ראש סוכנות החלל הרוסית, דמיטרי רוגוזין, הוא דמות שנויה במחלוקת מחוץ לרוסיה. לאחרונה, מאז שהחלה המלחמה באוקראינה, איים כבר כמה פעמים כי מדינתו תתנתק מתחנת החלל הבינ"ל, ה-ISS. בשבוע שעבר הודיע כי רוסיה תפסיק את שיתוף הפעולה לגמרי עם המדינות החברות בפרויקט הגדול בהיסטוריה האנושית, עד שהמערב יסיר את הסנקציות מרוסיה שהושתו עקב המלחמה באוקראינה.

"מטרת הסנקציות היא להרוג את הכלכלה הרוסית ולהוריד את העם שלנו לייאוש ורעב", כתב רוגוזין בטוויטר בשבוע שעבר. "לכן אני מאמין ששיקום היחסים בין השותפים ב-ISS ופרויקטים נוספים אפשרי רק לאחר הסרת הסנקציות הלא חוקיות ללא תנאים", הוסיף.

לפני הכול, צריך לקחת את דבריו עם קמצוץ של מלח. לאחרונה איים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי מי שלא ישלם על גז רוסי ברובלים, לא יקבל אספקה. מדינות אירופה לא התרשמו וטענו שהחוזים נחתמו באירו. בינתיים הגז ממשיך לזרום. ובכל זאת, לניתוק של רוסיה מתחנת החלל הבינלאומיות, אם אכן יתרחש, משמעויות סימבוליות רבות.

ב-17 ביולי 1975 צוות של אסטרונאוטים אמריקאים עגנו חללית אפולו במשותף עם הקפסולה הרוסית סויוז. אחרי דברי הנימוסין בקשר והשלמת החיבור ההיסטורי, המדיני והטכנולוגי – באופן תקדימי לתקופה, הצוותים לחצו ידיים והעבירו מסיבת עיתונאים משותפת. אף שהמלחמה הקרה עוד הייתה בעיצומה והארסנל האטומי המפלצתי שיתק את העולם, הקרח בין היריבות החל להימס. זה היה בסיס לשיתופי פעולה רבים בתחום, כולל בנייתה של תחנת החלל הבינלאומית שממש בתחילת המילניום פתחה מאה של מדע וטכנולוגיה שבעבר רק יכולנו לחלום עליהם.

"החלל תמיד היה מקום של שיתוף פעולה"

היום, להערכתו של פרופ' רן גינוסר, מייסד ונשיא חברת רמון.ספייס, אנחנו צועדים בכיוון ההפוך. רמון.ספייס היא ספקית של מערכות ושבבים לתעשיית החלל לחברות וממשלות בעולם, בהן ספייס אקס של אילון מאסק. "היסטורית, תחום החלל תמיד היה מקום של שיתוף פעולה שבו היה אפשר לשמור על ערוצים פתוחים, עכשיו יש תחושה שזה נגמר. עצם זה שראש סוכנות החלל הרוסית מאיים להתנתק מתחנת החלל הבינלאומית, גם אם זה איום סרק ותו לא, אומר שאנחנו הולכים בכיוון לא נכון", הוא אומר בראיון ל-tech12.

"רוסיה ניתקה את האינטרנט שלה מהלוויינים, גם סין", מסביר גינוסר. "העולם בעצם מפוצל לאזורי השפעה אינטרנטיים. הניתוק נעשה משמעותי יותר. זו נסיגה בגלובליזציה. מבחינת אינטרנט ותקשורת חלל אנחנו הולכים ומתפצלים. באילו אמצעים אני יכול לשלוח מייל לסין היום? זה מוגבל מאוד וזה נהיה קשה יותר ויותר. כולם מנסים לעקוף את זה ולשמר קו שיח".

שליחים של האנושות

המרוץ לחלל היה ועודנו מקור לחיכוכים בין מעצמות ומדינות, ובו בזמן הוא גשר של שיתוף פעולה שאפשר למעצמות משני צדי מסך הברזל לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים. אסטרונאוטים השוהים בתחנת החלל הבינלאומית מוגדרים בהסכם שעליו חתומות כל המדינות המשתתפות במיזם כ"שליחים של האנושות" (Envoys of Mankind). שיתוף הפעולה הדוק עד כדי כך שכל המדינות החתומות על ההסכם מחויבות לסייע לאסטרונאוטים ללא קשר למדינת המוצא שלהם.

לכן לא מעט אנשים בעולם שפשפו את הראש מול האיומים החוזרים ונשנים של רוגוזין לנתק את הצד הרוסי מתחנת החלל הבינלאומית. התחנה היא למעשה שתי תחנות שונות, אמריקאית ורוסית, שמחוברות במותן כמו תאומים סיאמיים. בתחילת חודש פברואר רוסיה אף ביצעה ניסוי שבו ריסקה שני לוויינים כמסר מרתיע למערב ואילצה את האסטרונאוטים בתחנת החלל לרוץ למחסה בחלליות שלהם מחשש ששברים מהריסוק יפגעו בתחנה ויאיימו על שלמותה.

פרופסור רן גינוסר, מנכ"ל חברת רמון.ספייס: "לפני שנתיים שמעתי את ראש נאס"א אומר שהחלל תמיד היה מקור לשיתוף פעולה מול רוסיה, ופתאום הרוסים יורים לעצמם ברגל"

באתר Articles of War של מכללת ווסט פוינט היוקרתית של צבא ארה"ב אומרים כי מבחינה משפטית גרידא, אם רוסיה אכן תממש את איומיה, היא תיאלץ לשפות את המדינות החברות בפרויקט לאור ההסכמים הממשלתיים שנחתמו בהתנעת הפרויקט המשותף בתקופתו של הנשיא ביל קלינטון. "כל הצדדים בסכסוך – כולל צדדים שלישיים – רואים בחלל החיצון חלק קריטי בזירות הכלכליות והמלחמתיות בשטח. אנחנו צפויים להמשיך לראות התפתחויות בשל הקונפליקט בדומיין החללי", כתבו חוקרי המכון.

"לפני שנתיים שמעתי את ראש נאס"א אומר שהחלל תמיד היה מקור לשיתוף פעולה מול רוסיה", נזכר גינוסר, "ופתאום הרוסים יורים לעצמם ברגל. יש שמועות שהרוסים פנו לסין כדי לשתף פעולה בתחנת החלל הסינית. מרוסיה הם לא יכולים לשגר לתחנת החלל הזו והם חייבים להגיע לסין. זה יהיה מאוד קשה. נראה שהאיומים של רוגוזין הם שטויות ויש מספיק אנשים עם שכל ברוסיה שלא ייתנו לזה לקרות, מצד שני, דברים כאלה יכולים להיות פתח לבעיות רבות".

רן גינוסר (צילום: ליאת בוזגלו)
פרופ' רן גינוסר: "תחום החלל תמיד היה מקום של שיתוף פעולה. עכשיו יש תחושה שזה נגמר"|צילום: ליאת בוזגלו

אחד המקרים החמורים שאירעו מאז תחילת המלחמה, היה הפריצה לחברת הלווינים Viasat, שמספקת מידע למערכות אוויריות ולממשלות. "ההתקפה הזו תואמה עם תחילת המתקפה הרוסית והם השביתו את היכולת לתקשר באמצעות לוויינים", מסביר גינוסר. "לפני כן לא האמינו במזרח אירופה שזה יכול לקרות. אני לא מכיר מקרה דומה לזה. אבל אנחנו רואים שהתחום חשוף לסייבר. ההתקפה על הלוויין ההוא פגעה בהמון מקומות בעולם. מה שפורסם זה רק קצה הקרחון. גם הממשלות וגם החברות עצמן מעוניינות לשמור על עמימות ומפרסמות רק את מה שחייבים לפרסם".

איום הסייבר אינו מפתיע את גינוסר, "במערכת האחסון החדשה שאנחנו מספקים, NuStream, אנחנו מעניקים גם הגנות סייבר ללקוחות שלנו. כשהדבר הכי חשוב שמדובר בתוכנה שתאפשר לגורמים אחרים לספק שירותים נוספים", הוסיף על המערכת. "אנחנו כמו ה-AWS של החלל. אנחנו התשתית שתאפשר לחברות האחרות להציע שירותי SaaS בחלל".

לאילו פרויקטים אזרחיים אתם שותפים?
"השנה אנחנו הולכים להיות חלק מפרויקט של סוכנות החלל האירופית שבמסגרתה נטוס לצדק. עם נאס"א יש לנו פרויקט של כמה שנים, של חקר הוריקנים עם כמה לוויינים שעוקבים אחרי הסערות מהחלל".