לפני כמה שבועות, עם חתימת הפסקת האש בצפון, העיר חיפה ובמיוחד חיי הלילה והתרבות שבה חזרו לחיים. אחד המקומות שתושבי העיר חיכו לפתיחתו המחודשת הוא "הטרמינל", מתחם ההופעות הגדול ביותר בצפון, המשתרע על שטח של כ-3,000 מ''ר, בהאנגר 15 ההיסטורי שנבנה בשנות ה-50 לצורכי הנמל השונים, ועבר שיפוץ יסודי. השיפוץ בטרמינל, שנפתח ביוני האחרון, כלל הקמת במה, מערכת סאונד ותאורה מתקדמות.
> לכל הכתבות בערוץ living
הטרמינל הוא חלק מ"חזית הים" הפרויקט השאפתני שמתעתד להנגיש חלק מנמל חיפה לציבור הרחב ולחבר בין העיר התחתית לים. על במת הטרמינל הופיעו כבר רביד פלוטניק, יסמין מועלם, אביתר בנאי, טונה, אתניקס ועוד רבים, ובקרוב צפויות בו הופעות של דודו טסה, אהוד בנאי ועוד.
במסגרת התכנון של המתחם, עם משרד רן וולף, נוצר החיבור עם קולקטיב האמנים ברוקן פינגאז. חברי הקולקטיב, שפועלים תחת שמות הבמה אונגה, טאנט ודסו ושומרים על אנונימיות - כולם חיפאים במקור - החלו את פעילותם באופן מחתרתי בעיר לפני שני עשורים. שלושה נערים עם בקבוקי ספריי שיצרו גרפיטי ואמנות על קירות ומבנים ברחבי העיר. הדנ"א החיפאי נטוע עמוק בשורשי היצירה של ברוקן, השילובים והקונפליקטים המעניינים שהופכים את העיר לצבעונית הם חלק בלתי נפרד מהזהות האומנותית שלהם, ולכן החיבור לפרויקט היה כה מתבקש ואורגני.
"מכל נקודה בעיר"
"הנמל הוא חלק ממש מרכזי מהעיר בחיפה", הם מספרים בסרטון המתאר את עבודתם, "אתה רואה אותו מכל שכונה כמעט, גם מההר למעלה וגם מהעיר התחתית וגם אוניות שמתקרבות לחוף. יש משהו בגודל שלו שגורם לך להרגיש כאילו אתה גר בעיר אמיתית. חיפה היא עיר פועלים באופי שלה, היא מאוד מורידה אותך לקרקע". עוד הם מספרים כי הנמל היה סגור כל השנה, ומאז שהיו ילדים שמעו דיבור על כך שיום אחד יפתחו אותו, ועכשיו זה מתחיל לקרות, ומשמח מאוד שהם הוזמנו לקחת בזה חלק ולצייר ציור שישפיע על העיר.
הציור של ברוקן פיגאז בהאנג 15 מתפרש על פני כ-3,000 מ"ר והוא הציור הגדול ביותר שלהם עד היום – למעשה, אפשר לראות אותו כמעט מכל נקודה בעיר. "היה חשוב לנו לעשות משהו שיעבוד מכמה זוויות, יש משהו בפונטים הענקיים האלה, שמשתלב עם הצבעוניות הטבעית התעשייתית של הנמל", הם מסבירים, "העבודה וה-DIY מאוד מחובר לאופי החיפאי, המקורקע והסטרייט פורוורד. אנשים לא מחכים להזדמנות מבחוץ, אלא מתרכזים בעשייה, כי רוצים שדברים יקרו בעיר, ובאופן טבעי זה מניע את העשייה המשותפת בין אנשים ומגזרים שונים בעיר. זו תקופה שלכולם קשה למצוא תקווה בכל העולם, ובמיוחד במזרח התיכון. חיפה היא מקור גדול של תקווה בשבילנו כי המציאות מוכיחה יום-יום שיש דרך לחיות יחד".
בחלום שלהם, הם מסכמים, הנמל הזה הוא שער שמחבר את המדינה לעולם ולמזרח התיכון. "שמאפשר לעלות על אונייה ולהיות תוך כמה שעות בלבנון או סוריה. משהו שנשמע לנו דמיוני במציאות שלנו, אבל חלק מהתפקיד שלנו כאמנים הוא לא רק לשקף את המציאות אלא לעזור לאנשים לדמיין מציאות אחרת".