את הבקרים אוהבת בעלת הדירה בצפון הישן בתל אביב להעביר ליד המטבח, כשקרני השמש במזרח נכנסות דרך החלון הגדול דרך עץ גדול שמכסה אותו. כשביקשה לשפץ את הדירה, רצתה לפתוח אותה יותר לכניסה של אור ולהפוך אותה משלושה חדרים לשני חדרים – חדר שינה וסלון שיוכל להיסגר למקרה שתרצה לארח. הדירה, שנמצאת בקומת הקרקע ושטחה 70 מ"ר, ממוקמת בשיכון מעונות עובדים שנחנך בשנת 1936 ביוזמת ההסתדרות ותוכנן על ידי אדריכל אריה שרון. כיאה לדירה בבניין בן 90 שנה, כל פונקציה הייתה בחדר נפרד, גם המטבח. היותה קרקעית העניקה לה תחושה של אפלה תמידית, והקירות שסגרו את החללים לא אפשרו כניסה מיטבית של אור וזרימת אוויר.
>> לכל הכתבות בערוץ living
כמי שעוסקת באופנה, יוצרת כלי קרמיקה וחובבת אומנות, נזקקה בעלת הדירה, אישה בשנות ה-40 לחייה, למקום פתוח לעבודה המאפשר מרחב תנועה וביקשה חלל אירוח פתוח והרבה מקומות אחסון. "כדי לתת מענה מיטבי לכל צרכיה, בחרתי לפתוח את חלל הדירה ככל האפשר, ולבנות קירות רק לחדר הרחצה ולחדר השינה", מספרת האדריכלית שני אושר מדינה. "את שאר החללים תחמתי באמצעות נגרות פונקציונלית, ששימשה לא רק להפרדה אלא גם לאחסון וליצירת אזורי עבודה".
אחד האתגרים המרכזיים בתכנון היה לאפשר מגוון פונקציות במבנה חללים קבוע, תוך שמירה על תחושת מרחב וגמישות. לשם כך תכננה חלל ציבורי דינמי, שמסוגל להשתנות בהתאם לצורך, בעזרת אלמנטים נגרותיים ייחודיים. "כפי שקורה לא פעם בשיפוצים בבניינים ותיקים, גם כאן במהלך הפירוק נחשפו בעיות שלא נצפו מראש – מה שחייב מציאת פתרונות תכנוניים ועיצוביים בזמן אמת. במצבים כאלה קבלן יצירתי, שמוכן לחשוב מחוץ לקופסה ולבצע פתרונות בשטח, הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה".
בבסיס התכנון עמד הרצון לשמור על זרימת אוויר טבעית בין חזית המערב לחזית המזרח, תוך יצירת חללים פונקציונליים וגמישים, היכולים להשתנות בהתאם לצרכיה המשתנים של הדיירת. התכנון התייחס באופן מודע לכיווני השמש ולאור הטבעי, כמו גם לאילוצי תשתיות קיימות, ובפרט למערכות הניקוז במבנה.
בהיבט העיצובי, ההנחיות המרכזיות נשענו על חיבור אישי שלה לחומרים טבעיים ואמיתיים. האדריכלית בחרה לחשוף חומרים ומערכות קיימות ולשלב אותן כחלק מהשפה האדריכלית, במקום להסתיר אותן. "לא ייחסתי לפרויקט סגנון מוגדר מראש. אני מאמינה בשילוב של חומרים, טקסטורות ואלמנטים שונים, מתוך הקשבה לחלל ולמה שהוא באמת צריך, בלי להלביש עליו עיצוב מאולץ. בתהליך נהגנו לומר בצחוק שאם היינו מקימות זרם אדריכלי משלנו, היינו קוראות לו 'מגניביזם'".
הקונספט העיצובי והתכנוני של הדירה מבוסס על חלל פתוח הנשען על שני אלמנטים דומיננטיים: האחד הוא אלמנט נגרות לבן החוצה את הדירה, מפריד בין האזור הציבורי לפרטי ומשלב בתוכו פונקציות של אחסון ודלתות אקורדיון הניתנות לפתיחה או סגירה בין אזור הסלון לפינת האוכל. השני הוא קוביית עץ המרכזת בתוכה את הפונקציות הרטובות – חדר הרחצה והמטבח – ומהווה מוקד חומרי וחזותי בחלל.
מול הכניסה לדירה נחשפת הפאה של קוביית העץ, שבה גם הכניסה לחדר הרחצה. החדר עוצב כ"פצצה ורודה" בשילוב אריחים אפורים. הכיור מוקם תחת החלון המזרחי, כך שבכל בוקר אור טבעי שוטף את החלל ומעניק התחלה משמחת ליום חדש.
בפאה השנייה של הקובייה תוכנן המטבח, שמתחיל "לפרום" את נפח העץ אל עבר המרחב הציבורי. בקצה המטבח נמצא אותו חלון מזרחי גדול, המכניס שפע של אור טבעי לאורך היום. יש בו שני אלמנטים עיצוביים מרכזיים שיצרה האדריכלית ואהובים עליה במיוחד: "האחד הוא 'הצומת' – מפגש חומרי בין צינור ניקוז חשוף של הבניין, עמוד קונסטרוקטיבי מבטון חשוף, קורת ברזל ומערכות חשמל גלויות. עבורי אלו הם המקומות המרתקים ביותר במבנה – פינות שמספרות את סיפורו האמיתי. השני הוא קיר האריחים במטבח, קיר ייחודי שיצרנו בשיתוף פעולה עם הדיירת וחבריה. כל משתתף קיבל כמה אריחים לבנים וצייר עליהם. כך נוצרה עבודת אומנות משותפת, מלאת סגנונות וצבע, שהפכה לאלמנט אישי ומשמעותי בלב הבית".
בין המטבח לפינת האוכל מוקם אי עבודה מרכזי, המהווה מרחב אירוח ביום-יום, ומשמש גם כאזור עבודה פרקטי. האלמנט הלבן שחוצה את הדירה ממשיך ללוות את כל החללים ומקיים דיאלוג חכם בין הפונקציות: כשהדלתות פתוחות, מתקבלת דירה פתוחה ורציפה. כשהן סגורות, נוצרת חלוקה לשלושה חדרים ברורים ונפרדים
הסלון מוקם בחזית המערבית של הדירה, ומופרד מהמרחב הציבורי על ידי הקיר הדינמי, המשמש בחלקו האחורי גם כספרייה פתוחה. בסלון נחשפה קורת ברזל ונצבעה בצהוב בוהק, אלמנט צבעוני, חי ותוסס, שמוסיף קריצה של שמחה ואנרגיה. לדברי האדריכלית, בסלון אפשר להרגיש את האופי האישי של בעלת הדירה דרך שילוב מגוון של פריטים ורהיטים בטקסטורות שונות, לצד גוף תאורה ייחודי שתכננו יחד – צלחת עגולה שסביבה כרוך חבל אור הנשפך אל הרצפה. בניצול חכם של שטח, בחלקו המערבי של הסלון נוצרה פינת עבודה נוספת לצד פתרונות אחסון המותאמים לחומרי העבודה שלה. כל הריהוט שייך לדיירת ומוקם בהתאם לתכנון החדש.
לכל אורך תקרת הדירה ניתן לראות את מערכות החשמל החשופות, שנצבעו בלבן כדי לשמר את המראה התעשייתי גלוי, אך בלי להכביד על המרחב – שמירה על איזון בין חומריות מגוונת לאווירה נקייה ומאוזנת.
שיפוץ הדירה ארך כשנה בשל השלכות המלחמה בענף הבנייה שאיתן נאלצו להתמודד. "מהמפגש הראשון עם בעלת הדירה הרגשתי שנוצר חיבור טוב, שמבוסס על תקשורת פתוחה וזורמת, שהיא בעיניי תנאי הכרחי לדיוק בתכנון", אומרת אושר מדינה. "עיצוב ותכנון של בית עבור מישהו אחר מחייבים הקשבה עמוקה ורגישות אמיתית. הבנה שהמקום צריך לשרת את חייו של הדייר, להכיל אותו, להרגיע, לשמח ולעיתים גם להפתיע אותו. זהו חלק בתהליך שאני מתחברת אליו מאוד: ללמוד את הלקוחה, להבין את סדר יומה, את תחביביה, את השגרה שלה וגם את הפרטים הקטנים והיום-יומיים שיכולים לשנות את תחושת הביתיות. לא משנה איזה סוג פרויקט – תמיד מרגש לראות רעיון הופך למציאות חיה ונושמת, ולהיות עדה לרגע שבו החלל מתחיל להתמלא באנשים, בחיים ובשימוש אמיתי".
אדריכלות ועיצוב פנים: שני אושר מדינה
נגרות: קאי דיזיין
קבלן: אביליטים Abiliteam