הנגיד הנוכחי בארה"ב, ג'רום פאוול, הוא אחד האנשים הכי חזקים בעולם כעת. במובנים מסוימים, כוחו והשפעתו של יו"ר הבנק המרכזי הפדרלי של ארה"ב, הפד, לא פחותים ולעיתים אף עולים על כוחו של הנשיא האמריקאי התורן - בשל חוסנו של הדולר בזירה הבינלאומית והשפעתו על השווקים. רק החודש נשיא סין, ג'ינפינג שי, פחות או יותר התחנן ש"ארה"ב לא תעלה את הריבית". כשאמר ארה"ב, דיבר אל פאוול. אין איש שמשפיע על הדולר כמוהו.
פאוול, שמונה על ידי הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, ב-2018, נתפס כפריך ולחיץ על ידי מוסד הנשיאות. בשנתיים שאחרי המינוי, הנשיא צייץ נגד נגידו לא פחות מ-100 פעמים, ופעם שאל את האינטרנט: מי אויב גדול יותר - פאוול או סין? הלחץ של טראמפ עבד ו-8 חודשים אחרי שמונה, פאוול נכנע והוריד את הריבית שרק הועלתה ל-2% בקיץ 2018. זאת לאחר ששוק המניות האמריקאי מחק לא פחות מ-1.5 טריליון דולר בשווי ב-3 חודשים.
יש קולות האומרים שפאוול סובל מ-PTSD, או Post Trump Stress Syndrome. אחרים אומרים שהוא עשה יד אחת עם הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן כדי שזה יחדש את מינויו כנגיד, ונכנע ללחצי הנשיא ששואף להוריד את האינפלציה שפוגעת בבוחרים. עם הקולות האלו נמנה יו"ר בנק ההשקעות הגדול בעולם גולדמן זאקס ג'ון וולדרון
יש קולות האומרים שפאוול סובל מ-PTSD, או Post Trump Stress Syndrome. אחרים אומרים שהוא עשה יד אחת עם הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן כדי שזה יחדש את מינויו כנגיד, ונכנע ללחצי הנשיא ששואף להוריד את האינפלציה שפוגעת בבוחרים. עם הקולות האלו נמנה יו"ר בנק ההשקעות הגדול בעולם גולדמן זאקס ג'ון וולדרון, שבכנס בשבוע שעבר אמר כי הבנק המרכזי "איבד את יכולתו להיות מנוע מוניטרי עצמאי, שעושה את מה שהוא חושב שנכון ולא את מה שמצפים ממנו", כפי שדווח בבלומברג.
איך שלא הופכים את זה הנגיד הנוכחי הוא אחד הפרוגרסיביים בהיסטוריה של הכלכלה, שנקט צעדים היסטוריים כדי להציל את הכלכלה האמריקאית והעולם ממיתון כבד. זמן קצר לאחר פרוץ משבר הקורונה הניע פאוול לפעולה את תוכנית הרכישות הגדולה בהיסטוריה: בכל חודש עד החודש, רכש הפד אג"ח ומניות ב-120 מיליארד דולר יחד עם הריבית, ובפועל הממשל האמריקאי חילק כסף חינם לאזרחים. טראמפ לא יכול היה לעשות את זה בלי פאוול שיממן אותו.
כרגע כל העולם הפיננסי ממתין להחלטה של פאוול בנוגע לריבית, כדי לראות עד כמה עמוקה תהיה הפגיעה. אבל פאוול יודע שכדאי להימנע מהעלאה חדה מדי בעולם שממונף ב-226 טריליון דולר. יתר על כן, סביר להניח שהוא רואה עד כמה האיומים על העלאת ריבית כבר משפיעים על השוק בעצמם - וכבר עושים את העבודה בשבילו. כי גם פאוול יודע שהעלאת הריבית בחדות לא תפתור את הבעיות שגורמות לאינפלציה - היא רק תחמיר אותן.
האינפלציה היא לא השיקול היחיד
לפי המספרים הרשמיים, בספטמבר האחרון האינפלציה בארה"ב הייתה 5.4%, הרבה מעל הממוצע השנתי של בין 2 ל-2.5 שצפו בפד תחילה. בדצמבר, הנתון כבר עמד על 7%, הגבוה מזה 40 שנה. זה כל כך חמור, שביידן זוכה לנתוני התמיכה הנמוכים בהיסטוריה לנשיא בשנה ראשונה בתפקידו: בערך שליש בלבד מהאמריקאים תומכים בו ובמדיניות הכלכלית שלו.
כרגע כל העולם הפיננסי ממתין להחלטה של פאוול, שיודע שכדאי להימנע מהעלאה חדה מדי בעולם שממונף ב-226 טריליון דולר. יתר על כן, סביר להניח שהוא רואה עד כמה האיומים על העלאת ריבית כבר משפיעים על השוק בעצמם
הקורונה גרמה לתגובת שרשרת: סגירת סין בתחילת 2020 הייתה האות לגלי הדף בשרשראות הייצור והאספקה הגלובליות. אז הגיעו הסגרים האנושיים הגדולים בהיסטוריה ואיתם גלים חוזרים ונשנים לביקושים ולהיצעים בגלל התפרצויות בכל כנפות תבל. לכך משבר האקלים הוסיף רצף אסונות טבע, כמו הצפות חמורות בסין והסופה שסגרה לפני שנה את טקסס ואת כל שאיבת הנפט במפרץ מקסיקו. אלה וגם אלה נמשכים עד עכשיו.
למה מעלים ריבית כדי להילחם באינפלציה? אינפלציה משמעותה שינוי קבוע במחירי סחורות ושירותים. לפעמים עולה ולפעמים יורדת. כשהיא עולה, הכסף שלכם קונה פחות, כי כל המחירים עולים. כשהיא יורדת, אז הכול זול יותר. כשהריבית נמוכה זה מאפשר לבנקים להדפיס עוד ועוד כסף, שבסוף הופך לזול, ככל שהוא מוזרם יותר למערכת. כשלכולם יש כסף, כולם יכולים לשלם יותר וכמו בכל דבר זה קשור לביקוש והיצע. כשהביקוש גבוה וההיצע יורד, לרוב המחיר עולה. כששניהם עולים, המחירים בד"כ יורדים. החשש כרגע הוא שאם הריבית תמשיך לעמוד במקום, בסוף יותר מדי יוכנס לשווקים וזה יגרום לפיחות חמור במטבע: הערך של הכסף יהיה שווה פחות ויהיה צריך יותר ממנו (כלומר יותר דולרים או שקלים) בשביל לקנות את אותו מוצר.
ככל שמעלים יותר את הריבית, כך סוגרים את מכונות הכסף וזה גורם לבנקים להקשיח פוזיציות, שצריכים לדאוג ליציבותם. כרגע, האינפלציה אמנם קשורה לכמויות הכסף ההיסטוריות שהבנק המרכזי הזרים לשווקים בשנתיים האחרונות, אבל לא זו שורש האינפלציה, שנובעת משורה ארוכה של גורמים.
שוק האג"ח הקונצרני הדולרי הסיני מוערך בלמעלה מ-2 טריליון דולר. זה לא צחוק. מיתון כבד בסין הוא רע לכלכלה האמריקאית ולעולם בכלל, כשרק ב-2020 היקף הסחר בין המעצמות נאמד ב-615 מיליארד דולר
להעלאת הריבית של הפד יש השלכות נוספות, למשל בסין. חשבו מה העלאת ריבית חדה תעשה לחברה כמו יזמית הנדל"ן השנייה בגודלה בסין והממונפת ביותר בעולם, אוורגרנד, שחייבת 300 מיליארד דולר. כבר עכשיו היא לא עומדת בהחזרים שלה, אז כשהריבית תגיע לכמעט 2% היא תעמוד? מה זה יעשה לכל הכלכלה הסינית, כשרק החובות התאגידיים שם מהווים 160% מהתמ"ג הסיני? שוק האג"ח הקונצרני הדולרי הסיני מוערך בלמעלה מ-2 טריליון דולר. זה לא צחוק. מיתון כבד בסין הוא רע לכלכלה האמריקאית ולעולם בכלל, כשרק ב-2020 היקף הסחר בין המעצמות נאמד ב-615 מיליארד דולר, שגדל למרות "מלחמת הסחר".
עכשיו כל אלה שלקחו משכנתא או שמחזרו אותה, תחשבו מה יקרה אם פתאום, Across the board, מעלים לכולם, אבל לכולם את הריבית על המשכנתא. זה לבד יחורר לא מעט כיסים, בעולם וכאן בישראל.
בכל מקרה, בשל החלטיותו הנראית לעין של פאוול, כרגע השוק מתמחר לפחות 5 העלאות ריבית בשנה הקרובה, בעוד פאוול הכין את השוק להעלאות ריבית צפויות כבר בחודש שעבר. כלומר רבים בשוק סבורים שהפד יעלה את הריבית ללמעלה מ-1% ועד 2% עד סוף השנה. זו הסיבה לעצבנות והתנודתיות בוול סטריט. עם זאת, בתנאים הנוכחיים, במיוחד בשל העובדה שהעולם כולו ממונף בצורה חסרת תקדים, העלאות חדות נשמעות קצת יותר מדי וייתכן שההערכות הללו מפומפמות מלמעלה, כלומר מהפד'.
אל תצפו לעלייה תלולה
פאוול מכין את השוק לקראת העלאת ריבית וסיום תוכנית הרכישות כמתוכנן. יחד עם זאת, הוא העלה את "הנציות הטרמינולוגית" שלו בנושא, אך התנה את ההעלאה בכמה פרמטרים, כולל השפעת הקורונה על הכלכלה. כי להצהרות הנציות יותר שלו כבר יש תוצאות. חרב הריבית עוד לא הונפה וכבר השווקים נסוגים ונסוגים והמכפילים והשוויים מצטמצמים לכיוון שפוי יותר. בלי ששמנו לב, הנאסד"ק, שהגיע לשיא של למעלה מ-16 אלף נקודות בנובמבר האחרון, במגמת ירידה כבר למעלה מחודשיים ומינוס 13% מתחילת השנה, כשמרבית השוויים של החברות החדשות שנכנסו לשוק מאז תחילת הקורונה במכפילים גבוהים נחתכו.
בבנק השווייצרי לומברד אודייר גם סבורים כך. "היו"ר פאוול לא נראה מודאג מהתנודתיות האחרונה בשוק והביע שביעות רצון מהאופן שבו המסר של הפד משתקף בתמחורים", כתב אסטרג המאקרו ביל פאפאדקיס. "הדגש הברור של היו"ר פאוול על ההבדל בין העלאת הריבית הקרובה לבין העלאות ריבית בעבר - הפד' עומד הפעם להתחיל להעלות את הריבית כשהאבטלה נמוכה בהרבה מבעבר, והאינפלציה גבוהה בהרבה מרוב המחזורים הקודמים - מרמז שהפד לא בהכרח ימהר להגביר את קצב הידוק המדיניות גם אם החששות לאינפלציה יתגברו". כלומר אל תצפו לעלייה תלולה בריבית.
העלאת הריבית לא תשנה דבר לגורמים אקסוגניים רבים שמעלים מחירים, כמו עלויות ההובלה הימית שאמורות לרדת השנה והפחתות בסגרים. כשזה יקרה, כמו גם התייצבות מחירים בסקטור האנרגיה, אז הדברים יתחילו להתאזן ולרדת ואיתם גם המחירים שקפצו.
אז האם הריבית נמוכה מדי? כן. האם פאוול יעלה אותה בחדות עד סוף השנה? יכול להיות. אם פאוול יעלה אותה בחודשים הקרובים ב-50 נקודות בסיס, כלומר ב-0.5%, השוק עלול לפרש זאת כהתחלה של טרנד ומתוך מגננה ימשיך להתכווץ ולהתקפד מעצמו מחשש נטל החוב שעתיד להכביד. וזה כנראה בדיוק מה שפאוול רוצה ומקווה להשיג. מאז סוף מרץ 2020 נוצר ניתוק בין השווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית בעקבות ההתערבות של הפד, שמנעה מהשווקים ליפול. אחרי העיוות שייצר פאוול כשהפך לשחקן המשמעותי ביותר בשווקים העולמיים בקורונה, הוא מתחיל לתקן. עד להודעה הבאה של פאוול, השוק עושה את העבודה בשבילו.