הדיירים: רווק תל אביבי בן 38, ברוקר במקצועו.
הדירה: ממוקמת בצפון הישן של תל אביב ומתפרשת על שטח של 80 מ"ר בקומה 2 מתוך 3 בבניין ישן בן 60 שנה. הדירה הייתה מוזנחת, החללים הציבורים היו סגורים בחדרים נפרדים. מטבח במצב רעוע, סלון חשוך ומרפסת לא מנוצלת.
החזון: להאיר את הדירה וליצור חלל פתוח ונרחב עם תחושה של מיני לופט, יצירת מקומות אחסון מרובים, אפשרות אירוח של משפחה וחברים, יצירת חדר שינה מרכזי עם מקלחת צמודה וחדר שינה לילד עתידי. כמו כן, לשלב את כל הריהוט של הדייר, שעבר איתו מהדירה הקודמת שייתה פי שניים מגודלה של הדירה החדשה.
משך השיפוץ: 5 חודשים (השיפוץ נערך במהלך החורף).
תאור השיפוץ: התהליך התחיל בפתיחה של הדירה והסרת קירות חוצצים, על מנת לאפשר קשר עין מקצה לקצה וחיבור הומוגני בין החללים, ובסיפוח שטחי המרפסות לפנים הדירה. בעיצוב הפנים בחרנו להשתמש בריצוף וחומרי גלם גסים כמו בטון ודק איפאה בכדי לאפשר מצע נייטרלי ונרחב. בכל הבית, למעט האמבטיות והמרפסת, נוצקה רצפת בטון בשילוב עם פיגמנט בהיר, חם, אורבני ופרקטי שמדגיש את תחושת המרחב.
העמוד הקונסטרוקטיבי הוא בעצם מוטיב ארכיטקטוני שהשתמשנו בו על מנת להגדיר ולהפריד בין חללים פונקציונליים, והוא מגדיר את פינת האוכל. המטבח והסלון מופרדים על ידי האי במטבח.
סלון: היה במקור חדר סגור עם יציאה למרפסת קטנה, הפך לאזור תחום באופן ספייס שכולל את המטבח ופינת האוכל. במקום התריסים הישנים פתחנו חלון ענק, ששוטף את החלל באור, אוויר ונוף עירוני. את חלקה של המרפסת השארנו, וחלקה סיפחנו לסלון. מערכת הספות של הדייר השתלבה נהדר בחלל.
בפינת האוכל הודבק טפט לבן עם טקסטורה עדינה לבנה, והוא יוצר מסגרת ומגדיר את אזור האוכל למרות שהיא פתוחה לסלון. קיר נוסף נצבע בגוון אפור חם, ועליו נתלו מדפים מעץ אלון לספרים ופיצ'פקס שמכניסים צבע, חום ואופי לפינת האוכל שנראית כמו תמונה.
המטבח: המטבח החדש הוזז ממקומו המקורי ומוקם במקום המרפסת המערבית בדירה. הקו הנבחר הוא מודרני, מינימליסטי עם הרבה מקומות אחסון נסתרים בארונות. היה לנו חשוב ליצור שטחי עבודה גדולים ביחס לגודלו של המטבח, כמו האי הרחב עליו הונחו גם הכיריים. יחידת ארון מרחפת עם קלאפה – משמשת כמקום אחסון נוסף ושני כיסאות בר סקנדינביים לצד האי משמשים לישיבה לארוחות מהירות.
נקודת הפוקוס של הבית היא דווקא המרפסת הקטנה, ששטחה נגרע משטח הדירה המקורי על מנת להפוך אותה לפינת ישיבה קטנה. היא נמצאת בהמשכו של המטבח (השיש שעל האי "חודר" לתוך המרפסת) והיציאה היא מהסלון. גם כאן הקירות הם קירות זכוכית שמאפשרים קשר עין והכנסת אור, והיא מרוצפת בדק. האדניות תורמות לתחושת ה"נגינה" - הן מגדירות את המעטפת של החזית ויוצרות הפרדה בין הדירה לרחוב. המרקיזות מגנות מפני השמש הדרומית והמערבית, ונותנות תחושה שהדירה ארוכה וגדולה יותר ממידותיה. 
לשבת בפנים, להרגיש בחוץ
חדר השינה המרכזי הפך למאסטר על ידי יצירת חלל רחצה פתוח ושקוף בחלקו, אשר מוגבה מרצפת הבטון של החדר (עבור מעבר צנרת שירותים בקו נפרד), מרוצף ומחופה באריחים שחורים. גם כאן הקירות הם קירות זכוכית שקופים, שבצדם הפנימי נתלו תריסי עץ ונציאנים להסתרה. ארון הכיור תוכנן כרהיט מיושן שהוא חלק אינטגרלי מהחדר.
אמבטיה היא בעצם סוג של "אי" באמצע הדירה - היא מרוצפת בדק איפאה והקירות שמופנים כלפי הדירה עשויים מפרופיל בלגי עם וילון אטום נגד לחות בחלקה הפנימי. סגנון האמבטיה הוא כמו חדר, כלומר מכילה תמונות קטנות ותמונת תקרה (שהיא בעצם הכיסוי של פתחי השרות של המזגנים) אשר עשויה מתמונה יפנית מודפסת על פרספקס. כל דלתות הפנים בנויות מפרופיל ברזל בלגי עם זכוכית שקופה, מה שתורם למרחב ראיה גדול יותר. ההצללה של הדלתות נעשתה על ידי וילונות הסתה אטומים.
המעטפת של הדירה אינה ריבועית אלא טרפזית, מה שמודגש בקירות מימין ומשמאל לכניסה. הקיר הימני של חדר השינה הראשי והאמבטיה צבוע בצבע כהה על מנת לחדד את תחושת הפרספקטיבה, בעוד הקיר השמאלי (כניסה לחדר ילדים עתידי) צבוע בצבע הכללי של הדירה. כל זה אפשר בעצם יצירת "מבואת כניסה". בכניסה לדירה, העין נמשכת ישר אל המרפסת - הצלחנו ליצור חוץ שנכנס הביתה על ידי פתיחת המרפסת ה"שקופה".
דבר המעצב: את הפרויקט הספציפי הזה תכננתי וניהלתי כאילו הדירה היא שלי. הלקוח אפשר לי את מרחב התנועה והבחירה, ונהניתי מהאמון והפרגון. בכל מקום אפשר למצוא את האוספים והיצירות אותן רכש במהלך השנים, ובכך הפך את החלל המעניין לדירה האישית שלו. אני שמחה שהתוצאה משמחת את הדייר עד היום.
פריט אהוב: ארון האמבטיה בחדר השינה המרכזי, שנבנה כדי להיראות כמו רהיט של שוק פשפשים.
עיצוב פנים וסטיילינג: הילה כספי -כספי-ראביד אדריכלים
במדור הקודם: שיפוץ לקוטג' מודרני בתל מונד
לכל הכתבות במדור בשיפוץ