האומיקרון עשה לשבוע החלל הישראלי ולמנכ"ל סוכנות החלל החדש, תא"ל (במיל.) אורי אורון, את מה שנהוג לכנות "הקיץ של אביה". האירוע השאפתני, שתוכנן להיות עתיר בפעילות שטח ולהתהדר בכ-100 אורחים מהעולם - בהם אסטרונאוטים, ראשי סוכנויות, בכירים מהתעשייה העולמית ועוד - ובפועל גם היה אמור להיות הכרזת הנוכחות של אורון בתפקידו החדש - עבר, כמו כל הדברים האחרים, לזום.
אבל התוכניות נותרו בעינן. שבוע החלל יתקיים בתחילת השבוע, ובו ישיק אורון את התוכניות שלו לקדנציה בת ה-4 שנים שהחל ממש הרגע. בסוף דצמבר האחרון, כלומר רק לפני 3 שבועות, קיבל 60 יום להציג תוכנית אסטרטגית לתעשיית החלל האזרחית הישראלית, ממי שמינתה אותו לתפקיד, שרת המדע והחלל, אורית פרקש-הכהן. בין היתר אורון צריך להציג "יעדים ממשלתיים כמותיים למדידה של היקפי השוק הכלכליים אליהם נדרש להגיע, או היקפי השקעות אליהם יש לכוון, לתחומי החלל האזרחי כתרומה למשק הישראלי בכלל ולתחומי המדע וההייטק בפרט".
אורון גם צריך להציג את היעדים, המשאבים, הגורמים האחראים לביצוע ולוחות הזמנים לשם עמידה ביעדים, והוא אמור להתייחס בעוגה התקציבית ל-5 אפיקים מרכזיים: מו"פ, קשרי חוץ, חינוך וקהילה, תעשיות טכנולוגיות ופיתוח סביבה עסקית. זו משימה לא פשוטה בכלל וכזו שנשאר לו פחות מחודש וחצי לעמוד בה.
לפני הכול, אורון, שמתראיין כאן לראשונה מאז שנכנס לתפקידו, מודה בכנות שאין לו ידע מקדים על החלל האזרחי. 32 שנה שירת בחיל האוויר. הוא היה טייס קרב ובין היתר פיקד על שתי טייסות, על בסיס, ביצע עוד שורה של תפקידים בכירים וסיים את שירותו כראש להק מודיעין בחיל האוויר. אחרי השחרור כיהן כסמנכ"ל בחברת SparkBeyond, שעוסקת ב-AI ולמידת מכונה. אחרי שנתיים חזר לסוכנות ולשירות הציבורי.
הטיס זו כנראה אהבתו האמיתית. כשהוא נזכר בטיסה, העיניים שלו מאירות. "בלילה, הקוקפיט הוא חשוך והחופה נמצאת גבוה, ככה שאתה בעצם יושב מחוץ למטוס", נזכר כשהוא יושב במשרד הרחב שלו בקומה ה-15 של בניין סונול במשרדי משרד המדע שברחוב מנחם בגין בתל אביב. "כשהשמיים נקיים המראה מאוד מיוחד ונמשך ונמשך. אבל התופעה הכי מיוחדת היא סופות ברקים, אתה רואה את השמיים מתפוצצים לך מול העיניים".
"עולם החלל השתנה. זה מפסיק להיות בלעדית של מדינות ומתחיל להיות נגיש ופשוט יותר לחברות מסחריות. כך שאני חושב שאם נעשה דברים נכונים כמדינה, נוכל להשתמש בחלל כמנוף אינטרסים של מדינת ישראל, גם בפן העסקי וגם בפן המדיני"
אתה איש צבא, טייס, מה לך ולחלל אזרחי?
"נכון, ההיכרות שלי עם החלל היא בפן הצבאי, איך מגיעים ומה עושים, אבל רק בקונוטציה צבאית והידע שלי בחלל האזרחי הוא מועט", הוא מודה. "באתי כי הבנתי שכל מה שידעתי בעולם התוכן הזה השתנה. העולם הזה השתנה. זה מפסיק להיות בלעדית של מדינות ומתחיל להיות נגיש ופשוט יותר לחברות מסחריות. כך שאני חושב שאם נעשה דברים נכונים כמדינה, נוכל להשתמש בחלל כמנוף אינטרסים של מדינת ישראל, גם בפן העסקי וגם בפן המדיני".
יש לו לא מעט אתגרים בשוק המתפתח הזה, אחד מהמרכזיים שבהם, 4 חודשים בלבד אחרי שנכנס לתפקיד, זה להיות בעיצומו של משא ומתן מול האוצר כדי לנסות להגדיל את תקציב הסוכנות שהוא עומד בראשה – זה שעומד כיום על 100 מיליון שקל בלבד.
"כשיושבים עם האמריקאים, אנחנו הגוף המקביל לנאס"א"
הזיכרון הראשון של אורון מהחלל הוא בכלל כילד בקיבוץ להב. בגיל 5 כשהוריו – אביו הוא יו"ר מרצ ושר החקלאות לשעבר חיים אורון, הידוע לכל בתור ג'ומס - לקחו אותו לראות את הנחיתה של אפולו 17 ב-72'. היתה זו הנחיתה המאוישת האחרונה על הירח. היום יש לכל ילד מסך בכיס, אז הייתה טלוויזיה אחת בקיבוץ, וגם היא הייתה בשחור לבן. כעשור אחר כך, ב-1983, הוקמה סוכנות החלל הישראלית.
"סוכנות החלל הוקמה ב-83', כדי להסדיר את נושא החלל האזרחי", מסביר אורון. "השם המקורי של הסוכנות הוא סל"ה, שראשי התיבות זה סוכנות לניצול החלל. זו הייתה טעות להשתמש בטרמינולוגיה הזו לדעתי, אבל הייעוד שנקבע הוא מאוד נכון. בחלל יש המון משאבים. מאז 83' הסוכנות צמחה לאט - גם בתקציבים וגם בהיקפי כוח האדם והפעילות.
"התפקיד שלנו הוא לקדם מחקר, זה בא לידי ביטוי בשת"פים עם מדינות והאקדמיה. דוגמה הוא פרויקט בניית הלוויין ונוס (הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה – פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית, א"ל), שאנחנו מובילים אותו. השני הוא חינוך, כמו פרויקט בראשית ושבוע החלל. לאחרונה חתמנו על הסכם עם איחוד האמירויות. כשיושבים עם האמריקאים, אתה הגוף המדינתי התואם לנאס"א".
כמה מוקדש מהתקציב שלכם לפיתוח ותמיכה?
"25% מהתקציב הוא לתמיכה בחברות וסטארט אפים ישירות ויש בעקיפין גם למוסדות אקדמיים וגופי מחקר, כך ש-40% מהתקציב הולך לקידום ידע ועוד נתח קטן יותר שהולך לחינוך. אנחנו יושבים במשרד החדשנות והמדע, יש לזה משמעות. אורית (השרה פרקש-הכהן, א"ל) הנחתה אותי להביא תוכנית שתתאים את סוכנות החלל לאותם האתגרים הנוכחיים והעתידיים של השוק. בוא, אני קורא הערכות שאומרות שעד סוף העשור זה יהיה שוק של טריליון דולר, יש כאלה שאומרים שיותר".
על תעשיית החלל הישראלית
בתחום הצבאי, ישראל היא מעצמת על חלל. אנחנו, הקטנים והלא צנועים בעליל, נמנים על אחת מ-12 מדינות בעולם שברשותן כל שרשרת הערך של הלוויינים: מהפיתוח, הבנייה עצמה, השיגור וההפעלה. ההכנסות של כלל סקטור החלל נאמדות בכ-700 מיליון דולר בשנה, מרביתם כאמור מהתחום הצבאי, כשהתעשייה האווירית וחיל האוויר נחשבים לשני גופים מובילים בינ"ל בתחום החלל הצבאי.
במדע, מכון ויצמן נחשב לאחד המכונים המשמעותיים בעולם ומעורב בפרויקטים בינ"ל רבים. בסקטור האזרחי יש כמה נציגות בבורסה, בהן גילת וסאטקום, שמספקות שירותי לווינים, אבל המדע הבדיוני נמצא דווקא בחברות הפרטיות, כמה מהן עוסקות בדברים שמציתים את הדמיון. הליוס, שיושבת בצור יגאל ומשם מעוניינת לכרות חמצן מאדמת הירח, שאמור להוות תחנת עצירה בדרך למאדים ולכן יזדקק לקולוניה ולחמצן. יש גם את רמון ספייס, שמספקת שבבים מיוחדים לחלל ושמאפשרים לאילון מאסק ולספייס אקס לעשות חלק לא מבוטל ממה שהם עושים ושמעורבים באינספור פרויקטים, כמו הנחתת חללית על אסטרואיד בהובלת יפן.
הליוס, שיושבת בצור יגאל ומשם מעוניינת לכרות חמצן מאדמת הירח, שאמור להוות תחנת עצירה בדרך למאדים ולכן יזדקק לקולוניה ולחמצן. רמון ספייס מספקת שבבים מיוחדים לחלל ושמאפשרים לאילון מאסק ול-SpaceX לעשות חלק לא מבוטל ממה שהם עושים
כמובן שגם אי אפשר שלא להתייחס לחללית "בראשית", שנחשב לאחד הפרויקטים המשמעותיים בהיסטוריה של החלל – לא פחות. הסיבה היא לא טכנולוגית. היא עניין של עלות. בבראשית הוכיחו שאפשר להגיע לירח – גם אם לא בחתיכה אחת – בפחות מ-100 מיליון דולר. כמו שמאסק הוכיח שאפשר להשתמש באותו משגר שוב ושוב ושוב.
בראשית וספייס אקס הן חלק מתהליך גדול יותר, שעובר סקטור החלל האזרחי. נאס"א ומרבית הסוכנויות האזרחיות, מתעסקות בדיפ ספייס ובדברים המסובכים באמת. את האיזורים הנמוכים יותר והסמוכים לאטמוספירה, הם משאירים לשחקנים כמו מאסק וג'ף בזוס, הבעלים של המתחרה בלו אוריג'ין וליתר השוק המתפתח. הפרויקט של בראשית עצמו היה חלק מתחרות שיזמה גוגל, כדי להניע מרוץ לחלל, כשיתר המדינות, כמו ישראל, רוצות לנצל את המשאבים שאפשר להפיק שם.
לבראשית היה אמור להיות עוד אפקט, כזה שאם הוא מתממש, אז התוצאות עדיין לא נראות בשטח. כי יזמי בראשית ציפו לסחף שיוביל לגל חדשנות ישראלית בתחום החלל. יכול להיות שמתחת לפני השטח רועש, אבל בינתיים, ישנן רק כמה עשרות של חבורת ישראליות בתחום, מרביתן ותיקות יותר.
על החסמים של תעשיית החלל בישראל
כנראה שהחסם המרכזי הוא עדיין הקונספציה של כמה זה מורכב ויקר להגיע לחלל, שמונע מרבים וטובים להיכנס לתחום. אבל זה לא רק זה. אורון מבין את האתגרים שהכי מקשים על יזמים להיכנס בדלת והוא גם מקווה להסיר חלק מהחסמים הללו. "הבעיה הכי קשה כרגע היא מודעות. בוא נדבר על חיילים מוכשרים באגף המודיעין או בחיל האוויר. הם פותחים את העיתון ורואים סייבר ו-AI או רובוטיקה ויש מודעות לנושאים האלה. אני רוצה שלתוך הרשימה הזו יוסיפו את תחום החלל", הוא אומר.
"אחד החסמים המשמעותיים הוא הידע וההיכרות עם הדרישות. בן אדם שבא ואומר לי 'אני רוצה לעשות X בחלל, מה אני צריך לעשות?' אני שואל אותו, 'אתה יודע שזה צריך לחיות בין האפס המוחלט לאלף מעלות?' אתה רואה איך ההבעה שלו משתנה פתאום"
"אחד החסמים המשמעותיים הוא הידע וההיכרות עם הדרישות. בן אדם שבא ואומר לי 'אני רוצה לעשות X בחלל, מה אני צריך לעשות?' אני שואל אותו, אתה יודע שזה צריך לחיות בין האפס המוחלט לאלף מעלות? אתה רואה איך ההבעה שלו משתנה פתאום".
"אנשים לא יודעים. אם הם נשארים עם סימני השאלה אז לא בטוח שהם יונעו לפעולה, אבל אם אשדך, זה יכול להוביל ולעזור לגופים את הנתיב שבסופו הם אומרים "הבנו, לא כל כך נורא. זה היה מפחיד כשלא ידענו מה זה".
למה זה לא קורה בעצם?
"זה עדיין נתפס כתחום של גדולים. אבל אם צריך להסתכל על 2 קבוצות שיגרמו לזה לקרות זה היזמים והמשקיעים. תפקידי כמדינה הוא לשדך ולא להפריע. כן, אני לא צריך להפריע. אני צריך לייצר מקום שיהיה כר פורה לפעילות. להיות אנייבלר. אנחנו צריכים להצמיח סביבה של יזמים עם תשוקה לנושא.
"האירוע השני הוא למשוך משקיעים. עדיין יש שם תפיסה של בעיה ב-ROI. בסייבר לדוגמה ה-ROI הוא 5 שנים, בחלל הוא נתפס כבעל טווח לא ידוע. זה לא נכון. קחו לדוגמה את הליוס, שחוץ מהחמצן על הירח, על הדרך, הם גילו שהטכנולוגיה שלהם מפיקה ברזל בצורה ירוקה ויעילה הרבה יותר מהשיטות הקיימות ויש לזה פוטנציאל מטורף.
"עכשיו זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל לפי החוזים שלהם ב-2023, כלומר שנה הבאה, הם כבר שם על הירח. עכשיו אם יצליחו להוכיח היתכנות, זה לבד פותח תעשיות היקפיות שלמות, כי יצטרכו כלים אוטונומיים לירח.
"דוגמה נוספת היא של סטארטאפ, שאסור לי לומר את שמו, שעוסק בכיבוי שריפות באמצעות רשת לווינים עם טכנולוגיה מאוד מרשימה. עד לפני כמה שנים זה היה מאוד יקר, אבל היום כבר יש היתכנות כלכלית, אז הם באים אליי, כי כבר אפשר להתחיל לדבר על מודל כלכלי. בקיצור, התחום מבשיל ואני צריך לעזור להוריד את הסיכון ולהוריד חסמים, כדי שהעסק יתחיל לרוץ".
"הבעיה הכי קשה כרגע היא מודעות. בוא נדבר על חיילים מוכשרים באגף המודיעין או בחיל האוויר. הם פותחים את העיתון ורואים סייבר ו-AI או רובוטיקה ויש מודעות לנושאים האלה. אני רוצה שלתוך הרשימה הזו יוסיפו את תחום החלל"
אילו שחקנים בשוק האזרחי יכולים להשתלב בתחום?
"אין לי שום ספק שמובילאיי או SentinelOne יכולות להשתלב. בוא נראה איך אפשר לעשות סייבר בחלל. אין לי שום ספק שהטכנולוגיה של מובילאיי יכולה להשתלב במיזם כמו של אסטרוסייל, שזו חברה שיושבת בעזריאלי, שמתעדת לעשות שירותי גרירה והארכת חיים ללווינים. ב-2024 הם כבר אמורים להראות את היכולות שלהם בחלל".
מה בנוגע לתקציב, הוא צפוי לגדול?
"בשנים האחרונות התקציב לא גדל. האתגר הגדול שלי הוא להגדיל את התקציב והדרך שלנו הוא לשכנע שהתועלות יהיו גדולות משמעותית מההשקעה. אני אומר שזה יגדיל שת"פים עם מדינות, באחד מהתחומים הכי יוקרתיים בעולם – קשה לשים על זה סכום".
מה הפרויקטים המשמעותיים שאתם מובילים?
"הפרויקט הראשון אולטרה-סאט, שנוגע עמוק מאוד במחקר. זו תוכנית של טלסקופ לחלל עם יכולות סופר גבוהות. זה טלסקופ ישראלי, בשיתוף גרמניה ונאס"א. כשהוא יגיע לחלל זה לקבל התראה על פיצוץ סופר נובה ולאתר אותו, או שהוא פשוט קולט את הפיצוצים. כל המידע הזה יגיע למכון ויצמן והמטרה היא להבין ידע על איך החומר הגיע מהחלל. הוא מובל במימון של סוכנות החלל.
"יש מדינות שהציעו לנו כסף בתנאי שהן יקבלו גישה ישירה לדאטה ולא בדיליי של שנה, כי הקהילה הישראלית קיבלה זכות ראשונים. האמריקאים משלמים על השיגור כדי לקבל את הגישה לנתונים. אלביט, התעשייה האווירית, רפאל ועוד למעלה מ-10 חבורת לוקחות חלק במיזם הזה.
"אני רוצה להוסיף אלפי משרות ולהגדיל את כמות המדענים בתחום. ארצה לראות מעורבות גדולה יותר של משקיעים בינ"ל ולראות שכמו שפותחים מרכזי פיתוח לסייבר או שבבים, אז שיתחילו לפתוח מרכזים כאלה לתעשיית החלל"
"גם בפרויקט בראשית הייתה לנו נגיעה, אמנם יותר חינוכית, אבל הסוכנות שמה סכומים שלא היו משמעותיים. אנחנו מעורבים גם בפרויקט בראשית 2 שאמורה להיות משוגרת ב-2025, שיהיו שם שני לאנדרים לראשונה בהיסטוריה שינסו לנחות על הירח. הפרויקט מתאפשר בזכות שיתופי הפעולה בין מדינות שאנחנו חותמים עליהם, מה שעזר לספייסIL לחתום על מזכר הבנות עם האמירתים, שמאפשר גישה למימון ויכולות מדינתיות למימון הפרויקט. אנחנו גם עוזרים להם בפן המדעי וגם בחינוך ניתן להם גב ותמיכה".
האתגרים של אורון
תחום החלל האזרחי הוא גדול ורחב וישראל יכולה להיות מובילה בחלק מהתחומים, אבל לא בכולם. בימים אלה, אורון עסוק במיפוי השוק הישראלי והצרכים של שוק החלל בכלל, כדי להבין איפה עליו למקד את האנרגיה שלו, כדי להפוך את ישראל למובילה עולמית בחלק מתחומי הפיתוח.
"בסוף התהליך נוכל למפות מה היתרונות היחסיים שלנו וכדי שיבואו לידי ביטוי, נוכל לכוון את היזמים והמחקרים לשיתופי פעולה ולהפוך לכוח משמעותי בתחומים שנבחר. שם יהיו יעדים מדידים של הכול, כולל הכנסות חברות, מחקרים ועוד. אנחנו ניכנס למשא ומתן על התקציב, אבל לא נקפוץ גבוה, אבל נבקש תוספת סבירה".
מה החלום הוורוד שלך לסוף הקדנציה?
"בוא נדבר במספרים. בעוד 4 שנים, בסוף הקדנציה שלי, זה שיותר מהכפלנו את המכירות של הסקטור, שכיום עומד על 700 מיליון דולר, מרביתו מהתחום הצבאי והגידול חייב לבוא מהתחום האזרחי. אנחנו צריכים יותר מלהכפיל את היקף החברות.
"אני רוצה להוסיף אלפי משרות ולהגדיל את כמות המדענים בתחום, מה שיגדיל את הפרסומים בתחום. האחרון כנראה ייקח קצת יותר זמן, אז אמדוד בכמות האנשים שנכנסים לתחום. בנוסף בעוד 4 שנים ארצה לראות מעורבות גדולה יותר של משקיעים בינ"ל ולראות שכמו שפותחים מרכזי פיתוח לסייבר או שבבים, אז שיתחילו לפתוח מרכזים כאלה לתעשיית החלל".
"יש מספרים שמראים שעל כל דולר שמושקע בחלל, מרוויחים פי 2 מתעשיית הביטחון – פי 2. תעשיית החלל בבריטניה היא דוגמה נהדרת למכפילים המשמעותיים שיש לסקטור. המדינה גם לא טועה בענק, כי בסוף זה לא זריקת כסף מטורפת. ב-ROI לדעתי זו עסקה לא רעה".