הדיירים: זוג הורים וארבעה ילדים, הילד הרביעי נולד בזמן הבנייה.
הדירה: בית פרטי בעיר במרכז השרון, על מגרש 400 מ"ר. בנוי 330 מ"ר בשלושה מפלסים, מרתף ושתי קומות. הבית נבנה בצמידות לבית האדריכלית ונבנה בהתאמה אדריכלית.
לכל הכתבות בערוץ living
>> האורחים יחסירו פעימה: הצמחים הכי משוגעים שראינו
החזון: הפרויקט תוכנן עבור חברה ומשפחתה מהשכונה, שהיא גם המורה שלי ליוגה. הזוג הצעיר קנו בהמלצתי את המגרש הצמוד אלי, שהיה כבר בתהליכי היתר. זה לא רק פרויקט של יצירת בית יפה, זה הפך לפרויקט אישי וקרוב שמכיל בתוכו קשרים אישיים וחזון משותף למרחב שמשקף את המהות של משפחה אוהבת ואת אורח חייהם. היו חששות בהתחלה אם נכון שחברה קרובה תלווה אותם בתהליך הארוך והאישי הזה, אבל החלטנו שאנחנו עושים הכל לייצר תהליך מיטיבי והיה ברור שהמעורבות האישית תייצר פרויקט מוצלח יותר.
הדרישה המהותית העיקרית של הזוג היתה שהבית יהיה מרחב של חופש ורוגע, שירגיש כמו שהם מרגישים במסעות המשפחתיים הרבים שלהם בעולם. הוא צריך לשקף את האני מאמין שלהם כבני אדם, כמתרגלי יוגה, כמשפחה חמה ומלוכדת, כאנשים של אנשים. המרחבים הגדולים והמזמינים בבית היו חשובים להם גם כמשפחה גדולה שמארחת הרבה וגם עבור סדנאות יוגה ורוח המתקיימות מעת לעת.
השורשים הירושלמים הצנועים של בני הזוג הופיעו בזמן תהליך עיצוב וההלבשה. היה לזוג חשוב לשמור על תחושה משוחררת וטבעית ולא מנקרת עיניים ומתאמצת, למשל רצון להכניס אלמנט קשתי סמלי שיזכיר להם את ירושלים, ולבחור תגמירים והלבשה עם תחושה של "מפעם", קצת אווירת בית סבתא. עץ טבעי מיושן מבצבץ באדני חלון וספסלים מיוחדים שעיצבו עבורנו. עיצוב שלא לוקח את עצמו ברצינות מדי, כמו מיקס הכיסאות סביב השולחן.
השלב הכי מרתק כאדריכלית הוא השלב הראשוני כשאני יושבת מול התוכנית ומנסה לפצח איך לוקחים את כל החלומות האלו ומארגנים אותם בצורה הכי נכונה וטובה מול קווי המדידה על הנייר לפני. בגלל שבדיוק סיימתי לתכנן את הבית הפרטי שלי, שהוא במגרש הצמוד וזהה במידותיו, התהליך היה מרתק עוד יותר, כי הצרכים והחלומות היו שונים, ועדיין זה אותו מגרש ואותה אדריכלית. זה היה עבורי תרגיל מעניין ומאתגר.
אני מאמינה כאדריכלית וכמעצבת שהתכנון חייב להיות הרמוני והוליסטי, לנוע מבפנים ומבחוץ כל הזמן בזרימה ובטבעיות. בזמן שאני מתכננת את המתאר החיצוני של קירות הבית, אני מתכננת במקביל את מיקום הדייסון בפנים, כך שהבית הוא יחידה אחת.
חשוב שהבית כלפי חוץ יקרין גם את הפנימיות שלו, כך שכבר ממבט ראשון בבית מבחוץ רואים את הקווים החמים שלו, את החומרים הטבעיים של אבן לקט, בטון טבעי, ברזל גוון חלודה, והרבה צמחייה טבעית ופראית.
משך השיפוץ: משלב התכנון הראשוני עד כניסת הדיירים לביתם עברו שלוש שנים וחצי - חצי שנה תכנון, שנה וחצי היתר, שנה וחצי בנייה.
מסע חשוף של אמונות, מסורות, זיכרונות ושאיפות
החצר נוצלה עד תום כך שיש בה גם מרחב שהייה גדול, גם בריכה נעימה ומחוממת, וגם טבע ירוק עוטף סביב משולב בעצים מקוריים ששמרנו עליהם, עבדנו עם הטופוגרפיה הטבעית של המגרש ויצרנו מפלסיות שמייצרת עניין ותחושת גילוי בשיטוט.
הכניסה לבית דרך דלת בלגית משולבת זכוכית וקירוי מתכת המשכי למבואה רחבה, עם ארון אחסון משולב אבן שמאחסן את כל המולת הילדים.
קומת הקרקע גדולה ומרווחת והיא עבור שהייה ואירוח בלבד, ישנה פינת משפחה נפרדת משמאל לכניסה, עם מסך גדול, בעוד הסלון חופשי ממרקעים, ובו ספה ירקרקה (פרימיטיב). מאחורי פינת המשפחה שירותי אורחים גדולים עם כיור אבן טבעית.
מטבח רחב ידיים עם חלונות ענק מקצה לקצה ומשטח אבן טבעית, ושולחן אירוח גדול של 3 מטרים שתמיד מלא בילדים, עשוי עץ אינדונזי, שנבנה במיוחד לפרויקט (פרימיטיב).
בין הסלון למדרגות מפריד אלמנט נגרות מאוורר משולב אבן טבעית. גרם המדרגות המרחף תוכנן כמרכז הבית, פתוח ומואר עם סקיילייטים עליונים, כך שהוא עוטף את הפסנתר המשפחתי, שהוא פריט סנטימנטלי שעובר בירושה.
חדרי ההורים והילדים רוכזו בקומה השנייה, עם הפרדה בין יחידת הורים ואזור הילדים. דרך דלת כפולה רחבה נכנסים לסוויטה של ההורים, שבה חלל שינה עם חלון צרפתי גדול, חדר ארונות וחדר רחצה רחב ידיים עם כיור אבן טבעית. את המסדרון מלווים ארונות אחסון ונישות למכונות כביסה, ולאורכו ארבעה חדרי ילדים. חדר רחצה גדול משותף לילדים עם אמבטיה רחבה ושני כיורים. פינת משפחה קטנה בין חדר השינה של ההורים לילדים למפגשים וחיבור הורה וילד לפני שינה. ילד מספר 4 נולד בהפתעה ממש בתחילת בנייה ולמזלנו היה לנו חדר כביסה גדול שהוסב לחדר מתוק עבורו, כך שלא התעכבנו בתכנון ובבנייה וזרמנו עם עוד בן משפחה.
קומת המרתף משמשת כסטודיו יוגה שכונתי ונעים, זה היה האזור שעבדנו עליו הכי הרבה יחד , שילוב מעניין של רצון המורה (הלקוחה) מול התלמידה המתרגלת (האדריכלית). הסטודיו היה גם חלום שלי, כמתרגלת 20 שנה ומורה ליוגה בעצמי. בקומה זו גם חדר אורחים (ממ"ד) וחדר רחצה נוסף. 
דבר המעצבת: הפרויקט הזה היה עבורי תענוג וגם אתגר, לתכנן לאנשים שקרובים אליך זאת תמיד משימה מרגשת, שגם מצריכה רגישות מיוחדת. ידענו שאנחנו יוצאים למסע חשוף שבו אהיה מושקעת בחייהם האישיים, באמונות, במסורות המשפחתיות, בזיכרונות אהובים ובשאיפות עתידיות. אם רוצים שהנשמה תהייה נוכחת בפרויקט, בבית, חייבים להעז ולחשוף אותה. היו סיטואציות שידעתי שאני חייבת להתעקש בשבילם, גם אם קשה להם להבין או לקבל את ההתעקשות. האושר וההצלחה הכי גדולים שלי הם כאשר המשפחה נכנסת לבית מרוגשת, פתאום כל האסימונים נופלים והם מבינים את החזון הראשוני שלי ואת האנרגיה שרציתי לייצר עבורם. זה סיפוק שהופך את המקצוע הזה למה שהוא, ואת הדרך הקשה והארוכה לכל כך מתגמלת.
טיפ: לעבוד עם חומרים טבעיים ורכים כמה שיותר. לעבוד עם ספקים טובים, לאפשר ללקוחות לבטא את עצמם בביתם, אך להבין שהאדריכל הוא שרואה את התמונה הגדולה ומנווט למצוא את האיזון הנכון והמדויק.
פריט אהוב: אני חובבת גופי תאורה ידועה ואוהבת ללקט אותם ממקומות ומאנשים מיוחדים. הבאנו גופי תאורה שעשויים בעבודת יד מבדי לבד מיוחדים על ידי קרן נחושתן מסטודיו לוקה, מעצבת מוכשרת וחברה. ספי חלון והספסלים נעשו בהתאמה אישית מעץ מיושן וממוחזר על ידי גיא מסטודיו גאגא ונותנים טאץ' מיוחד וטבעי לחלל.
אדריכלות ועיצוב ענת לזר
מהנדס – עודד פרטוש
פיקוח – oron nir ניהול פרויקטים