כינוס השבבים השנתי של טיוואן משך אליו, כהרגלו, את בכירי התעשייה המקומית והעולמית. ואולי מדובר באירוע חגיגי מאוד, אבל השנה, מעיבות על השמחה התחזיות המעידות על האטה בשווקים קריטיים לתעשיות השבבים, כמו גם המתיחויות הגוברות והאיסורים החדשים של הבית הלבן.
הדברים באים לידי ביטוי היטב בדבריו של יו"ר דירקטוריון TSMC, מארק ליו, שצוטט ברויטרס והזהיר היום (רביעי) כי "מאבק הסחר בין ארה"ב לסין וההסלמה של המתיחויות במיצרים הימיים הביאו אתגרים לכלל התעשיות באזור, כולל תעשיית המוליכים למחצה, כשהסינים מנסים לקדם כל הזמן את התעשייה שלהם". ניקי לו, יו"ר חברת עיצוב השבבים אטרון אמרה באירוע לכתבים כי החוקים החדשים שהוציא הבית הלבן "יהוו אתגר גדול ואף אחד לא יצליח לחמוק מהפגיעה".
למרות דברי הפחד בצד אחד של העולם, בהולנד דווקא המצב נראה מעולה. כי אחת החברות שנמצאות בלב הסכסוך אמריקאי-סיני היא חברת ASML ההולנדית המייצרת את מכונות הליתוגרפיה לייצור שבבים המתקדמות בעולם, פרסמה את דוחותיה לרבעון ה-3 ואצלה המצב שפיר פלוס פלוס. למרות שהממשל האמריקאי אסר על החברה לייצא מכונות מתקדמות לסין, בשל השימוש בטכנולוגיה אמריקאית, החברה, שמהווה דה פקטו מונופול עולמי בתחומה ואחד מהעוגנים של התעשייה - לא מרגישה האטה בביקושים, בטח שלא על רקע מרוץ החימוש באירופה ובארה"ב לבנות מפעלים חדשים.
ההכנסות של ASML ברבעון ה-3 הכו את הצפי בשוק, כשהחברה הכניסה 5.77 מיליארד אירו לעומת צפי להכנסות של 5.4, שהיוו עלייה של 10% בהכנסות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה החברה אמנם ירדה בקצת יותר מ-2% ביחס לרבעון המקביל, אבל עדיין היכתה את התחזית, כשהרווח הנקי עמד על 1.7 מיליארד אירו, מול צפי ל-1.4 מיליארד. אז נכון שהמניה ירדה בכמעט 50% מתחילת השנה, עדיין החברה צופה ביקושים חזקים למכונות שלה בטווח הנראה לעין. אבל זה לא חכמה. זה כמו לעמוד ליד הבאר היחידה בכפר ולצפות שכולם ימשיכו לחזור לשתות מים.
ביידן שם סדין אדום לשור הסיני
כי בשאר העולם המצב מידרדר. אם חשבנו שטראמפ היה קיצוני כשפתח את מלחמת הסחר מול הסינים ב-2018, הרי שהמדיניות שמוביל ממשל ביידן - למנוע גישה לטכנולוגיות וידע בתחום המוליכים למחצה לסין - היא אירוע דרמטי אף יותר. ביידן לא רק שהחליט להקצין את המדיניות שהחל קודמו, הוא לקח את זה הכי קרוב לקצה שאפשר. בתחילת החודש הוציאה לשכת התעשייה והביטחון בבית הלבן מסמך אסטרטגי בן 48 עמודים. במסמך מוגדר תוואי הפעולה העתידי באופן מעומעם, מבלי לקשור את הידיים לממשל האמריקאי בתחרות על שליטה גלובלית, שכמובן עוברת דרך הטכנולוגיה.
האסטרטגיה החדשה של ממשל ביידן בתחום הסיליקון כנראה גרמה ללא מעט אנשים בכל מיני נקודות בגלובוס להחוויר כמו שלג. בעיקר בתעשיית המוליכים למחצה הסינית ובהנהגה הסינית המכונסת לקונגרס ה-20 שלה. המסמך אוסר בין היתר למכור לסין כל ציוד מתקדם שבו משולבות טכנולוגיות אמריקאיות בתחום המוליכים למחצה, אוסר על מכירת תוכנות, אוסר על העברת ידע ולראשונה גם אוסר על אמריקאים, אנשים וחברות, לסייע לתעשייה הסינית.
החלק האחרון, כלומר האיסור על אנשי עסקים, מהנדסים ומתכנתים - כבר מייצר אדוות. בהוראה של הבית הלבן נכתב כי מי שמסייע לתעשיית השבבים הסינית עלול להסתכן באובדן אזרחותו. עד כדי כך. ב-WSJ מדווחים כי זה משפיע על לפחות 43 מנהלים בכירים ב-16 חברות ציבוריות סיניות. בבלומברג אמרו שהצו כבר החל גל של התפטרויות של אמריקאים בסין ובחלק מהחברות הסיניות הפסיקו עבודות של תושבים זרים מחשש לפגיעה בהם ובחברות.
נכון לרגע זה, כמה חברות מערביות הפועלות בסין, בהן TSMC הטיוואנית וסמסונג הדרום קוריאנית, קיבלו היתר והחרגה לשנה להמשיך לייבא לסין מוצרים הדרושים לפעילות הייצור שלהן שם. לא ברור מה יקרה אחר כך. זה מהלך מתבקש לנוכח הכסף הרב ששופכות שם החברות, וכן לנוכח הצורך של האמריקאים לשמור על בעלי בריתם מרוצים ברמה מסוימת. אי אפשר פשוט לתלות את המפתחות של פאונדרי או FAB ולעבור דירה – זה תהליך שלוקח זמן ודורש ממון רב.
בהוראה של הבית הלבן נכתב כי מי שמסייע לתעשיית השבבים הסינית עלול להסתכן באובדן אזרחותו. ב-WSJ מדווחים כי זה משפיע על לפחות 43 מנהלים בכירים ב-16 חברות ציבוריות סיניות. בבלומברג דיווחו על גל של התפטרויות אמריקאים בסין ובחלק מהחברות הסיניות הפסיקו העסקת תושבים זרים
סקטור השבבים אסטרטגי, אבל יורד מקרנו
במגזין Foreign Policy ניתחו את ההחלטה האמריקאית ואמרו כי לא רק שביידן סטה חזק ימינה מול העמדה של הנשיא הדמוקרטי הקודם ברק אובמה, הוא אפילו הקצין את הגישה של טראמפ. ביידן משתמש במה שנקרא "direct product tool", צו שמאפשר למנוע גישה לטכנולוגיה עם קניין רוחני אמריקאי. אבל בניגוד לטראמפ שהשתמש בחוק העזר הזה כדי למגר את ענקית תשתיות ה-5G וואווי (שחווה שנים קשות מאוד מאז), ביידן משתמש בכלי הזה כמו שמיכה.
התוכנית האסטרטגית של ממשל ביידן מעומעמת בכוונה, אבל בנויה על שלושה עמודי תווך: הראשון הוא "השקעה בחיזוק היסודות של העוצמה האמריקאית, התחרותיות, החדשנות, האיתנות והדמוקרטיה". השני, "לייצר איחוד מאמצים בנושא עם בעלות בריתה של ארה"ב" והשלישי - "ארה"ב תתחרה בצורה אחראית להגן על האינטרסים האמריקאים ולבנות את החזון העתידי שלנו". איך כתבו ב-Foreign Policy, "זה כמו לומר שהאסטרטגיה היא שיש אסטרטגיה".
זה הגיוני מכמה טעמים. ראשית, הסביבה הטכנולוגית משתנה כל הזמן ולא נכון להתחייב לאספקט שטרם התגלה. שנית, כשנמצאים בעימות לא נהוג להזהיר את היריבים על כלל המהלומות שמתכננים להנחית. להפך, רוצים להשאיר אותם דרוכים. זה מה שהאמריקאים עושים עכשיו - הם פורטים על מיתרי העצבים של ההנהגה הקומוניסטית הסינית שמעוניינת לפתח תעשיית שבבים מתקדמת, כרגע ללא הצלחה יתרה.
הממשל האמריקאי בעצם יצר תנועת מספריים: מצד אחד הגדיר את הסקטור כאסטרטגי והעביר את ה-Chips Act, שאמור להעביר למעלה מ-50 מיליארד דולר ליצרניות ועוד כ-200 מיליארד דולר למו"פ. ומצד שני, הוא חוסם את יריביו. קשה להתעלם מהעובדה שציר רוסיה-סין, שלפני המלחמה באוקראינה הצהירו על קשר נצחי, הולך ונחסם כעת בפני טכנולוגיות קצה מערביות.
ההחלטה של ביידן מגיעה בתקופה לא אידיאלית לתעשיית השבבים, אחרי שהיצרנים חיו את החלום במהלך 2020 ו-2021. בתחילת הקורונה בעקבות ביטול מסיבי של תעשיית הרכב להזמנות של שבבים (כולם פרט לטסלה חשבו שהעולם יגמר ולא יקנו רכבים חדשים) ונוצר מחסור גלובלי אדיר בשבבים שפגע בלא פחות מ-170 סקטורים ותת-סקטורים בכלכלה הגלובלית.
גורמים בתעשייה אמרו אז שרק התור להזמנה של שבב בפאונדרי לקח חודשים ואף מילה על הזמן שנדרש לספקם. הביקושים היו גבוהים, המחירים גם כן. עכשיו החלום המתוק הפך לסיוט. בבלומברג מדווחים על ירידה משמעותית בזמן האספקה של שבבים, כלומר יש איחוי משמעותי בשבר של שרשראות הייצור והאספקה. זו בשורה טובה לכולם חוץ מליצרנים, שנאלצים להוריד מחירים לכל אורך ורוחב הלוח.
אבל מי שחושב שזה ניצחון בנוקאאוט לאמריקאים על הסינים - שיחשוב שוב. בשנות ה-80 ארה"ב ייצרה 37% מהשבבים בעולם, כיום היא מפתחת רק 12%. ב-2020 מכון המחקר בוסטון קונסולטינג גרופ קבע כי איסור גורף מצד הממשל האמריקאי למכירת שבבים וציוד בתחום לסין יגרום לבור רוחבי של 37% עבור היצרנים האמריקאים המוכרים לשוק הסיני, ויפגע מהותית בהוצאות המחקר והפיתוח. לפי המכון, בין 15 ל-40 אלף מקומות עבודה ייפגעו ישירות ממהלך שכזה.
אז נכון שה-Chips Act אמור לפתור חלקית את הבעיה, אבל זה תהליך שייקח עוד שנים רבות להשלמתו בשל הזמן הנדרש לתכנן, לבנות ולהשמיש פאונדרי או FAB. יתר על כן, האמריקאים זקוקים למתכות רבות כמו אלומיניום שמשמשות את תעשיית השבבים הגלובלית. 95% מייצור האלומיניום בעולם הוא סיני וסין יכולה לנסות לפגוע באמריקאים באמצעות פגיעה מחודשת בשרשראות האספקה של מתכות.
מכון המחקר בוסטון קונסולטינג גרופ קבע כי איסור גורף מצד הממשל האמריקאי למכירת שבבים וציוד בתחום לסין יגרום לבור רוחבי של 37% ליצרנים האמריקאים שמוכרים לשוק הסיני, ויפגע מהותית בהוצאות המחקר והפיתוח. 15-40 אלף מקומות עבודה ייפגעו ישירות ממהלך שכזה
אצל הקמעונאים הגדולים והמותגים הבינלאומיים, כמו נייקי, חוסר הוודאות, האינפלציה והצפי למיתון עולמי, הופכים את קערת הביקושים על פיה ואלה הוחלפו במלאים העולים על גדותיהם וצפי לירידה משמעותית בקצב הצריכה של מכשירים אלקטרוניים פרטיים. הוסיפו לזה את העובדה שכבר 11 חודשים הנאסד"ק בטרנד מתמשך מטה, ערבבו מצב גיאופוליטי נפיץ בטיוואן, המספקת כ-90% מהשבבים המתקדמים בעולם, ותקבלו סערה מושלמת שפוקדת את הסקטור הגלובלי. הצו האחרון של הנשיא ביידן רק מתפקד כשמן למדורה.
האם ההוראה של ביידן טובה לתעשייה האמריקאית ועד כמה עמוקה הפגיעה של הסנקציות החדשות על סין בתחום המוליכים למחצה? לא באמת ברור. מה שברור זה שאת הזעזועים של החלטה זו ירגישו שנים ארוכות וכמו אמברגו הנפט האמריקאי על יפן, שהוביל למתקפה בפרל הארבר ולהצטרפותה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה, כך החלטה זו עלולה לתדלק בעתיד פריצת עימות צבאי ישיר בין ארה"ב לסין, כנראה בטיוואן.