הכלב של המדינה מדור 4 (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אני רוצה להיות הכלב של המדינה!|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם ובמיוחד של הילד שמטורף עליו מרוב אהבה. 16 ילדים וכלבים צלחו את שלב האודישנים בתכנית "הכלב של המדינה" ועכשיו בעזרתם של ארבעת המנטורים הם יעשו הכול בשביל להראות לכל המדינה מי הכלב הכי הורס והכי מאלף! תפסנו לשיחה שלושה מהילדים: שגיב נייקרוג, מאיה אייל ואריאל להב.

ספרו לנו קצת על הכלב שלכם.

שגיב: "לכלבה שלי קוראים רובי, היא בת שלוש, מסוג רועה אוסטרלי. אני הכי אוהב אצלה, שהיא מדברת איתי ומסבירה לי מה היא רוצה. אין משהו שאני לא אוהב אצלה, אבל הייתי שמח אם היא הייתה רודפת פחות אחרי חתולי רחוב. היא הכי אוהבת לאכול נקניקיות. אני מטייל עם רובי, ולכן אני קם כל בוקר בשעה 06:00 והולך איתה לשדה ליד הבית. אחר כך, אנחנו מטיילים בצהריים וגם בערב".

"הרעיון להביא הביתה כלב היה שלי. כולם בבית שמחו וכשראינו מודעה בחנות חיות, מיד התקשרנו ונסענו לראות את הכלבה האדומה שהופיעה במודעה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון והחלטנו לקחת אותה הביתה, ממש איך שראינו אותה".

אריאל: "לכלב שלי קוראים כתם. הוא בן שנה וחודשיים, מסוג רועה אוסטרלי. אני הכי אוהבת את האנרגיה שלו, תמיד יש לו מצב רוח טוב, רוצה לצאת לגינה, לשחק וללקק, ואת העיניים שלו. אני לא אוהבת את כמות השערות שהוא משאיר על הרצפה...".

"הוא אוכל רק אוכל של כלבים, אבל הוא מאוד אוהב לאכול מלפפון – באודישן נתתי לו מלפפון כדי שיהיה ממוקד בי ולא בכל הבלאגן של הצלמים. אני עושה לו טיולי בוקר, ואחי עושה לו בצהריים ואמא בערב ולילה. אנחנו מאוד רצינו עוד כלב – יש לנו כלבה זקנה בבית ואי אפשר לשחק איתה".

מאיה: "לכלבה של קוראים אנג'י, היא מסוג בורדר קולי והיא בת שנתיים. מה שאני הכי אוהבת אצלה זה שהיא להוטה לציית לי ומאוד נורא קשובה לי. מה שאני פחות אוהבת אצלה זה שלפעמים היא קצת מפונקת. היא יכולה שילטפו אותה שעות".

"היא אוהבת לאכול הכל, היא כלבה עם אופי של שמנה. היה לי כבר כלב וכשהוא היה בן שנתיים, ההורים שלנו הפתיעו אותנו בכלב נוסף. קראו לכל האחים לסלון ואמא שלי נכנסה עם גורה קטנה ביד, מאוד התרגשתי. מלא זמן ביקשנו ממנה ולבסוף היא השתכנעה אבל השאירה את זה כהפתעה".

איך הגעתם להשתתף בתכנית?

שגיב: "בשנה האחרונה השתתפתי בחוג אילוף לכלבים של מתנ"ס מודיעין. הצטרפתי לחוג כי רובי היא כלבת עבודה וקל לאלף אותה, והיא גם אוהבת לעשות תרגילים. המדריכים שלי בחוג אילוף, אלי וג'וני, המליצו עלי לתכנית. באודישן כל ילד היה צריך להראות את הקשר שלו עם הכלב ותרגילים שהכלב יודע לעשות. אני הייתי צריך לתרגל טוב את הקטע עם רובי, לפני שנבחנו לאודישן".

אריאל: "ראינו שיש תוכנית עם כלבים ונרשמנו. אחרי חודש בערך הודיעו לנו שעברנו שלב ושיש לנו אודישן לא מצולם כדי לראות איך אנחנו מתפקדים ביחד עם מצלמות, ואנשים מסביב. נסענו לתל אביב, היו שם מלא זוגות של ילדים וכלבים שבאו. כל פעם נכנסנו לחדר אחר – בחדר ראשון עשינו אודישן מול מאלף שביקש שאראה לו מה כתם יודע לעשות. הראיתי לו איך כתם מביא מטבע לכוס, ואיך הוא עונה לטלפון בלי שאתן לו הוראה".

מאיה: "בת דודה שלי סיפרה על התכנית והיא אמרה שהיא חושבת שאני אסתדר שם. שלחתי סרטון שלי ושל אנג'י, ואז זימנו אותי לאודישנים מצולמים כדי לבדוק איך אנחנו מול המצלמה. האודישנים היו בתחילה עם אשת הפקה ועם מאלף כדי לבדוק את היכולות של אנג'י. המאלף נתן לי כמה נקניקיות וביקש ממני להראות אותן לאנג'י ולהחביא אחת מהן מתחת לנעל. הוא רצה לבדוק כיצד היא תגיב. בנוסף, הראיתי כמה מהיכולות של אנג'י - איך היא עומדת, זוחלת, נותנת יד ועוד יד ועושה את עצמה מתה".

אריאל להב (צילום: רועי ברקוביץ)
אריאל להב|צילום: רועי ברקוביץ

איך היה בצילומים?

שגיב: "
בצילומים, בפעם הראשונה, היה קשה לרובי. היא הפסיקה את התרגיל ורחרחה את ריחות הכלבים האחרים והסתכלה בחשדנות למצלמות הרבות שהיו מסביב. רובי מאוד אוהבת לשחק עם כלבים אחרים, ולכן כל פעם שראינו כלב אחר שהשתתף בתכנית, היא מיד הציעה לו לשחק. פעם אחת, אפילו חיכינו לתורנו עם כלב פודל לבן קטן, שכל הזמן קפץ. רובי שיחקה איתו כל הזמן, למרות שאנחנו והבעלים שלו היינו מותשים אחרי חמש דקות".

מאיה: "היא לא הייתה מודעת למצלמות. יותר הפריע לה שהיינו במקום סגור והיו המון אנשים שדיברו וזזו. עם רוב הכלבים היא הסתדרה, מלבד כלבה שתקפה את אנג'י פעם אחת. מיד משכתי אותה  וגם אחד מהמאלפים הגיע להציל את המצב".

אריאל: "מאוד התרגשתי ונראה לי שגם כתם התרגש. במחנה אימונים הודיעו לנו שמתוך כל מי שהגיע יעברו רק 30 ילדים. היה מאוד חם וקשה, חיכינו הרבה זמן וכל פעם ילד אחר נכנס להצטלם. אמרו לנו איך אנחנו אמורים לעבוד עם הכלבים בבית בינתיים עד שנדע אם אנחנו ממשיכים או לא".

מאיה אייל (צילום: רועי ברקוביץ)
מאיה אייל|צילום: רועי ברקוביץ

כשהמאלף לימד את הכלב משהו חדש, תוך כמה זמן הוא תפס את העניין?

שגיב: "מלאכת האילוף הייתה מסובכת כי עבדנו על קטעים קשים, אבל רובי הפתיעה בכך שתפסה את הדברים מהר מאוד והייתה קלה לאילוף".

מאיה: "זה לא היה מסובך כי אנג'י לומדת מאוד מהר וקל ללמד אותה דברים חדשים. היא כלבה קלה לאילוף, היא להוטה ללמוד ולרצות והיא מאוד חכמה".

אריאל: "האילוף היה כיפי מאוד. כתם מאוד חכם והיה כיף לאלף אותו – הוא למד מהר – אחרי פעם פעמיים הוא עשה את מה שרצינו".

האם יש זוגות של כלבים שנוצרו ביניהם קשרים מיוחד בצילומים?

שגיב: "לא, רוב הזמן הפרידו בין הכלבים".

אריאל: "כתם ואנג'י כל הזמן שיחקו ביחד והשתוללו. זה היה מדהים כי היינו צריכים להוציא מהם הרבה אנרגיה לפני הצילומים, כך שנוצר קשר מדהים ביניהם. נראה לי שכתם קצת מתגעגע אליה".

מאיה: "כן, כתם הרועה האוסטרלי של אריאל להב התחבר מאוד לאנג'י. זה היה ממש סיפור אהבה".

שגיב נייקרוג (צילום: רועי ברקוביץ)
שגיב נייקרוג|צילום: רועי ברקוביץ

ובין הילדים, איזה קשרים נוצרו?

אריאל: "מאיה היתה מקסימה. דיברנו הרבה בהפסקות ובטיולים עם הכלבים. מכיוון שהיו הרבה כלבים וכל הילדים רוצים ללטף את כולם – כל הזמן הסתובבנו בין כולם ודיברנו וככה נוצרו קשרים".

שגיב: "יצא לי לדבר כמעט עם כל הילדים, אבל כל הזמן מיהרנו בין תרגיל לתרגיל ולא הספקנו ליצור קשרים, לצערי".

מאיה: "דיברנו קצת אבל לא נוצרו חברויות חדשות מכיוון שכולם היו מהמרכז או מהדרום ואני מהצפון".

למה הכלב שלכם צריך להיות הכלב של המדינה?

מאיה: "אני חושבת שלאנג'י יש מה להראות ולהציע. היא מאוד חכמה וממושמעת ובנוסף להכל, היא חברותית ואוהבת. אני מתה עליה!".

שגיב: "אני לא פה בשביל לנצח, אני פה בשביל החוויה. רובי בשבילי כבר עכשיו הכלבה הכי מוצלחת בעולם".

אריאל: "כתם צריך להיות הכלב של המדינה מכיוון שהוא חתיך, חכם, יפה ולומד מהר מאוד".

 
>> ילדי "בית ספר למוסיקה" ייצגו את ישראל באירוויזיון הילדים

>> טיפ מאלף: איך נלמד לדבר עם הכלב?