מלחמת השבבים סוערת בטיוואן, סין, ארה"ב ואירופה - אבל גם בישראל יש מי שמושפע ממנה. פרט למתחמי ה-R&D לתחום השבבים, שפתחו פה החברות הגדולות בעולם, יצרנים ישראליים קטנים עושים בשנה האחרונה את סיבוב חייהם. כך קרה שמניית TSMC - השחקנית בעלת שווי השוק הגבוה בסקטור - סיימה את 2021 עם תשואה שלילית פרדוקסלית של 0.5%, זאת בעוד שמניית טאואר הישראלית - השחקנית הקטנה ממגדל העמק - סיימה את אשתקד עם עלייה של 46% תשואה. נכון, שוק שונה לגמרי, ובכל זאת מול החברות הגדולות של הקאטינג אדג', הישראליות הקטנות זוהרות בשמי עולם המוליכים למחצה.

הסיבה לכך היא לא רק כי TSMC נזעקה לסייע לתעשיית הרכב, במשבר שהביא לסגירת מפעלים ופסי ייצור בשל החוסרים, אלא גם כי התחרות גברה והעלויות עלו. זה פגע בשווי שלה בעוד שמנגד - טאואר לא רק שנשארה בקור ביזנס שלה, אלא אף העלתה קפאסיטי ונעלה לקוחות לתקופות חסרות תקדים, והשוק אוהב את זה.

"משוק של קונים לשוק של מוכרים"

למי שהשם "טאואר" מצלצל לו מוכר, מלפני כמה עשורים, בהחלט יש סיבה טובה. החברה קמה ב-1993, לאחר שהחברה לישראל רכשה FAB במגדל העמק מנשיונל סמיקונדקטרס. החברה לישראל הקימה את טאואר כחברה עצמאית, וכעבור שנתיים כבר הונפקה בוול סטריט. מאז החברה עברה מיזוגים ומיתוגים, כבר עברה לטאואר-ג'אז ואף חזרה לשם המקורי. מבחינה טכנולוגית, מדובר בשבבים אנלוגיים בגדלים של 45 ננומטר ו-65 ננומטר, שחלקם הולכים לשחקנים רציניים כמו רמון ספייס, המספקת שבבים לספייס אקס של אילון מאסק.

אילון מאסק (צילום: Britta Pedersen Pool, Getty Images)
בתמונה גם שחקנים רציניים כמו רמון ספייס, המספקת שבבים לספייס אקס של אילון מאסק|צילום: Britta Pedersen Pool, Getty Images

ימי הזוהר של מניית טאואר היו אי אז בשנות ה-90' מלאות האנלוג, לפני הבום הדיגיטלי האמיתי שחווינו בעשור האחרון. השיא במחיר המניה היה בסוף מרץ 2000, כשהגיעה ללמעלה מ-592 דולר, אז התפוצצה בועת הדוט.קום, המניה צללה עם כל השוק ומאז לא חזרה לאותן רמות.

על גבי תחזיות חיוביות לשוק המוליכים למחצה בכללותו, במחצית השנייה של 2019 הצליחה המנייה להתאושש והגיעה לשיא של 25.7 דולר בינואר 2020. אז החלו השמועות על המגפה והירידות החלו שוב, עד מרץ השחור שכולנו זוכרים, שם קרסה עם השוק וחזרה ל-13.6 דולר. אבל בשנת 2021 המניה עלתה ב-39%, מרמה של 28.5 דולר לכמעט 40 דולר. כלומר מאז מרץ 2020, היא עלתה ב-192%.

"משוק של קונים לשוק של מוכרים"

אז מה השתנה? החברה נהנית מהמחסור העולמי של שבבי האנלוג, כשאף הצליחה להגדיל את הייצור ולהכות את התחזיות של וול סטריט. העובדה שהיא מייצרת שבבים אנלוגיים וגודלה בשוק, לא משנים כהוא זה - ההיפך הוא הנכון. כשהשוק חם, גם פירורים יכולים להפוך למנה דשנה. בינתיים, טאואר לא רק שמכה את התחזיות שלה בוול סטריט, היא אפילו העריכה בנובמבר האחרון כי ב-Q4 תכניס 410 מיליון דולר, שיהוו צמיחה אורגנית של 26% ביחס לתקופה המקבילה. הם גם העלו את תחזית ההכנסות ל-2021 ו-2022, ל-1.5 ו-1.7 מיליארד דולר בהתאמה.

"עוד לפני המגפה הייתה בעיית ייצור של שבבים, הקורונה רק הציפה אותה ויצרה גם את הבעיה בשרשרת האספקה. מבחינת ביקושים אנחנו מלאים עד סוף 2022, ולמעשה כמות הביקושים כרגע היא מעבר למה שאנחנו יכולים לספק", אומר אבי שטרום, מנכ"ל חטיבת החיישנים של טאואר.

אבי שטרום
"לפני המגפה הייתה בעיית ייצור של שבבים, הקורונה רק הציפה אותה ויצרה גם את הבעיה בשרשרת". אבי שטרום

"פעם ההזמנות בתעשייה היו מהיד לפה, לחצי שנה במקסימום. היום אני בא ללקוח ואומר לו שאם הוא לא מתחייב לשנה אני לא יכול להבטיח לו קפאסיטי, אז הוא מתחייב. יש כאלה שהתחייבו לקפאסיטי ל-2023. זה עוזר לי לתעדף לקוחות שמשלמים יותר ולהשקיע בהם משאבים גדולים יותר. אנחנו לא חייבים בהכרח להעלות מחיר, אבל הלקוחות באים ומבקשים את זה כדי לקבל תעדוף עכשיו ובעתיד".

מתי נראה צמצום בחוסרים?

"לבנות FAB לוקח במינימום שנתיים, כך שהמחסור שהחל בסוף 2020, במינימום רק בסוף השנה הנוכחית יתחיל לצמצם פערים. מצד שני, אין כמעט הכרזה על הקמות של FABים אנלוגיים ויהיה בהם צורך, כי הביקוש לאנלוג הולך לגדול".

אתם מתכננים להקים FAB חדש?

"אנחנו מדברים עכשיו עם אנשי ממשל בארה"ב ובוחנים קבלת תמיכה כדי להקים FAB, כחלק מהיוזמה החדשה של הנשיא ביידן. יש לנו לקוחות שמוכנים להשקיע כסף במתקן החדש, לא בשביל אקוויטי, אלא בשביל קפאסיטי - כדי להבטיח אספקה עתידית. השוק הפך משוק של קונים לשוק של מוכרים", הוא מסכם. 

"מה שקורה היום בעולם זה הפוך מגלובליזציה"

המהפכה אותה מתאר שטרום עשויה לשנות את השוק כולו בשנים הקרובות. בחסות המגפה והמלחמה הטכנולוגית על הבכורה העולמית בין ארה"ב לסין, יותר ויותר ממשלות וגושים מדיניים הגדירו בשנה האחרונה את שוק השבבים כשוק אסטרטגי, לא פחות מנשק ותשתיות קריטיות אחרות.

אבל כמו בספר הנבואי של האקסלי מ-1932 – שבין היתר דיבר על הנדוס בני אדם – העולם החדש והמופלא הזה מגיע עם התניות; כאלו שהופכות את העולם הזה של השבבים לקצת אירוני. מצד אחד השבבים הם בין האחראים המובילים ליכולות של מרבית הטכנולוגיות המודרניות שמחברות אותנו באמצעות לווינים ומערכות תקשורת עצומות ובין יבשתיות, מעל ומעבר לכל תקופה ידועה אחרת בהיסטוריה האנושית. מצד שני, הפיכת חשיבותם של השבבים לאסטרטגית, מייצרת מרוץ חימוש, שלרוב מוביל למתיחות וניתוק, שלא רק משפיעים על יחסים בין מדינות וגושים אידיאולוגיים, אלא גם על היכולת של חברות לבצע עסקים.

על רקע זה, רפי עמית, יו"ר הדירקטוריון של פריורטק - פחות אופטימי משטרום. את פריורטק הקים כבר ב-1980 והיא מתפקדת כחברת האם של קמטק, אותה הוא ממנכ"ל, וגם של חברת אקסס - שתיהן שחקניות בתעשייה ההיקפית של תעשיית השבבים. קמטק הנסחרת בנאסד"ק, מייצרת מכונות בקרת איכות של וופרים ומכשירי מטרולוגיה, שהם פחות או יותר הכרחיים לכל יצרנית שבבים. החברה בעלת שווי שוק של "רק" 2 מיליארד דולר, אבל ב-5 השנים האחרונות, המנייה עלתה בלמעלה מ-1,200%. בשנה האחרונה היא עלתה ב-100%. כמו טאואר ומרבית השחקנים האחרים בשוק, הביקושים נראים חזקים מאוד לשנה כולה, אבל יש להערכתו שינוי בצייטגייסט.

רפי עמית (צילום: רענן טל)
"מלחמת הסחר הייתה זרז אדיר למצב שנוצר היום". רפי עמית|צילום: רענן טל

"השינוי המהותי של 2021 הוא שממשלות הבינו כי מדובר בתחום אסטרטגי, כזה שחייבים לשלוט בו", אומר עמית ממקום מושבו בסינגפור. "מלחמת הסחר הייתה זרז אדיר למצב שנוצר היום, כשכל אזור או מדינה קודם כל דואגים לעצמם. רואים הקמת מפעלים באירופה ובארצות הברית, ויש השקעה מוגברת מצד המדינות עצמן, שמממנות את הבנייה והפיתוח כדי לא להכניס משקיעים זרים. יש אפילו מדינות שרוצות לשלוט על כל עץ המוצר - מה שקורה היום בשוק, זה הפוך מגלובליזציה".

"גם סין משנה את דרכי החשיבה שלה. בתהליך של שנתיים בלבד, היא הצליחה לעבור מ-90% יצוא ו-10% מכירות לשוק הסיני, ליחס הפוך, שבו 90% מהשבבים שמיוצרים בסין נשארים בסין. סין לא מסוגלת לספק את הביקושים של עצמה, אבל המטרה שלה היא שעד 50% מהייצור של שבבים יהיו של חברות סיניות, כשהם גם חודרים יותר לתחום תדרי הרדיו (RF). זה יכול ליצור שינוי מהותי במשוואה של הביקוש וההיצע, בשל משקלה הסגולי של סין. מה שקורה עכשיו נראה כמו חלקים בפאזל שמתחברים והמהירות של השינוי היא עצומה".

"יש השקעה מוגברת מצד המדינות עצמן, שמממנות את הבנייה והפיתוח כדי לא להכניס משקיעים זרים. יש אפילו מדינות שרוצות לשלוט על כל עץ המוצר - מה שקורה היום בשוק, זה הפוך מגלובליזציה"

רפי עמית

לטענתו של עמית, השינויים האלה כבר מקבעים הלך רוח חדש בשווקים סביב כל נושא ה-M&A וכבר יש האטה מסוימת. "אני באופן אישי כל הזמן מחפש לרכוש חברות. לאחרונה היה מו"מ עם שחקן מצרפת, אבל אז הממשלה שם הוציאה הוראה עם שינויים מהותיים, ואנחנו רואים מלא תקנות חדשות. זה גרם לצד הצרפתי לרדת מהעניין, כי הוא לא רצה את כאב הראש. זה משנה את שוק המיזוגים בגלל שמתחילות כל מיני הגבלות שאנחנו עדיין לא יודעים את טיבן. מהצד שלי, אנחנו מתחילים לזהות האטה בפעילות בגלל הרגולציות החדשות", הוא מסכם.

במבט לאחור, אחרי עשור לא פשוט, השנתיים האחרונות הביאו לפריצות דרך משמעותיות בתחום. בעוד שענקיות העולם נאבקות בהיקפי השקעות ויתרון תחרותי, על הבמה העולמית של המוליכים למחצה, הישראליות הקטנות מרוויחות יפה מבום ההשקעות שהסקטור חווה ועם הביקושים שימשיכו להיות גבוהים בעתיד הנראה לעין. מנגד, בעתיד הרחוק יותר, ככל שמירוץ חימוש השבבים יהפוך להיות יותר מקומי, גם הישראליות תיפגענה מהגל.