שלום רות,
יש לי בעיה. אני מרגישה שההורים שלי לא מעריכים אותי. אחותי, לעומת זאת, מקבלת מהם הכל: הם קונים לה המון דברים, מתייחסים אליה יפה ומעריכים אותה יותר. אני לא יודעת למה. לפעמים אמא שלי מקללת אותי, בלי סיבה מיוחדת. כשאני נעלבת ומתחילה לבכות, היא מתחילה לחקות אותי ונותנת לי עונש. אני תמיד זאת שנענשת, ואחותי כמעט שלא. אני רוצה שהם יאהבו אותי כמו שאני, אפילו אם אני רגישה לקללות ממש קטנות.
בבקשה, עזרי לי.
שלום לך,
הבעיה שהעלית היא חמורה, אם את אכן תופסת נכון את הקורה סביבך. מכל מקום, היא קיימת בקרב משפחות אחרות, גם אם לא במשפחתך באופן אישי.
את מציינת אפליה לטובת אחותך מצד הורייך. את מציינת גם פרטים ברורים ולא רק תחושה אישית: הם קונים לה המון דברים ואני מניחה שלך פחות, הם מתייחסים אליה יפה ולהערכתך גם מעריכים אותה יותר.
לעתים אמך מקללת אותך ללא סיבה, וכשאת מגיבה בבכי - היא מחקה אותך, ואני משערת שבלעג. הם גם מענישים אותך, ואילו את אחותך כמעט שאינם מענישים.
אינני מבטלת את דברייך ואינני מנסה לשכנע אותך שאינך צודקת. קיימות משפחות בהן ישנה "כבשה שחורה" שכלפיה מופנים העונשים והטענות. מצב כזה אינו תקין, כמובן, והוא תוצר של הפרעה שקיימת אצל ההורים. לפעמים ההורים סובלים ממתחים ביניהם, מתסכולים וממתח אישי, ופורקים את התחושות הרעות האלה על ה"שעיר לעזאזל". מי שמרוויח מכך הם האח או האחות המועדפים שנוטים, בדרך כלל, לשתף פעולה כי הם נהנים מכך.
אני מציעה שתשוחחי עם אחותך. שתפי אותה - ללא הפגנת רגש מוגזמת, אלא בצורה נינוחה - במה שעובר עלייך. צייני שאינך מקנאה בה וכי היא באמת ראויה לתשבוחות, אך את מבקשת את עצתה כיצד להיות פחות חשופה לענישה, לעג וכולי.
שיתוף פעולה בינך לבינה ישנה את המאזן בבית, ואולי יתרום לשינוי כללי. בכל מקרה, נסי להגיב באופן הפוך מזה שאת מגיבה בו כיום. אם אמך מקללת אותך, אמרי לה בביטחון ש"לא יפה לקלל" ו"לא מתאים לאמא לקלל". אם היא מענישה אותך, אל תגיבי בבכי, אלא באדישות. פעלי "הפוך על הפוך", כך שתוציאי את העוקץ מהניסיון לרדות בך, וכשאין תגובה של כאב מפסיקים, לפעמים, להכאיב.
יכול להיות, עם זאת, שבעייתך מושפעת מרגישות יתר, וכי את תורמת בתגובותייך לכך שהורייך כועסים עלייך. ייתכן שדרכם להביע את הכעס אינה מעודנת, אבל אולי את גורמת לכך בצורה כזו או אחרת? אפשר להבין מתוך הכתוב שאת מקנאה באחותך, שאולי זכאית לקבל את התגמול והיחס החיובי מצד הורייך, במקום לעסוק בהתנהגותך, שאולי אם תשני אותה, הורייך יעריכו אותך באותה המידה.
אני מעלה אפשרויות כדי שתוכלי לברור מתוכן מהי התשובה הנכונה והמתאימה למצבך. בהצלחה!
רות אנגל אלדר היא ד"ר לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד
יש לכם שאלה לרות? שלחו לכתובת האי מייל: yeladim@maariv.co.il עם הנושא "בעיה"
>> את המדור המלא וכתבות נוספות של "מעריב לילדים" תוכלו לקרוא בגיליון השבוע. רוצים להצטרף לחודש היכרות?
>> במדור הקודם: החברים שלי לא מסתדרים ביניהם