כשתמרה אהרוני פותחת תיבת שאלות לעוקבי האינסטגרם שלה, היא מוצפת בשאלות על אירוח ("קודם כל תירגעי!"), בניית תפריט ("שאלת השאלות!") וכמויות ("4-2 סלטים, 2 ראשונות, 3-1 עיקריות, 2-1 תוספות ו-3-1 קינוחים"), אבל מזכירה נחרצות ש"ארוחת חג היא לא תחרות ב'מאסטר שף'". אהרוני, בתו של השף הוותיק והמוערך ישראל אהרוני, ששפט בריאליטי הבישול "מאסטר שף" (קשת 12), יודעת על מה היא מדברת ולא רק מהבית, אלא גם כבלוגרית ויזמית בתחום הקולינריה.
לפני ארבעה חודשים סיימה לשפץ את הבית החדש במרכז תל אביב, שאליו נכנסה עם בעלה, סיימון סְכאט, מטפל פיזיותרפיה ומסאז', יליד הולנד, וילדיהם, יולי בן 7 וחצי, נורי בן 5 ויאני שנולדה לפני שישה שבועות. גם קודם לכן התגוררה באותה שכונה ליד תיאטרון הבימה, 100 מטרים ממקום מגוריהם של אבא ואמא, ישראל וחגית. רדיוס קטן שהיא שומרת עליו מאז שנולדה, כולל הקליניקה של בעלה, להוציא שנת מגורים אחת בהולנד.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> הלם: האם זה פריט איקאה האהוב ביותר על הישראלים?
הדירה בת 85 מ"ר, עם שלושה חדרים ובקומה ראשונה. כשהגיעו אליה לראשונה, היא הייתה שמורה ומצבה היה סביר בהחלט, אבל כמו תמיד כשנכנסים, רוצים לבצע התאמות, להחיל שינויים ולהגשים חלומות. "היו לנו צרכים ספציפיים עם פרקטיקה מסוימת, כמו הרבה אחסון בכניסה לבית כי אני אוהבת שכאשר נכנסים, ישר מכניסים את המעילים והנעליים לארון ולא זורקים אותם בחוץ, וגם עיצובית רצינו משהו שהוא אנחנו ושלנו". ארון ההפתעות הזה תוכנן בקפידה והוא מתחיל ליד דלת הכניסה, שם מצניעות המגירות נעליים ומעילים, ויש בו דלת שירות לדייסון, מטאטאים, כלי ניקוי ועוד, כלי אירוח והגשה, המגבות והמצעים של הבית, תיקי הים והניירת המשרדית. לבגדים ולמשחקים תוכנן מקום בארונות החדרים.
אהרוני מעידה על עצמה כמי שאוהבת צבעים ולא פוחדת מהם. "אני פחות הבז'ים שמרגישים לי חדר במלון, ולא בא לי לגור במלון אלא בבית כיפי וחם", היא אומרת. מה שהכתיב את הצבעוניות בבית הוא אריח טראצו שאהבו וסביבו נבנתה כל סכמת הצבעים. "זה אריח קונפטי עם שלושה-ארבעה גוונים של ירוק בקבוק, חמרה, חרדל ופצפוצים אפרפרים שבחרנו לחדרים הרטובים, למטבח ולמרפסת. הצבעוניות בבית מבטאת את האישיות של שנינו ואנחנו גם מתלבשים צבעוני".
איזו אווירה רצית שהבית ישדר?
"רציתי שיהיה חם, נעים ומזמין. מצד אחד חשוב לי לשמור על בית מסודר, שלא יהיה מבולגן ומגובב, אבל אנחנו משפחה עם ילדים ונסיבות החיים מזמנות ציוד ואינסטרומנטים שנכנסים גם ככה. לא כיוונתי לבית מינימליסטי וסופר פיין, רציתי שהילדים ירגישו נוח לצייר, להשתולל וקצת ללכלך. אנו מארחים המון והיה חשוב לי שיהיה נוח, נעים ופרקטית גם לארח. יצרנו את האווירה דרך הצבעוניות ובחירת הרהיטים, עם ספה גדולה, שולחן אוכל נפתח (רהיטי רוזטו), כיסאות שכיף לשבת עליהם, ריהוט נוח למרפסת וארון ענקי בסלון, שמכיל את כל כלי ההגשה שלי, מפות ודברים שאני משתמשת בהם בצילומי מתכונים לבלוג ולאירוח".
גם סכאט, בן 37 כמוה, אדם צבעוני, ובמהלך השיפוץ הוביל את הדברים שהיו חשובים לו. למשל, את בחירת התאורה ומה שהיא משדרת. "יש לו say בתאורה, והוא גם גבוה, לכן כיוונון התאורה עלול להפריע לו, אז הוא בחר איזה אור מפיץ כל גוף תאורה".
""אני פחות הבז'ים שמרגישים לי חדר במלון, ולא בא לי לגור במלון אלא בבית כיפי וחם. לא כיוונתי לבית מינימליסטי וסופר פיין, רציתי שהילדים ירגישו נוח לצייר, להשתולל וקצת ללכלך"
"מטבח צריך להתאים לבן אדם ולבית"
היינו אומרים שהמטבח הוא גורם המשיכה העיקרי של הבית, אבל אי אפשר להתעלם מחלל האירוח, המקום שבו היא נמצאת רוב היום, עם ובלי קשר לצילומים. קוסמים לה הישיבה במרפסת, הזרימה בינה ובין הסלון ופינת האוכל והקשר ביניהם. "יתרונות של בית קטן", היא אומרת. בתחילתו קיר הנגרות העוצמתי מעץ וצבע כתמתם-חמרה, והמשכו במערכת ישיבה צבעונית בירוק בקבוק, שמשתרעת על שטיח בצבעוניות דומה. הלאה אל האופק העירוני, בניין מרשים לשימור שאליו נישאות העיניים כשיושבים במרפסת. ובכל זאת, המטבח היה אישיו מבחינתה. "הוא לא מאוד גדול והיינו צריכים למקסם את התכנון שלו. רציתי שיהיה צבעוני לפחות בחלקו. מאחר שלכל החדרים הרטובים בחרנו אריח טראצו ובסלון ובחדרים יש פרקט עץ, זה הגביל אותי בשימוש בעץ במקומות אחרים. הרי עץ ועוד עץ נראה בסוף כבקתת חוטבי עצים. לכן כשבחרנו מטבח ברגבה, לא שילבנו עץ אלא בחרנו צבע ירוק בקבוק עמוק, משוגע, ולידו גוון קשמיר סולידי, שהוא מעין לבן מלוכלך, ושיש כתמתם-חמרה – שמתכתבים עם הטראצו".
מה היה חשוב לך במטבח?
"קודם כל הדברים הבסיסיים כמו מדיח, כי אנחנו מארחים המון, ומקרר גדול. רציתי מאוד שני תנורים אבל לא היה מקום, וכמובן אחסון, שהוא הדבר הכי חשוב. יש לי אחסון של כלי בישול וכלי אוכל וגם מזווה לצנצנות, קופסאות ובקבוקים. אני מבשלת מקצועית וגם מארחת הרבה לכן יש הרבה מכל דבר. בגלל השימוש הכבד במטבח התייחסנו לבחירת החומרים כמטבח חצי מקצועי, כי הוא גם בית וגם עסק באותה פונקציה. הארון הענקי בסלון הוא מערכת ההצלה שלי לכל דבר. מאחר שחלל המטבח קטן, כלי ההגשה, המפות, מפיות וכל מה שלא בשימוש יום-יומי מונח שם".
אהרוני חוותה התרגשות עם עיצוב הבית החדש: "נורא כיף להגשים חלומות ולבחור הכל לפי מה שאוהבים, אבל לפעמים את כבר לא יודעת במה לבחור והולכת לאיבוד, ולכן אינפוטים מההורים שלי ושלו, מהאחים ומהחברים יכולים לעזור".
היו לאבא עצות בתכנון המטבח?
"הראיתי לו את התכנון של המטבח ושל כל הבית והתייעצתי איתו. התלבטנו אם לעשות פרקט בכל החלל, כי המטבח והסלון ביחד, או להפריד לפרקט וטראצו במטבח. הראיתי לו את ההדמיות עם פרקט בכל החלל ועם החלוקה, ושתיהן היו יפות בעיניו, אבל לו יש פרקט גם במטבח ומניסיונו הוא חושב שזה פחות פרקטי ומתחרט על זה".
חוויית השימוש במטבח אינדיווידואלית, מסבירה אהרוני. "כשאבא תכנן את המטבח שלו לפני שלוש שנים, גם אני נתתי אינפוטים שהוא אימץ. הייתה שם בעיה פרקטית בתכנון בגלל מטבח שמורכב משני דלפקים וקיר גבוה. הוא רצה דלתות קונספטה (דלתות שנפתחות ב-90 מעלות ואז מוסתרות בנישה ייעודית – ל"ק) והיה צריך להגדיל את הקיר בכמה סנטימטרים בשביל זה, מה שגרם לבעיה עם הדלפק הניצב. התחילה שיחה שלמה אם כן או לא והוא לא ויתר. הצעתי להקטין את הדלפק וזה פתר את העניין.
המטבח של אבא אהרוני ענקי וכפול בגודלו משלה וכולל אי פנטסטי בעיניה, אפור בצבעו ומשטח נירוסטה. "שלו מודרני, ושלי מודרני-אקלקטי בצבעים ובחומרים כמו בבית, כי יש גם וינטג' שהכנסתי לחדר השינה עם שידות וינטג', תיבת עץ צבאית משוק הפשפשים במרפסת וכיסא נדנדה".
"אבא שלי יכול לתת לי טיפים ולא כולם יהיו רלוונטיים אליי, ואני יכולה לתת לו טיפים שלא רלוונטיים אליו. המטבח שלו משמש אותם כזוג מבוגר בלי ילדים, בלי צילומי סרטונים, ואצלי מצלמים כמעט כל יום מתכונים וסרטונים"
את מבשלת גם אצלו?
"כן, אני מבשלת אצלו לא מעט, באה לעזור לו. הוא הבית המארח של המשפחה, ומבשל כל הזמן. הוא לא מבשל אצלי. אלינו באים פעם ב, לכן כשהוא יגיע אלינו לארוחה בדירה החדשה, אני אפטור אותו מזה. שיהיה אורח פעם אחת".
מה הטיפ שלך לתכנון מטבח?
"צריך לחשוב על המטבח ברמת הפרקטיקה היום-יומית של מי שמשתמש בו. אצלנו, לדוגמה, הדלפק בצורת רי"ש והתלבטנו אם למקם את הכיור מתחת לחלון ובדופן השנייה לשים את המדיח והכיריים, או להפך - כיריים מתחת לחלון והשאר בדופן הניצבת. הבנו שיותר נוח לנו לסדר אותו עם הכיור מתחת לחלון, כי מגירת הצלחות והסכו"ם קרובה למדיח. מאחר שאני מבשלת, יש הרבה כלים והמדיח עובד הרבה, חשוב לי להחזיר את הכלים לאחר ההדחה ישר למגירה, בלי לזוז. הזרימה שלו ונוחות השימוש חוסכת לי התעסקות מיותרת. אבא שלי יכול לתת לי טיפים ולא כולם יהיו רלוונטיים אליי, ואני יכולה לתת לו טיפים שלא רלוונטיים אליו. המטבח שלו משמש אותם כזוג מבוגר בלי ילדים, בלי צילומי סרטונים, ואצלי מצלמים כמעט כל יום מתכונים וסרטונים. הוא מארח ארוחות גדולות ולכן האי חשוב לו. מטבח צריך להתאים לבן אדם ולבית".
על הסדר במטבח לקראת הצילומים היום-יומיים היא שומרת בזכות הפרקטיקה המצוינת, כשהכול מתקפל ונאסף וחוזר מיד למקום. הבישולים כוללים הכל מהכל. "האקלקטיות באה לידי ביטוי לא רק בעיצוב אלא גם בבישול. סיימון אוכל הכל וגם הילדים אוכלים הכל, פסטות, ירקות, דגים". הבישול המועדף הוא אסיאתי, וכשהם מארחים עולה על השולחן גם אוכל גורמה עם מנות מצולחתות. "הכי אני אוהבת לארח חברים לבראנץ' בשבת מאוחר בבוקר עם סלטים, ג'חנון שאני מכינה והוא הכי טעים שאכלת, דגים נאים. זה אחד הבילויים האהובים עליי". כמו כל משפחה, הם אוהבים לשחק בגינה אחרי המסגרות החינוכיות, ולהיות בבית, להזמין חברים או ללכת אליהם. "אנחנו נורמלים ורגילים".
בסוף ארון הנגרות ממוקם פתח למסדרון לחדרים, ובהמשך הקיר בסלון דלת אפורה בקו אפס, שדרכה תהיה גישה עתידית לחדר ילדים. כרגע היא חסומה על ידי ארון והכניסה לחדר נעשית דרך המסדרון, אבל בעתיד היא תקבל את גוון הקיר כדי להיטמע בחלל. חדר הילדים ניטרלי בצבעי הרקע שלו, והמיטות צהובות, הארונות בתכלת והרצפה בפרקט. כרגע יאני ישנה איתם בחדר, ובהמשך תעבור לחדר הילדים המרווח, שם ממתינים לה שידת ההחתלה וכל הציוד המתאים. מראש תכננו את חדר הילדים גדול במיוחד עם אופציה עתידית לחלוקה לשני חדרים. יש בו כבר היום שתי דלתות, שני חלונות ושני מזגנים, וחסר רק הקיר המחלק.
הוויטרינה בסלון הוזזה לאחור, לתוך החלל הפנימי, כדי לייצר מרפסת שבה אוהבים בני הזוג לשבת. אהרוני מספרת כי המרפסת הייתה שם במקור, אבל עם השנים נסגרה על ידי הדיירים. כשראו את הדירה והבינו שלא יהיה מקום לטלוויזיה, יצרו עבורם האדריכלים ויטרינה ברוחב 1.80 מטר, לצידה קיר ייעודי לתליית הטלוויזיה מול הספה, ובהמשכו סטריפ חלון קבוע שיכניס עוד אור טבעי.
הם הביאו איתם מעט ריהוט מהבית הקודם, ואת חלקו, למשל מיטת הילדים או כוננית הספרים, צבעו כדי להתחדש ולהתאים לצבעוניות החדשה של הבית. את השטיח העבירו מחדר הילדים לסלון, את הספה הירוקה רכשו עכשיו. לשולחן האוכל ולכיסאות החדשים נבחר גוון אפור.
את כל הקירות החדשים בבית בנו מבלוק המפ, העשוי מ-100 אחוז חומרים טבעיים ונראה כמו קש, שעליו המליץ משרד האדריכלים שליווה אותם, se.arch studio. "האג'נדה שלו הוא חומרים טבעיים שמיטיבים עם איכות החיים של הבית ומשפיעים על האקלים – פחות מחממים בקיץ ופחות מקררים בחורף. השתמשנו גם בטיח מינרלי ללא רעלים שנפלטים לאוויר במקום בצבע רגיל, שהוא גם פחות עמיד. בחדרים הרטובים הטיח הזה לא מתנפח והוא כמובן יפה".
על הדירה כתבו האדריכלים דינה איינשטיין ודניאל סימן טוב, בעלי הסטודיו, בזמן השיפוץ: "בית טבעי בסביבה עירונית. כיצורים עירוניים, שאוהבים ומעריכים את העיר והאפשרויות שהיא פותחת בפנינו, גם בהיבט האישי-חברתי וגם בהיבט הסביבתי. היא מאפשרת לנו לחיות בלי רכב, לגור בבית קטן יחסית בלי לוותר על מרחב (שהעיר מספקת לנו), ומאפשרת לנו אפשרויות של צרכנות אחרת, על ידי המגוון שהיא מציעה... זו דירה טבעית, שתוכננה על פי עקרונות האדריכלות הטבעית ביישומה על שיפוץ של דירה במבנה קיים: שימוש בקיים, ריבוי אור טבעי, זרימת אוויר אופטימלית. היא עושה שימוש בחומרי בנייה וחומרי גמר טבעיים, והעיצוב מפנה את הבמה לחומר הטבעי".
את איינשטיין וסימן טוב מכירה אהרוני עוד מזמן לימודי האדריכלות שלה עצמה. היא סיימה את הלימודים עם הולדת בנה הבכור, ולאחר חופשת הלידה החלה סטאז' במשרד אדריכלות שימור, בר-אור גזית אדריכלים. כשפרצה מגפת הקורונה הכל השתנה. היא נשארה בבית, פתחה בלוג והשאר היסטוריה. העבודה שלה ושל בעלה מול se.arch studio הייתה משותפת. הם הציעו להם חומרים, לקחו אותם לחנויות והכינו הדמיות, והתאימו את הבחירות לטעמם האישי של אהרוני וסכאט. "ברוב הדברים היינו מתואמים, הם אהבו את הטעם שלנו ואנחנו אהבנו את שלהם, אבל התכנון הוא לגמרי שלהם ואנחנו היינו לקוחות לכל דבר. במקומות מסוימים בשיפוץ, כשהתלבטנו או כשנתקלנו בבלת"מים, גייסתי את הניסיון שלי מלימודי אדריכלות".
יש מחשבות על בית גדול יותר?
"אהיה כנה ואומר שאני לא חושבת שנגור פה לנצח. הדירה מושלמת לנו לשנים הקרובות, וכשיהיו שלושה ילדים גדולים יותר, נראה איך פותרים את בעיית המקום. אני הכי בחורה עירונית, אוהבת את השכונה והקרבה להורים, ולכן לפחות כרגע לא נעבור מחוץ לשכונה".
אדריכלות ועיצוב פנים: דינה איינשטיין ודניאל סימן טוב, se.arch studio
מטבחי רגבה