קשה להחליט מי יותר מתלהב מהטכנולוגיה האימרסיבית החדשה שהותקנה בבית החולים לילדים שניידר בפתח תקווה. הילדים מוקסמים מהתמונות שאופפות אותם ומהמשחקים ומהאתגרים שמוצגים להם. ההורים מתלהבים לא פחות, שוכחים לרגע שהם כאן כדי להתייעץ עם הרופאים על מצב הבריאות של הילדים. והרופאים עצמם, הם ממש מתפעלים מהיכולות של הטכנולוגיה שמשפיעה גם עליהם, לא רק על המטופלים שלהם.
הכירו את החדר האימרסיבי: טכנולוגיה שמשלבת הקרנת וידיאו על קירות החדר, התקרה והרצפה שלו, כך שהחוויה המוקרנת מקיפה אותנו מכל עבר. מדובר בטכנולוגיה שהיא גם אינטראקטיבית, כלומר אפשר לגעת בדברים, להפעיל אותם, לשחק איתם. גם הצלילים משתלבים בחוויה שאופפת את המשתמש ומפעילה את כל החושים. אפשר להשוות את זה לחוויית משקפי המציאות הווירטואלית (VR) רק שכאן אין צורך במשקפיים וכל הנוכחים חווים את אותה חוויה ביחד, במקום שכל אחד יסתגר בתוך עולם משלו.
מה לכל זה ולמרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה? על כך יכולה לספר עדי ריינזילבר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של שניידר: "כשהגעתי לכאן לפני כשלוש שנים, תפס אותי לשיחה ד"ר דוד בן מאיר וסיפר לי שחלק מהייחודיות של בית החולים היא הטיפול בילדים בכל ההיבטים, לא רק הכירורגיים. הוא אמר שהוא חייב מערכת שתאפשר לילדים לשחק. חיפשנו משהו שייתן חוויה ייחודית, ומצאנו. כשהגענו לראות את המערכת הזאת אמרנו שאנחנו חייבים להיות אלה שמביאים את זה".
"למרות ששניידר הוא בית חולים שמטפל בילדים, עדיין החדרים שאנחנו מקבלים בהם את הילדים הם חדרים נורא משעממים", מסביר ד"ר בן מאיר, ראש מחלקת אורולוגיית ילדים, "הרבה פעמים אנחנו יושבים מול הורים ומדברים, וזה לא מעניין את הילד והוא משועמם. ולכן הצורך הראשוני היה כדי לענות על הזמן הפנוי של הילד כשאנחנו מדברים עם ההורים, עוברים על צילומים ומנתחים את הבעיה. ואז נחשפנו לדבר הזה וחשבנו שאנחנו מתים מזה - זה כל כך הלהיב אותנו".
עדי ריינזילבר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של שניידר: "יש גם אפשרות לצלם את סביבת המגורים של הילד - למשל אם הוא בבידוד - את החדר שלו, המשפחה שלו, הכלב שלו, והוא יראה את כל זה ב-360 מעלות סביבו"
המערכת שמפעילה את החדר האימרסיבי מורכבת מארבעה מקרנים, שבעה חיישנים ומצלמות מסוגים שונים ויש גם אביזרים שמייצרים ריחות, שינויי טמפרטורה ורוח. את כל זה מנהלת פלטפורמת תוכנה עם מאגר משחקים, חידונים, סימולציות ואתגרים שאפשר להתאים לגיל הילדים. המרחב הווירטואלי הזה מגיב לכל תנועה של הילד ומייצר חוויה שגם מדמה את המציאות אבל גם מוסיפה חוויות חדשות – מתחת למים, בראש העצים, בחלל.
איך מגיבים הילדים? מספר בן מאיר: "הגיעה ילדה שכבר עברה בעבר פעולות כירורגיות וכשהיא נכנסה לחדר היא ישר התחילה לבכות. ואני אפילו לא ראיתי אותה מעולם לפני כן. ואז לאט לאט פתחנו דברים מרגיעים - שלושה קירות עם דשא וכשמעבירים את היד מופיעים פרפרים ופרחים. היא התחילה לשחק עם זה ותוך כדי כך – זה פשוט היה מדהים – ההורים והילדה יצאו עם חיוך. וזה פשוט עשה לי טוב".
"מאפשר לנו לדבר עם ההורים"
מתברר שילדים עם הפרעות קשב הם קהל יעד מתאים במיוחד לחדר האימרסיבי. "הם לא יכולים לשבת שנייה אחת בחדר וההורים לא יכולים להתרכז. אז שמים להם משחקים עם כדורים ובננות שהם צריכים לתפוס וזה מעסיק אותם ומאפשר לנו לדבר עם ההורים. ההורים כל כך נרגשים מזה בעצמם, שלפעמים אחד מהם מצטרף למשחק וההורה השני יושב ומדבר".
בתי חולים הם מקומות עמוסים, שבהם מצטופפים אנשים מתוחים ממילא. לפעמים הסיר לחץ הזה מוביל לצעקות, אפילו לאלימות. וכאן אולי התרומה המשמעותית של הטכנולוגיה – הרגעת האווירה. "הורים הרבה פעמים לחוצים כי הם מחכים המון זמן בחוץ, בהמתנה, והם עצבניים נורא, מספר ד"ר בן מאיר, "ואז אני שם דגים ודולפינים על הקירות, אפשר גם עם מוזיקה. וכשההורים נכנסים יש חושך בחדר, רק מנורת שולחן, וההורים נכנסים לשוק. כל האווירה משתנה, והם יוצאים רגועים וחייכנים. הם עברו דרך מסלול שאף פעם לא ראו כמוהו וזה פשוט כיף להם".
זה שגם הרופאים נהנים מהחוויה, זה די ברור. "בהתחלה הייתי ב'הישרדות' להכיר את המערכת, עם כל הקשיים ההתחלתיים בתפעול שלה. אבל באחרונה כבר ממש התחלתי ליהנות ממנה. גם אני נרגע בזכותה", אומר בן מאיר.
עדי ריינזילבר אומרת שכעת בוחנים בבית החולים שימושים אפשריים נוספים בטכנולוגיה, וגם הקמת חדרים אימרסיביים במחלקות נוספות במסגרת המעבר לבניין האשפוז החדש של בית החולים. אחד הרעיונות הוא לעשות את הבדיקות לילדים כשהם בתוך חדר אימרסיבי, מוקפים בחוויות שמרתקות את תשומת ליבם וקצת מסבות את תשומת הלב שלהם מהרופא ומכשירי הבדיקה שלו. שימוש אחר יהיה לצורכי הדגמה והדרכה, ואפילו הכנת הצוותים הרפואיים לניתוחים.
אומר בן מאיר: "אתה יכול להראות בתלת ממד מודלים שקשורים לדרכי השתן למשל, להסביר איך יתבצע הניתוח. זה מאוד גדול ומאוד עוצמתי. בעזרת מנהל תחום הדיגיטל בבית החולים התחלנו גם להכין מצגות שאפשר יהיה להראות להורים בצורה אינטראקטיבית".
תהיה אפשרות להשתמש בזה לצורכי טיפול ממש?
"היחידה שלנו היא רב-תחומית והיא כוללת גם שתי פסיכולוגיות ועובדת סוציאלית. דיברנו איתן על הדברים האלה. הכל עדיין בחיתולים אבל בפירוש כן, זו גם דרך שבה אפשר יהיה להפעיל את המערכת. אני בסך הכל כירורג ולא מבין בזה אבל הפסיכולוגיות כבר על זה".
מוסיפה ריינזילבר: "בחלק מהמערכים הטיפוליים מדובר בהדגמה לקראת ניתוחים ואז רואים את האיברים, זה ממש כמו להיות בתוך הגוף. בעתיד נוכל לצלם את האיבר בגוף של הילד עצמו ולהציג אותם וכל ההליך הטיפולי יהיה הרבה יותר משמעותי. יש גם אפשרות לצלם את סביבת המגורים של הילד - למשל אם הוא בבידוד - את החדר שלו, המשפחה שלו, הכלב שלו, והוא יראה את כל זה ב-360 מעלות סביבו. יש לנו יכולת פיתוח עצמאי של תכנים וכל חלום שרופא יבוא איתו, אנחנו יכולים ליישם את זה על הקירות".
בית החולים שניידר מקבוצת כללית הוא הראשון במערכת הבריאות בישראל שמפעיל טכנולוגיה כזו, אם כי בעולם היא נמצאת כבר בשימוש למטרות שונות – הדרכת צוותי רפואה וצוותי עזרה ראשונה, סימולציות של חדרי ניתוח ותהליכי קבלת חולים ומיון, אבל בעיקר שימושים בתחום מערכת החינוך ולא מעט אולמות גיימינג ואטרקציות תיירותיות.
תחום החינוך הוא נקודת המיקוד של חברת טוטאלי אינטראקטיב מקיבוץ שפיים, שמביאה את המכשור והטכנולוגיות מחו"ל ומפתחת את הפלטפורמה הישראלית לפי צורכי הלקוחות.
הטכנולוגיה כבר נמצאת בעולם בשימוש להדרכת צוותי רפואה וצוותי עזרה ראשונה, סימולציות של חדרי ניתוח ותהליכי קבלת חולים ומיון - אבל בעיקר שימושים בתחום מערכת החינוך וגם לא מעט אולמות גיימינג
מנכ"ל החברה ארז נוקד אומר שהכלים האינטראקטיביים הם הדרך האפקטיבית ביותר להעברת ידע ולהטמיע אותו באמצעות יצירת חוויית משתמש ייחודית. החברה אינה סטארט אפ, כלומר לא מפתחת את המוצרים עצמם, אלא משמשת כאינטגרטור של הרבה טכנולוגיות לבניית החוויה האינטראקטיבית המבוקשת - בגני ילדים, בתי ספר, מרכזים קהילתיים, בתי חולים, מרכזי מבקרים וגם לצורכי הדרכה וסימולציה של מערכת הביטחון.
שיתוף פעולה מעניין במיוחד יש לחברה עם קרן אתנה, עמותה שתומכת במערכת החינוך ובמורות ומורים עם פרוייקט הדגל שלה "מחשב נייד לכל מורה בישראל". כעת נראה שפרויקט "חדר אימרסיבי לכל בית ספר" הולך ותופס את מקומו בפעילות העמותה. עד כה הותקנו עשרות חדרים כאלה בבתי ספר בישראל בעידוד ומימון של הקרן בהשתתפות מפעל הפיס ותורמים פרטיים.
אורי בן-ארי, מנכ"ל UBA Ventures ובעבר סגן נשיא נס טכנולוגיות, הוא מייסד קרן אתנה ומשמש כנשיא הקרן. לדבריו, הטכנולוגיה האימרסיבית היא טכנולוגיה משבשת אמיתית במערכת החינוך. "בהתחלה כולם רצו לגימיק של המציאות הוירטואלית והמטאוורס, שהציגו הבטחה שלא מומשה", הוא אומר, "זה היה מוקדם ואני מניח שיעברו עוד שלוש עד חמש שנים עד שאפשר יהיה לעשות עם משקפי VR את מה שהחדר האימרסיבי יכול לעשות היום. זה דיסרפשן טכנולוגי שמשנה את קירות הכיתה. בבית הספר לחינוך של בר אילן יש דוקטורנטיות שחוקרות את השימוש בטכנולוגיה לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים, זה נמצא גם בשלוש מכללות למורים ובעוד עשרות בתי ספר. זו מהפכה, הפדגוגיה משתנה".