הדיירים: זוג הורים הייטקיסטים, שני ילדיהם המתבגרים והכלב ברונו. בני הזוג אוהבים ללקט ולאסוף פריטים ממקומות שונים בעולם, במיוחד משווקי פשפשים, ואפילו פריטים שמצאו ברחוב. הם מחזיקים בבית מלאכה קטן משלהם, בו הם משקמים ומשפצים את הפריטים שאספו.
הבית: בית פרטי בשוהם בן 25 שנה המתפרש על פני שתי קומות ו-300 מ"ר. הרעיון לחידוש התחיל בנזילה קטנה בחדר רחצה בקומה העליונה והסתיים בשיפוץ מסיבי מהיסוד של הבית, לאחר יותר משני עשורים של מגורים בו.
>> רחובות: זוג האומנים שיפצו לבד דירה מטריפה
>> פרי הקסם: מגלעין מנגו לשתיל רענן ב-50 יום
החזון: הרצון המרכזי היה ליצור בית עם אמירה ייחודית ולא קונבנציונלית, שמשקף את האישיות המיוחדת של בני הבית. הקווים המנחים לעיצוב היו שילוב בין ישן לחדש, יצירת חללים פתוחים ומרווחים ושמירה על תחושת הרמוניה עם הסביבה. הדיירים ביקשו בית עם אופי ואמירה אישית, שיבלוט ולא יהיה דומה לבתים אחרים. כל פרט בבית, מההדפסים על הקירות ועד בחירת התאורה, נבחר בקפידה על מנת לשקף במדויק את הטעם שלהם, והתוצאה היא בית שמשלב בין פונקציונליות לאסתטיקה, גדוש בפריטים שיש מאחוריהם סיפורים.
משך השיפוץ: כ-8 חודשים. כלל גם את החלפת כל המערכות המיושנות של הבית למערכות מתקדמות.
גופי תאורה ממשפך ומסננת קוסקוס ישנה
האופי הייחודי של הבית מורגש כבר מאזור הכניסה: מימין לדלת ניצבת "קובייה" של האמן הישראלי מוטי שמש, מעוטרת בגרפיטי בגווני שחור ולבן. דלת סתרים בקובייה מובילה אל שירותי האורחים, וכשהיא סגורה היא מחביאה אותם בצורה אלגנטית בחלל הציבורי של הבית. חלל השירותים מחופה באריחים מדוקקים בגודל של 3 על 1.2 מטר בגווני חלודה, המוסיפים עומק ותחכום, אליהם מותאמים אלמנטים תעשייתיים כמו ארון הברזל ואלמנטים מחלודה, גוף תאורה ומראה. הכיור עשוי ממתכת בנגיעה נחושתית ומשלים את המראה התעשייתי והחם של החלל.
עיצוב הסלון מתאפיין בשילוב בין ישן וחדש. פסנתר ישן שקיבלה בעלת הבית בירושה מסבתה פורק והוסר ממנו החלק החיצוני, דבר המקנה לו מראה ייחודי. למרות הפירוק, הפסנתר פעיל ומשמש לנגינה משפחתית. החלל הציבורי של הבית חופה בבטון מוחלק - חומר שמקבל אופי שונה ככל שהזמן עובר, ותוכננו בו אלמנטים בעיצוב אישי, ביניהם קמין שתוכנן במיוחד על ידי הדיירים לפני השיפוץ ורשת ברזל שהם מצאו ברחוב ושיפצו. הפתחים בבית הוגדלו ונעשה שימוש בפרופילים דקים מאוד, המאפשרים לשפע של אור טבעי להיכנס ולהגדיל את התחושה שהחוץ נכנס פנימה. למעט הספה אין ריהוט כבד בסלון, כדי להוסיף לתחושה המאווררת של החלל. המטבח היה במקור סגור בחדר נפרד, ובתהליך השיפוץ נפתח לחלוטין. כיוון שמדובר במבנה ישן, במהלך פתיחת החלל נגלו עמודים קונסטרוקטיביים שהתאימו בצורה מושלמת לקו העיצובי של המטבח ושל הבית כולו. העמודים החשופים נותרו במצבם הגולמי, ותעלות החשמל והתאורה נחצבו בהם בצורה מסיבית, להוסיף למראה התעשייתי. המטבח עשוי ברזל ועץ מלא, במרכזו אי עם שיש דקטון שחור ולצידו שולחן אוכל נמוך שניתן להגדיל בהתאם לצרכים של הדיירים. בתכנון התאורה בחלל הוחלט לבחור בגופים יצירתיים, לכן פניתי יחד עם הדיירים לסטודיו מיוחד שמתמחה בהפיכת כלים ישנים לגופי תאורה, וכך נוצרו מנורות ממסננת קוסקוס ומשפך. מערכת מיזוג האוויר נחשפה באמצעות תעלה בצבע שחור ולוק תעשייתי. חלק מהאביזרים המיוחדים במטבח נאספו ממחסני גרוטאות ומזכרות ושופצו במיוחד, ובמקומות בהם הקירות נחצבו החציבה הודגשה באמצעות ציורי קיר. לאיזון המראה הכללי וליצירת תחושה חמה ומזמינה, הקירות נצבעו בגוון נס קפה מוקה עדין.
״כך נראה ומרגיש בית שלא רוצים לצאת ממנו"
לצד המטבח תוכנן חדר מזווה נפרד מתחת לגרם המדרגות, מעוצב בסגנון מכולת שוק עם סלסלות מתכת. לצדו דלת שמשתלבת עם חזיתות המטבח ומובילה אל יחידת ההורים במעבר דיסקרטי. חדר השינה של ההורים הועבר מהקומה השנייה לקומת הכניסה כדי לספק להם פרטיות. התכנון החדש פתח את קירות החדר אל הטבע והירוק שמסתתר מאחורי הבית, וחלק גדול מהקירות עשויים זכוכית ופונים אל הפטיו, מאפשרים לנוף להיות חלק בלתי נפרד מהעיצוב. בחדר הרחצה של היחידה יש מקלחון גדול צמוד עם פתחים בקירות שמאפשרים ליהנות מהפטיו, ואפשר לסגור אותם בתריס כדי לספק פרטיות מלאה. חדר הרחצה מחופה כולו באריחים מדוקקים במידות לא סטנדרטיות של 3 על 1.2 מטר, ליצירת אשליה של מרחב וגודל, והכיור עשוי מחבית ברזל במראה תעשייתי. גם הגינה עברה מהפך: מדרכי בטון הונחו מהכניסה ועד להיקף הבית, כאשר הצמחייה שסובבת את השבילים משלבת בצורה הרמונית בין עץ זית ותיק לצמחיה פראית חדשה שנותנת תחושה של ג'ונגל ומוסיפה רעננות וחדשנות. בגינה מוקמו פריטים ייחודיים, ביניהם שולחן עם כיסאות עץ ישנים, בקבוקים שנאספו עם השנים ומכונת כתיבה של פעם.
השיפוץ הפך את המדרגות לאלמנט מרכזי ובעל נוכחות בבית, בזכות מראה א-סימטרי של רוחבים שונים של כל מדרגה, ומעקה קליל בצד הפונה לסלון. המדרגות, כולל המדרך והצדדים, חופו בחומר פח מרוג כל הדרך עד למעלה. המעקה בגוון חום תואם לצבע הקירות ועל הקיר שלצד המדרגות נתלה פריט אמנות שהדיירים רכשו בדרום אפריקה. בנוסף, הם החליטו לשמור על שתי דלתות מאוירות ולתת להן מקום של כבוד בבית - הן חולקו לארבעה חלקים, שניים מהם נתלו על הקיר לאורך המדרגות והשניים הנוספים נתלו מעליהן על התקרה ובמרכזם נתלה גוף תאורה מיוחד. בקומה העליונה מוקמו חדרי הילדים כדי שכל בני הבית יזכו לפרטיות. חדרו של הנער גדול ומרווח עם חדר רחצה צמוד. המיטה הזוגית מתפרשת על במה שמקיפה אותה ומדגישה את גודל החדר. הצבעים המרכזיים בחלל הם שחור ולבן, ושימוש בחומרים גושניים כמו עץ וברזל מעניק לחדר מראה גברי ומתוחכם. בחדר הרחצה ציור גרפיטי נוסף של מוטי שמש, שנותן לקירות אשליה של קובייה נפרדת בתוך החלל. התקרה משופעת, מחופה באריחים דמויי בטון בגוון אפור, והמקלחון מתאפיין באותם אריחים בצבע שחור. שידת רחצה משלבת בין ברזל גולמי ומשופשף למשטח עץ איפאה, שמוסיף חמימות. גם פה הפרטים הקטנים מוסיפים לאופי המיוחד של החדר: הדלת אל חדר הרחצה מעוטרת בחריטה של דמויות גבר ואישה, ריסוס אמנותי על חלק מהרהיטים וזריקת טיפות צבע הופכים כל פריט פשוט למיוחד במינו.
טיפ ממעצבת: התהליך של הבית הזה חשף אותי לסגנון עיצובי חדש ומרענן. למדתי שאפשר לצאת מאזור הנוחות שלי וללמוד מחדש על סגנון עיצובי שונה. כשנפגשתי לראשונה עם הלקוחות הם ידעו שהם רוצים בית מיוחד אך לא ידעו לבטא זאת במילים מדויקות, ואז החל תהליך של למידה הדדית. כדאי להיות פתוחים ולהקשיב ללקוחות שלנו כי לפעמים כשזורמים עם הלקוח יוצאים רעיונות יפים. בסוף השיפוץ בעלת הבית אמרה: ״כך נראה ומרגיש בית כשאין רצון לצאת ממנו".
פריט אהוב: יש כל כך הרבה פריטים מיוחדים בבית הזה, אבל אם אני צריכה לבחור אחד אז גרם המדרגות, וכל החלל סביבו.
עיצוב פנים: ליאת פוסט סטודיו לעיצוב פנים
סטיילינג: תמי מנדלר
קבלן : גבי מזרחי
נגרות מטבח: האסם
אלומיניום: פינסטרה