אחרי ששינה את שם החברה שייסד מפייסבוק למטא פלטפורמס והפנה במצטבר כ-36 מיליארד דולר להשקעות בתחום, בדבר אחד אין ספק: מארק צוקרברג מאמין במטאוורס. ואולי זו בדיוק הבעיה של התחום הרחב הזה, שהמונח "מטאוורס" מתיימר לכלול כל כך הרבה היבטים שלו מאחורי מילה בודדה. מייסד פייסבוק הפך לפנים של התחום ולמליץ היושר שלו, ונכון לסוף 2022 המוניטין של שניהם, צוקרברג והמטאוורס כאחד, לא משהו.

לכתבות נוספות בסדרה: כך התרסק הקריפטו; מתי נוכל לאכול סטייק מוסרי

יותר משנה אחרי שפייסבוק הפכה למטא עדיין צריך להסביר מה זה מטאוורס: מונח מטריה למציאות ממוחשבת שמשלבת בין מספר טכנולוגיות, ושכל אחת מהן מציגה צד אחר של המציאות. החל מ-Virtual Reality (מציאות וירטואלית, VR), דרך ה-Augmented Reality (מציאות מרובדת, AR), וכלה ב-Mixed Reality שמשלבת בין שתיהן (MR). מעל כל אלו ישנה גם ה-Extended Reality שקיצורה XR.

התוצאה של כל המונחים הללו היא הגדרה שמאגדת תחתיה שורה של חזונות שונים, מחדרי ישיבות וירטואליים שבהם עובדים מיוצגים בידי אווטרים, דרך עולמות גיימינג קסומים וכלה בהעתקים דיגיטליים של מקומות אמיתיים שנוכל להגיע אליהם כדי לשמוע קונצרט, ללמוד קורס או לצאת במסע בזמן.

המאמינים טוענים שהכסף שהושקע במטאוורס, התקדמות הטכנולוגיה והפוטנציאל העצום ימצאו ביקוש. הספקנים מעלים שאלות בנושאי פרטיות ומעקב, ותוהים גם לגבי ההיתכנות הטכנולוגית וגם לגבי הצורך בהגשמת החזון מלכתחילה

כל זה טוב ויפה ומבחינה טכנולוגית ואפילו מעורר השראה. הבעיה היא שבינתיים זה פשוט לא עובד. הטכנולוגיה עדיין לא מסוגלת להגשים את החזון ולדברי מומחים ספק אם אי פעם תצליח. בסקר שפרסם מכון Pew ביוני האחרון נשאלו 624 מומחים, יזמים, אנשי עסקים ומובילי מדיניות בתחום מה הם חוזים למטאוורס בשנת 2040 הרחוקה. 54% סברו ש-18 שנה יספיקו כדי לייצר חוויה מקצועית, מקיפה וסוחפת (immersive). לעומתם, 46% סברו שזה לא יקרה בפרק זמן זה או בכלל.

המאמינים טוענים שהכסף הגדול שהושקע בתחום, התקדמות הטכנולוגיה בכיוון הנכון והפוטנציאל העצום יצליחו לפגוש ביקוש ולהגשים את החזון. הספקנים מעלים שאלות כבדות בנושאי פרטיות ומעקב, מודאגים משימושים מבשרי רעות ותוהים גם לגבי ההיתכנות הטכנולוגית וגם לגבי הצורך והרצון האנושי בהגשמת החזון מלכתחילה.

פתרון לא קיים שמחפש בעיה

שאלת המפתח לבחינת הצלחת המטאוורס והגשמת ההבטחה הטמונה בו היא מה הן בכלל הציפיות. התשובה לשאלה זו מורכבת. צוקרברג אמנם הפך את המונח עצמו לנפוץ, אבל בענף הגיימינג טוענים שהבסיס או לפחות הקונספט למטאוורס קיים זה שנים במשחקים, והחוויה שהם מספקים רק הולכת ומשתכללת. אין ספק שככל שמשחק מרגיש מקיף ומציאותי יותר החוויה שהוא מספק משתפרת, אך לא ברור עד כמה יש צורך בכך גם בתחומים אחרים.

מארק צוקרברג עם משקפי VR של אוקולוס (צילום: David Paul Morris/Bloomberg via Getty Images)
צוקרברג. לשאר השחקנים נוח לעמוד מהצד ולכלכל את צעדיהם|צילום: David Paul Morris/Bloomberg via Getty Images

עד כמה אנחנו באמת רוצים לראות דמויות ממוחשבות של הקולגות שלנו מהנהות בזמן ישיבת עבודה? כנראה שפחות, ודאי כשאפשר להסתפק בתמונה שלהם בזום, שגם האיכות שלה עם הזמן ודאי תלך ותשתפר. לעומת זאת, האם יכולות AR עשויות לשפר את הטיפול הרפואי מרחוק? בהחלט. וההבדל בין השימושים רק מחדד את הבעיה. צוקרברג מהמר על המטאוורס כמוצר צריכה יומיומי להמונים, בעוד שרבים סבורים שהצורך האמיתי בטכנולוגיה יגיע דווקא מתעשיות ספציפיות כבידור, רפואה או נדל"ן.

האסטרטגיה של מטא היא לבנות התשתית מתוך הנחה שהיותה חלוצה בפיתוח הטכנולוגיה יאפשר לה לגבות דמי שימוש מחברות וארגונים - אולי אפילו מצרכנים פרטיים - שירצו גישה למטאוורס. הטכנולוגיה שפיתחה מטא עדיין בשלב מוקדם מאד כך שאי אפשר לומר שההימור שלה נכשל, אך המוצרים וההדגמות שהציגה החברה במהלך 2022 לא מחזקים את האמון בה.

הביקורות על מכשיר ה-Quest Pro ששחררה החברה בספטמבר האחרון היו קטלניות. דמות האווטאר של צוקרברג עצמו והמאמצים השיווקיים של החברה הפכו אותה למוקד ללעג. אפילו הנסיון של החברה לענות למבקרים ולהראות שלאווטרים שלה סופסוף יש רגליים התקבלה בבוז - ובסוף התגלה כשקר.

אולם הטכנולוגיה הבתולית והצורך הלא ברור הם אפילו לא הבעיה הגדולה ביותר של המטאוורס כרגע. הבעיה הגדולה היא מיתוג. ההימור של צוקרברג על התחום הוא אמיץ ואולי אפילו נכון, אך נעשה מהר מדי ובלי מספיק מחשבה. פייסבוק הודיעה שהיא הופכת למטא בשיאו של משבר ציבורי עמוק על רקע הדלפות "קובצי פייסבוק", ונראה היה אז שמתיחת פנים היא לא דווקא רעיון רע. אך זו הגיעה עם תג מחיר גבוה ולא לוותה במפת דרכים ברורה.

במקביל צוקרברג הפך לאחד האנשים השנואים ביותר בעולם הביג טק. מה לא נאמר עליו? שהוא לא יודע לחדש אלא רק להעתיק ולרכוש; שהוא ימכור את נשמתו עבור פרסומת מטורגטת היטב; שהוא מבין את השפעת הרשתות החברתיות שבבעלותו על בריאותם הנפשית של בני נוער, פייק ניוז ואפילו קידום סחר בני אדם - ובוחר להתעלם מהכל. כל עוד מכונת הכסף של פייסבוק עבדה, המשקיעים עצמו עיניים והמניה טיפסה, אבל מההשקעה העצומה ונטולת ההישגים במטאוורס כבר קשה להם להתעלם.

"הטכנולוגיה מרתקת ואפשר לדמיין לה כמה שימושים מדהימים, אבל אנחנו נמצאים בנקודה כל כך מוקדמת בזמן שההערכה שלנו היא שמוקדם מדי להשקיע בתחום", אמר בנובמבר האחרון לניו יורק טיימס מנכ"ל טיקטוק שו צ'ו. והוא אינו היחיד שחושב שזה מוקדם מדי. מרבית המנכ"לים שמובילים כיום חברות טק גדולות לא מפנים סכומים גדולים להשקעה במטאוורס, או לפחות נמנעים מלהכריז על כך בריש גלי.

המתחרים מחכים שצוקרברג ייכשל

זה לא אומר שחברות הטכנולוגיה לא נערכות לעולם המטאוורס, כל אחת בדרכה. מיקרוסופט מהמרת בגדול על תחום הגיימינג עם רכישת אקטיוויז'ן (שכעת ספק שכלל תושלם), תוך שהיא משאירה את מלאכת הפיתוח לשותפתה מטא. אפל פועל כרגיל מתחת לרדאר ותחשוף משהו קונקרטי רק כשיהיה לה מוצר שהיא בטוחה שיכה את המתחרים שוק על ירך. לעומתן, צוקרברג ומטא קשורים זה בזה בקשר סימביוטי. והקשר הזה מקשה על שני הצדדים.

ההחלטה של צוקרברג להמשיך לשפוך מדי שנה מיליארדי דולרים - כ-20% מההוצאות השנתיות של מטא - על טכנולוגיה שעדיין אין לה שימוש ולא מייצרות הכנסות מהותיות הציבו את מייסד פייסבוק בפינה שהוא יתקשה מאד לצאת ממנה. ליתר השחקנים בעולם הטכנולוגיה נח מאד לעמוד מהצד, לראות את צוקרברג תועה במדבר ולשקול את צעדיהם הבאים. רבים מהם כנראה מאמינים שעוד לא הגיע הרגע להצטרף למירוץ, ושהם יוכלו לעשות זאת בהמשך אם ירצו. כרגע, כל כישלון בתחום המטאוורס מקושר לצוקרברג, ולהפך.

למרות כל הבאזז סביב המטאוורס בתחילת השנה ומיליארדי הדולרים שהושקעו בפיתוח, 2022 לא הציגה לנו שום הישגים משמעותיים בתחום. ועדיין, מוקדם להספיד את המטאוורס, פשוט כי זה עדיין מוקדם מדי. מוקדם מדי אפילו לדמיין איך ייראה שימוש פרקטי בטכנולוגיה כזו בעוד עשור. מה שאפשר להגיד, במידה מסוימת של ביטחון, הוא שלשפוט את עתיד המטאוורס רק לפי התוצרים שמטא מנפקת זו טעות. מטא עושה למטאוורס את מה שפיצה האט עשתה לפיצה האיטלקית: בגדול זה אותו רעיון, אבל התוצאה שונה לחלוטין.