איש העסקים והיועץ הכלכלי מישאל וקנין, יפרסם בקרוב את ספרו "סיור סליחות", שנולד ממש מתוך החוויה של סיור סליחות ספונטני שהעביר לחבריו, והפך לפרויקט מקיף ששם לו למטרה להנציח את הסליחות בקאנון התרבותי הישראלי.
בספרו, עמל וקנין להנגיש לקוראים בצורה ידידותית את פיוטי הסליחות ותפילות הימים הנוראים. כל פיוט בספר כולל הסבר, צילום של הפיוט מכתבי יד עתיקים שנאספו מרחבי העולם וקוד לסריקה שיוביל את הקורא להאזין לפיוט "כאילו הוא עכשיו בבית כנסת", כלשונו של וקנין.
לצד הפיוטים, הספר, שבו כ-280 עמודים, מכיל רשימה של 18 כותבות וכותבים מעולמות התרבות, ההגות, המוסיקה והמחקר על עניינים הנוגעים לחויית הסליחות. בין השאר: שי צברי, אבי בללי, הרב אילעאי עופרן, חן ארצי סרור, לבנת בן חמו, יאיר אסולין, חביבה פדיה ועוד.
וקנין, בן ה-52, שמילא מספר תפקידים בכירים במגזר העסקי (היום הוא בין השאר יו״ר דירקטוריון דואר ישראל), לא דמיין שימצא עצמו בשיא חייו מתיישב לכתוב דווקא ספר על סליחות.
"לזרוק חילונים אשכנזים, תל אביבים, לבית כנסת של חלבים בארבע בבוקר?"
סיפור לידת הספר, מעניין לא פחות מהספר עצמו. "יום אחד התקשרו אליי חברים מאוד קרובים, חילונים תל אביבים מה שנקרא, שהיו במכונית בדרך להעביר לילה במלון בירושלים וחיפשו מה לעשות בערב״, מספר וקנין ,"הם שאלו אותי "מה זה סיור סליחות", אז אמרתי להם עזבו אתכם מסיור סליחות, תבואו לסליחות. הם שאלו אותי מה זה אומר? אמרתי להם, אם אתם בירושלים, בואו נפגש בארבע בבוקר בנחלאות, תבואו ל"בית כנסת עדס", (בית כנסת לעדה החלבית שנוסד בשנת 1901, י"ג), אני אהיה שם, אבוא עם הבנים שלי, תבואו לסליחות".
לדבריו, "הם זרמו עם זה. סגרתי את הטלפון, זה היה בערך שש בערב, ואמרתי לעצמי "אוי הסתבכתי". חילונים, אשכנזים, תל אביבים, שלא ממש מבקרים בבתי כנסת, לזרוק אותם לבית כנסת של החלאבים בארבע בבוקר? הם לא ימצאו את עצמם. שאלתי את עצמי איך אני מתווך להם את זה? איך אני הופך את זה לחוויה יותר ידידותית"?
וקנין ניגש מיד לעבודה. "הדלקתי את המחשב והתחלתי לכתוב. מה זה פיוטי סליחות, מה המקור ההיסטורי שלהם, המנהגים השונים. לקחתי כמה פיוטים, כתבתי עליהם כמה מילים. אני זוכר שכתבתי להם אפילו שישימו לב לשמש של בית הכנסת שמסתובב כל הערב עם המגש של כוסות התה, ומחלק אותן למתפללים. ״בארבע בבוקר, הם הגיעו. עשינו כזה תדריך לפני יציאה לקרב, חצי שעה תדריך שבו עברנו על הדברים. זה יצא ארבעה דפים דו צדדיים. נכנסנו בארבע וחצי לסליחות, בשש ורבע הסליחות הסתיימו והם אמרו לי "שמע, זאת הייתה חוויה מדהימה. לא הכרנו את זה, לא ידענו בכלל על הדבר הזה, אנחנו מרגישים שזה שלנו, זה חיבר אותנו לעולם הזה, אנחנו רוצים כל שנה לבוא לסליחות".
בנקודה הזו, הבין וקנין שהם לא היחידים. "אמרתי לעצמי שאם זה נגע בהם, יש לזה כנראה קהל שצריך את זה", הוא מספר. "לאט לאט, ישבתי בלילות ולקחתי פיוט אחר פיוט וכתבתי לו הסבר בשפה מאוד נגישה. ממש עברתי על כל סדר הסליחות".
פיוטי הסליחות: "אוקיינוס מטורף של כתבי יד היסטוריים"
בשלב הזה, הוא ביקש להוסיף קומה לספר המתהווה. "ואז ראיתי שזה יחסית לא מספיק מעניין, אז אמרתי איך אני אגוון את זה? אמרתי אולי אוסיף לזה איזה נופך של אסתטיקה. הלכתי לספרייה הלאומית לראות כתבי יד וספרים של סליחות מכל קהילות ישראל. גיליתי אוקיינוס מטורף. דרכםהגעתי לגניזה הקהירית בקיימברידג' ובאוקספורד, לספרייה הלאומית של רוסיה, גרמניה וצרפת.
״בנוסף, ראיתי שאצלם יש המון כתבי יד, ששייכים למשפחת גרוס. זה יהודי בשם ביל גרוס, גר בתל אביב, והוא גדול אספני היודאיקה של זמננו. התקשרתי אליו, הוא אמר לי "שמע, אני לא מאמין שזה מעניין בחור צעיר כמוך, אבל תבוא אליי ומה שיש לי פה - שלך". יש לו כתבי יד מטורפים. פתאום גיליתי שיש לי אפשרות לפרסם אוסף של כתבי יד באמת מכל העולם. אין מקום שבו יהודים דרכו ולא מצאתי איזה כתב יד או דפוס עתיק של סליחות. דברים מדהימים".
אבל גם בזה לא הסתפק וקנין. "ואז אמרתי לעצמי זה מתחיל לתפוס נפח, אבל גם אמרתי אני לארוצה להוציא ספר שאני לא אמצא בו עניין לעצמי", הוא מציין. "רציתי קצת עומק. חיפשתי אנשים שיכתבו לי כל מיני מאמרים. פניתי לכמה פרופסורים באקדמיה, רבנים, אנשי תרבות, מוזיקאים והםכתבו לי 18 מאמרים על כל מיני זוויות מעניינות של הסליחות".
"ואז הבן שלי אמר לי: "אבא, אם אתה רוצה שהספר באמת יעניין גם צעירים, בוא תוסיף נדבך של מוזיקה, בוא תשים קוד QR ליד כל פיוט, שאפשר לסרוק ולהגיע ליוטיוב ואנשים יוכלו לשמוע".
כיאה לוקנין, הוא לא הסתפק בשיגור הקורא להקלטות וסרטונים ישנים ביוטיוב. "זה נשמע לי שכונה", אמר. "פניתי ליאיר הראל מ"אנסמבל הפיוט". אמרתי לו שאני רוצה שתהיה לאנשים חוויה של ביתכנסת, שאדם יסרוק ברקוד וישמע כל פיוט כאילו הוא עכשיו בבית כנסת. הוא אמר לי "רעיון מצויין, לפני שלוש שנים, הקלטנו את הרב חיים לוק שר את כל הסליחות. אתה יכול לקנות את הזכות להשתמש בזה ואנחנו נעשה אלבום חדש ממנו ומחברי האנסבל שאנחנו נהיה הקהל שלו. הקלטנו במשך כמה שבועות את כל סדר הסליחות וחלק גדול מתפילות ימים נוראים".
לאחר כל העבודה היסודית והקשה, הספר רואה אור. "עוד שבוע - שבועיים יוצא הספר, אני מחזיק את העותק הראשון ומתרגש. אני חושב שבסוף, מה שחשוב כאן, זה שזה מכניס את הסליחות לקאנון התרבותי הישראלי", וקנין מוסיף.
"לתת להן את המקום הראוי להן. כמו שיש בכל בית בישראל ספר תנ"ך, אני חושב שצריך לשאוף לזה שבכל בית יהיו סליחות. המנגינות האלה לא זרות לאף אוזן, אתה לא צריך להיות ספרדי, כדי לאהוב את הפיוטים "חטאנו לפניך'" ו"אל נורא עלילה". זה משהו שבאמת חוצה מגזרים ועדות. זה אחד הדברים היחידים שמאחדים אותנו. יש משהו בסליחות שהוא מאוד מכיל, מקבל ולא שיפוטי".
הספר ניתן לרכישה באתר "סליחות נט"