היזם מיכאל לוגסי רצה להתעשר מג'נרטיב AI - ומהר. הרעיון שלו היה לייצר "חוות תוכן" - אתרי אינטרנט בנושאים מבוקשים, לייצר אליהם טראפיק וליהנות מהפרסומות. תפקידה של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית היה לייצר המון דפים עם תוכן רלוונטי, מבוקש, ותקין עובדתית, אבל בעיקר כזה שנראה אותנטי ולא משוכפל - כי את זה מנועי החיפוש יודעים לזהות.
"הרעיון היה ליצור עשרים ומשהו אתרים עם אלפי עמודי טקסט שמרוויחים מפרסומות, תוכן שיכול לעבוד פסיבית במשך שנים", הסביר לוגסי בשרשור בטוויטר את ההיגיון העסקי. הוא מתאר איך רכש דומיינים, ובאילו כלי ג'ינרוט הוא השתמש כדי ליצור תמונות, טקסט וקליפים. אתר רפואי עם תוכן כמו "להיכנס לכושר" או "דיאטת מופחתת פחמימות"; אתר בתחום התיירות עם מידע על יעדי טיסות פופולריים וכן הלאה, הכל נתמך על ידי חשבונות סושיאל שהקים.
1/ הרבה זמן לא היה פה שרשור כשלון. אמנם לא מפואר, אבל כזה שלקח לי 3 חודשים לפתח ולסגור. אני שם אותו פה למקרה ומישהו מתלבט להיכנס לעולמות התוכן וה-Generative AI. בסוף כמובן יש את התובנות, שלי.
— Michael Lugassy (@mluggy) February 26, 2023
רק שזה נכשל. חלק מהאתרים של לוגסי נפסלו מכלי הפרסום של גוגל, כי התוכן בהם היה "רזה" מדי. עוד הסתבר, שמינימום הצפיות כדי לקבל הכנסה מסרטוני יוטיוב הוא די גבוה, והיזם החליט לסגת. "תוכן מועתק/מג'ונרט הוא לא משהו לקום בשבילו בבוקר", לוגסי מסכם את ההתנסות. "יש 'בהלה לזהב' לא נורמלית בג'נרטיב, אבל לא נראה שמישהו גם עושה מזה כסף, וכל רעיון שאתה חושב עליו נשמע Meh".
המשקיע יובל אריאב: "בתחום האפליקציות יצא לי לראות הרבה צוותים, אבל התשתית היא אותה תשתית ויש גם דמיון ברעיונות. אז אני לא אומר שלא ייבנו חברות גדולות, אבל רף הכניסה הוא נמוך"
קרנות ההון סיכון הסתערו
לוגסי לא לבד. כמעט חצי שנה עברה מאז שנכנס דאלי2 לחיינו, ואין ספק שאנחנו נמצאים היום בשיא ההייפ סביב ג'נרטיב AI, עם מאות יזמים שרוצים לקצור הצלחה מהיכולות הטכנולוגיות החדשות. הדימוי של "הבהלה לזהב" נשמע על פניו מדויק, וגם אז - היחידים שהרוויחו, היו אלו שמכרו אתי חפירה. אז האם קיימת בועה בג'נרטיב? ואם כן - מה אופיה ומה היקפה, ומי בכל זאת יעשה כסף?
ראשית, נוצרה "הסתערות" של קרנות ההון סיכון על יזמי ג'נרטיב. בעולם, התחום גייס 1.5 מיליארד דולר ב-2022, מול 210 מיליון דולר שנתיים קודם - ב-2020.
כעת מתחילות התהיות: איפה הכסף? מה המודל העסקי? כיצד ניתן להגן עליו? "ההייפ סביב ג'נרטיב AI התחיל במקור מיוצרים והיה ארטיזנלי, מאנשים שבנו דברים סביב דאלי או סטייבל דפיוז'ן (אפליקציות עיצוב באמצעות בינה מלאכותית, א"ז). אבל עכשיו הג'נרטיב צריך לעבור מהייפ של יוצרים להייפ של תאגידים", טוען יובל אריאב, מייסד ושותף בקרן הון הסיכון סימבול.
המשקיע גיל דיבנר, מייסד קרן אנגולר ונצ'רס, מסכים עם הקביעה של אריאב. "הטכנולוגיה מאד התקדמה ונוצר איזה רגע קסום שכולם הבינו את זה, כי פתאום אתה יכול לבקש מ-ChatGPT לכתוב לך שיר על נתניהו בסגנון שייקספיר. אבל זה שונה מלהגיד 'תייצר לי דירוג אשראי של מישהו', כי זו כבר החלטה עסקית שיש לה השפעה אמיתית. איך בודקים אם הדירוג נכון? אז הוא יכול לכתוב לך מאמר או דיאלוג, כל הכבוד, אבל זו לא אפליקציה".
"זה קסם ששורף המון כסף"
על מנת להבין את הקושי למוצרי ג'נרטיב AI להיות רווחיים, צריך להבין את שרשרת הערך של התחום. ב"רצפת הייצור" יש כמה "מנועים" - המוכר מביניהם הוא GPT-3 של OpenAI - מודלים שעליהם חברות יכולות "לרוץ" תמורת תשלום ולקבל תוצאות. זו המקבילה של תשתיות הענן בעולם החישוביות, ובכל מקרה מדובר בכמה תריסרים בודדים של חברות בעולם כולו שפיתחו מודלים כאלו. זו אלגוריתמיקה מסובכת שמצריכה כח מחשוב ענק ויקר.
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מלכת הג'נרטיב AI של ימינו, OpenAI, שהיא החברה שעומדת מאחורי ChatGPT ו-Dalle-2. גם היא, אחרי השקעות של מיליארדים רבים, לא רווחית. מסמך אחד חשף שהחברה שרפה 500 מיליון דולר ב-2022. "אנחנו נצטרך לעשות מוניטיזציה בנקודה כלשהי - עלויות המחשוב הן מכאיבות", כתב לאחרונה בטוויטר מייסד החברה סם אלטמן.
גיל דיבנר, משקיע: "אתה יכול לבקש מ-ChatGPT לכתוב לך שיר. אבל זה שונה מלהגיד 'תייצר לי דירוג אשראי של מישהו', כי זו כבר החלטה עסקית. אז הוא יכול לכתוב לך מאמר או דיאלוג, אבל עם כל הכבוד, זו לא אפליקציה"
"זה קסם ששורף המון כסף, היא מפסידה מיליוני דולרים ביום", מסביר אריאב, "גם חברה כמו OpenAI עוד רחוקה מלהיות ביוניט-אקונומי חיובי". זאת משום שהעלות של כל שאילתא שמוזנת - prompt (המקבילה לחיפוש בעולם הג'נרטיב) - עולה לא מעט כסף, בסדרי גודל - ביחס לחיפוש גוגל.
איך בכל זאת מייצרים רווחים?
גישה אחת של מודל עסקי היא דריסת רגל בשכבת התשתית, ויש חברה אחת כזו בישראל: AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שהם ואורי גושן. החברה גייסה ביולי האחרון הון לפי שווי של 660 מיליון דולר. AI21 פיתחה מודל שפה (LLM) עצום ודרכו היא מטפלת בטקסט בהיבטים שונים של קריאה וכתיבה. יש לה מספר מוצרים על גבי המודל, אבל כפי שהסביר בעבר אמנון שעשוע: "זה משהו תשתיתי, זה לא רק המוצר... הפוטנציאל הוא כמו הנפט החדש או החשמל החדש".
כדי להקים חברת תשתית כמו AI21 יש צורך באלגוריתמיקה כבדה, בכוח מחשוב דמיוני שיאמן את המודלים, ובכיסים מאד עמוקים. לא סתם מדובר במירוץ של ענקיות הטק של העולם, ביניהן גוגל, מיקרוסופט (שלאחרונה השקיעה 10 מיליארד דולר ב-OpenAI), אנבידיה, ופייסבוק. מעטות מאוד הן החברות שיכולות לשרוד במירוץ הענקים הזה.
גיגי לוי וייס, NFX: "כשמסתכלים על האפליקציות, נראה שמי שהולך לנצח זה מי שיש לו distribution, נניח גוגל או מיקרוסופט. הסיכוי שמחר יקום סטארט אפ חדש בלי הפצה ויהפוך לכלי החיפוש החדש, הוא נמוך"
אפשרות שנייה היא להתחרות בשכבת האפליקציה, ולנסות להמציא פתרון ג'נרטיבי לוורטיקל מסוים, החל מסיוע לנציגי מכירות ועד אווטארים של דמויות היסטוריות. אבל זה כבר מירוץ צפוף כי כולם נגישים לאותה טכנולוגיית בסיס. "בתחום האפליקציות יצא לי לראות הרבה צוותים, אבל התשתית היא אותה תשתית ויש גם דמיון ברעיונות", מסביר אריאב, "אני לא אומר שלא יבנו חברות גדולות, אבל רף הכניסה הוא נמוך". אם כולם משתמשים באותן יכולות מחשוב, מה "החפיר" של חברה מסוימת? מה הייחוד שלה? מה מונע מעוד 10 יזמים לנסות לעשות את מה שלוגאסי עשה?
בנוסף, קיים תמיד חשש ש-OpenAI - או כל ספקית תשתית אחרת - תעלה מחירים בחדות, או תצמצם את תנאי השירות, או שהיא בכלל תתחיל להתחרות באחת האפליקציות שרצות על התשתית שלה-עצמה. OpenAI בעצמה השקיעה בכמה חברות אפליקטיביות בוורטיקלים שונים, מה שמייצר לה ניגוד עניינים מובנה. זאת אומרת, גם אם הסיכון לא גדול, יש בעיית תלות בחברות התשתית.
"תוך 9 ימים הכסף בבנק"
אחת הקרנות הפעילות בישראל בתחום הג'נרטיב AI היא NFX הישראלית-אמריקאית. המייסד גיגי לוי וייס סיפר לאחרונה שהקרן עושה מידי פעם מה שהיא מכנה FAST - מעין ספרינט של למידה והשקעות בתחום מסוים שהקרן מזהה כ"חם". ה-FAST האחרון של הקרן היה על ג'נרטיב ובמסגרתו NFX השקיעה בשלוש חברות בתחום.
"אנחנו עושים את התהליך הזה כשאנחנו מוצאים נושא שאנחנו רוצים לחקור אותו לעומק", הוא מתאר. "במסגרת ה-FAST אנחנו מבקשים מסטארט אפים להגיש לנו מצגות ורעיונות, וזה נותן לנו הרבה מאוד דאטה. אנחנו מדרגים את החברות, ובחברות הכי מעניינות - אנחנו נשקיע. אנחנו מבטיחים להם שתוך 9 ימים הם יקבלו כסף בבנק". מבחינת הקרן זו השקעה לא גדולה - השקעת SAFE (גיוס ללא קביעת שווי), כדי לקצר את הבירוקרטיה. "זו דרך מעולה עבורנו ללמוד, למפות ולהשקיע בתחום. בפועל קיבלנו מאות פניות והשקענו בשלוש".
לוי וייס לא נאיבי לגבי המשוכות בתחום: "הג'נרטיב עובר מהפכה אבל חשוב להבין איפה יווצר ערך, וצריך לבחון את זה מרמת הצ'יפ, דרך הקלאוד, התשתית ועד האפליקציה", הוא מסביר. "כשמסתכלים על האפליקציות, נראה שמי שהולך לנצח זה מי שיש לו distribution, נניח גוגל או מיקרוסופט. הסיכוי שמחר יקום סטארט אפ חדש בלי הפצה ויהפוך לכלי החיפוש החדש, הוא נמוך". המסר של לוי-וייס פה הוא שהרבה יותר קל לצרף "תוסף" ג'נרטיבי לפתרון קיים, אם זה פוטושופ או סיילספורס, מאשר להמציא פתרון מאפס.
אבל בכל זאת השקעתם.
"אנחנו מחפשים את החברות שכן מוצאות נישה בתחום, למשל: חברה שמשתמשת ב-AI כדי לייצר רכיבים בתלת ממד למטוסים. ואז פתאום זה לא כל התמונות באינטרנט אלא זה אימון מודל מאד ספציפי, ואת זה צריך לחבר למערכות הדפסה מאד מסוימות שלא קל להתחבר אליהן, והחיבור של הדברים - תוכן ספציפי ואינטגרציות מסובכות - יוצר איזשהו חפיר. זו סתם דוגמה, אבל בהנחה שיש פתרון כזה, בשוק מספיק גדול שצומח מספיק מהר, זה אולי שווה השקעה".
זה חדש
אבל אם נחזור למטאפורה של הבהלה לזהב, יתכן והערך יווצר בכלל במקום אחר, או כך טוען שחר כהן מלוסיד קפיטל: "יהיו סטארט אפים ואפליקציות והם יגייסו כסף אבל זה לא כל כך מעניין; כי על כל תחום יהיו 100 מתחרים, כי אין חסמי כניסה". כהן, כמי שמתעניין בעיקר במניות, טוען שהחברות שמוכרות את אתי החפירה הפעם הן חברות מעולם השבבים: "אנחנו יודעים שלאמן את ChatGPT עלה 200 מיליון דולר - וכעת נוצר מירוץ חימוש של ענקיות הטק להדביק את הפער. לכן אנבידיה למשל מסרה שהיא צופה עלייה בהוצאות על מחשוב הייפר-סקייל, שישפיע לטובה כבר ב-2023".
לטענתו, אנבידיה, כולל מלאנוקס בתוכה, היא אבן בניין כמעט הכרחית עבור עולם הג'נרטיב. ואם הולכים עוד אחורה, כנראה שייהנו מהפריחה בג'נרטיב גם יצרנית שבבים כמו TSMC הטיוואנית, או אפילו חברות הפוטוליתוגרפיה, אלו שמייצרות מכונות לתעשיית השבבים, כמו ASML ההולנדית ואף נובה הישראלית. "הג'נרטיב הוא דלק למדורת השבבים החל בשבבים מסוג GPU, דרך שבבי CPU, יצרניות השבבים ולבסוף יצרניות ציוד השבבים, אולי לא ברבעון הקרוב אבל זה יתגלגל לשם", הוא מסכם.