם טכנולוגיים, יש אנשים שמגיעים בלי תואר או רקע אקדמי. יש לנו בית ספר בגרמניה שבאותה כיתה לומדת בוגרת תואר שלישי בביולוגיה חישובית ומהגר שלא סיים תיכון. שניהם עברו בהצלחה את תהליך מיון ושניהם מובילים בכיתה. זה הסיפור של מאסטרסקול – כל עוד יש למישהו יכולות ומוטיבציה הוא יכול לשפר את פוטנציאל התעסוקה שלו".
לדברי לוי החברה פועלת בעשרים מדינות עם שלושים בתי ספר וההערכה היא שעד סוף השנה המספר יעלה לכמאה. עד כה סיימו את ההכשרות כאלף סטודנטים ועד סוף השנה המספר יעלה ל-4,000.
הקורסים הקיימים היום הם בתחום הטכנולוגי כמו פיתוח תוכנה, דאטה סיינס, סייבר ועוד ובעתיד יפתחו מקצועות מבוקשים נוספים בתעשייה שאינם טכנולוגיים כמו שיווק, HR ,CX ועוד.
בין מה שמכונה בפלטפרומה Tech Creators, יוצרי למידה על משקל יוצרי תוכן – אפשר למצוא גם כוכבי רשת גדולים, כמו שרלוט צ'ייז, דאטה אנליסטית בכירה ב-AT&T, שלערוץ הטיק טוק שלה יש 250 אלף עוקבים וניקלאס, לשעבר מהנדס תוכנה ונתונים בפייסבוק, שמתחזק ערוץ יוטיוב בגרמנית עם 170 אלף עוקבים.
מאסטרסקול הוקמה ב-2019 על ידי ארבעה שותפים-מייסדים: ערן גליקסמן (CTO), רועי ציקורל (מוביל תחום האימפקט), מיכאל שורפ ועותני לוי (מנכ"לים-משותפים). הארבעה נפגשו במסגרת עבודה על פרויקטים בתחומי החינוך וצמצום פערים חברתיים. גליקסמן אגב, הוא היחיד שסיים תואר ראשון.
החברה הוקמה ב-2019 ואתם פועלים במשך שלוש שנים כבוטסטראפ, ללא מימון חיצוני. איך שורדים את זה?
שורפ: "הגענו לתחום עם הרבה מודעות וידענו שתהליכים בחינוך לוקחים הרבה זמן ונצטרך סבלנות. בנינו את החברה לאט לאט ובצורה נכונה מבחינה פיננסית. לא רצינו להכניס כסף ממשקיעים לפני שאנחנו רואים שהמוצר עובד ויש השמות.
"בפרקטיקה, כל פעם צריך למצוא פתרון, למשל, להקים בית ספר עם חברה שתכניס מימון קטן, ועם ההצלחה של בית הספר הזה להשקיע את הכסף לבית ספר אחר. בתחילת 2019 התחיל ללמוד הסטודנט הראשון וכשבסוף 2021 כשהיו מאות סטודנטים שעובדים ומשלמים את שכר הלימוד, והיו הכנסות – זו היתה הנקודה שבה רצינו להכניס השקעה", מספר שורפ.
בעיקרון תחום החינוך הדיגיטלי לא רווחי במיוחד. הוא לא הצמיח הרבה חדי קרן.
"זה תחום קשה ומורכב. הייתה לנו הבנה שיכול להיות שזה לא יתפתח לחברת החלומות וידענו שנעשה את זה בכל מקרה".
לוי: "יש עדיין אוכלוסיות שאם לא עובדים קשה כדי להגיע אליהן, הן לא באות. יש לנו סטודנט בניגריה ששלחנו לו לפטופ הביתה כדי שהוא יוכל לעבוד. לכל בית ספר יש גם יעד של 10% תלמידים מאוכלוסיות שהן מחוץ למשחק".
אם הרצון לעשות טוב כל כך חזק, איך פותרים את הבעיות של אנשים שנמצאים בשוליים, נגיד לא דוברי אנגלית?
"יש בחברה צוות אימפקט שבאופן אקטיבי מגיע לאוכלוסיות שהם מחוץ למשחק. למרות שזו פלטפורמה דיגיטלית, יש עדיין אוכלוסיות שאם לא עובדים קשה כדי להגיע אליהן, הן לא באות. לפעמים זה השפה או חיבור לאינטרנט. יש לנו סטודנט בניגריה ששלחנו לו לפטופ הביתה כדי שהוא יוכל לעבוד. לכל בית ספר יש גם יעד של 10% תלמידים מאוכלוסיות שהן מחוץ למשחק".