הדרמה הבלתי פוסקת בטוויטר היא סיפור עם כל המרכיבים הנכונים: רשת חברתית ענקית, יזם גאון-מיליארדר-תזזיתי, מאבק בין-גושי (שמאל-ימין) והמון, המון מיליארדים של דולרים. אבל במובנים מסוימים, הדרמה בטוויטר היא גם מאבק על אופיה של רשת האינטרנט.

בשבועות האחרונים, מאז השתלט אילון מאסק על טוויטר, אלפי ישראלים נוהרים למסטודון (Mastodon), רשת חברתית שהוקמה אמנם לפני 6 שנים כבר - אבל הייתה די שוממת עד לאחרונה. כעת הפכה מקלט לאנשים שעזבו את הציפור הכחולה, אם במחאה על מהלכי מאסק או בשל השיח הרעיל שהשתלט עליה.

מסטודון היא חיה נדירה, בסכנת הכחדה במונחי האינטרנט של ימינו - כלומר, לא החיה הפרה-היסטורית מסטודון, אלא הרשת החברתית עצמה. אין לה מודל עסקי, היא מבוזרת - כלומר שייכת למשתמשים ולא לגוף ריכוזי - היא בקוד פתוח, אין בה פרסומות, אין בה אלגוריתם קידום תוכן והמודרציה, כלומר סינון התוכן שמופיע בה, נעשה בצורה קהילתית. אלפי ישראלים מוצאים בה מקלט בינתיים, עד שיירגעו העניינים בטוויטר.

"מסטודון היא רשת חופשית, בלי פרסומות", מסביר אייל קוטנר, "במסטודון התאגידים לא שולטים בנו, לא מנסים למסחר את המידע שלנו ולא דוחפים אותנו לכמה שיותר איינג'מנט". קוטנר הוא אקטיביסט, בוגר תואר במחשבים וסוציולוגיה, ובין היתר מתחזק שרת מסטודון עברי בשם Leftodon. כאן אולי צריך להסביר: מכיוון שמסטודון אינה חברה אין לה שרת מרכזי אחד. ומאחר שהשרתים שלה צריכים לגור איפשהו - אז אנשים פרטיים, מתנדבים שמאמינים ברעיון, מקימים ומתחזקים שרתי מסטודון בהתנדבות. בישראל קמו כבר שורה של כאלו. הטענה של קוטנר מתחברת לטענות שרשתות חברתיות מפיצות פייק ניוז ותוכן רעיל משום שהם מייצרים רגשות עזים, שמובילים בתורם לחשיפה מוגברת לרשת ולפרסומות שבה.

גיא שפר: "מה זו רשת חברתית? אתה מכיר סוג אחד של רשת חברתית של חברה מסחרית למכור לך פרסום. אין כמעט משהו אחר. יש מנגנון המלצה, ובסוף כולנו מקבלים את אותם סרטוני וידאו ויראליים, אותו זבל שעבר את הברירה הטבעית - חומר שאתה צורך בלי הפסקה"

"הקמתי את השרת כי אני מאמין שהאינטרנט כרגע בעייתי", מסכים איתו גיא שפר, יזם, איש קוד פתוח, מייקר, ולאחרונה גם מפעיל של שרת מסטודון בשם "היוש". "רשת האינטרנט הוקמה כדי להיות הדבר שמחבר את כל הידע האנושי כל הזמן. אבל בהדרגה השתלטו על השיח כל מיני בעלי עניין והרשת נהייתה יותר ריכוזית ושטוחה".

מה הכוונה?
שפר: "מה זו רשת חברתית? אתה רק מכיר סוג אחד של רשת חברתית של חברה מסחרית למכור לך פרסום. אין כמעט משהו אחר. יש מנגנון המלצה, ובסוף כולנו מקבלים את אותם סרטוני וידאו ויראליים, אותו זבל שעבר את הברירה הטבעית; חומר שאתה צורך בלי הפסקה. ברשתות מבוזרות כמו מסטודון יש עומק וגובה, ואפשר להגיע לשרת של אנשים שמתעניינים במתמטיקה או LGBT או כל נושא אחר. יש עומק לדברים שרשת גדולה וריכוזית לא יכולה לתת".

סטנדרט חדש לרשת חברתית מבוזרת

מסטודון התחילה ב-2016 כרעיון. "לפני כחמש שנים התכנסו כמה אנשים מה-W3C, הארגון שאחראי על התקינה באינטרנט, ואמרו, בואו נייצר סטנדרט לרשת חברתית מבוזרת", מספר שפר על ההיסטוריה הקצרה של מסטודון.

הפרוטוקול שהם המציאו קיבל שם: ActivityPub, והרעיון מאחוריו הוא שכל אחד יכול להקים שרת ולהפוך לחלק ברשת. כל שרת יכול להיות בעל אופי אחר, מדיניות אחרת, כללי מותר ואסור אחרים, אבל כל משתמש במסטודון יכול לראות אנשים משרתים אחרים ולעקוב אחריהם. זה קצת כמו שיטת המדינות בארה"ב, כל מדינה עם החוקים שלה אבל בסוף כולם אזרחים ויכולים לעבור בין המדינות. ואכן קוראים לזה פדרציה, או Fediverse. זה עקרון שיותר דומה לעקרון של אימייל, בו לא משנה מי הספק שלך, תוכל להתקשר עם ספקי מייל אחרים, ושונה מהפרדיגמה היותר נפוצה היום באינטרנט של גנים סגורים. 

למשתמש הסופי זה לא ממש משנה, מרגע ההרשמה באחד מהשרתים, החוויה דומה לכל רשת חברתית, במיוחד לטוויטר. "היסטורית, שרתי מסטודון הם כמו קהילות שהתלכדו סביב תחומי עניין או מאפיינים משותפים והן פתוחות, במידה ובמינון שהן רוצות, לקהילות אחרות בפדרציה", מסביר נועם. נועם הוא מתפעל של עוד שרת מסטודון ישראלי בשם הדים (hed.im) אך מעדיף לא להזדהות בשמו המלא.

הוא מספר: "אני אוהב להתעסק (ולפעמים להתרסק) עם פרויקטים טכניים כאלה. זה לא המקצוע שלי אבל כתחביב זה נחמד ולומדים מזה הרבה. הקמתי את 'הדים' כשילוב של תרומה לציבור עם סקרנות ותחביב, בלי להגדיר לו מראש 'תחום' מסוים כי רציתי קודם כל להעמיד שרת שייתן לאנשים נקודת כניסה לרשת, לתקשורת פתוחה שלא נשלטת על ידי תאגידים. זה לא שלא חשבתי על נושא כזה. אידיאלית הייתי שמח אם הדים היה אכסניה דוברת עברית לחוקרים ואקדמאים במגוון תחומים. לא אתנגד אם הם יבואו וימלאו את הדים בדיונים בעברית על מחקרים ותגליות. זה משהו שאותי אישית מעניין לקרוא אבל דיונים כאלה הולכים בדרך כלל לאיבוד בהמולה הכללית של טוויטר".

גיא שפר: "בעיני דווקא החברות הגדולות לא יכולות לעשות מודרציה יעילה. בקהילות הקטנות אני יכול לפנות לבן אדם ישירות. היה לנו מתנגד חיסונים, פניתי אליו, דיברנו. אבל הוא גם עשה פרופגנדה וגם היה לא נחמד, אז ביי. הכלל הראשון הוא אל תהיו אס הולס"

כאמור, מסטודון הייתה די מנומנמת עד שהגיע מאסק והחליט לרכוש את טוויטר. ביום השלמת העסקה, ב-27 אוקטובר, נרשמה קפיצה בהרשמה לרשת. ביום הפיטורים של עובדי החברה בתחילת נובמבר - זינוק נוסף. וכשבאמצע החודש מאסק הוציא את מייל האולטימטום לעובדים, שחייב אותם לתנאי עבודה דרקוניים - מסטודון שברה שיא הצטרפות. זה הצריך שעוד מתנדבים יפתחו עוד שרתים שיחזיקו את כל היוזרים האלו.

השרת החלוצי בישראל, הגדול ביותר בפער הוא tooot.im, עם כ-3,000 יוזרים רשומים, אבל מפעיליו סירבו להתראיין לכתבה זו וכרגע השרת סגור להרשמה בשל העומס. מאז נוספו Pirsamti, קשקוש, הדים, היוש ולפטודון. על האופי הפרטי של כל שרת מסביר קוטנר: "מסטודון הוא פדרציה. הוא בנוי מאוסף של שרתים שמדברים זה עם זה ולכל שרת האופי שלו והיחודיות שלו. כל היופי הוא שמסטודון פדרטיבי אבל ראינו בישראל זה לא מקיים וכולם הולכים רק לתוותים - זו תחנה מרכזית. חשבנו שזה לא לעניין ועמוס מידי, וגם האדמינים של תוותים לא מסוגלים לעמוד בעומס. בנוסף לכל הדברים האלו, הפריע לנו שבתותים נוצר נוהג שלא מדברים על פוליטיקה בלי אזהרת תוכן".

אייל קוטנר: "מסטודון הוא פדרציה. הוא בנוי מאוסף של שרתים שמדברים זה עם זה ולכל שרת האופי שלו והיחודיות שלו. כל היופי הוא שמסטודון פדרטיבי אבל ראינו בישראל זה לא מקיים וכולם הולכים רק לתותים - זו תחנה מרכזית"

כדאי להסביר שבמסטודון אפשר לצרף לכל פוסט אזהרה כמו "פוליטיקה" או "בשר" והתוכן יופיע למשתמש רק אם יבחר לראות אותו. "זה לא שאני מת על העיסוק האובססיבי בטוויטר בפוליטיקה, ושבן כספית כותב משהו וריקלין עונה לו וכולם אומרים את דעתם על זה", מסביר קוטנר. "אבל הפריע לנו שאנחנו לא יכולים לדבר על הכיבוש בלי אזהרת תוכן, שיהודים לא ישמעו חס וחלילה שיש כיבוש ואנשים נהרגים. הגישה הזו פחות התאימה לנו. אז אני ביחד עם עוד שלושה אנשים הקמנו את לפטודון ועברנו אליו".

משמו של השרת אפשר להבין שהוא נוטה שמאלה. "לפטודון הוא שרת פוליטי בעברית ברשת מסטודון החופשית נטולת התאגידים בדגש על פוליטיקה שמאלית, סוציאליסטית, פמיניסטית, אנטי גזענית, ביקורתית ורדיקלית; מקום בשביל לחשוב ביחד, להחליף ידע ורעיונות, ליצור קשרים ולהתארגן", נכתב באתר הבית של השרת.

קוטנר: "מי שמצטרף דרכנו למסטודון הפיד שלו יהיה יותר פוליטי. חשוב לנו שהקהילה תהיה פתוחה לשמאל רדיקלי ואני אוכל לכתוב למשל על סירוב לשרת בצבא בלי שמישהו ינזוף בי שאני בוגד, אבל אני כותב גם על החתולים שלי, ומישהו כתב על התחום שלו במתמטיקה ומישהו אחר מעלה יומן קריאה וביקורת ספרים".

ומי שמעדיף לראות פחות תוכן פוליטי, פשוט יצטרף לרשת דרך שרת אחר, זה היופי במסטודון.

למה בעצם עברת מטוויטר?
קוטנר: "הפגנתי בשיח ג'ראח נגד הטיהור האתני שהמדינה עושה שם ושוטר הטיח אותי לרצפה כי החזקתי דגלון פלסטין. נשארה לי מזה צלקת. אחר כך פרסמתי בטוויטר סרטון של השוטר ותייגתי את השר עומר בר לב, שככה נראית המשטרה בממשלת השינוי. בתגובה קיבלתי איזה 100 תגובות מימנים שנעו בין 'אבל למה נופפת בדגל פלסטין' ועד 'חבל שלא שלח אותך לפתלוגית'".

קוטנר מציג תגובות מזוויעות שקיבל. אף שדיווח עליהן לטוויטר, צוות המודרציה ברשת לא ראה לנכון להסיר אותן או לחסום את המשתמשים.

אייל קוטנר (צילום: עופר חן, tech12)
אייל קוטנר, מפעיל שרת לפטודון. "חשוב לנו שהקהילה תהיה פתוחה לשמאל רדיקלי אבל אני כותב גם על החתולים"|צילום: עופר חן, tech12

אתה לא מפחד מאפקט של תיבת תהודה, שתשמע רק דעות שאתה מסכים איתן, דבר שיוצר הקצנה?
"יש שאלה מה זו הקצנה. הקצנה אצל ביביסטים משמעה שמישהו יעבור בגשרים וידקור חברים שלי. הקצנה בשרת שלנו תוביל לזה שמישהו יבוא למסיק זיתים או יפסיק לאכול בשר. ובקשר לתיבת תהודה, יש אלמנט בלפטודון כזה, אבל מסטודון הוא פדרציה ורוב הנעקבים שלי למשל הם מתותים".

כרגע הרשת הישראלית נוטה שמאלה, לפי סקרים שנערכו בה, אבל יש במסטודון גם שרתים של תוכן ימני, ובעצם כל תוכן שהוא, כולל קבוצות נאציות ואפילו TRUTH Social של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שמבוססת על מסטודון. אדמין של שרת יכול להחליט שהוא חוסם שרתים אחרים כדי שהמשתמשים שלו לא יחשפו לתוכן מסוים.

"זו קהילה, זה שלנו"

ברמה הטכנית רוב השרתים של מסטודון נמצאים בשירות ענן כמו אמזון או בחברות "הוסטינג" המתמחות באירוח שרתי מסטודון. עבור המפעילים זה אומר להוציא כמה עשרות דולרים בחודש, וזהו. לכן חלק מהם פתחו עמוד patreon, פלטפורמה שמאפשרת מהם לבקש תרומות ממשתמשים בשרת שלהם כדי לכסות עלויות.

אבל לא כך ב-hayu.sh של שפר. השרת גר בבית שלו ברמת גן. "רוב האנשים שמקימים שרת פותחים חשבון ענן; ב'היוש' זה עובד קצת אחרת והולך נגד הפרדיגמה השולטת בעולם התוכנה", הוא אומר. "'היוש' רץ על מחשבי רסבפרי פאי בסלון שלי והדאטה-בייס יושב בממ"ד שלי. אני אוהב לעשות self hosting, אף אחד לא עושה את זה כבר".

מה העלויות שלך? כמה חשמל זה צורך? מה לגבי גיבוי?
"העלויות הן אפסיות, רספברי פאי זה 10 וואט, ועוד קצת הארדיסקים, אנחנו מגיעים לצריכת חשמל של שתי נורות. חיבור אינטרנט שלי זה סיב פרטנר 300 מגה וכרגע היוש לא מגרד את רוחב הפס הזמין. מבחינת גיבוי יש מערכת גיבוי פנימית אבל כן: אם הבית נשרף או נופל טיל, היוש נופלת. לכן אנחנו מדברים על לעשות אוף סייט (אתר גיבוי במיקום אחר, א"ז). פתחתי פטראון כי אני רוצה להוסיף עוד חומרה. אנשים מסכימים לתרום כי זו רשת בלי פרסומות. זו קהילה, זה שלנו".

"רוב האנשים שמקימים שרת פותחים חשבון ענן; בהיוש זה עובד קצת אחרת והולך נגד הפרדיגמה השולטת בעולם התוכנה", הוא אומר. "היוש רץ על מחשבי רסבפרי פאי בסלון שלי והדאטה-בייס יושב בממ"ד שלי. אני אוהב לעשות self hosting, אף אחד לא עושה את זה כבר"

מלבד הצד הטכני, מתחזקי שרתי מסטודון צריכים להתמודד גם אתגר המודרציה. שלא יכתבו דברים פוגענים למשל, או כאלו שנוגדים את כללי השרת. "עכשיו יש קצת יותר עומס והצטרפה אלי אדמינית - מתנדבת שאכפת לה", מספר שפר. "אבל בעיני דווקא החברות הגדולות לא יכולות לעשות מודרציה יעילה. בקהילות הקטנות אני יכול לפנות לבן אדם ישירות. היה לנו מתנגד חיסונים, פניתי אליו, דיברנו. אבל הוא גם עשה פרופגנדה וגם היה לא נחמד, אז ביי. הכלל הראשון הוא אל תהיו אס הולס, תהיו נחמדים אחד לשני, וזה עובד בדרך כלל".

האם מסטודון תצליח? קשה להתנבא. בינתיים יש ברשת העברית רק כמה אלפים של יוזרים. גם חווית המשתמש מעט מחוספסת, אבל עבור חלק מהיוזרים יש לזה את החן של רשת האינטרנט התמימה מראשית ימיה, וזה בעצם מה שאנשי מסטודון מנסים להחיות. "יש היום במסטודון יותר אנשים מאי פעם", אומר קוטנר. "יכול להיות שזה ידעך לאט לאט אבל אני סומך על מאסק שהוא ימשיך לחרב את טוויטר ויעשה עוד מהלכים שיגרמו לאנשים להצטרף".