למעלה מ-12 שעות ביום: זה הזמן הממוצע שלנו מול מסכים. כך עולה מדוח האינטרנט השנתי של בזק. מדובר במחקר שמבוסס על סקר של 4,500 נשאלים, שמחולק גם לפי קטגוריות כגון מדגם נפרד לילדים, לבני נוער וחרדים. הוא נערך בשיתוף מכון KANTAR.
כאמור, המסקנה הראשונה מהמחקר היא שעות המסך הרבות שכולנו צורכים: 12.4 שעות ביום בממוצע, מול 12 שעות בשנה הקודמת ואף יותר מהנתון בשנת הקורונה (גם 12 שעות ביממה). עיקר הזמן מוקדש לעבודה, 5.1 שעות, עוד 3.2 שעות ללימודים. צפייה בטלוויזיה צורכת 3.3 שעות "מסך" ביום, ורשתות חברתיות אף יותר, 3.4 שעות. לגלישה באינטרנט אנחנו מקדישים 2.9 שעות. 2.6 שעות ביום (בממוצע) מוקדשות לגיימינג, בקונסולה או בכל מכשיר אחר. זו פעילות ש-37% מהמבוגרים בישראל "חוטאים" בה, אך בקרב בני נוער מדובר ב-60%.
את העלייה בשימוש ברשת אפשר לראות גם במספרים, 15 ג'יגה ביום למשק בית, מול 12 ג'יגה ב-2021 ו-12 ג'יגה גם בשנת הקורונה. מדובר בנפח הגדול פי 10 מאשר ב-2013. חלק גדול מכך ניתן כנראה לייחס למעבר לצפייה בטלוויזיה מבוססת אינטרנט במקום כבלים או לוויין - והמונדיאל לפי נתוני בזק תרם לבדו עוד 1 ג'יגה גלישה ביום. נתוני הגלישה מגיעים ממערכות בזק ולא מסקר משתמשים.
38% לא משתמשים בטלפון בשבת
בזק סקרה גם התנהגות המכונה Phubbing, כאשר אדם מתעלם מסביבתו בזמן שהוא מתעסק עם הטלפון. 52% הודו שקשה להם להיפטר מההרגל ו-82% העידו שמעצבן אותם שעושים להם Phubbing. אנשים מודעים לזה ולכן משפחות מחליטות על "דיטוקס" או זמן נטול מסך. 55% מוציאים את הטלפון מהחדר בלילה. 83% דיווחו כי הם לא משתמשים בנייד בזמן ארוחה. 73% מכבים התראות בטלפון, ו-19% ביטלו את ה-V הכחול בווטסאפ. דרך נוספת להתמודד עם הרעש הדיגיטלי היא באמצעות מחיקת אפליקציות באופן יזום. 38% דיווחו שהם לא משתמשים בטלפון בשבת, ולא מטעמי דת. עוד היבט לגמילה הוא ש-55% השיבו שהם משתפים פחות תכנים אישיים ברשתות חברתיות והתכנים הפכו מאישיים ל"רציניים".
דמות אווטאר אישית לילדים
באשר לטכנולוגיות חדשות, יש קצת חדשות טובות למארק צוקרברג ולחברת מטא ששמה את הז'יטנים שלה על המטאוורס. 13% מהנוער התנסו בפלטפורמת VR, ו-56% מהילדים עיצבו לעצמם דמות אווטאר אישית. הדמות משמשת בעיקר למשחקים, ואח"כ לייצוג ברשתות חברתיות. כ- 32% מהמבוגרים "שמעו" על המטאוורס, אך נתוני השימוש נמוכים הרבה יותר. 5% מהנסקרים רכשו NFT.
52% מסרו כי הם מפחדים להכניס פרטי אשראי לנייד או לשעון - אך גם מתוכם הרוב (57%) הכניסו פרטי כרטיס אשראי לסלולר
בזק בדקה אף את מהפכת התשלומים באמצעות הסלולר. 52% מסרו כי הם מפחדים להכניס פרטי אשראי לנייד או לשעון - אך גם מתוכם הרוב (57%) הכניסו פרטי כרטיס אשראי לסלולר, או כמו שבזק כותבת: הנוחות מנצחת הכל. 45% דיווחו כי הם משלמים באמצעות אפל פיי או גוגל פיי, מול 19% ב-2021. זה נתון מרשים אם כי 78% מדווחים כי הם משתמשים בביט או פייבוקס. אפילו אפליקציות ורטיקליות כמו הארנק של חברות הדלק הם בשכיחות של 46%, מעט מעל השכיחות של גוגל/אפל פיי. לסיכום, מהפכת הארנק הדיגיטלי לגווניו מצליחה: 54% מהנסקרים דיווחו כי הם מסתובבים "פחות" עם ארנק באמצעות מהפכת התשלומים בנייד. יחד עם אפליקציות כמו קופונים, 93% בסך הכל עושים שימוש בנייד כאמצעי תשלום.
עוד עולה כי 46% מבני הנוער מסתובבים בבית עם אוזניות לפחות חצי מהזמן, ו-47% מהם צופים בתכנים בחדרים נפרדים כשהמשפחה כולה נמצאת בבית. 28% מהילדים צופים במסך שלהם בזמן שכל המשפחה יחד בסלון.
פייסבוק מובילה בקרב המבוגרים
ברשתות החברתיות בקרב מבוגרים פייסבוק עדיין מנצחת, 81% מעל גיל 35 בפייסבוק. בקרב צעירים אינסטגרם היא שמנצחת, 61% בגילאי 13-35, ובקרב ילדים, טיקטוק מנצחת - 70% מהילדים שם.
עוד רשתות מעניינות עבור צעירים הן דיסקורד (42% מהנוער), TWITCH ואפילו BeReal, עם 12% מהם. מהסקר עולה שיש גם איום לגוגל כשירות חיפוש: 69% דיווחו כי יחפשו קודם מידע ברשת חברתית או ביוטיוב (גם של גוגל) לפני שיצאו לחפש מידע במנוע הוותיק. 18% מבני הנוער רכשו מוצר דרך אינסטגרם, ו-17% מהם מדווחים שרכשו מוצר דרך פינטרסט.
באשר לנטפליקס, בכל הגילאים, ניתן לראות ירידה בשיעור הצפייה בין 2021 ל-2022. למשל, בגילאי 35-54 הנתון ירד מ-63% מהנסקרים ל-58%. כנראה זה קשור לאיכות התכנים בנטפליקס ולתחרות המתחזקת מצד פלטפורמות אחרות, כמו כניסת דיסני פלוס לישראל.
החרדים מתעדכנים בווטסאפ
בעת שסוערות הרוחות סביב ביטול רפורמת המכשירים הכשרים והתעקשות המפלגות החרדיות לשמר רשתות סלולר מהדור השני, הציבור החרדי כבר לא שם, מראה סקר בזק. מקרב החרדים, 54% משתמשים בווטסאפ שהפכה להיות "הרשת החברתית של המגזר" לדברי טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק. ווטסאפ משמשת גם כאמצעי להתעדכן בחדשות ולא רק כתקשורת או כמו שבזק כותבת: "הדיגיטל החליף את הפשקוויל". הם גם משתמשים בסטטוס בווטסאפ כאמצעי ביטוי עצמאי ועדכון חברתי.
החרדים עוקבים אחרי משפיענים (כ-8 בממוצע לאדם) ומסתייעים בהם לקבל החלטות בנושאים שונים מאוכל, דרך אופנה ועד בריאות, דת ויהדות. חרדים אף קונים ברשת (46%) ועובדים דרך האינטרנט (22%). חרדים אף צופים ביוטיוב - 78% מהם דיווחו כך. "החרדים כבר לא חרדים מהאינטרנט", סיכמה פולג.