בר בשבוע: התקליט

הלני המלכה, ירושלים. רחוב שקט. אין בו את כל הילדים האמריקאים שהולכים לשתות ביואל משה סלומון, או את אלו ששותים בפאבים של שבטי ישראל, או אלו שרק יצאו ממתקן המעצר במגרש הרוסים. הדבר היחיד שתופס לך את העין זה המאבטח של פאב התקליט, שעומד באמצע הרחוב ועושה מתיחות. כל-כך תמוה שאתה חייב להיכנס ולבדוק מה הולך בפנים.

ואז אתה נכנס ומגלה פאב מלא באנשים, וזה רק אמצע השבוע. ולא סתם – הוא מלא באנשים שנראים זהים לחלוטין.

ככה זה, אם אתה מגיע לתקליט - האח הקטן של הסטארדאסט המיתולוגי – כנראה שאתה אשכנזי, באמצע שנות העשרים, סטודנט. זה אחד משני הפאבים היחידים בירושלים שמאכלס את הסטודנטים של בצלאל ובסם שפיגל, והתוצאה היא פאב שמביא איתו חתיכת אופי, בניגוד לרוב הפאבים בירושלים. הפאב השני, אגב, הוא האוגנדה, שנמצא ממש שני מטר מהתקליט ושאפשר לאכול בו חומוס מצוין לצלילי מוזיקה אקספרימנטלית בלתי נסבלת.

כשהמוזיקה חלשה, הקהל רועם

חזרה לתקליט. מדובר באחד מהמקומות הנעימים יותר בירושלים שאפשר לשבת בהם ולשמוע מוזיקה טובה (לא מעט פנינים מתחום הרוק והאינדי) בווליום שמאפשר שיחה. על הקירות תלויים תקליטים על כל הטווח שבין ה"מדהים שיש להם את זה" (תקליט כסף של החיפושיות, תקליט חתום של ה-Stranglers) ל"מדהים שהעזו לתלות את זה" (My Sharona).

הבעיה היא שבזמן שהמוזיקה לא מפריעה, הקהל דווקא כן. בגלל צפיפות המקום – כשהוא מלא קשה לעבור בין השולחנות – שומעים את כל השיחות, גם את זאת שמתרחשת בצד הרחוק ממך על הבר. אין פרטיות ורק חבורות גדולות יכולות לשמור על שיחה משלהן בלי שמה שקורה מסביב יפריע.

אולי זאת הסיבה שהפאב מלא בחבורות. כשאני ביקרתי בו לא היו בו יחידים או זוגות בכלל. או נשים. באמת, מלבד לברמנית ולמלצרית היה אפשר לחשוב שמדובר בחמאם טורקי. אם חשבת על פיק-אפ במקרה.

אין שירות, אין אלכוהול שאתה לא מכיר, אין ידע – אבל הכול מאוד זול

התקליט זה לא מקום שקל לקבל בו שירות, וכשאתה מקבל אותו כבר, אתה נתקל במשקאות נורמטיביים לחלוטין, בלי מבחר מעניין. הפאב יוצא ידי חובה ומביא קולקציה של שמות מוכרים. לא תמצא שם בירות בלגיות או ויסקי שהוא יותר מגראנטס– מה שמתאים לידע הבלתי מספק של המלצרית בכל מה שנוגע לאלכוהול: היא לא ידעה, למשל, אילו משקאות יש בקטגוריה של 40% ומעלה, וההמלצה שלה למשהו טוב לשתות היתה וודקה-רדבול.

מצד שני, זה מקום שיודע למכור אלכוהול – כל המשקאות נמכרים במחירים מהזולים שתראו בפאב שהקהל שלו עבר את גיל 18. חבל רק שאין מה לנשנש.

ונסיים במחמאה

השוס האמיתי של המקום הוא ההופעות. הפאב מארח אמנים מתחום האינדי ודי-ג'יים (לוח ההופעות באתר התקליט), ופעם בחודש החבר'ה מרימים שם את מסיבת המנדט, שהופכת תמיד לבלוק פארטי.

התקליט
הלני המלכה 7, ירושלים
פתוח: כל יום מ-16:30 עד הלקוח האחרון.
מחירים: טובים לכיס שלך.
פיקאפ: אולי המלצרית. לא שאלתי.
מוזיקה: אינדית שקטה.