המכרז לאיתור יו"ר חדש לרשות החדשנות מעלה חשש להנמכת של תנאי הסף בהשוואה למכרז הקודם לתפקיד, כך עולה מבדיקת tech12. בנוסף המכרז כולל גם שינוי אחד ומהותי בהגדרת התפקיד, שבעקבות פניית tech12 נמסר ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שיפרסמו לגביה הבהרה.
רשות החדשנות היא רשות ממשלתית המוגדרת לעתים כ"קרן ההון סיכון הגדולה בישראל". היא נוסדה על מנת לקדם את תעשיית הטק בארץ באמצעות הצעת תנאי מימון ומענקים לסטארט אפים, יצירת שיתופי פעולה וקבוצות מחקר מקומיים ובינלאומיים, פיתוח תשתית לגלי הטכנולוגיה הבאים, ייעוץ למשרדי הממשלה ולוועדות הכנסת, ועוד. בשבוע שעבר פרסם משרד החדשנות והטכנולוגיה את המכרז לאיתור מחליף לד"ר עמי אפלבום, שמכהן בתפקיד יו"ר רשות החדשנות מאז זכה במכרז הקודם ב-2016. בתפקידו הקודם שימש אפלבום כנשיא חברת KLA Tencor Israel.
יו"ר הרשות הוא עובד של משרד החדשנות ונושא גם בתואר המדען הראשי, אך לא משמש כמדען הראשי של המשרד הממשלתי. לעומתו מנכ"ל רשות החדשנות ממונה מטעם ועדה חיצונית ושכרו מתוקצב כחלק מתקציב הרשות.
גם בשנת 2016 וגם כיום הדרישה היא למועמדים בעלי תואר שני בלבד, ב-2016 נכתב שגם "רצוי תואר שלישי" - חידוד שכעת נעדר
רשות החדשנות היא תאגיד סטטוטורי ואוטונומי למחצה שאינו כפוף למשרד ממשלתי ספציפי. משכך, בפניה הקודמת לאיתור יו"ר לרשות נכתב בתיאור התפקיד כי הנושא בו "מייעץ למנכ"ל ולהנהלה הבכירה של המשרד" - כשהכוונה היא למשרד הכלכלה שתחתיו פעלה אז הרשות. לעומת זאת, בפניה החדשה שפרסם בשבוע שעבר משרד החדשנות נכתב כי יו"ר הרשות "מייעץ לממשלה ולשר החדשנות... בכפיפות למנכ"ל המשרד".
ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגי נמסר בתגובה כי "אין כוונה להכפיף את יו"ר רשות החדשנות למנכ"ל המשרד בכל הנוגע לתפקידיו במועצה על פי לשון החוק. הכפיפות תהא בהיבטים הקשורים לתוכנית העבודה השוטפת של יחידת המדען הראשי לחדשנות אשר תעסוק בסוגיות הנוגעות למשרד ולא לרשות החדשנות. למען הסר ספק, תפורסם הבהרה בעניין".
בלי תואר שלישי
הבדלים נוספים קיימים בדרישות התפקיד, ומעלים חשש להורדת רף הקבלה אליו. כך למשל, גם בשנת 2016 וגם כיום הדרישה היא למועמדים בעלי תואר שני בלבד, ב-2016 נכתב שגם "רצוי תואר שלישי" - חידוד שכעת נעדר.
בדומה, ב-2016 תחת סעיף "ניסיון" הופיעו דרישות לשבע שנות ניסיון ב"ניהול תקציבי מו"פ תעשייתי" וכן "ניסיון מדעי וניהולי בתחום מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית". ב-2023 הדרישות הן "ניסיון ניהולי בניהול של חמישה עובדים ומעלה"; "ניהול תקציב בהיקף כולל של 50 מיליון שקל"; "ביצוע מחקר אחד לכל הפחות בתחומי תעשיית טכנולוגיות עילית או בגופי מחקר"; וגם "ניסיון בפיתוח מוצר בתעשייה או הייטק".
לא מדובר רק בשינוי סמנטי, אלא בכזה שמעיד על חוסר הבנה של המנסחים לגבי ההבדל בין מחקר ופיתוח (מו"פ, מונח גנרי לכאורה אך מהותית מתייחס ספציפית לתחום הייטק. או לפי המילון, "פעילות שיטתית ומדעית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש"), לבין ביצוע מחקר או ניסיון בפיתוח מוצר - שני תחומים שאינם ייחודיים להייטק.
לפני מספר חודשים ספגו השר אקוניס ומשרדו ביקורת קשה בתעשייה בעקבות דיווחים על כך שבכוונתו למנות למנכ"לית משרדו את עו"ד אסנת מארק, ח"כית מטעם הליכוד לשעבר, הנטולה ניסיון בתחום ההייטק.
תגובת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
ממשרד החדשנות המדע והטכנלוגיה נמסר: "לעניין דרישות הנסיון - המכרז הקודם ביקש את אחד או יותר מהתחומים הבאים: א. מחקרים בתחומי תעשיות טכנולוגיות עילית או בגופי מחקר; ב. ניסיון בניהול תקציבי מו"פ תעשייתי; ג. ניסיון מדעי וניהולי בתחום מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "המכרז הנוכחי משמר את חשיבות הניסיון בביצוע מחקר ואף הורחב לניסיון בפיתוח מוצר בתעשייה או בהייטק ואף נותן יתרון לניסיון בניהול תקציבי מחקר ופיתוח"
הניסוח 'אחד או יותר' משמעו שלא חייבים את כולם. המכרז הנוכחי משמר את חשיבות הניסיון בביצוע מחקר ואף הורחב לניסיון בפיתוח מוצר בתעשייה או בהייטק ואף נותן יתרון לניסיון בניהול תקציבי מחקר ופיתוח.
לעניין דרישות ההשכלה - עיסוק רוחבי לכלל משרדי הממשלה לתפקיד מדען ראשי מחייב תואר שלישי. מדען חדשנות הוחרג עוד בהיותו במשרד הכלכלה לתואר שני. המדען הראשי הנוכחי של רשות החדשנות אף המליץ להוריד את ההשכלה לתואר ראשון, המלצה אותה דחתה הנהלת המשרד על הסף והותירה את דרישות ההשכלה כבמכרז המקורי.
בהתאם להוראות החוק, נערכה עבודת מטה במשרד על מנת להוציא מכרז לתפקיד יושב ראש המועצה הלאומית לחדשנות. בהכנת המכרז לקחו חלק: מנכ״ל המשרד וצוותו, סמנכ״ל מינהל והון אנושי והייעוץ המשפטי של המשרד".