ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר להתחיל את ביקורו בארה"ב סביב עצרת האו"ם בביקור מהיר בעמק הסיליקון, שבמרכזה צפויה לעמוד פגישתו עם המיליארדר אילון מאסק. נתניהו הציג את קידום הבינה המלאכותית (AI) כסיבה המרכזית לפגישתו עם מאסק, שבחודשים האחרונים הכניס את עצמו למירוץ בתחום והקים חברה בשם xAI.
נתניהו אף עשוי לנצל את ביקורו בארה"ב כדי להודיע על הקמת "מערך הבינה המלאכותית הלאומי" או גוף בעל שם דומה, לפי דיווח "זמן ישראל". ב-tech12 נחשף לאחרונה כי בממשלה מקדמים הסדרה ופיקוח בנושא ה-AI ובחנו לאחרונה הקמת "מוקד ידע" ממשלתי לתחום, שיתאם בין משרדי הממשלה וינחה אותם.
מוקד הידע המסתמן הוא למעשה מעין "רגולטור-על" לנושא בינה מלאכותית. הוא צפוי לרכז בתוכו את כל המומחיות והחדשנות בתחום ה-AI ויוכל להציג למשרדי הממשלה את חזית ההתפתחויות בתחום, יתאם ביניהם את תחומי האחריות וימליץ על צעדי הרגולציה הנדרשים כולל חקיקה.
"אנחנו בפתחו של עידן הבינה המלאכותית. הדברים משתנים בקצב מסחרר, ישראל חייבת לגבש מדיניות לאומית בנושא זה", אמר נתניהו לאחר שיחה טלפונית שקיים עם מאסק לפני מספר חודשים. "קיימתי שיחה ממושכת עם אילון מאסק וגם עם סם אלטמן (מנכ"ל OpenAI). אני מתכוון לכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה כדי לדון על מדיניות לאומית בבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני".
עם זאת, בהייטק המקומי, שגם כך עובר תקופה בעייתית מתחילת השנה, יידרשו ככל הנראה ליותר מפגישה חפוזה עם המולטי-מנכ"ל והכרזה על הקמת גוף חדש כדי באמת להרים את סצינת ה-AI בישראל.
בניגוד לתחום הסייבר שבו הענף המקומי יכול להסתמך על בוגרי מערכות הביטחון, בתחום ה-AI אין בוגרים כאלו. צה"ל לא מייצר שובל ארוך של מומחי AI כמו שהוא עושה בתחום אבטחת המידע. בנוסף, אין בישראל אקוסיסטם מפותח של AI ואת מספר החברות המקומיות שעוסקות בליבת ה-AI העולמית אפשר למנות על אצבעות יד אחת.
בשעה שהמשקיעים בתחום שופכים סכומים אדירים על סטארט אפים בתחום ה-AI, חלק קטן מההון הזה מגיע לישראל. הגאווה הישראלית הכמעט יחידה בתחום היא חברת AI21 Labs, שהודיעה לאחרונה על השלמת גיוס של 155 מיליון דולר.
בינתיים, מדינות אחרות לא קופאות על השמרים ופועלות כדי לקדם את התשתיות שמאפשרות פיתוח חדשני של AI בתחומן. סעודיה ואיחוד האמירויות רכשו אלפי מעבדים הדרושים לאימון מודלי בינה מלאכותית מענקית השבבים אנבידיה, בריטניה הודיעה על כוונתה להשקיע 100 מיליון ליש"ט ברכישת כמות דומה וצרפת הודיעה כי תשקיע כ-500 מיליון יורו להקמת מרכזי מחקר ואימון של מודלי AI.
סעודיה ואיחוד האמירויות רכשו אלפי מעבדים הדרושים לאימון מודלי בינה מלאכותית מענקית השבבים אנבידיה, בריטניה הודיעה על כוונתה להשקיע 100 מיליון ליש"ט ברכישת כמות דומה וצרפת הודיעה כי תשקיע כ-500 מיליון יורו להקמת מרכזי מחקר ואימון של מודלי AI
בישראל לעומת זאת החליטו בחודשים האחרונים לצמצם דרמטית את התוכניות להקמת מחשב על שיאפשר אימון מודלים מתקדמים של AI. במקום הקמה של מחשב על אמיתי, ישראל החליטה לפנות למספר אפיקים חלופיים, שבמשותף אמורים לגשר על הפער. אחד האפיקים האלו הוא שיתוף פעולה עם מדינות אירופאיות שלהן דווקא יש פרויקט מחשב על לאומי משלהן.
בנוסף, המדינה תקצבה הקמה של מעבדת שרתי מחשוב-על לבינה מלאכותית בישראל, שתתבסס על שרתים בעלי עוצמת מחשוב חלשה יותר, ותשמש לבדיקות וניסויים בתחום החומרה. תוכנית זו תוקצבה בסכום נמוך בהרבה מהתוכניות המקוריות: כמה עשרות מיליוני שקלים.
גורמים המקורבים לנושא העידו בעבר על מחלוקות וניגודי אינטרסים שעיכבו את פרויקט מחשב-העל מספר פעמים והביאו לשינויים חוזרים במבנה ובמטרות הפרויקט. במקביל קוצץ התקציב ממיליארדים רבים לכ-500 מיליון שקל כיום, מחציתו כבר תוקצבה והמחצית השנייה אושרה במסגרת התקציב האחרון.
בינתיים הידרדרה ישראל באינדקס ה-AI הגלובלי של Tortoise, שמדרג מדינות לפי הישגיהן בתחום ה-AI: מהמקום החמישי למקום השביעי.
כך פספסה ישראל את ההזדמנות להוביל בתחום ה-AI
המצער הוא שישראל מוצאת את עצמה בסכנת פיגור בתחום ה-AI אחרי שבעבר המדינה כן השכילה להבין שהבינה המלאכותית היא הדבר הגדול הבא. זו הסיבה שכבר לפני כמה שנים החלה ישראל לצעוד במסלול שכבר הוכיח את עצמו בתחום הסייבר, שבו דוחות ממשלתיים ושימוש נכון במשאב כוח האדם שיוצא מיחידות כמו 8200 הביאו להקמת ענף משגשג שבו ישראל באמת מובילה עולמית.
גם בתחום ה-AI הוקמו ועדות רבות והרבה תוכניות הוגשו במטרה להפוך את ישראל למעצמת בינה מלאכותית - רק שאיש לא חזה את מהפכת ה-AI הגנרטיבית, זו שייצרה סנסיות כמו ChatGPT של חברת OpenAI. נראה גם שהתוכניות עצמן לא ממש זכו להתייחסות הראויה.
בישראל החליטו בחודשים האחרונים לצמצם דרמטית את התוכניות להקמת מחשב על שיאפשר אימון מודלים מתקדמים של AI. במקום הקמה של מחשב על אמיתי, ישראל החליטה לפנות למספר אפיקים חלופיים, בהם הצטרפות לתוכניות קיימות של מדינות אירופאיות
בסוף 2019 הגישה ועדה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל תוכנית רחבת היקף שנקבה בעלות של 10 מיליארד דולר כדי להפוך את ישראל בתוך חמש שנים לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם ה-AI. תוכנית קודמת שהגיש בן ישראל לתחום הסייבר אומצה בידי המדינה וסייעה להפיכת ישראל למעצמה בתחום. למרות זאת, התוכנית שהגיש בתחום ה-AI מעולם לא נדונה בממשלה ולא התקדמה.
במרץ 2021 הגישה את המלצותיה ועדת הבינה מלאכותית בראשות ד"ר ארנה ברי, שהמליצה על ארבעה תחומים ממוקדים בעלות ראשונית של 550 מיליון שקל. ההמלצות האלה דווקא אושרו והפכו ל"תוכנית הלאומית לבינה מלאכותית". ביולי 2022 הושקה התוכנית הלאומית תוכנית לאומית לקידום בינה מלאכותית ודווח כי הממשלה מתכננת להקצות מיליארד שקלים לפיתוח בינה מלאכותית. אלא שמאז שוב יצאו לבחירות ואישור התקציבים נדחה.
הבעיה העיקרית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית נעוץ לדעת העוסקים בו בשני פנים עיקריים: ההון האנושי ותשתיות המחשוב: "ישראל היתה באופן מסורתי חזקה במדעי המחשב, כשהתחום לא דרש המון משאבים. בסוף תכנות זה יחסית זול", אמר בעבר ל-tech12 פרופ' גל צ'צ'יק, חבר סגל במרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, שהספיק לעבוד בחטיבת ה-AI של גוגל - Google Brain - וכיום משמש כראש חטיבת מחקר ה-AI של אנבידיה בישראל.
הבעיה לפי צ'צ'יק התעוררה לדבריו עם הכניסה לעידן ה-AI: "בעולם החדש אתה תלוי בשלושה משאבים - אלגוריתמים, דאטה ומחשוב - וישראל קצת הורידה את הרגל מהגז בשלושתם".
פרופ' גל צ'צ'יק: "בעולם החדש של ה-AI אתה תלוי בשלושה משאבים - אלגוריתמים, דאטה ומחשוב - וישראל קצת הורידה את הרגל מהגז בשלושתם"
בתחום האלגוריתמים יש לפי צ'צ'יק בעייה בהיקף ההכשרה של סטודנטים: "בחלק גדול מהאוניברסיטאות בישראל, סטודנט יכול לגמור תואר בלי לעשות קורס בלמידת מכונה. זה עדיין לא מרכיב מרכזי בהכשרה של תואר ראשון. גם בניית הסגל באוניברסיטאות לוקח זמן. אם אתה משווה לאוניברסיטאות אחרות - אנחנו צריכים לזוז יותר מהר".