לאחר כּל חוֹרף שמסתיים עם מעט גשמים, אנחנוּ דוֹאגים: מה יהיה בּסוֹף כּשייגמרוּ המים? איך קוֹרה שבּמשך מיליוֹני שנים לא היו חסרים בּארץ מים, וּפתאוֹם בּשנים האחרוֹנוֹת "נגמרים לנוּ המים"? הרי גם לפני אלפּיים שנה, על פּי התנ"ך והמסוֹרת - חיוּ בּארץ הזאת מיליוֹני בּני אדם, ולא רק אלא שאז לא היוּ מערכוֹת בּיוּב מסוּדרוֹת, וכל הבּיוּב חדר לאדמה וזיהם את מי התהוֹם. אז למה דווקא בּתקוּפה שלנוּ פּתאוֹם חסֵרים מים?
אנחנוּ צוֹרכים הרבּה יוֹתר מים מפּעם, כּי הרי פּעם לא היוּ מקלחוֹת, ולא היוּ מתרחצים כל יוֹם, לא היוּ בּרזים בּבּתים, וּבשירוּתים לא היוּ מְכלי הדחה כּמוֹ היוֹם, ולאנשים לא היוּ גינוֹת, וחקלאים גידלוּ רק גידוּלי בּעל (שמקבלים מים מהגשמים בּלבד) אוֹ הביאו מים בּתעלוֹת מהירדן אוֹ מהכּנרת, שהגיעוּ למרחק קטן, והחשוּב בּיוֹתר – אגרוּ כּל טיפּת מים; ממרזבים לבּוֹרוֹת, מהדרכים לבּריכוֹת, כּי הם הבינוּ שמים הם דָבר שבּלעדיו בּני האדם וּבעלי חיים לא יכוֹלים להתקיים.
אז מה קרה אתנוּ, אתם שוֹאלים? החיים המוֹדרניים דוֹרשים דברים שפּעם בּני האדם לא ידעוּ בּכלל שהם קיימים. אנחנוּ מתרחצים יוֹתר, יש לנוּ בּריכוֹת שׂחייה וּמוֹעדוֹנים, החקלאים משתמשים בּמים להשקיה כּדי שתמיד יהיוּ לנוּ פּירוֹת וִירקות, ולא רק בּחוֹרף, סללנוּ כּבישים שגוֹרמים לכך שהמים לא יוּכלוּ לחדוֹר לאדמה, הבּתים עשויים בּטוֹן, וכל מקוֹם שפּעם יכלוּ המים לחלחל דרכּוֹ לאדמה – נאטם.
וכאן בּא הגוֹרם שאוֹתוֹ בּני האדם בּכל העוֹלם אוֹהבים להאשים – התחממוּת כּדוּר הארץ. לפני 250 שנה התחוֹללה בּעוֹלם מהפּכה, שנקראת המהפּכה התעשׂייתית. כּשאוֹמרים מהפּכה לא מתכּוונים שהעוֹלם ממש התהפּך אלא שדרך החיים בּעוֹלם התהפּכה. המהפּכה התחילה עם המצאת מנוֹע הקיטור, שאפשר לייצר טרקטוֹרים שחרשוּ בּמהירוּת הגדוֹלה פּי כּמה מהחריש בּאמצעוּת מחרשה וסוּס, ורכּבוֹת שהוֹבילוּ בּני אדם ממקוֹם למקוֹם בּמהירוּת. הוּקמוּ מפעלים גדוֹלים שהוּנעוּ בּאמצעוּת שׂרפת פּחמים, ובּני האדם עברוּ לגוּר בּערים.
ואז בּאוּ המכוֹניוֹת, והנפט שאמנם התגלה כּבר לפני יוֹתר מאלפּיים שנה – הפך להיוֹת הדלק המניע של העוֹלם, והעוֹלם התמלא עשן שחנק את האטמוֹספרה ולא נתן לחוֹם השמש שחדר לכדוּר הארץ לצאת, וכדוּר הארץ התחמם... וּפתאוֹם בּמקוֹמוֹת שהיוּ מדבּריים – יוֹרדים גשמים, וּבמקוֹמוֹת אחרים פּסקוּ הגשמים... וכך קוֹרה גם אצלנו.
הפתרון: שימוש במים מהביוב
אז מה עוֹשׂים? האם בּאמת ייגמרוּ המים בּמדינה? וּמה אז? זה נכוֹן שהכּינרת, מאגר המים הגדוֹל בּיוֹתר שלנוּ – הוֹלכת וּמתייבּשת, וגם נכוֹן שהמים שנמצאים מתחת לַקרקע, אוֹתם מים שאנחנוּ שואבים בּאמצעוּת משאבוֹת, הוֹלכים וּמזדהמים.
בּסוֹפוֹ של דבר, ישׂראל תצטרך להתפּיל מים. המילה להתפּיל בּאה מהשוֹרש ת.פ.ל– חסר טעם. בּתהליך התפלה לוֹקחים מים מהים,שיש בּהם מלחים, וּבאמצעים שוֹנים מוֹציאים את המלחים, ואז המים ראוּיים לשתייה. יש בּהתפּלה כּמה בּעיוֹת: האחת - מתקני ההתפלה יקרים, וּכתוֹצאה מזה מחירי המים המוּתפּלים יהיוּ יקרים; בּעיה שנייה – כּשמוֹציאים מהמים מלחים מוֹציאים מהם גם מינרלים שהם חלק מהחוֹמרים המזינים שהגוּף זקוּק להם, חוֹמרים שנצטרך להוֹסיף.
נצטרך גם לטהר את מי השוֹפכין - המים שהוֹלכים לבּיוּב כּשאנחנוּ מתרחצים, הוֹלכים לשירוּתים, עוֹשׂים כּביסה – וּלהשתמש בּהם לחקלאוּת. והכי חשוּב – נצטרך לחסוֹך בּמים, כּמה שרק ניתָן.
ועד שהממשלה תתחיל להתפּיל וּלטהר – אנחנוּ נמשיך לחסוֹך. איך חוֹסכים? כּשמתקלחים – סוֹגרים את הבּרז בזמן שמסתבּנים, כּששוטפים כּלים – סוֹגרים את הבּרז בזמן שמסבּנים, בּשירוּתים – משתמשים בּמְכל חסכוֹני, וּכשרוחצים את המכוֹנית – עושים זאת עם דלי וּסמרטוּט. וּמכּאן – כּל אחד והיזמוֹת שלוֹ. כּי בּלי מים – אין חיים.
