תגידו, התחברתם מיד לדמויות שלכם? הזדהתם איתם?
ידין: "אלפי ואני דומים מאוד ושונים מאוד. הדבר הראשון שהתחברתי אליו כשקראתי את התסריט הוא התשוקה האדירה שאיתה אלפי ניגש לדברים שחשובים לו. כשהוא ננעל על מטרה הוא מנסה להשיג אותה בכל הכוח. אני גם כזה. אני אוהב להציב לעצמי מטרות ולהשיג אותן. אני מחפש אתגרים, וכמו אלפי אני תמיד שואף להיות הכי טוב במה שאני עושה. מה ששונה בין שנינו, היא הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם מכשולים. לאלפי יש פתיל קצר מאוד. הוא אימפולסיבי ומושפע בקלות. אני אוהב לחשוב לפני שאני פועל, וקשה לערער אותי. בנוסף, אלפי משחק כדורסל הרבה יותר טוב ממני...".
גאיה: "אני התחברתי לאלה-לי מיד! אני מתה עליה ואוהבת את הצורה שבה היא חושבת ואת האומץ שלה. הלוואי שלי היה יותר אומץ, ויותר תעוזה, כמו שיש לה. הערכים שלנו ממש דומים: לאלה-לי חשובים מאוד המשפחה והחברים, וגם לי זה מאוד חשוב. היא יכולה להיות גם מאוד קשוחה, אבל מצד שני, היא רגישה ולא ממש אוהבת את זה בעצמה. בגלל זה הרבה פעמים היא פועלת עם השכל, ולא עם הלב. זה לאו דווקא רע, אבל בחיים אני הרבה פחות מחושבת".
ספרו על מקרה מצחיק שקרה מאחורי הקלעים.
ידין: "באחת הסצנות שלי עם גאיה בקפיטריה, הניחו לי המון אוכל על הצלחת והייתי רעב בטירוף. על הטייק הראשון שצילמנו אכלתי כמעט הכל. מה שלא לקחתי בחשבון זה שעכשיו אני חייב לאכול את אותה כמות אוכל בכל הטייקים הבאים! עד שסיימנו את הסצנה הייתי כל כך מלא בקושי יכולתי לזוז...".
גאיה: "פעם אחת כשצילמנו את הסצנות בסוכנות החלל, היתה לי וללי בירן (יפתח) הפסקה של שעה, אז התחלנו להסתובב בבניין הענק שבו צילמנו. טיילנו ונכנסנו לכל מיני חדרים, עד שהגענו לדלת גדולה מעץ שיוצאים ממנה למין חצר פנימית, עם חומה גבוהה סביבה. סגרנו אחרינו את הדלת, ופתאום קלטנו שמהצד שלנו אין אפילו ידית! ננעלנו בחצר הזאת, ולא היה לנו איך לצאת, והיינו עם הבגדים של החממה. התחלנו לטפס על החומה, בכל מיני דרכים מוזרות כדי לא להרוס את הבגדים. בסוף הגענו בריצה חזרה לצילומים, מלאים באבק. למרות הכל, זה היה מצחיק וכיף".
החברים הכי טובים
הצילומים לסדרה נמשכו כמה חודשים, מדי יום, מחמש בבוקר ועד שעות הערב המאוחרות, ולכן צוות השחקנים נמצא ביחד כל הזמן. גאיה מספרת שגם מחוץ לסט יש חברויות בין השחקנים: "אני מבלה הכי הרבה עם ג'וי (דינה) ועם דר (נטלי). נעשינו חברות ממש טובות במהלך הצילומים, שהיו חוויה מטורפת. וגם אם לא תמיד יוצא להיפגש עם כולם, כל השחקנים חברים טובים ואני אוהבת אותם מאוד. הם אנשים מצחיקים, משוגעים, מוכשרים, מעניינים, וגם רואים את זה על המסך. בגלל זה כל כך קל להתאהב בכולם. אני אישית התאהבתי בכל אחת ואחד! מדי פעם אנחנו עושים מפגש, הולכים לגיורא הבמאי, צופים יחד בפרקים, מזמינים פיצות, שרים, רוקדים ומבלים".
בניגוד לגאיה, לידין פחות התאפשר להיפגש עם החבר'ה מחוץ לצילומים, כי הוא גר בארצות הברית הרחוקה: "מיד אחרי סוף הצילומים טסתי לניו יורק להמשיך את לימודי המשחק שהתחלתי פה שנה שעברה, אז לצערי עוד לא היתה לי ממש הזדמנות לבלות עם החבר'ה. בזמן הצילומים באופן טבעי ביליתי את רוב הזמן עם הנשרים וגאיה, כי היו לנו הרבה סצנות יחד. את ליבי אני מכיר עוד מהחטיבה, את ג'וי מהתיכון ואת דר מהצבא, אז היה כיף גדול לעבוד ביחד".
איך אתם מתמודדים עם ההערצה החדשה?
ידין: "עדיין לא יצא לי כל כך להתמודד עם המעריצים כי לא הייתי בארץ מאז שה'חממה' עלתה לאוויר. אני שומע שהסדרה מצליחה וזה משמח אותי מאוד. קצת קשה לקלוט שאני חלק ממשהו בסדר גודל כזה ומסקרן אותי אילו תגובות אקבל כשאחזור לארץ".
גאיה: "זה מאוד מוזר לי. אני ממש לא קולטת את זה, אבל זה גם מאוד נעים. אני חושבת שמכיוון שהסדרה חכמה ולא עושה הנחות לילדים ומתייחסת אליהם בצורה בוגרת, אז גם הילדים מתייחסים אליה ככה. ילדים כותבים לי שהסדרה שינתה להם את החיים, ושהם לומדים המון דברים מהדמות שלי. זה כיף לעשות שינוי בחיים של ילדים, ללמד אותם כמה זה חשוב להיות הם עצמם, כמה זה חשוב להיות חברים טובים, ומתי גם אפשר לוותר".
עורבים או נשרים?
גאיה וידין מגלמים אחים שנשלחים לשתי קבוצות יריבות בבית הספר "העורבים" ו"הנשרים". אלפי תמיד חלם לשחק כדורסל בבית "הנשרים", ואילו אלה-לי שבכלל לא רצתה ללמוד ב"חממה", מצאה את עצמה בבית "העורבים".
לאיזה בית אתם יותר מתחברים במציאות לעורבים או לנשרים?
ידין: "אני בטח אכנס לצרות בגלל זה, אבל אני דווקא מתחבר יותר לעורבים. אני בדרך כלל שקט ומרוכז, אני נהנה לחשוב ולפתור בעיות ואני אוהב אומנות. בנוסף, העורבים יודעים איך לעבוד טוב ביחד בלי לאבד את הייחודיות של כל אחד מהם, ואני מעריך את זה".
גאיה: "בתור ילדה העדפתי ספורט על לימודים, רכבתי על סוסים, ושחיתי המון. אבל אף פעם לא הייתי תחרותית כמו הנשרים, ולא התעסקתי בדברים של "בנות". היום אני מאוד אוהבת ללמוד. בטח אם הייתי בבית ספר כמו החממה, שבו לומדים דברים מעניינים, מפתחים אצל כל תלמיד את הדברים החזקים שלו ונותנים לכל אחד יחס אישי, הייתי הופכת לתלמידה מצטיינת. אז בחיים אני חושבת שאני משהו בין עורבים לנשרים, אבל אם להחליט? עורבים! ברור".
יש לכם אח או אחות? איך אתם מסתדרים איתם?
ידין: "יש לי שני אחים, אחד גדול ואחד קטן. באופן מפתיע אין ריבים, אין מכות ואין צעקות. למרות ששלושתנו שונים מאוד אחד מהשני. אנחנו לא סוג האחים שמדברים בפתיחות על כל דבר שקורה בחיים שלנו, אבל אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד ואני יודע ששלושתנו שם אחד בשביל השני תמיד".
גאיה: "יש לי ארבעה אחים גדולים. המשפחה שלי מאד מורכבת. כשנולדתי שתי האחיות הגדולות שלי כבר היו ממש גדולות, אחת בת 16, ואחת בת 18, אז בעצם גדלתי בבית עם שני האחים שלי וכל מה שאני יכולה להגיד זה שהיו הרבה ריבים. בגיל מאוד קטן למדתי ללכת מכות ולהגן על עצמי ומפני שתמיד הייתי נורא קטנה פיזית הייתי ממציאה תחבולות, מטפסת למקומות גבוהים כדי לקפוץ עליהם. אבל היום אנחנו החברים הכי טובים בעולם".
מהם התחביבים שלכם?
ידין: "אני אוהב תיאטרון, ליצור ולראות. אני אוהב מוזיקה. להקשיב, לכתוב, לנגן, לשיר. אני אוהב לבשל ולאכול. אני אוהב לטייל, טבע משמח אותי. אני אוהב לשבת עם אנשים שאני אוהב, לא משנה איפה".
גאיה: "בזמן הפנוי שלי אני אוהבת לפגוש את החברים שלי, ללכת לבית של ההורים שלי ולהיות עם המשפחה. אני גם אוהבת מאד ללכת לקולנוע לצפות בסרטים. אני אוהבת לטייל, והלוואי שיכולתי לנסוע לחו"ל כל החיים. אבל האמת, שכבר יש לי זמן פנוי אני רק רוצה לישון עד מאוחר".
תרצו להמשיך בתחום המשחק?
ידין: "כרגע כן. זה עושה אותי מאושר. אם אפסיק להרגיש כך אז אשקול מחדש האם להמשיך בתחום".
גאיה: "בטוח, זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות".
יש לכם מסר לקוראים?
ידין: "החופש הגדול עוד מעט כאן אז שיהיה לכולכם קיץ מגניב לאללה. תעשו כיף חיים".
גאיה: "תהיו משוחררים, אל תנסו להיות משהו שאתם לא, אל תנסו לשנות בעצמכם דברים שאתם לא יכולים לשנות, תאהבו את עצמכם ותיהנו מזה שאתם ילדים. בנוסף, תהיו סקרנים כי העולם מעניין".