במסגרת הגאות של 2021 חלה פריחה גם בפודטק, וספציפית בתחום הבשר המתורבת. זכורים שני מגה גיוסים של חברות ישראליות כאלו: חברת אלף פאמרס מרחובות גייסה 105 מיליון דולר ביולי 2021 וחברת פיוצ'ר מיט גייסה בדצמבר אותה השנה סכום חסר תקדים (בעולם) לחברה בתחום, של 347 מיליון דולר.
בעת הגיוס של אלף פארמס אמר מנכ"ל החברה דידיה טוביה לדהמרקר: "קו המוצר הראשון שלנו הוא פרוסות בקר. אנחנו מתכוונים להוציא מוצר לשוק לקראת סוף 2022 במחיר שיהיה כנראה כמה עשרות אחוזים יותר יקר מבשר של חיה שחוטה ומתכוונים להגיע תוך חמש שנים להשוואת מחירים".
לכתבות הקודמות בסדרה: הכשלון (הזמני?) של המטאוורס; כך איבדנו את האמון בקריפטו
2022 תכף מסתיימת ובבשר העסיסי של אלף פארמס טרם נגסנו. גם לא בזה של המתחרה. זו לא תופעה חריגה: הבשר המתורבת הוא כמו המשיח, הבטחה נצחית שאו-טו-טו. האם ב-2023 זה יקרה?
הגביע הקדוש של תעשיית הפודטק
בשר מתורבת הוא הגביע הקדוש של תעשיית הפודטק: לקחת תא בודד מפרה או תרנגולת ובתנאי מעבדה לשכפל אותו עד שיהפוך לנתח בשר. לא תחליף בשר, לא טבעול 2.0, לא אפונה בטעם טלה - בשר אמיתי, רק נטול אכזריות ובלי כל ההשפעות השליליות על הסביבה. וכך, בחזון, יהיה אפשר להאכיל את העולם בחלבון, טעים בלי להרוס את כדור הארץ. על פי האו"ם בשר תורם ל-14.5% מכלל פליטות גזי החממה, מול למשל, תעשיית התעופה, שאחראית 3.5% מכלל הפליטות.
תומכי הבשר המתורבת טוענים כי התחום יציג קפיצות טכנולוגיות תוך ירידת מחיר חדה. ב-2021 עלות יצירת קילו בשר מתורבת הוערכה ב-22 אלף דולר. עשירית מהעלות של מנת הבשר המתורבת הראשונה, אבל עדיין יקר מאוד ביחס לקילו בשר פרה אצל הקצב
כשמספרים את ההיסטוריה הקצרה של הבשר המתורבת נהוג להתחיל מציטוט של וינסטון צ'רצ'יל מ-1931 שאמר: "עוד 50 שנה מהיום אנחנו נתגבר על האבסורד של של לגדל תרנגולת שלמה בשביל החזה או הכנפיים שלה ונגדל את האיברים האלו במדיום מתאים".
צ'רצ'יל שגה רק בתחזית הזמן שלו אבל ב-2013 הוצג באוניברסיטת מאסטריכט הנתח הראשון, המבורגר מתורבת שגודל במעבדה. עלות הייצור של המנה עמדה של 250 אלף יורו. מאז קמו בערך כ-150 חברות של בשר מתורבת, חלקן בתחום הבקר, חלקן עוף, חלקן חזיר (לא שופטים) וחלקן עוסקות בדגים. אבל איפה האוכל?
אתגר טכנולוגי יקר לפתרון
יש מספר לא קטן של אתגרים ובעיות שמרחיקים אותנו מארוחה טעימה אך מוסרית של בשר מעבדה: ראשית, הטכנולוגיה. זה מאוד מאוד מסובך. לא בכדי חברות הבשר המתורבת צמחו רובן על בסיס מחקר אקדמי ובראשיהן עומדים דוקטורים ופרופסורים.
כדי לייצר בשר מתורבת צריך לספק לו "מדיה", המרק שבו התאים גדלים, שכולל תנאים המדמים גוף חי בהיבטי חומצות אמינו, מלחים, סוכרים וכדומה. צריך גם לספק לו חלבונים מסוימים המכונים growth factors - שתפקידם לאותת לתא להתמיין ולהתרבות. זה החלק היקר בתהליך: מחיר גרם של הורמון גדילה מתחיל ב-55 אלף דולר ומגיע עם ל-1.3 מיליון דולר. לגרם. וגם ככה הם לא תמיד בנמצא.
בנוסף צריך לסדר את התאים על "פיגומים" ביולוגים כדי שלא יהיו משחה אלא יסתדרו כמו נתח. הכל מסובך, ולכל חלק מהתהליך יש סטארט אפים שמחפשים פתרונות מהירים יותר, זולים יותר וכדומה.
האתגר השני, בהקשר ישיר כמובן למשוכה הטכנולוגית, היא העלות. הדיון הוא סביב המונח price parity - שוויון מחיר: מתי קילו בשר מתורבת יהיה שווה בעלות שלו לקילו בשר חיה. התשובה היא לא בקרוב. בספרות נהוג להתייחס לשנת 2030 בתור שנת שוויון המחיר. מנכ"ל אלף פארמס מעט יותר אופטימי ומעריך כעת שזה יקרה עד שנת 2028 - בעוד שש שנים.
תומכי הבשר המתורבת טוענים כי התחום יציג קפיצות טכנולוגיות תוך ירידת מחיר חדה, כפי שראינו למשל בזיכרונות ניידים ובהמון טכנולוגיות אחרות. ב-2021 עלות יצירת קילו בשר מתורבת הוערכה ב-22 אלף דולר. עשירית מהעלות של המנה ממאסטריכט אבל עדיין יקר מאוד ביחס לקילו בשר פרה אצל הקצב. בחברת אלף פארמס מדברים כעת על יעד של 1,200 דולר לקילו כבר בתחילת השנה הבאה. אם הקצב הזה ימשיך - אנחנו בכיוון טוב.
אתגר שלישי בדרך לביס המוסרי הוא רגולציה. לאחרונה ה-FDA האמריקאי אישר לראשונה הפקה של בשר מתורבת של חברה אחת בתחום - Upside Foods, המתמחה בעוף מתורבת. מדינה שנייה מתקדמת בעולם היא סינגפור, שם ניתן כבר לקנות נגיסי עוף מתורבת במחיר של 50 דולר המנה. אבל זהו. אף מדינה נוספת עוד לא אישרה מכירה של בשר מתורבת. גם במשרד הבריאות הישראלי עובדים על זה.
שאלת הקיימות עדיין לא נפתרה
יש שאלה נוספת והיא הקיימות של התהליך, והיא הרי לב העניין. לדברי ד"ר ניצה קדיש, מנכ"לית קרן ההשקעות באגריטק טרנדליינס, ההשפעה הסביבתית של גידול בשר מתורבת עדיין שנויה במחלוקת. "לא אשקיע במשהו שקשור לבשר מתורבת", אמרה קדיש לאחרונה לדהמרקר.
לדבריה, "כשמגדלים תאים בביוריאקטור, צריך להאכיל את התאים האלה בסוכר, הורמונים ומים. אף אחד עדיין לא חישב מהי השורה התחתונה, כלומר מה האימפקט של כל זה על הסביבה. ביוריאקטור הוא מכל ענקי שמייצר לא רק תאים, אלא גם פסולת שנפלטת לאוויר ולמים. זאת הולכת להיות בעיה משמעותית שצריך לתת לה פתרון לפני שמתחילים בייצור המוני".
האמירה של קרדיש לא לגמרי מדויקת: כן חישבו את זה, ומי שעשו את זה היו גופים רציניים, אבל אין תשובה ברורה עד כמה הבשר המתורבת מקיים. על פי אחד המחקרים אם מניחים תעשייה בסקייל תעשייתי, ומשתמשים באנרגיה ירוקה בתהליך, הבשר המתורבת כן יהיה עדיף בהרבה על תעשיית הבקר, וכן יהיה עדיף במעט על גידול עופות וחזירים מבחינת פליטת מזהמים. יש לו יתרונות גם בניצול שטח, שפכים וכדומה.
בזמן שאנחנו מתווכחים על אישור רגולטורי וכמה שנים הבשר המתורבת רחוק, התחליפים הצמחיים כבר כאן. זו אינה תקופה טובה עבור חברות החלבון הצמחי, אבל הם בשוק. מוכרים לצרכן, מוכרים למסעדות, ובמחיר תחרותי
בעיה חמישית עם הבשר היא תחרות. בזמן שאנחנו מתווכחים על אישור רגולטורי וכמה שנים הבשר המתורבת רחוק, התחליפים הצמחיים כבר כאן. רידיפיין מיט, Supermeat או More Foods הישראליות, וביונד מיט ו-Impossible Foods הזרות כבר בשוק. נכון, זו אינה תקופה טובה עבור חברות החלבון הצמחי. יש ירידה במכירות, הטעם לא בדיוק שם, נאמנות הלקוחות נמוכה. ביונד, ספינת הדגל, ספגה בעיית סלמונלה לאחרונה וגם עברה סבב פיטורים, והמנייה צוללת.
אבל הם בשוק. מוכרים לצרכן, מוכרים למסעדות, ובמחיר תחרותי. אם אנחנו מניחים שיהיה שיפור טכנולוגי בבשר המתורבת, אפשר להניח שיהיו שיפורים מתמידים גם בתחליפים הצמחיים: בזיהוי הצמחים הרלוונטיים, המולקולות, בצבע המוצר, בטעם, במרקם, בערכים התזונתיים, וכמובן: במחיר. אז למה שנזדקק לבשר המתורבת?
נראה שגם השוק חושב כך: על פי נתוני עמותת GFI שמקדמת תחליפי חלבון, בשנת 2021 גויסו 1.4 מיליארד דולר לחברות בשר מתורבת ורכיביו, ו-107 חברות הוכרזו בתחום. אך באותה השנה גייסו חברות התחליפים הצמחיים 1.9 מיליארד דולר והעמותה מונה כ-780 חברות בעולם בתחום; אבל זה כולל גם תחליפי חלב, ומאכלי ים.
הזדמנות צמיחה
"אם היו לי 100 דולרים אחרונים כמשקיע הייתי שם אותם 50-50 על הטכנולוגיות האלו", טוען יהונתן ברגר, מנכ"ל The Kitchen, חממת הפודטק של שטראוס. "אני חושב שיש הזדמנויות מצוינות ב-plant based. זה שוק שחטף הרבה מכות לאחרונה אבל כמשקיע הזמן הנכון להיכנס הוא דווקא כשהשוק נמוך. אפשר לראות עולמות מקבילים כמו החלב, שם כבר כולנו שותים תחליפים עם נתח שוק של 10-12% מכלל השוק. מול זאת, לבשר המתורבת היו כמה נקודות אור בתקופה האחרונה כולל האישור הרגולטורי בארה"ב.
"אנחנו חשופים להרבה חברות שמה שהן עושות זה מוצאות דרכים מאד אופרטיביות להוריד את העלויות של הבשר, ומה שאנחנו חולמים עליו, שוויון עלויות, נמצא ממש מעבר לפינה. תראה את הירידה בעלויות של ריצוף גנטי למשל. אז נכון שהמוצרים מהצומח קיימים, ויגיעו לנתח שוק יותר גדול, אבל גודל האפסייד כמשקיע יותר גדול בבשר המתורבת. אני מקווה שהממשלה החדשה תסייע. נתניהו היה ראש המדינה ראשון שטעם בשר מתורבת, ויש לנו הזדמנות להיות המדינה השלישית בעולם שמאשרת מכירה שלו".