ממשל ביידן צפוי להכריז על תוכנית בילטרלית להגברת הפיקוח על נשק סייבר וכלי מעקב וירטואליים, "בהתאם לערכים הדמוקרטיים" - במיוחד כלים שמפותחים על ידי חברות פרטיות. כך עולה מדיווח באתר Nextgov, במסגרת הוועידה הבינלאומית שמכונה Summit for Democracy.
לפי הדיווח, ליוזמה שותפות אוסטרליה, קנדה, קוסטה-ריקה, צרפת, ניו זילנד, נורווגיה, שוודיה, שווייץ, בריטניה וכמובן ארה"ב, והן יפרסמו הודעה משותפת מאוחר יותר היום.
"כולנו מסכימים על הצורך בפיקוח הדוק, ברמה הלאומית והבינלאומית, מול השימוש הגובר בטכנולוגיות אלו", מסר מקור ממשלתי
"זו יוזמה שמדגישה את התפיסה המשותפת שלנו לגבי האיום הנשקף משימוש לרעה בכלי ריגול מסחריים. כולנו מסכימים על הצורך בפיקוח הדוק, ברמה הלאומית והבינלאומית, מול השימוש הגובר בטכנולוגיות אלו", מסר מקור ממשלתי לגבי היוזמה לנקסט-גוב. אלו כמובן חדשות רעות עבור חברות הסייבר ההתקפי הישראליות, שחלק מהמדינות המוזכרות הן לקוחותיה.
ישראליות ברשימה השחורה
מבחינת ממשל ביידן, זהו מאמץ מתמשך להגביל את כוחן של חברות נשק-סייבר, כולל צו מנהלי חדש מהימים האחרונים נגד כלים כאלו שמחייב לוודא שכלים כאלו "מפותחים ומופעלים בהתאם לערכי אדם אוניברסליים, ותחת רישוי, פיקוח והגנות". קודם לכן, ב-2021, הממשל האמריקאי הכניס ל"רשימה השחורה" שתי חברות סייבר התקפי ישראליות: קנדירו ו-NSO.
גם ישראל החמירה בסוף 2021 את הפיקוח על היצוא הביטחוני והצרה משמעותית את רשימת המדינות להן מותר למכור נשק סייבר, ורשימה של 102 מדינות מותרת לסחר צומצמה ל-37 - כולן דמוקרטיות מובהקות. הדבר יצר משבר שנמשך עד היום, בתעשיית הסייבר ההתקפי המקומית, שמוכרת בין היתר למדינות דיקטטוריות למחצה או באופן מלא. רובן ככולן נדרשו לקיצוצים, וחלקן אף נסגרו.
הרקע להגברת הפיקוח, בין היתר, הוא שורה של חשיפות עיתונאיות לגבי שימוש לרעה בכלי תקיפה כאלו במדינות רבות, ונחשף שהם הופעלו גם ככלי מעקב אחרי עיתונאים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם, ולא רק שימשו למלחמה בטרור או בפשיעה קשה כפי שהם אמורים.