בימים אלה הולכת ונשלמת בנייתו של אצטדיון אשדוד החדש, שיהיה גורם משיכה לעיר הנמל הדרומית ויחליף למעשה את אצטדיון הי"א הוותיק. אצטדיון הכדורגל הוא חלק מקריית ספורט שבנייתה החלה לפני כשלוש שנים ברובע המגורים החדש בצפונה של העיר, פארק לכיש, הנבנה במקביל. הקריה, שעלותה קרובה למיליארד שקל, מבטיחה להוביל את התחום בישראל בכל הנוגע לקדמת הספורט עם תשתיות כמו ארנה רב תכליתית לכדורסל עם 5,000 מקומות ישיבה, שבנייתה צפויה להסתיים ב-2027; בריכה אולימפית עם במת הרמה ללימודי שחייה, שצפי הסיום שלה הוא תחילת 2026, ומגרשי אימונים שיסתיימו עד סוף השנה הנוכחית.
לכל הכתבות בערוץ living
<< אנחנו רוצים הכל: מתחם העיצוב החדש בבני ברק
>> הטיפ הגאוני שימנע משמן להתיז עליכם בזמן הטיגון
בנייתו של האצטדיון מיועדת לסיום באפריל 2026, ועלותו מהסך הכללי עומדת על כ-480 מיליון שקלים. הוא יכלול 20 אלף מושבים ובנייתו מבוססת על הפקת לקחים מכלל האצטדיונים שנבנו בעשור האחרון, בהם סמי עופר בחיפה, בלומפילד בתל אביב, טרנר בבאר שבע ואפילו קמפ-נואו בברצלונה. בבירה הקטלונית ערכו הצוותים המקצועיים סיורי עבודה כדי ללמוד על צרכים עתידיים כמו מעברי ספקים, תקשורת ושילוב אקדמיה, ולדקדק באינספור פרטים.
ברצלונה כמודל
"מהביקור בברצלונה למדנו על השטחים הסטריליים באצטדיון, מנגנון בקרות הכניסה ותהליך זרימת האוהדים בכניסה וביציאה", אומר יורם אסרף, מנכ"ל רשות הספורט בעיריית אשדוד, הזרוע המבצעת של חזונו של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי. "אצלנו יצרנו שטחים סטריליים בין מנגנוני הכניסה לכניסה לאצטדיון, תהליך ביניים המווסת את כמויות הקהל ויוצר תהליך זרימת קהל שתשפר משמעותית את חוויית הכניסה והיציאה". החלטה נוספת נוגעת לשילוב אקדמיה בסביבת האצטדיון: "כששאלנו את ההנהלה מה פוספס בעיניהם, ענו לנו שהיו מאוד רוצים לשכן את חניכי האקדמיה בסמוך ולא חשבו על זה בזמן הבנייה. כאן הבאנו בחשבון הרחבה עתידית".
האצטדיון מתוכנן כמתחם סגור הכולל יציעים המקיפים במלואם את זירת המשחק. הם יהיו מקורים על ידי גג שיעטוף אותם מכל עבר, מה שייצר חוויה שתעצים את תחושת ה"ביחד" של הצופים ותנתק אותו לחלוטין מהמתרחש בחוץ. "המבנה ימוקם על במה המוגבהת ממפלס הרחוב, ובה מתוכננות פונקציות מסחריות לטובת מבקרי קריית הספורט. במפלס זה יהיו כניסות השחקנים והמנהלה", אומר רועי זך-ישראלי, השותף במשרד האדריכלים גולדשמידט, ארדיטי בן נעים (GAB), חלק מקבוצת אורבך-הלוי אדריכלים. "היציע המערבי יכלול קומת משרדים וקומת לובי היקפית לקהל. הלובי יחובר גם לקומת האח"מים שתכלול תאי כבוד ואולם VIP ומעליה קומה נוספת עבור חדרי הבקרה ושדרים. הגג שעוטף את המבנה ויורד עד לרחבות החיצוניות מייצר את הקונכייה האקוסטית שמחברת את הקהל לרחשי האירוע כבר בהגעתו לפאתי האצטדיון. הוא עשוי קונסטרוקציית פלדה מעוגלת, שמעליה מותקנת מעטפת חיצונית בצורת מעוינים היוצרים משחקים של אור וצל. בשל הקרבה לים, נדרשנו לספק פתרונות הנדסיים ולתת מענה בהיבטי הגלוון וטכנולוגיות הצביעה, כך שתישמר לאורך שנים ולא תיהרס מפגעי המליחות באוויר".
במה שונה האצטדיון הזה מהאחרים?
"בהיבטי תכנון האלמנטים העיצוביים כמו קונסטרוקציית גג הפלדה המעוגלת, העוטפת את כלל יציעי האצטדיון, והקירוי בצורת המעוינים שתוכנן בקפידה באמצעות תוכנות עיצוב פרמטרי מתקדמות. תכנון המבנה הותאם לדרישות העדכניות ביותר של גופי ספורט בינלאומיים כמו FIFA ו-UEFA כדי לעמוד בתנאי האירוח של תחרויות מהחשובות בעולם. כך למשל, מערכות התקשורת מצוידות בטכנולוגיות החדישות ביותר בכלל היבטי השידור והצילום. כר דשא היברידי, טבעי אך מחוזק בזכות סיבים שהופכים אותו לעמיד יותר, הוא יוצא דופן ביחס לכרי דשא שרווחים במתקנים בישראל וזהה לאלה המותקנים באצטדיונים הגדולים באירופה".
אבל מה עם חניה: הביקורות
כבר עכשיו האצטדיון הוא מקור גאווה לתושבים, אבל בנייתו מעוררת גם ביקורות על כך שהוא גדול מדי לקבוצות עירוניות ועלול לעמוד כפיל לבן, שהתחבורה הציבורית מרוחקת כמה קילומטרים וכי עלולים להיווצר פקקים שיפגעו בחוויית ההגעה והעזיבה. "20K? עצוב, בשביל 6-5 משחקים בשנה שהאצטדיון הזה יהיה מלא מעל חצי מהתכולה", כתב גולש ב-X. "מה עושים עם 20 אלף מקומות באשדוד?". "תכנון לקוי, לא קרוב לשום רכבת תחב"צ נורמלי ויהיה בתוך שכונת מגורים עם 2 יציאות בלבד בלי חניה גאונים!", כתב אחר, ובאותו עניין הגיב גולש: "זה לא קרוב לשום תחנת אוטובוס ורחוק גם מהרכבת", ו"אוי ואבוי אם זה המקומות חניה שמתוכננים, יהיה שם פקקים יותר מסמי עופר".
מתברר שבמסגרת המחקר המקיף והפקת הלקחים, הבינו בעירייה כי 16 אלף מושבים, כפי שקורה באצטדיון באר שבע, או 13 אלף מושבים כמו בנתניה - אינם מספיקים. "בחרנו בכמות סבירה, שהיא בין אלה ובין בלומפילד, ונצטרך לעבוד קשה כדי למלא אותם", אומר אסרף.
אדריכל זך-ישראלי מדגיש כי האצטדיון אינו בבעלות מועדון כדורגל מסוים אלא בבעלות העירייה, ואחת ממטרותיו היא לקיים בשטחו מגוון אירועים ומשחקים במסגרת הליגות השונות בארץ כמו גם משחקים בינלאומיים. "יש חשיבות מכרעת לבניית אצטדיונים בסדר גודל כזה בפריסה שווה בכל הארץ, גם ברדיוס מרוחק מהמרכז, כדי לאפשר לערים שונות ליהנות ממתקנים ברמה הגבוהה ביותר ולארח אירועים ומשחקים שיביאו קהל רב גם מחוץ לתחומי העיר".
מה יהיה עם הפקקים?
"במתקנים שמנקזים אליהם אלפי אנשים ויותר באותה נקודת זמן, ההגעה מאתגרת", מודה זך-ישראלי, "בפועל בזמן המשחק המשטרה לא מאפשרת הגעה בכלי רכב פרטיים לאזור האצטדיון, כדי שהצירים שמובילים אליו לא ייחסמו ויוכלו לשמש את רכבי החירום. תקן החניה הקיים למתקנים מסוג זה מתייחס לתכנון חניה עבור כעשירית מכמות הקהל באצטדיון, וחניות אלה ממוקמות ברדיוס של עד קילומטר מהאצטדיון. עבור בעלי מוגבלויות ונושאי תפקידים, מוקצים מקומות חניה ייעודיים בקרבת המתחם. הפתרון בערים רבות בארץ הוא הפעלה של מערך שאטלים מחניונים גדולים ברחבי העיר אל המשחק וחזרה. האצטדיון באשדוד סמוך לאזור תעשייה גדול ושופע מקומות חניה, שלרוב אינו פעיל בשעות המשחקים. זה בהחלט יכול לספק פתרון ממשי. נוסף לכך, במסגרת תוכנית רובע פארק לכיש, מקודם תכנון להקמת תחנת רכבת צפונית חדשה שתוביל היישר אל קריית הספורט".
דוד קקון, מהפורטל העירוני "אשדוד פור יו", מוסיף כי נוכחות של אצטדיון מאפשרת לעיר לארח אירועים שמחזקים את הזהות העירונית, כמו אירועי ספורט לאומיים, פסטיבלים תרבותיים ואירועי קהילה, מושכת תיירים ואירועים בינלאומיים וכך מושכת אליה השקעות נוספות. "סביב אצטדיון נוצרת לעיתים קרובות צמיחה של עסקים קטנים ובינוניים, כמו דוכני מזון, ברים, חנויות מרצ'נדייז, סוכנויות תיירות ושירותי בידור, כך שזו הזדמנות עבור יזמים מקומיים לפתח שירותים ממוקדי אירועים".
את החזון לקריית הספורט רקם ראש העיר ד"ר לסרי, היום גם הממונה על רשות הספורט באשדוד, שמסר: "העיר אשדוד עוברת מהפכה גם בספורט, כמו בשאר הנושאים בחיי עיר מתפתחת. אשדוד מצליחה פעם אחר פעם להתייצב בשורה הראשונה של ישראל בכל תחום בכלל ובספורט בפרט. השנים הקרובות הולכות להיות מהותיות עבורה, וביחד עם שותפי יורם אסרף, מנכ"ל רשות הספורט, נצעיד את העיר קדימה צעד צעד עם קריית הספורט המפוארת בישראל לצד הישגים, מצוינות ופעילות ענפה בספורט העממי".