במשך ערב שלם בתחילת השבוע ישבו באולם באוניברסיטת תל אביב זה לצד זה ילדים שמחלימים ממחלת הסרטן, צופים שרכשו כרטיסים לשם תרומה לעמותת "להושיט יד", ביניהם סלבס ואנשי עסקים, וכולם צחקו ביחד בהופעות של מיקי גבע, שלום אסייג, שחר חסון ואורי חזקייה. למשך כמה שעות כולם היו מחייכים ובריאים. זו ללא ספק דרך נפלאה לפתוח שנה חדשה.
פגשנו שם את שחר חסון, נטלי דדון ותמיר ורדי, וערכנו אתם ראיון סיכום-תחילת שנה.
נטלי, איך את מסכמת את השנה האחרונה?
"היא הייתה מדהימה. כל מה שחלמתי ויותר. אני חושבת שסימנתי הרבה וי על כל מיני דברים ששאפתי להגיע אליהם. בהישרדות באתי ממקום של האנדרדוג הפחות מוכר ואולי הפחות מוצלח. נהניתי לצפות בתהליך שעברתי דרך המסך. זה גרם לי להבין המון דברים. הרבה שנים של תובנות נכנסו לשנה אחת".
לקראת יום כיפור, יש משהו שאת רוצה לבקש עליו סליחה?
"אני חושבת שתמיד יש ממי לבקש. אנחנו הרבה פעמים בלי ששמים לב בדרך פוגעים. לא תמיד מודעים לזה, אז סליחה אם פגעתי. מעולם זה לא היה מתוך כוונה מראש או משהו כזה".
מה את מאחלת לעצמך לכבוד השנה החדשה?
"לא צריכה יותר מדיי. לא צריכה מכונית מפוארת בחנייה כדי לקום בבוקר ולחייך. זו השאיפה שלי – לקום כל יום בשנה הזו בבוקר עם חיוך על הפנים. גם שהשנה הזו תצליח להביא כמה שיותר ילדים למצב בריא ושלם. ליוויתי בדרך ילדים מהעמותה שהיום אני רואה קמים והולכים לבית ספר".
תמיר, איך אתה מסכם את השנה האחרונה?
"וואו, השנה האחרונה בשבילי הייתה לא שגרתית. אני עדיין נמצא בחלום. לא האמנתי שיקרה מה שקרה. זה הזוי מבחינתי וזה עדיין נמשך ונמשך. כל האינטנסיביות, כל יום זה משהו חדש ולא שגרתי והזוי. אבל שנה מדהימה".
ממי אתה רוצה לבקש סליחה?
"תמיד צריך לבקש סליחה ולעשות חשבון נפש. ביום כיפור אני צם כבר תשע שנים. זה חשבון נפש עם עצמי בעיקר. אני מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו. אנחנו בני אדם, לא מכונות, אני מאמין שיש כאלה שאני צריך לבקש מהם סליחה".
מה אתה מאחל לעצמך לכבוד השנה החדשה?
"אני מאחל קודם כל בריאות. לי ולכל אהוביי ולכל עם ישראל, בריאות זה הדבר הכי חשוב. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו אבל צריך לברך על כל יום שאנחנו בריאים ומתפקדים. אני מאחל לעצמי אושר והגשמה עצמית, לעשות מה שאני אוהב עושה והרבה עשייה".
שחר, איך היית מסכם את השנה האחרונה?
"בזה ש... השנה עוד לא לגמרי נגמרה. אם אני אסכם עכשיו זה יביא לי באד לאק. בכל מקרה, הייתה שנה מהממת ומדהימה. מבחינתי, רק כיף. שנה שמאוד נהניתי בה. פתאום אני בן 36. רואים עליי? אני קולט פתאום שאני כבר לא ילד וכולם שואלים אותי מתי תתחתן? כל אירוע משפחתי זה כמו מסיבת עיתונאים. כל הסבתות, מתי תתחתן? מתי תביא לי ילד? אני צריך לתת תשובות לכולם, אז מקווה, בעזרת השם, שאני אשאר רווק בינתיים כי כיף לי".
מה מאחל לעצמך לשנה הקרובה?
"לעשות הרבה אירועים כמו אלה, כי יש דבר שקוראים לו חדר כושר לנשמה. זה גורם לך להרגיש נוח עם עצמך ועם מה שעושה ועם זה שאתה נחוץ לעולם. מישהו זקוק לך וזה כיף להיות נחוץ. זה כמו במערכת יחסים שפתאום אתה לא נחוץ ואז נפרדים... מישהי נפרדה ממני לאחרונה. כמו בכל זוגיות, מיצה את עצמו. זה התפייד, כמו כשמורידים את הווליום בפלייבקים. התחיל מזה שדיברנו רק פעם בשבוע, שלחתי סמס פעם בחודש ומחקתי את התמונה שלה מהצג של האייפון. זה התדרדר ונגמר בזה שראיתי אותה ברחוב וביקשתי שתזכיר לי איך קוראים לה".
יש מישהו שאתה צריך לבקש ממנו סליחה?
"מכולם לדעתי, על כל הטמטום שאני עושה. אנשים שצריך לבקש מהם סליחה, אני הולך ואומר להם, אני לא שומר בבטן. אני חושב שאני דווקא בסדר".
על מה בחיים לא תסלח?
"אם בן אדם יבוא וישים לי מלח במקום סוכר בקפה, כשאני לפני הופעה ואיך שאני בא לעלות ולקחת את השלוק המתוק שאני אוהב... אני אוהב קפה עם ארבע סוכר. לפעמים ארבע וחצי. אנשים מסתכלים עליי בפינות קפה בצורה מוזרה. אז אם מישהו ישים לי מלח, אני לא אסלח לו לעולם ואני אטמון לו במשלוח מנות ופלים בטעם לימון. משהו גרוע תחת משהו גרוע!"