אחרי המהלומה הראשונית, נראה שפוטין הצליח לייצב את הכלכלה הרוסית: מדד IMOEX הרוסי התאושש בשבועיים האחרונים ועלה בכ-13%, לאחר שהבורסה במוסקבה, שהיתה סגורה למשך חודש, נפתחה מחדש. גם המטבע הרוסי, הרובל, התאושש לרמה של לפני המלחמה וכעת דולר אחד שווה 84 רובל - לאחר שבשפל שלו ב-7 במרץ, הוא הגיע ל-139 רובל לדולר, לאחר שהבנק המרכזי הרוסי העלה את הריבית ל-20% והושתו אמצעים להגבלת משיכות מזומנים כדי למנוע קריסה של בנקים. היום המערב צפוי להשית סבב נוסף של סנקציות, כשלראשונה מדברים כבר על אמברגו על הנפט הרוסי.
מכאן נראה שהמכה הראשונה שנתן המערב לרוסיה לא הייתה קלה, אבל גם לא ניצחת: נכסים רוסיים בבנקים זרים בהיקף מצרפי של 630 מיליארד דולר הוקפאו בתחילה, כדי שלא ישמשו את מכונת המלחמה הרוסית. מאז אותה המכה הראשונה, ההקפאות התרחבו: הממשל הבריטי הודיע בסוף השבוע האחרון כי מאז הלחימה הקפיא נכסים של בנקים רוסים בהיקף של כמעט 660 מיליארד דולר ו-150 מיליארד דולר בנכסים של אוליגרכים. מה יקרה עם הכסף והנכסים הללו בסוף? ייתכן שחלקם לא יופשר לעולם.
למרות יציאתן מרוסיה של מאסטרקארד, VISA, פייפאל ויתר ענקיות הסליקה המערביות, אין לכך השפעה מהותית על פעילות האשראי בתוך רוסיה. זאת משום שכבר ב-2014, הרוסים – בשנה בה פלשו וסיפחו את חצי האי קרים מאוקראינה – הקימו מערך סליקה עצמאי, ה-NSPK
ועדיין, הסנקציות השפיעו פחות על האזרחים הפשוטים במדינה: למרות יציאתן מרוסיה של מאסטרקארד, VISA, פייפאל ויתר ענקיות הסליקה המערביות, בפורצ'ן מדווחים כי אין לכך השפעה מהותית על פעילות האשראי בתוך רוסיה. זאת משום שכבר ב-2014, הרוסים – בשנה בה פלשו וסיפחו את חצי האי קרים מאוקראינה – הקימו מערך סליקה עצמאי, ה-NSPK. ה-NSPK משתמש בתשתיות של הסולקות המערביות לאור הסכם ביניהן מ-2015, שמאפשר למערכת לפעול במנותק על אדמת רוסיה, אך הכרטיסים שהונפקו על ידי החברות המערביות חסומות מחוץ לרוסיה. כלומר האזרח הרוסי יכול להמשיך להשתמש בכל כרטיסי האשראי המערביים רק בתחומי רוסיה - ובכך לחזק את הכלכלה הרוסית. מי שמרוויח מזה הוא פוטין.
הסנקציות צפויות להחריף
אבל זה לא יספיק לאורך זמן. אתמול משרד האוצר האמריקאי עצר את כל תשלומי החוב הדולריים של האג"ח של הממשל הרוסי, כאמצעי לחץ נגד הדרישה הרוסית לשלם עבור גז ברובל, ובתגובה לטבח בבוצ'ה. למעשה הממשל הקפיא את הנכסים של הבנק המרכזי הרוסי בשטח ארה"ב. המהלך יכול לגרום לממשל הרוסי להגיע לחדלות פירעון של רוסיה.
"אם הסנקציות על איראן הן בדרגה 10 מתוך 10, שמטרגטות גם מוסדות פיננסיים וגם את סקטור האנרגיה, הרמה של הסנקציות נגד רוסיה כרגע עברה מרמה נמוכה מאוד לרמה של בין 6 ל-7 מתוך 10", אומר ד"ר סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק הפרטי לומברד אודייר. לומברד אודייר הוא בנק שוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית ונכון למחצית השנייה של 2021, ניהל נכסים בלמעלה מ-380 מיליארד דולר. שער מסביר שהסנקציות מכוונות לחסימת הטרנזאקציות הבינ"ל הרוסיות ולהקשות על רוסיה להתנהל מול חברות שילוח ימיות, מוסדות פיננסיים וטכנולוגיות קריטיות - כמו גם יצירת הפרעה במעבר סחורות.
"לא נראה לי שהסנקציות נגד רוסיה יגיעו לרמה של איראן, שנמצאות ברמה הגבוה ביותר, לאחר שנותקה ממערכת SWIFT (המאפשרת סליקה בינלאומית, א"ל)", מודה שער, "כל עוד אירופה תמשיך לקנות אנרגיה מרוסיה לא יהיו סנקציות משמעותיות כמו באיראן, מאחר שהבנקים המשמעותיים ביותר במדינה עדיין מחוברים למערכת. כרגע, אין לנו סצנריו שהסנקציות ירדו, אבל יש הרבה תסריטים שבהם דווקא יגדלו", הוסיף.
ד"ר סאמי שער, בנק לומברד אודייר: "כל עוד אירופה תמשיך לקנות אנרגיה מרוסיה לא יהיו סנקציות משמעותיות כמו באיראן, מאחר שהבנקים המשמעותיים ביותר במדינה עדיין מחוברים למערכת SWIFT"
על פניו, נראה שפוטין התכונן היטב למכות הכלכליות שוודאי צפה שהמערב ישית עליו, כחלק מהלקחים שהפיק מהפלישה לאי קרים. אבל כל עוד נתחים גדולים מנכסיו של הממשל הרוסי מוקפאים מחוץ לגבולות רוסיה והסנקציות יקשו על סחר רוסי, כשלפי נתונים של יורוסטט האיחוד מהווה את היעד השני בחשיבותו מבחינת היקף היצוא הרוסי, יהיה קשה יותר לשמר את ערכו של הרובל, ככל שהסנקציות ימשיכו לנשוך.
פוטין מחזק את הכלכלה בעזרת חורים בסנקציות
מול כובד הסנקציות, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מנסה לחזק את הרובל בכל מחיר, ובסוף השבוע, למרות לחץ מערבי, בביקור של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בהודו, האחרונה הסכימה לרכוש נפט רוסי ברובלים בדיסקאונט משמעותי של 35 דולר לחבית. כזכור, מחיר חבית נפט האמיר לאחרונה ללמעלה מ-100 דולר לחבית, על רקע חוסר היציבות בשווקים עוד לפני המלחמה וביתר שאת לאחריה.
הודו, שבאופן כללי מצדדת בארה"ב והמערב נגד סין, לא מיישרת קו בנושא הסנקציות על משק האנרגיה הרוסי מסיבות היסטוריות: בתקופת המלחמה הקרה, הודו הייתה בין המדינות היוזמות של "ברית המדינות הבלתי תלויות", שסירבו לצדד לא בארה"ב ולא ברוסיה הקומוניסטית ושמרו על ניטרליות במאבק לשליטה עולמית. משכך, היחסים בין הודו לרוסיה היסטורית היו חיוביים ועודם כאלה, כשעד היום רוסיה היא ספקית נשק מובילה של צבא הודו. וכשמחירי הנפט כל כך גבוהים, אין סיבה אמיתית לסטות ממדיניות שעבדה בצורה כל כך טובה עד כה. גלגל ההצלה ההודי מהווה הלכה למעשה פירצה של הסנקציות וממצב את הודו בעמדת כוח במאבק.
במקביל, ניתוק רוסיה ממערכת SWIFT התבצע באופן חלקי בלבד. עד כה נותקו 7 מהבנקים הגדולים ברוסיה, אבל לא השניים הגדולים ביותר, SberBank וגזפרומבנק – שדרכם אירופה משלמת על הגז הרוסי. גם הבנק המרכזי הרוסי עדיין מחובר למערכת.
SWIFT היא מערכת סליקה בינ"ל שהוקמה ב-1973, ע"י קונסורציום של מדינות וגופים פיננסיים - ובפועל היא מתפקדת כמערכת של הודעות מוצפנות בין בנקים ומוסדות פיננסיים. המערכת הוקמה שנתיים בלבד לאחר ניתוקו של הדולר מהזהב והפיכת המטבע האמריקאי לבנצ'מארק המוניטרי הבינ"ל, וכיאה לדומיננטיות האמריקאית בזירה הגלובלית מאז מלחמת העולם השנייה, ל-SWIFT יש קשר לא מבוטל בהטמעת הדולר כמטבע המוביל בעולם ועזר לארה"ב לבסס את שליטתה על הכלכלה העולמית. עם זאת, המערכת זכתה ללא מעט ביקורת, על היותה מיושנת מאוד, וכיום נעשות פעולות לשדרגה.
עכשיו אחרי המראות הקשים והטענות לפשעי במלחמה בבוצ'ה ואזורים אחרים, הקולות לניתוק רוסיה ממערכת SWIFT באופן מוחלט, צפויים לחזור לדיון. באם אכן תועבר הפקודה לנתק את הבנקים הרוסים ממערכת ה-SWIFT, אז היא בחלקה הגדול תצא לפועל כאן מישראל. חברת הפינטק פינסטרה, נחשבת לפינטק ה-3 בגודלו בעולם, אחראית על שדרוג מערכות ה-SWIFT מטעם ארגון SWIFT, שמקום מושבו בבלגיה. באופן יומיומי דרך מערכותיה כאן בארץ זורמים לא פחות מ-23 טריליון דולר, שליש מתנועת ההון העולמי, ופתרונותיה מוטמעים ב-8,500 לקוחות, בהם 90 מתוך 100 הבנקים הגדולים בעולם.
אורן מרמור, מנכ"ל Finastra הישראלית שמשדרגת את מערכת SWIFT: "ברגע שמדינות או בנקים יחליטו לנתק את רוסיה מהמערכת, אנחנו נגדיר במערכות שלנו את הפרטים של כל הגופים והמטרות החסומות וכך הוא יוגדר במערכת עד שנשנה את ההגדרה"
"ברגע שמדינות או בנקים יחליטו לנתק את רוסיה מהמערכת, אנחנו נגדיר במערכות שלנו את הפרטים של כל הגופים והמטרות החסומות וכך הוא יוגדר במערכת עד שנשנה את ההגדרה", אומר אורן מרמור, המנכ"ל של פינסטרה.
"זה נכון שחברות הסליקה הגדולות עזבו את רוסיה ושעדיין יש לה את ה-NSPK, שמאפשר לרוסים להמשיך לסלוק בתוך רוסיה, אבל מחוץ לרוסיה הרוסים חסומים. אבל זה לא פיתרון לטווח ארוך. זו מערכת מסובכת שדורשת תחזוקה ובלי החברות המערביות שעזבו, יהיה לרוסיה קשה מאוד לשמור עליה פעילה לאורך זמן", הוא מוסיף.
אתה חושב שהאירופאים יוסיפו את הבנקים הגדולים ברוסיה לסנקציות?
"הכלכלה הרוסית נמצאת במצב רע מאוד וייקח לה שנים להתאושש, אני מעריך שתהיה החמרה, אבל צריך לשמור על משהו בסל להמשך".
"לשוויץ לא הייתה ברירה אלא לעמוד בסנקציות"
כבר דיווחנו כאן שבאופן תקדימי, אפילו שוויץ הניטרלית תפסה צד והקפיאה חשבונות של הבנק המרכזי הרוסי ועוד שורה ארוכה של גורמים, פרטיים ומדינתיים, שטורגטו על ידי האיחוד האירופי וארה"ב. ואולם, הסכומים בטלים בשישים: לפי הממשלה השוויצרית ונכון ל-24 במרץ, נכסים רוסיים בקצת יותר מ-6 מיליארד דולר הוקפאו בכלל הבנקים, כשלפי איגוד הבנקים השוויצרי, יש בכספות הבנקים השוויצרים נכסים רוסיים בהיקף מצרפי של כ-213 מיליארד דולר - כלומר עד כה הוקפאו פחות מ-3% מהנכסים. עם זאת, לפי נתונים שפרסמה המועצה האטלנטית, הבנק המרכזי הרוסי לא החזיק יתרות מט"ח או נכסים אחרים בשוויץ.
"בעולם ש-60% ממנו מתנהל בדולרים, לשוויץ ולבנקים השוויצרים לא הייתה ברירה אלא לעמוד בסנקציות", אומר ד"ר שער מלומברד אודייר. "אנחנו עדיין תופסים את עצמנו מבחינה דיפלומטית כניטרליים, אבל אם לא היינו עומדים בסנקציות, בסוף זה היה הופך את שוויץ למקלט של הון רוסי, מה שבתמורה היה יכול להוביל לכך שהאמריקאים ימשכו את הנכסים שלהם", הוסיף.
שער: "שוויץ עדיין תופסת את עצמה מבחינה דיפלומטית כניטרליים, אבל אם לא היינו עומדים בסנקציות, בסוף זה היה הופך את שוויץ למקלט של הון רוסי, מה שבתמורה היה יכול להוביל לכך שהאמריקאים ימשכו את הנכסים שלהם"
"בכל מקרה, גם אם מחר תהיה הפסקת אש, העולם השתנה. לא נחזור למה שהיה לפני המלחמה ואין סצנריו שבו היחסים חוזרים למצב שלפני הפלישה. להערכתי נוצר סוג של בידוד רוסי וסוג של מסך ברזל חדש בקו שמתחיל בפינלנד, המדינות הבלטיות, אוקראינה ונגמר בטורקיה".
מה קורה עם התלות האירופאית בגז רוסי?
"אנחנו כנראה נמצאים בדרך לירידה מהותית באספקה האירופאית מאנרגיה רוסית וזו הדרך שמובילה ההיסטוריה. להערכתי הגרמנים רוצים שהמעבר הזה יימשך עשור, אבל זה לא יכול לקחת כל כך הרבה זמן. נכון שאי אפשר למצוא חלופות לכך בין לילה, אבל צריך להיות שאפתניים ולהשקיע בפיתרונות".
מה רואים בתנועה של ההון מאז המלחמה?
"מה שאני רואה בתחום של אלוקציה של הון, הדבר הכי בולט כרגע הוא הסחורות. רואים את זה במחירי הנפט, אבל גם במתכות ובמחירי המזון, זה השינוי הגדול של השנה מבחינתי. זה הגיים צ'יינג'ר. הקונפליקט יצר Shock נוסף למחירים ויש לזה אלמנט של עליית מחירים".