המשימה שנימביו (Nimbio) לקחה על עצמה גדולה: למצוא דרך להתריע לפני התפרצות של מחלה כרונית דלקתית בקרב מטופל. "התחום כולו מכונה Chronic Disease Management, שוק של מאות מיליארדים, ואנחנו בחרנו להתמקד בשלב הראשון במחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס", מסביר היזם ומנכ"ל החברה טל עטרות.
אלו מחלות שמהוות משקולת עצומה על איכות החיים של המטופל מחד, ונטל אדיר על מערכות הבריאות מאידך. עטרות מסביר: "אלו מחלות בשכיחות של 1.5% מהאוכלוסייה. הן מתחילות בדרך כלל מוקדם, בשנות ה-20 של המטופל, ילוו אותו כל חייו ויוצרות פגיעה אדירה באיכות החיים. המאפיין של המחלות האלו שיש תקופות של שקט ואז יש תקופות של התלקחות, ובתקופה כזו החולה עייף, יש לו חום, זה אירוע שמשבית לעיתים לחודשים. בנוסף, יש נזק מצטבר אחרי כל התלקחות, נוצר נזק לרקמה והמעי לא חוזר להיות אותו המעי. מבחינת מערכת הבריאות חולה בהתלקחות הופך מחולה כרוני לחולה אקוטי - הוא דורש אשפוז וטיפול תרופתי".
נימביו חיפשה דרך להתריע לפני התקלחות או התקף, מה שלא קיים היום בשוק. "הגביע הקדוש הוא למנוע התקפים או לצמצם משמעותית את הסימפטומים כי אם מטופל כבר עם סימפטומים זה מאוחר מדי. הרעיון לזהות מתי הם מגיעים", מסביר עטרות. הוא אומר שניתן לזהות התקפים באמצעות בדיקות סדירות של דם וצואה אבל רוב מוחלט של המטופלים לא מוכנים לחיות בשגרה כזו. "בדיקות אלו דורשות מהמטופלים לחרוג משגרת יומם וכרוכות באי נעימות", הוא מסביר, ו-50% מהמטופולים לא מבצעים כלל את הבדיקות האלו בגלל הטרדה שכרוכה בהן".
אם הם נבדקים יש מה לעשות, טוען עטרות: "יש קונספט טיפולי שמכונה Tight Disease Management - שמתווה הענקת טיפול הדרגתי בהתאם למדדי הדלקת, החל מסטרואידים ועד לתרופות ביולוגיות, וניתן כך לנהל את המחלה טוב יותר".
טל עטרות, מנכ"ל נימביו: "בחרנו להתמקד בשלב הראשון במחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס. מאפיינות אותן תקופות של שקט ואז של התלקחות. זה אירוע שמשבית לעיתים לחודשים ויש נזק מצטבר אחרי כל התלקחות. מבחינת מערכת הבריאות חולה בהתלקחות הופך מחולה כרוני לחולה אקוטי"
מה שהחברה פיתחה הוא סוג של צמיד לפרק כף היד, שיכול להתריע בפני התפרצות. "הקונץ הוא לעשות ניטור בצורה שהיא לא פולשנית עבור המטופל וללא מאמץ מצידו", מסביר עטרות. "פיתחנו מכשיר עם מספר חיישנים ומדידות שיודע לחלץ מדדי דלקת בדם". הוא מסביר שמדובר במוצר מדף, שהחברה אפיינה והתאימה לצרכי המדידה שלה.
"אנחנו אחרי ניסוי קליני ב-26 חולים כהוכחת היתכנות", מתאר עטרות. "עשינו מחקר עם תוצאות מעודדות ביותר. בגלל האופי של המחלות האלו, לא היה חולה שביקשנו ממנו להשתתף ולא הצטרף - רק רצו לדעת מתי המוצר מגיע לשוק. מטופל אחד אמר לי, 'עזוב טיפול, רק תגיד לי מתי יש לי התקף ואני אדע לארגן את החיים שלי ולא לקבוע בר מצווה לבן שלי'".
"רוצים לאפשר זיהוי מוקדם גם במחלות האלו"
נימביו נוסדה בשנת 2018 על ידי שני יזמים. עטרות עצמו - פארמאקולוג וביואינפורמטיקאי שעבד בעברו בתפקידים בכירים בסטארט אפים רפואיים. "תמיד נמשכתי לשילוב בין העולם החישובי לעולם התרופתי ואני מאמין שפתרונות גדולים מגיעים משילוב דיסציפלינות", הוא אומר. השותף השני הוא פרופ' יהודה חוברס מומחה בתחום מחלות מעי דלקתיות וחוקר מוכר של המנגנונים האימיונולוגים של מחלות אלה. חוברס הוא יזם סדרתי שכבר הקים בעבר סטארט אפ רפואי לפיתוח תרופה לטיפול במחלות מערכת העיכול העליונה.
המשקיעים הראשונים בחברה היו האנג'לים אמנון בר לב, ניר קלקשטיין ורון לבקוביץ'. החברה קיבלה לאחרונה השקעה נוספת מקרן eHealth Ventures והרשות לחדשנות במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות, וסך הכל גייסה עד היום 1.5 מיליון דולר. קרן eHealth Ventures הינה קרן מתמחה בהשקעות בחברות רפואה דיגיטלית ושותפות בה כמה שחקניות גדולות מתחום הבריאות כמו מכבי שירותי בריאות, Amgen ,Medison ו-Mayo Clinic.
עטרות: "בגלל האופי של המחלות האלו, לא היה חולה שביקשנו ממנו להשתתף בניסוי ולא הצטרף - רק רצו לדעת מתי המוצר מגיע לשוק. מטופל אחד אמר לי, 'עזוב טיפול, רק תגיד לי מתי יש לי התקף ואני אדע לארגן את החיים שלי ולא לקבוע בר מצווה לבן שלי'"
בשלב הבא נימביו מתכוונת ניסוי חולים יותר רחב. "אני מעדיף לא לחשוף אבל מדובר בניסוי קליני שנצא אליו בשנה הקרובה עם הגדלה משמעותית של מספר המשתתפים לצורך ולידציה קלינית של הטכנולוגיה", מוסר עטרות. "אנחנו מקבלים הרבה תשומת לב מחברות התרופות ומהגופים המבטחים, כי ניתן באמצעות נימביו להוריד אשפוזים ולאפשר טיפול מוקדם בקהילה", מסביר עטרות. הוא מוסיף שהיום עבור מחלות הדלקתיות אין ניטור חי כפי שנעשה למשל עבור חולי סכרת. "אנחנו רוצים לאפשר גם במחלות האלו זיהוי מוקדם, רציף, אישי, בשילוב אופיטמיזציה של טיפול מרחוק".
המודל העסקי שהחברה מתכננת הוא לגבות סכום של כ-50 דולר בחודש על הניטור הרציף, סכום שיכוסה על ידי הגוף המבטח. אבל כמו כל מוצר רפואי, מדובר בחזון רחוק שיגיע אחרי רוד-מפ ארוך שמצריך כמובן גם רגולציה - אישורי FDA. "אנחנו מתכננים לקבל אישורים רגולטורים ב-2025 ולהתחיל מכירות ראשונית ב-2026", מסביר עטרות. לחברה חמישה עובדים.