הרעיון שהטכנולוגיה תחליף את בני האדם אינו חדש, וכך גם הפחד המתמיד שנישאר חסרי עבודה. אבל ה-AI הגנרטיבי (Generative AI) מרגיש כמו הדבר האמיתי, הגל שבאמת ישטוף את כל המקצועות. והפעם דווקא לא מדובר במקצועות הטכניים בהכרח, אלא במעמד היצירתי שעד כה חש בטוח יותר: מעצבים, ציירים, צלמים, עיתונאים ואפילו מתכנתים.
אלא שהעבודה עם הכלים הללו מייצרת דרישה לסט כישורים חדש – יכולת ניסוח שאילתות ל-AI בצורה שתביא לתוצאות הכי קרובות לרצויות, וגם למקצוע חדש של מנסחי שאילתות (Prompt Engineering). האם זו העת לחשב מסלול קריירה מחדש?
מה זה פרומפט?
"הפרומפט זה המשפט שאומרים למכונה", מסביר מתי מריאנסקי שבהשכלתו הוא אמנם מהנדס תעשייה וניהול, אבל רוב הקריירה שלו עסק בעיצוב גרפי, אנימציה ותכנות. "המשפט 'כלב על דשא' מביא תוצאה די משעממת ובשביל תמונה מקצועית ומגניבה יותר, צריך לדעת מה לכתוב. פרומפט טוב מדייק את סוג הכלב, מה הוא עושה, אפשר להוסיף תאורה בצבע מסוים או למשל סגנון תמונה משנות ה-50'. ככל שהבקשה יותר מדויקת התוצאה תהיה פחות אקראית".
בשש השנים האחרונות מריאנסקי עוסק בתחום הבינה המלאכותית ומנהל את קבוצת הפייסבוק "עליית המכונות" המונה 50 אלף חברים. כשראה בחודשים האחרונים את ההתעניינות בכלי ה-AI ואת גל המצטרפים לקבוצה, חלקם מתוך חשש אמיתי לאובדן פרנסתם, הוא הבין את ההזדמנות, ויצר לפני כחודש קורס דיגיטלי בשם "ממילה לתמונה" ללימוד מקצוע הפרומפטינג. לדבריו, כבר כמעט אלף לקוחות רכשו את הקורס שאורכו כחמש שעות ומחירו 495 שקל. "זה הקורס הכי זול בשוק", הוא טוען.
ערן מחלו, מעצב גרפי ועורך וידיאו בענף ההייטק: "יש אנשים עם קושי בשפה או תחביר, וזה משפיע מאוד על כתיבת המשפטים והבינה המלאכותית יכולה להתבלבל בקלות. צריך לשייף את הפרומפטים ודווקא להחסיר מילים כדי להגיע לתוצאות יותר טובות מאחרים. כל המוסיף גורע"
ערן מחלו, בן 49 מגבעתיים, הוא מעצב גרפי ועורך וידיאו בתחום ההייטק שהחל ללמוד את סודות המקצוע של פרומפטים מנצחים. על השאלה איך מנסחים פרומפט טוב הוא אומר "זו שאלה מצוינת שגם אני שואל את עצמי כשאני מקבל תוצאות וכשאני רואה עבודות. יכולת טובה זה קודם כל לברור את המילים ודווקא לצמצם אותן. כשכותבים פרומפט למכונה היא מקבלת את הפקודה בצורה הייררכית, המילה ה-16 לא משפיעה על התוצאה כמו המילה הראשונה והשנייה. צריך לדעת לכתוב מתומצת, מדויק ונהיר".
דוגמה לפרומפט לא טוב לפי מחלו היא Blond woman at the beach in Tel Aviv. "אין במשפט הזה סגנון, טכניקה, סוג התוצאה, איור או תמונה למשל. לעומת זאת, משפט מוצלח יותר יהיה: Realistic photograph of a blond woman standing on a beach in Tel Aviv.
"יש אנשים עם קושי בשפה או בתחביר וזה משפיע מאוד על כתיבת המשפטים והבינה המלאכותית יכולה להתבלבל בקלות. צריך לשייף את הפורמפטים ודווקא להחסיר מילים כדי להגיע לתוצאות יותר טובות מאחרים. כל המוסיף גורע במקרה הזה", אומר מחלו.
"צריך פרומפט מדויק, וזה כבר לא פשוט"
בשנים האחרונות מתפרנס מריאנסקי מיצירת אומנות באמצעות AI ולא משירותי פרומפטינג. אלא שלדבריו, לאחרונה הוא קיבל פניות מכל מיני אנשים פרטיים וחברות עם בקשות לייצור תמונות בכלי AI, וזה מה שגרם לו לבנות את הקורס הדיגיטלי ליצירת פרומפטים. מה שמזכיר מעט את כך שבתקופת הבהלה לזהב, בה מי שהרוויחו הכי הרבה כסף היו מי שמכרו אתי חפירה ולאו דווקא מחפשי הזהב.
"היו אליי פניות בעיקר מחברות אבל גם למשל לקוחה שרצתה לעשות תמונה של בעלה", הוא מספר. "הייתה חברת הייטק שרצתה לייצר 100 אווטארים ומשרד פרסום שפנה אליי. במשרדי פרסום יש הרבה עבודה גרפית ועבודה על סקיצות. למשל כשמתכננים קפמיין מביאים מאייר לאייר את ה'סטורי בורד' (איור של הפריימים של הפרסומת - ר"ס) לפני שמצלמים את הפרסומת ואז מתקנים את האיורים לפי הדרישות שמשתנות. עכשיו יש מכונה שיכולה לייצר את הסטורי בורד הזה, אבל בשביל זה צריך לדעת איך לשלוף את התמונה המדויקת. לכן צריך פרומפט עם בחירת מילים מדויקות וזה כבר לא פשוט", מסביר מריאנסקי.
לפי מריאנסקי, היום קיימת בשוק דרישה ליותר ויותר אנשים שיודעים לכתוב את הפרומפטים, אך למרות זאת לא בהכרח מדובר במקצוע בפני עצמו שמאפשר להתפרנס ממנו במשרה מלאה. "אני לא חושב שיש מישהו שכבר מתפרנס מזה, אבל לפני חודש אף אחד לא שאל אותי על זה שום דבר והשבוע קיבלתי שלוש פניות.
"ככל שאנשים מבינים את הכוח של הכלי יש יותר עניין ודרישה. עם זאת, כבר היום יש אתרים כמו פרומפט בייס, שאפשר לקנות בהם משפטי פרומפט בשני דולר, אז אנשים שכותבים פרומפטים יכולים למכור אותם שם או למכור תמונות שהם יוצרים ב-AI במארקט פלייס כמו שאטר סטוק".
אתה צופה שבעוד חצי שנה נראה מקצוע כזה לאור הדרישות של השוק?
"אני לא יודע אם זה יהיה מקצוע או שנראה את המעצבים הגרפים מתעוררים ולומדים לעשות את זה בעצמם. וכאן יש הרבה ערך לצלם או מעצב שיש להם טעם ועין, והם מבינים בקומפוזיציה וצבעים. הם יכולים להוציא תוצאות יותר איכותיות מהבינה המלאכותית".
"ה-AI תעלים גם את מקצוע הפרומפטינג"
לרגע נדמה שאם AI זה העתיד, הפרומפטינג יהיה מקצוע העתיד. אבל מומחים שמכירים את התחום לא בטוחים שכדאי לכולם לקפוץ על הרכבת הזו. למעשה, הם מטילים ספק שזו בכלל רכבת. כזה הוא עמית מנדלבוים, יועץ בתחום הג'נרטיב AI ולשעבר דירקטור AI באנבידיה, ששטח את דעתו בשבוע שעבר בפוסט לינקדאין תחת הכותרת Unpopular opinion: Prompt engineering will not be a profession in the near future.
"המודלים של ה-AI משתפרים מאוד מהר. לא רחוק היום שהכלים האלו יהיו מאוד נגישים לאנשים שהם לא פרומפטרים ואנשים יוכלו לבקש שאילתות ברמה ניסוח של שיחת חולין עם חבר", מנמק מנדלבוים את דעתו. "למשל לבקש טקסט בסגנון כתיבה פורמלי, פעם היה קשה להסביר מה זה, והיום אפשר פשוט לקבש סגנון פורמלי.
"חברת Open AI פירסמה את GPT3 לפני שנתיים ואף אחד לא שמע על זה כי הייתה בו דרישה לעבודת פרומפט מאוד מורכבת. לפני ארבעה חודשים הם הוציאו את GPT 3.5 וזה עבד יותר בקלות ואחרי חודשיים את גרסת Chat GPT שתפס את כולם בסערה. בצ'אט הם עשו תהליך מורכב שבו אנשים דירגו את התוצרים של גרסת ה-3.5 ועל התוצאות האלו אימנו את המכונה, ולכן היא מבינה במדויק את מה שאנשים מבקשים ממנה. אנחנו רואים שככל שהמודלים משתפרים היכולת להבין בקלות את הרצון של המשתמש היא יותר ויותר פשוטה וזה קורה די מהר.
"התהליך הזה הולך לקראת מצב שבו התוצרים שנבקש מה-AI יהיו בשפת יום יום בלי הצורך לדייק", ממשיך מנדלבוים. "יותר מזה, ה-AI לא רק תוציא טקסטים ותמונות, היא תיכנס לאתרים ותעשה פעולות. למשל היא תיכנס לבוקינג למצוא לנו מלון 4 כוכבים בליסבון, עם מטבחון ובמרחק מסוים מהמרכז, במקום שאנחנו נמלא בצורה ידנית את כל הפילטרים".
להערכת מנדלבוים, התהליך הזה שבו ה-AI יעלים גם את מקצוע הפרומפטינג יתקיים כבר בעתיד הקרוב, בתוך כשנה וחצי: "יותר מזה, אני צופה שיהיו מודלי שפה שכבר מכירים את המשתמש ואת ההעדפות הספציפיות שלו כך שכל אחד יקבל תוצאות אחרות מותאמות עבורו, קצת בדומה למנוע החיפוש של יוטיוב וטיקטוק", הוא אומר.
העיקר לא להיות בתחתית שרשרת המזון
מחלו, שראה את עמיתיו נבהלים מהכוח של הבינה המלאכותית, החליט לאמץ את היכולות החדשות. "אני אוהב לתפוס טכנולוגיות כשהן בחיתולים והבנתי שאני יכול לרתום את הכלי הזה", הוא אומר. "לדעתי, העולם יתחלק לשלושה: האנשים שייצרו את הכלים ויהיו בראש שרשרת המזון, אנשים שמשתמשים בכלים האלה באמצע ובתחתית אנשים שיוחלפו על די הכלים.
"אני עושה את ההתאמה כדי לא להיות בתחתית. המכונות לא עושות דברים בלי שהן מתבקשות. מישהו צריך להפעיל אותן ולתת להן הוראות, לשכלל ולתחזק אותן. אני בוחר ללמוד את הטכנולוגיה ולהשתלב. בתחומים של עיצוב ועריכת וידיאו, לבן אדם עדיין יש יתרון של דמיון ויצירה ואני לא רואה איך מכונה תחליף את זה".
עמית מנדלבוים, יועץ בתחום הג'נרטיב AI: "חברת Open AI פרסמה את GPT3 לפני שנתיים ואף אחד לא שמע על זה כי הייתה בו דרישה לעבודת פרומפט. ב-Chat GPT עשו תהליך מורכב והיא מבינה מה מבקשים ממנה. ככל שהמודלים משתפרים היכולת להבין בקלות את רצון המשתמש משתפרת"
אך למרות הניסיונות להתאים את עצמו לעתיד החדש, גם מחלו לא מאמין שמתן שירותי פרומפטינג צפויה להפוך למקצוע משתלם. "לתחושתי, ההתנסחות מול הבינה המלאכותית תוכל כבר בקרוב להיות מאד עילגת ועדיין ה-AI תבין את דרישות המשתמשים. כתיבת פרומפטים לא יכולה להיות מקצוע. אמנם יש אנשים שמוכרים פרומפטים באתרים כמו פרומפט בייס ופייבר, אבל יש גם אתרים כמו לקסיקה, שמציע תמונות וחושף את הפרומפטים שמאחוריהם, אז אין סיבה אמיתית לשלם על זה. מי שישב חצי שעה ביום במשך שבוע ילמד את הלוגיקה של כתיבת פרומפטים ויגיע לרמה מספיק טובה".
יובל אמיר, יזם ואיש מוצר בהייטק, ראה גם הוא את הפוטנציאל החדש של כלי הג'נרטיב AI: "בהתחלה משחקים בזה וזה כיפי. אחר כך התחלתי ליצור תמונות לאתר לימודי ההיסטוריה שהקמתי, בולדרום אקדמי, ואני יכול להשיג בקלות חומרים ויזואלים שבעבר היה קשה לי להשיג". אך למרות זאת, הוא לא חושב שיוכל להפוך את יכולות הפרומפטינג שלו למקצוע: "עם הזמן העבודה עם הכלים תהיה יותר אינטואיטיבית והניסוח לא יהיה מכשול. מכירה בפייבר זה לא מודל מספיק טוב".