הקמת סטארט אפ בתחום הבריאות בעיצומה של מגפה עולמית היא ללא ספק הזדמנות עסקית מעניינת. כש-Laguna הוקמה, ב-2020, מגפת הקורונה השתוללה. "זה בהחלט היה רגע מפקס לתעשייה שלנו ונקודת כניסה לתחום", נזכר המנכ"ל והמייסד יוני שטיין, שהקים את החברה יחד עם יעל פלד-אדם. "בתי חולים ובתי אבות הפכו למלכודת מוות, ושחררו את מי שאפשר הביתה. היתה הרבה התלהבות מטיפול בבית - אבל ראינו שהבית מציב הרבה אתגרים למטופל ולמי שאחראי לתת לו שירות".
כששטיין מדבר על השירות שמקבלים מטופלים שמשוחררים הביתה הוא מתכוון ספציפית לחברות הביטוח בארה"ב, אבל התפיסה של השניים והטכנולוגיה שפיתחו בעקבותיה, מבינה שטיפול רפואי ביתי הוא אירוע עם הרבה ממשקים מורכבים.
"הבנו שהעדשה שדרכה הכל נבנה זו עדשה ביולוגית", הוא מסביר. "בביה"ח אנחנו מופשטים מנסיבות החיים ושם ההקשר הביולוגי רלוונטי. אבל כשיוצאים הביתה, זה אחרת. משנה כמה ילדים יש לי לטפל בהם או אם אני גר לבד. זה מייצר קונפליקטים שחשוב לאבחן בתוכנית הטיפול".
יוני שטיין, מנכ"ל ומייסד: "זו תקופה מטורפת והאנלוגיות לתחילת שנות ה-2000 לא מופרכות. בתחום ה-Health, חגיגת הקוביד נגמרה. מה שקרה בשנתיים של המגפה זה שזרם לתחום הון עתק שלא הבחין בין חברות עם מוצר עובד לכאלה שאין להן כזה"
לגונה פיתחה מערכת מבוססת AI שבנויה על מודל טיפולי תלוי-הקשר, ויוצרת אינטגרציה בין תוכניות הטיפול הרפואי לבין גורמים חברתיים, רגשיים ותרבותיים של המטופלים, כדי לעזור לצוות המטפל לתמוך טוב יותר בתהליך ההחלמה שלהם. כשהם נעזרים בתוכניות טיפול מותאמות אישית, אנשי הצוות יכולים לסייע למטופלים להתגבר על אתגרי תוכנית הטיפול וההחלמה. "המנוע שלנו מנתח את כל ההתקשרות עם המטופל באמצעות עיבוד שפה ומזהה מכשולים. זה כמו Waze שמציע לך מסלול מנקודה לנקודה ומתאים אותו להפרעות בכביש", מסביר שטיין.
היום מודיעה החברה על השלמת סבב A בסך 15 מיליון דולר בהובלת הקרנות המתמחות SemperVirens ו-HC9 Ventures, שמביא את סך ההון שגויס לחברה לכ-21 מיליון דולר סך הכל.
כמה זמן לקח לפתח מוצר?
שטיין: "אנחנו עדיין עובדים על זה. האמת שהשקענו כמה חודשים במחשבה על אשפוז בית ומתן טיפול בבית והבנו שמה שהרבה יותר שבור זה מה שקורה לאנשים שעוברים הביתה בלי שום טיפול".
לגונה, מסביר שטיין, פועלת רק בארה"ב מול חבורת הביטוח, שהן גם המעסיקות הגדולות ביותר של קלינאים ומטפלים במדינה. "רוב החולים משוחררים מבית החולים ל-home self care, שזו דרך יפה להגיד להם 'הנה מסמכי השחרור, בהצלחה'. זו אוכלוסיה שמי שאחראי לטפל בה זה צבאות של care managers שמעסיקים המבטחים - כי להם יש אינטרס שהמטופלים שלהם יהיו בריאים. מדובר באחים ואחיות שכל מה שיש להם זה טלפון או מערכות IT מיושנות וחלקם מחפש ממשק דיגיטלי, אבל זה בעיקר מפספס את עולם המטופל".
המערכת אגנוסטית לסוג המחלה או הטיפול בעצם? לא משנה אם זה סוכרת או שבר ברגל?
"כן. אנחנו לא ממוקדים על הביולוגיה אלא על הבניה של עולם הסושיאל ועולם התוכן של המטופל ולכן כמעט אגנוסטים למצב ולהליך. אנחנו לוקחים את כלל האוכלוסיות והראינו אימפקט משמעותי על מצבים שונים".
הסבב הנוכחי, מספר שטיין, היה מהיר למרות התקופה הקשה. "התמזל מזלנו להביא שתי קרנות מאוד אסטרטגיות וזה בדיוק מה שחיפשנו וקיווינו לו. אבל זו תקופה מטורפת והאנלוגיות לתחילת שנות ה-2000 לא מופרכות. בתחום ההלת' חגיגת הקוביד נגמרה. מה שקרה בשנתיים של המגפה זה שזרם לתחום הון עתק שלא הבחין בין חברות עם מוצר עובד לכאלה שאין להן כזה. למזלנו זה מייצר לנו רוח גבית כי הפוקוס השתנה דרמטית לחברות עם אימפקט מוכח להורדת עלויות והעלאת יעילות צוות הטיפול. צריך להבין שהיום בתעשיית הבריאות אין עוד כוח אדם ואין מאיפה להביא עוד אחים ואחיות. לכן יעילות חשובה מאוד ומשהו שמצפים לו ובודקים בחברות בתחום".