בנובמבר 2020, פחות או יותר כשקיבלה אישור חירום מה-FDA לחיסונים שלה לקורונה, ענקית הפארמה פייזר (PFE) הודיעה על השלמת הספין-אוף של חטיבת התרופות הגנריות שלה, UpJohn .UpJohn מוזגה, יחד עם חברת Mylan - יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם דאז - לחברה חדשה בשם Viatris (VTRS). התהליך החל לפני הקורונה, אבל הושלם לפני קצת יותר משנה. בינתיים, גם על גבי החיסונים, אבל גם בלי המשקולת האפורה והמסורבלת של חטיבת הגנריקה הענקית, המניה של פייזר טסה. ב-2021 לבדה עלתה ב-60% והיא בעלת שווי שוק שצפונית ל-300 מיליארד דולר. משקיעי VTRS לעומת זאת, קיבלו את הצד הלא טוב של העסקה, כשהמניה איבדה בשנה שעברה 27% מערכה, והיא בטרנד יורד מתמשך.

פייזר אולי לא המציאה את הספין-אוף - זה תהליך שקיים כבר עשרות שנים - אבל כמו לא מעט דברים, מוויאגרה ועד לחיסוני קורונה, היא הכתיבה את הטרנד שהבשיל לקראת סוף השנה שעברה וכולל חלק מהשמות המוכרים ביותר בעולם.

הנה רשימה חלקית מסוף 2021, של חברות שהודיעו שבכוונתן לבצע ספין-אוף, או שהשלימו את התהליך. בעקבות פייזר, במה שפרוידיאנים בוודאי יכנו קנאת P, חברת הפארמה הגדולה בעולם ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) הודיעה על ספין-אוף ופיצול בין מחלקות ה-Consumer products, כלומר המוצרים שנמכרים מעל הדלפק וללא מרשם רופא, לבין חטיבת פיתוח התרופות.

פחות או יותר במקביל, ענקית הטכנולוגיה ג'נרל אלקטריק (GE), הודיעה על פירוק תלת שלבי ל-3 חברות שונות, אחת בתחום ההלת'טק, אחת בתחום התעופה ואחת בתחום אנרגיה, בתהליך שיימשך עד 2024 ונחשב לאחד משלושת הספין-אופים הכי גדולים בהיסטוריה האמריקאית. גם טושיבה הודיעה כי היא בוחנת מהלך דומה לזה של GE.

IBM סיימה עם הספין-אוף של קינדריל, זרוע שירותי התשתית שלה; ענקית המחשבים Dell עשתה ספין-אוף ל-VMware ואפילו הקמעונאית הענקית Macys בוחנת אם לעשות ספין-אוף לזרוע האי-קומרס שלה.
וכמובן, בדצמבר האחרון פורסם כי חברת אינטל (INTC) תעשה ספין-אוף לחברת Mobileye הישראלית, לאחר שרכשה אותה ב-2017 בלמעלה מ-15 מיליארד דולר. לפי הדיווחים בארה"ב, שווי השוק החדש של מובילאיי יכול להגיע ל-50 מיליארד דולר.

למה פייסבוק צריכה להתפצל

עד עכשיו דיברנו על חברות ענק גלובליות, אבל לא על הגדולות באמת. כי עם כל הכבוד לפייזר, JNJ אינטל ו-IBM, ארבעתן יחד מגיעות לשווי שוק של 940 מיליארד דולר של מטא (FB), זו הפייסבוקית. ו-FB אולי ענקית אבל גם היא מתגמדת לעומת השוויים של אפל (AAPL), גוגל (GOOG) ומיקרוסופט (MSFT), כולן באזור החיוג של 2 טריליון דולר וצפונה. במקרה של אפל, גוגל ומיקרוסופט אין דרישה אמיתית להתפרק ואין להן כל כך סיבה, כשעסקי הליבה של כל אחת מהן מצליחים לגמד כל חטיבה אחרת שקמה.

אבל פיצול של פייסבוק הוא הגיוני - ולא רק מבחינה רגולטורית, אלא גם באופן שייאפשר לכל החברות בקבוצת מטא להרוויח. למה מטא כנראה "הקנדידטית המושלמת" לפירוק? שילוב של כמה סיבות. ראשית, מתוך 5 הרשתות החברתיות בעלות מספר המשתמשים החודשי הגבוה ביותר, 4 רשתות שייכות לצוקרברג. נכון לסוף 2021, לפייסבוק היו 2.9 מיליארד משתמשים חודשיים, אחריה יוטיוב של גוגל עם כמעט 2.3 מיליארד משתמשים; אחריהן וואטסאפ עם 2 מיליארד ומסנג'ר עם 1.3 וסוגרת את החמישייה, אינסטגרם, עם 1.287 מיליארד משתמשים. זה נכון שיש הרבה חפיפות בין המשתמשים, אבל מצרפית, יש לפלטפורמות של צוקרברג 7 מיליארד משתמשים חודשיים - זו כמות היסטרית.

אמנם המניה עולה בשל הצמיחה העקבית, אבל התנהלות פייסבוק בשנים האחרונות, כפי שנחשף בתחקירים הרבים שהתפרסמו וגם בעדויות של צוקרברג עצמו בסנאט, הובילו לכך שוועדה בין מפלגתית של הקונגרס בארה"ב מצאה אשתקד כי צריך להגביר את הרגולציה נגד ענקיות הטק וכבר לפחות 6 הצעות חוק הוגשו בנושא, כשפייסבוק היא המועמדת המועדפת על כולם.

במקביל, ככל שכוחה גובר, כך עסקי הליבה של FB מותקפים יותר ויותר: מעמדה בתוך דואופול הפרסום המקוון הגלובלי - יחד עם גוגל - מתערער, כשיותר ויותר שחקניות כמו אמזון נוגסות בעוגה. בין היתר ניתן למנות פרקטיקות מעקב שנויות במחלוקת לצרכי פרסום - שהביאו למחלוקת פומבית עם אפל, שאפשרה למשתמשי iOS לבטל לגמרי את המעקב מצד אפליקציות.

לכן פונה פייסבוק למטאוורס: בין אם חושבים שהמטאוורס הוא העתיד או פלופ, השינוי הזה של מטא הוא מהותי מאוד. זה תחילתו של תהליך מעבר לעתיד של מקומה של החברה בשלב החדש של האינטרנט, התלת ממדי. גם אם לא לגמרי ברור כיצד הרשתות החברתיות הקיימות של מטא ישתלבו בו - אם בכלל - העתיד המעורפל מעניק דווקא לחטיבת המטאוורס אפסייד משמעותי הרבה יותר מהרשתות המזדקנות. מטא יכולה להיות להיות שחקן משמעותי במכירות - טכנולוגיות התיוג והלייב שפותחו באינסטגרם למשל - ובטכנולוגיה לבישה, כמו הכפפה שהוצגה לאחרונה ואוקולוס שבבעלות פייסבוק. חטיבת המטאוורס יכולה להפוך לענקית לא פחות מאחיותיה הגדולות, אולי אפילו יותר, אבל לא בטוח שתצליח לעשות את זה עם פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ על הגב שלה.

"גדול יותר זה לא בהכרח טוב יותר"

האם זה יקרה? סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר לשוק ההון וטכנולוגיה באופנהיימר, סבור שלמרות הלחץ האדיר המופעל על החברה, צוקרברג יילחם כדי לשמור על מטא מאוחדת. "רגולציה לא קשורה למודל העסקי של החברה, וכולם חושבים שרגולציה זה לא דבר טוב. ההפך הוא הנכון. החברות הגדולות, שיש להן אמצעים עצומים, יודעות להתאים את עצמן לדרישות ולגדולות יש יתרון גדול על הקטנות במובן הזה", אומר וסצ'ונוק. "נכון שעסקי הליבה של פייסבוק מותקפים, אבל מבחינתי רגולציה זו הזדמנות קנייה. אני לא זוכר אירוע רגולטורי שבו העסק לא הרוויח בסוף".

וסנוצ'וק משווה את המצב של צוקרברג למצבו של איל הנפט והבעלים של סטנדרט אויל, ג'ון די. רוקפלר, שנדרש בתחילת המאה הקודמת לפרק את המונופול שלו. "הפגיעה הכי גדולה אי פעם בשוק ההון הייתה בתחילת המאה ה-20, כשהקונגרס תבע את רוקפלר. הבנאדם שהכי נלחם בפירוק היה רוקפלר, והוא הפסיד בקרב. אבל מי הרוויח הכי הרבה מכל זה? רוקפלר. במקום לשלוט בחברה אחת הוא שלט ביותר מ-30 חברות בכל רחבי ארה"ב וכל אחת השיאה ערך. זה גם יכול להיות המקרה של צוקרברג".

"אם יפרקו את פייסבוק בכוח זו תהיה הזדמנות מטורפת לקנייה, כי סכימת הפעילויות של החברות בקבוצה גבוהה מהשווי הנוכחי של פייסבוק. במקרה הזה, החלקים גדולים מהשלם", סיכם.

 

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט אופנהיימר: "אם יפרקו את פייסבוק בכוח זו תהיה הזדמנות מטורפת לקנייה, כי סכימת הפעילויות של החברות בקבוצה גבוהה מהשווי הנוכחי של פייסבוק. במקרה הזה, החלקים גדולים מהשלם" 

יתרון נוסף עבור צוקרברג הוא היתרון התפעולי, שיאפשר למטא לייצר לעצמה אסטרטגיה עצמאית ונפרדת מיתר זרועותיו החברתיות, לפרוש כנפיים ולהמריא. "גדול יותר זה כבר לא בהכרח טוב יותר – וזה כבר בכלל לא שאלה של גודל, השאלה האם זה הדבר הנכון לעשות כדי להציף ערך", מוסיף לן רוזן, מנכ"ל של בנק ההשקעות אוורקור בישראל, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט, ושועל ותיק שניהל לפני זה את ברקליס בישראל.
"הסיבה הראשונה שעושים את זה היא תפעולית", מסביר רוזן את החשיבות של ספין אוף. "הפיצול מאפשר לכל חברה בנפרד לתכנן וליישם אסטרטגיה יעילה יותר, כשבאופן היסטורי הפיצולים האלה טובים לשוויים המצרפיים של החברות המפוצלות", אומר רוזן.

רוזן עצמו ליווה את הספין-אוף של חברת הסייבר הוותיקה ורינט (VRNT) כשפיצלה את החטיבה הביטחונית שלה, שקיבלה את השם קוגנייט (CGNT). זאת לאחר שהבינה כי למרות שהמוצרים שלה נולדו בראשית הדרך מאותה הטכנולוגיה - הסינרגיה בין 2 החטיבות אינה קיימת. לכן החליטה להנפיק בנפרד את החטיבה הבטחונית, לאחר שכבר הונפקה במסגרת כניסתה של ורינט לנאסד"ק.

"זה גם מאיץ את תחום המיזוגים והרכישות", מוסיף רוזן. "לדוגמה, עזרנו ל-HP להתפצל מ-HPE. מאז האחרונה השלימה כבר 13 רכישות של חברות. כנראה שהיא לא הייתה עושה את זה אם החברות היו עדיין ממוזגות".

אז האם בפועל, נחזה בפירוק של פייסבוק? נכון לכרגע, סביר להניח שכזה מהלך לא יקרה ללא מלחמה מצד צוקרברג, שעל פי שינוי השם של החברה, עדיין מעוניין לשמור על כל ביצי הזהב שלו בסלסלה אחת. אבל אולי כדאי שצוקרברג ייקח משקפת ויסתכל רגע מעבר לאגם, אל הולנד שבלב היבשת הישנה.

למה דווקא הולנד? בגלל ASML. מי שכיום היא חברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה בפער וכנראה החברה החשובה בתחום המוליכים למחצה, שמספקת ליצרניות המובילות את מכונות ה-EUV שמחווטות ברמת ה-5 ננומטר. בעבר היא הייתה כושלת ועל סף פירוק ומוזג כחטיבה בפיליפס העולמית. ב-1995 פיליפס עשתה ל-ASML ספין-אוף, כשרק כמה שנים לפני כן נאלצה לבלוע את האחרונה מאחר והייתה לפני פשיטת רגל. כיום, ASML גדולה בהרבה ממה שפיליפס אי פעם הייתה וההשפעה של האחרונה על הראשונה עדיין ניכרת, בשל העובדה שפיליפס היא בעלת עניין ב-ASML.

אז למרות הפחד מלאבד מהכוח שנצבר, אולי כדאי להנהלת פייסבוק לבלוע את הרוק ולהבין שדווקא הפירוק הזה יחזיר לה את השליטה לא רק על ההווה של החברה, אלא גם על העתיד שלה - לפני שהרגולטורים האמריקאים יסתערו על פייסבוק עם סכין בין השיניים ויכריחו את צוק לרדת על הברכיים.