בתור איש ים וותיק, אני יודע שאין דבר חשוב יותר ממים מתוקים. אנחנו יכולים להסתדר בלי מזון כמה שבועות, אבל בלי מים לא נצליח לחיות יותר מימים ספורים. המים מהווים כשני שליש משטחו של אקולוקו (וכדור הארץ), הם נעים דרך, על פני ומעל הכוכב כל הזמן וקיימים בשלוש צורות: אדי מים (כמו אלה שיוצאים מהקומקום), מים נוזלים, וקרח.
המים משנים את צורתם כל הזמן, והם משאב מתחדש, כלומר הם לא נגמרים. המים מתחדשים כל הזמן באמצעות מחזור המים, הם עוברים ממקום למקום ומשנים צורתם, אבל נשארים כאן. זאת אומרת, שהמים שאנחנו שותים היום הם אותם מים שהיו קיימים באקולוקו לפני מיליוני שנים (זה די מגניב לחשוב שהמים ששתיתם מהברזייה אולי השקו לפני מיליוני שנים איזה דינוזאור שבקע מהביצה...). דרך אגב, יש מדענים שחושבים שרוב המים על פני הכוכב שלנו הגיעו מכוכבי שביט שפגעו בו לפני ביליוני שנים. בזנב של כוכב השביט, אם אתם תוהים, יש כמויות אדירות של קרח.
אז אם יש כל כך הרבה מים, למה תמיד מבקשים מאיתנו לחסוך?
הסיבה היא שיש לנו בעיה גדולה. אם נדמיין שכל המים על פני הכוכב שלנו הם דלי מלא מים, רוב המים הם מים מלוחים של האוקיינוסים והימים. כמות המים המתוקים תהיה כוס וחצי מתוך הדלי הזה, ומתוכה כוס שלמה הם מים קפואים בקרחונים שבקטבים. כלומר, רק חצי כוס מכל הדלי הזה הם מים נוזלים שיכולים לשמש אותנו לשתייה. במעט המים הללו אנו משתמשים לכל צרכינו.
ואיפה מצויים המים המתוקים בהם אנו משתמשים? באדמה (נהרות ומעיינות), באוויר (מי גשם כמובן) וגם מתחת לאדמה! מפתיע, אבל כמעט כל המים המתוקים הם מי תהום. ממש מתחת לרגלינו, כמעט בכל מקום, מצויים מים. הסלעים בבטן האדמה מכילים מאגרי מים גדולים שנקראים אקוויפרים, ומתוכם ניתן לשאוב מים לבארות. מהאקוויפרים גם נובעים מעיינות טבעיים. רק חלק קטן ביותר מהמים המתוקים זורם בנחלים ובנהרות על פני הכוכב שלנו. למרות זאת, ברוב חלקי העולם מי הנהרות הם המקור העיקרי לשימוש האדם. אם נחזור לדלי המים שמייצג את כל המים שלנו, כמות המים הזורמת בנהרות ובאגמים היא פחות מכפית! אחת הצרות הגדולות שלנו היא שאת מעט המים שיש לנו אנחנו מזהמים. כל מיני חומרים רעילים שמגיעים אל המים עלולים בסופו של דבר להזיק לכל מי ששותה אותם: אנשים, בעלי חיים וצמחים. בעיה נוספת היא שכמות המים בעולם לא משתנה, אבל הדרישות שלנו גדלות כל הזמן. כמות האנשים בעולם הולכת ועולה. כולם צריכים לשתות ולאכול, ואת האוכל צריך לגדל ולהשקות. לכן צריכת המים העולמית כל הזמן עולה וכמות המים הזמינים לנפש רק יורדת.
אז מה עושים כדי שתמיד יהיו מספיק מים?
את התשובה ניתן לחלק לשניים: מה הרשויות (הכנסת, הממשלה והעירייה) יכולות לעשות ומה יכול לעשות כל אחד מאיתנו.
מה יכולות לעשות הרשויות?
כדי לחסוך במים הרשויות יכולות להעלות את מחירי המים לצריכה הפרטית ולהגביל את השימוש בהם לצרכי השקייה, לצמצם את כמות המים המתבזבזת בהובלת המים בצינורות פתוחים (המים פשוט מתאדים), לדאוג לשימוש מוגבר במי קולחין (מי ביוב משוחזרים) בחקלאות, לקדם פתרונות מתקדמים להגדלת כמות המים המתוקים, כגון מתקנים להתפלת מי ים, שבהם הופכים מי ים מלוחים למים מתוקים שניתנים לשתייה ולשימוש במשק הבית ובחקלאות, וכמובן, לחוקק ולאכוף חוקים שימנעו את זיהום מאגרי המים על ידי חומרי פסולת תעשייתית.
ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות?
הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על המים שעדיין יש לנו. כל אחד מאיתנו יכול לתרום דרך חיסכון והפחתה בשימוש במים בבית שלו – במטבח, במקלחת, בגינה ובעיקר בשירותים, (הידעתם? יותר מחצי מצריכת המים הכללית מתרחשת בבתים שלנו) שימוש חוזר במים מנוקזים (כמו למשל השקייה בעזרת מים מהאמבטיה ומהמזגן), ושמירה על נקיון מקורות המים שלנו.
>> כנסו כבר עכשיו לאקולוקו והגנו על הסביבה