הדיירים: זוג ובתם בת ה-10.
הדירה: הבית ממוקם על מגרש משופע בחלקו הוותיק של מושב הבונים. הוא מוקף בבתים קיימים ועדיין תוכנן באופן שיאפשר נוף ישיר ופתוח לים. שטחו כ-250 מ"ר בשני מפלסים. לטובת הבנייה נהרס בית קטן וישן שעמד על המגרש.
החזון: מרחב מגורים ייחודי על-זמני המחבר בין חוץ לפנים, נוף המדגיש את הטופוגרפיה הייחודית של מצוק הכורכר והים שנשקף ממערב. מרחב מגורים מרווח שבד בבד ייצור אינטימיות וחום, וישלב בין השפעות בינלאומיות ושפה מקומית. כזה שישדר תרבות ויהיה חף מטרנדים.
משך התהליך: כשלוש שנים. שנה וחצי תכנון ורישוי ושנה וחצי של בנייה.
מהקו הראשון היה ברור שמחוללי התכנון הם מצוק הכורכר והנוף לים. בכל הסקיצות נתנו דגש על העמדה עדינה באופן שיותיר את המצוק בתצורתו הטבעית ויחשוף את כלל חללי הבית לנוף. לבסוף בחרנו במורפולגיה של שתי תיבות נקיות, פשוטות ומידתיות, כאלו שלא יתחרו עם המרחב הטבעי וייתנו לו להמשיך ולזרום סביבן וגם דרכן. תיבות נקיות שיוצרות חללי פנים פונקציונליים, איכותיים וגמישים.
מבט מהרחוב חושף מופע צנוע של בית בן קומה אחת הבנוי מתיבה מקבילה לרחוב, מרחפת מעט מעליו ותחומה במסגרת בטון חשוף. התיבה השנייה מוקמה בניצב למצוק, מרחפת מעט מעל מישור הגן ומהווה מסד לקומה העליונה. תיבה זאת, התחתונה, מאפשרת חיבור פיזי של חללי הבית לקרקע ולגן. הגג של התיבה התחתונה מהווה את מרפסת התיבה העליונה ומייתר עבודות פיתוח אגרסיביות או תוספות מרפסות תלויות.
במבט מבחוץ - מופע מינימליסטי של מסגרת בטון חשוף, מילואת עץ ופלדה בלגית אטומה. מדרגות בטון קלות מחברות בין הרחוב לדלת הכניסה. משני צדיהן צמחייה מקומית ומצוק משתפל. חוויית הכניסה דרמטית והמעבר בין החזית האטומה יחסית לנוף הים הפתוח חד ועוצר הנשימה. אין מבואה, אין תיווך ואין הדרגה. הדלת נפתחת, הלב מתרחב ואתה מיד בתוך סרט טבע.
במפלס הרחוב תוכנן המרחב הציבורי (מטבח גדול ופתוח, סלון ופינת אוכל), כולם משקיפים לים. את החלל הציבורי ממשיכה מרפסת רחבת ידיים לכיוון מערב. עוד במפלס הרחוב - תוכננה אירוח עבור בני משפחה וחברים שבאים לבקר, עם כניסה נפרדת ומרפסת נפרדת.
החלל הציבורי כולל מטבח גדול ופתוח שתוכנן כולו על ידי בעלי הבית, שניהם בשלנים. עוד הוא כולל פינת אוכל וסלון. בכל החלל רצפת טרצו עם נגיעות צבע, תקרת עץ בהירה וחלונות ענק. הקומה היא תמצית השילוב בין נוף פתוח, אור טבעי, חום, תרבות ואינטימיות.
הירידה מהמפלס העליון (מפלס הרחוב) למפלס הגן מתבצעת בגרם מדרגות לינארי ובקצהו מבט צר ומדויק. הירידה מספקת מעבר חד ודרמטי מהנוף הפנורמי בקומה העליונה למסגור "פריים" ספציפי בקומת הגן.
בקומת הגן מוקם חדר השינה של ההורים, חדר השינה של הילדה, שניהם נהנים גם הם מנוף נהדר. נוסף לכך תוכנן בקומה סטודיו/ ח. כושר ומרחב מוגן. בקומה חלל ייחודי נוסף, מקלחת חוץ תחת קורות בטון חשוף וצמחייה מקומית.
מבחינה חומרית נתנו דגש על חומרים על-זמניים, כאלה ששייכים לכאן ושהזמן עושה להם טוב. בטון חשוף, רצפת טרצו, צמחייה מקומית ואור וצל. על פי תפיסתנו האור והצל הם חומר דינמי לכל דבר, ודאי שבאקלים שלנו. המיסגור, ההרחפה, קורות פרגולת הבטון שמתקפלת לכדי מקצב עמודים - כולם חוגגים מופע דינמי של טבע, אור וצללים. בפיתוח הרעיונות, בקנה מידה מקומי וצנוע, שאבנו השראה מכמה מקורות, בהם קרלוס סקרפה הגדול על השילוב המופלא שלו בין בטון לצמחייה ואור, והאנדרטה הנהדרת של דני קראוון לזכרו של וולתר בנג'מין – גרם מדרגות צר ודרמטי שיורד לים בצורה מסקרנת וממסגר מבט.
בתהליך התכנון הושם דגש על יצירת מרחב - קשר הרמוני של תנועה ומבט בין חללים, בין חוץ לפנים, בין קירות לנוף רחוק ולנוף הקרוב. תכנון נוף, אדריכלות ועיצוב פנים עובדים יחד כאשר הגבולות ביניהם מטושטשים. רצפת טרצו בחלל הציבורי מעודדת הליכה יחפה, א-פורמלית, חופשית ברוח הים שנשקף מכל עבר. כקונטרה לרצפת הטרצו הקרירה והחלונות הגדולים בחרו בעלי הבית בתקרת עץ שמחממת ומאזנת את החלל. הפלנקים של התקרה נמשכים ממזרח למערב ומלווים את המבט לכיוון האופק, לכיוון הים. אותה תקרה "משוחררת" מהקירות על ידי פרט ניתוק באופן שמעצים את תחושת הקלילות האופקיות ואת תחושת השחרור בחללי הפנים,
האי במטבח משמש לאירוח תדיר ותוכנן ניצב לנוף (סכמה מלונאית) באופן שכל היושבים לאורכו נהנים ממבט פתוח לים.
צמחייה שופעת ואור טבעי הם חלק בלתי נפרד מהחוויה הדינמית בחללי הפנים. הן במרחב הציבורי, הן בחדרים ואף בחדרי הרחצה. נוכחותם משמעותית ומרגשת לא פחות מכל אריח.
דבר האדריכלים: כדי לקבל פרויקט טוב חשוב שיהיה לקוח טוב. בפרויקט הנתון הדיאלוג עם המזמין והאתגור ההדדי הביא לתוצאה מקורית, אישית ועל זמנית.
טיפ: לתפיסתנו לקונטקסט הנופי יש השפעה מכרעת על התכנון. הגאוגרפיה, הטופוגרפיה, השכנים, רוחות השמיים, הצמחייה הטבעית, התאורה הטבעית, לכולם חלק מרכזי והשפעה מכרעת על התוצר הסופי (שהוא אף פעם לא סופי). לפני שצוללים לתכנון חובה להגיע לשטח, לנתח אותו, לבנות מודל תלת ממדי של המרחב ולבחון משמעויות פיזיות ואיכותיות לרוחב.
פריט אהוב: תקרת העץ (שהוגדרה על ידי הלקוחות מהרגע הראשון), המאזנת את רצפת הטרצו הבהיר.
רשימת מכולת:
שולחן אוכל וכיסאות שלvipp (הביטאט), 45 אלף שקל
ספה של פטרישיה אורקיולה, 38 אלף שקל
כסאות טוליפ b&b, 18 אלף שקל לזוג
תמונה בסלון של alexander girard, 45 אלף שקל
אדריכלות: נוימן חיינר אדרכילים, שרון נוימן ויפתח חיינר
עיצוב פנים: עיצוב הפנים נעשה בשיתוף פעולה של בעלי הבית עם נוימן חיינר אדריכלים
אדריכלות נוף: איתי שלם