רות היקרה שלום,
אני לומדת בכיתה ו', ובכיתה שלנו בנים ובנות התחילו לבלות יחד. היו כמה מפגשים בין ילדים וילדות בכיתה שבהם לא כולם הוזמנו והילדים שלא הוזמנו יודעים טוב מאוד על כל הנושא.
אני למשל, לא מוזמנת להרבה מפגשים ואני מרגישה דחויה, נעלבת וללא חברים וחברות.
התחברתי עם הרבה בנות בכיתה ויצרתי קשרים מאוד טובים. ואני מתחילה לחשוב שרק הילדים שלא היו נחמדים לכולם ושלא מסכימים להיות עם כולם הם ה"מקובלים" ואני לא כזאת.
אני מנסה כמה שיותר להתחבר עם בנות, להיות אליהן נחמדה ולעזור להן, אבל אני רואה שיש הרבה סוגים של "מסיבות סגורות". ואני מרגישה דחויה שאני לא מוזמנת לכל המסיבות והמפגשים.
ויש לי חברה טובה שהיא יותר מקובלת בחברה ואני מרגישה שתלמידים רואים אותי בתור השפוטה שלה. ואני לא רוצה להרגיש ככה. איך אני יכולה להשתלב יותר עם רוב הכיתה כדי להיות מוזמנת ליותר מקומות ולפתח קשרים חדשים?
תודה מראש
שלום לך
את כותבת שאינך בין "המקובלים" בכיתה. אינך מוזמנת למפגשים ו"למסיבות סגורות". את חשה שדוחים אותך ורואים בך "שפוטה" של חברתך המקובלת יותר.
אחת האפשרויות שאת מעלה כהסבר למצב היא שלדעתך אלו שאינם נחמדים לכולם ושמסננים את החברים שלהם הם המקובלים. במילים אחרות, את מבחינה בין אלו המגלים רצון להתחבר לאחרים, חמים, עוזרים, מסייעים ופתוחים ואת אחת מהם לבין אלו שהם קרים, שופטים את הזולת, מחליטים את מי לקבל ואת מי לדחות, ה"מקובלים" וחברתך הטובה שייכת לקבוצה זו.
את מבקשת לדעת כיצד להשתלב טוב יותר בחברת בני כיתתך, להיות מוזמנת ולפתח קשרים חדשים. הרשי לי לתקן מעט מתפיסתך את הסיבות ל"מקובלות". את תופסת זאת מעמדת נחיתות ורואה "בהם" את העוצמתיים, החזקים, מעין "מעמד עליון" בעל זכויות לבחור ולברור חברים, לקבל או לא לקבל אותם. האם אני צודקת?
אכן, מהמקום בו את נמצאת הם נתפסים אצלך ככאלה, אך יש בינם גם ילדים חמים, טובי לב, עוזרים, פתוחים לקשר ובוודאי שאי אפשר להכליל ולראות בכולם את התכונות שציינת. יכול להיות שחלקם אכן נוהגים בעליונות ומפגינים שהם בעלי ערך ו"שווים" יותר מהאחרים. אולם לא כולם כאלה.
הגורם היחיד המקנה לילד או ילדה את היתרון של "להיות מקובל" זה הביטחון שלו בעצמו. האם את בוטחת בעצמך? האם את מקבלת את עצמך כמו שאת? רק זה המדד. יש הנגררים אחרי המקובלים ו"בזכותם" משתייכים לאותה חבורה אך אם ברצונך להרגיש טוב בחברה, לגרום לאחרים לרצות לקיים איתך קשר את צריכה, בראש וראשונה, לאהוב ולקבל את עצמך.
את כנה, נעימה, טובה, עוזרת לזולת, האין בתכונות אלו כדי לתת לך הרגשה טובה שהינך ילדה עם תכונות חיוביות? איך עוברים את התהליך של קבלה עצמית? קודם כל בכך שמודעים לבעיה ואני מקווה שלפחות בכך סייעתי לך. מעבר לכך, מה דעתך ליזום בעצמך מסיבות במקום להמתין להזמנה? ככל שתפגיני חברותיות ותנהגי בביטחון (לא בשחצנות) תרחיבי את המעגל של אלו שירצו בחברתך. בהצלחה!
רות אנגל אלדר היא ד"ר לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד
יש לכם שאלה לרות? שלחו לכתובת האי מייל: yeladim@maariv.co.il עם הנושא "בעיה"
>> את המדור המלא וכתבות נוספות של "מעריב לילדים" תוכלו לקרוא בגיליון השבוע. רוצים להצטרף לחודש היכרות?
>> במדור הקודם: שניהם חמודים - במי לבחור?