רחוב שדרות ניצה נושק לים, קו ראשון למים. מיקום מתבקש לתיירות חוף. ואכן, כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת נבנה בו מלון "גליל" בן שבע הקומות ו-84 החדרים. הוא היה חלק מהנוף המלונאי בנתניה עד שנסגר בשנות ה-90 – תוצאה משולבת של המכה שהנחיתה מלחמת המפרץ הראשונה על התיירות לישראל, מתחרים חדשים שקמו למלון המיושן, ובלאי שכבר לא היה היגיון כלכלי להילחם בו (נא לא להתבלבל עם מלון "הגליל" בנצרת, שעדיין פועל בהצלחה).
המבנה בשדרות ניצה עומד נטוש מאז סגירת המלון, ועם השנים החלו לצוץ דיווחים על כך שטיפוסים מפוקפקים נראים בסביבותיו. פעמים רבות דווח גם על מעשי ונדליזם. לכאורה אין בזה שום דבר יוצא דופן, בטח לא באתר שהולך ומתפורר, אלא שמתחת לרדאר של הרשויות הפך המקום למשהו אפל יותר: מקלט לפעילות עבריינית, מחסן אמל"ח לעת מצוא ומקום להסתיר בו חבילות סמים במהלך שינוע. פעיל כל העת, אבל לא גדול או מרכזי מספיק כדי לעורר תשומת לב. בכלל, מלון גליל מעולם לא הגיע לכותרות או לראש סדר העדיפויות של אף אחד. לא עד אונס הילדה בת ה-13 בקומה החמישית של המלון העזוב בחודש מרץ 2023.
פרשת האונס הכתה גלים בעיר ובתקשורת הארצית, והמשטרה החליטה לאטום את המבנה. מאז, לפחות על הנייר, אין בא ואין יוצא. אלא שבפועל המשיכו שכנים לדווח כל העת על פעילות חשודה באתר, וזה היה עוד לפני השריפות – כן, יותר מאחת – שפרצו בו החודש.
השבוע הגעתי למקום. תחילה הקפתי את המבנה במונית; כבר בשלב הזה ידע הנהג לספר לי על הפרצות – כן, יותר מאחת – שדרכן ניתן לחדור למבנה האטום לכאורה. בסיור רגלי גיליתי שזירת האונס גובלת מצדה האחד בגן שעשועים; קרוב אליו אפשר לראות בבירור חור שדרכו אדם יכול להשתחל פנימה, ונער יכול לעשות זאת בקלות. בשמירה או אבטחה כלשהי לא נתקלתי.
לפני שבועיים נראה עשן שחור וסמיך מעל המלון, ותושבים הזעיקו למקום משטרה וכוחות כיבוי אש שהשתלטו על האירוע. לדברי אחת השכנות, יומיים קודם לכן הוצת טרקטורון בשטח המלון
איטום המבנה, כך מתברר, נעשה באמצעות לוחות מתכת. לא נדרש כוח רב כדי להזיז אותם, כך שזו דרך נוספת פנימה. אני גיליתי את זה רק לאחר שנכנסתי דרך אותו חור, ומצאתי את עצמי מול חומת בטון בגובה הפופיק. דילוג מעליה ואתה בפנים.
הנוף הנשקף מהמקום נהדר. לאן שלא תביט, תראה כחול. אבל בתוך המבנה מתגלות עזובה, הזנחה ועדויות לוונדליזם. בכל מקום צומחים קוצים ועשבים שוטים; בקומת הלובי החלונות מנופצים, הדלתות נעקרו מזמן ממקומן והרצפה מלאה במזרנים ישנים מוכתמים בדם, באנגים משומשים, מזרקים ובקבוקים מנופצים. בין כל אלה מתרוצצים עכברים וחולדות, והכל מריח משתן. לרגע אי אפשר לדמיין שהמקום הזה היה בגלגול כלשהו בית מלון יוקרתי.
גרפיטי מעטר את הקירות החיצוניים והפנימיים, והם לא הקישוט היחיד: שלטים גדולים ומאירי עיניים שהוצבו באחת הכניסות הראשיות למבנה מבשרים בקול תרועה על פרויקט מגורים חדש שיוקם על החורבות. התמונות מפתות, המגדל המתוכנן משדר יוקרה. בינתיים, במציאות, לפני שבועיים עלה המקום באש. שוב.
איך להחביא מטען חבלה
זה קרה בשעת צהריים מוקדמת ביום שישי, 23 במאי. עשן שחור וסמיך היתמר מעל המלון, ותושבים הזעיקו למקום ניידות משטרה וכוחות כיבוי אש; לרגע היה חשש שהשריפה תתפשט לעבר בניין סמוך, אבל לוחמי האש השתלטו במהירות על האירוע. בדיעבד התברר שהמוקד היה באחד מחדרי המלון, אבל זהו: אף אחד לא יודע למה נדלקה האש.
לדברי אחת השכנות, שהגיבה בפייסבוק לדיווח על השריפה, ביום רביעי באותו שבוע הוצת טרקטורון בשטח המלון. גולשת אחרת העלתה תמונה של ענן העשן מאותו אירוע קודם וכתבה, "שתי שריפות ביומיים. חייבים להוריד את המבנה הזה".
זירת האונס גובלת מצדה האחד בגן שעשועים. קרוב אליו אפשר לראות בבירור חור שדרכו אדם יכול להשתחל פנימה, ונער יכול לעשות זאת בקלות. בשמירה או אבטחה כלשהי לא נתקלתי
בני (שם בדוי), שמתגורר בבניין הסמוך למלון: "למה לא מדברים על זה שהמקום הוא מוקד של פשיעה חמורה? מילא זה שבני נוער הפכו את המלון למחבוא קנביס, מילא זה שזונות והומלסים מגיעים לישון פה בלילות. אבל מי שחי כאן מספיק זמן כבר יודע שחיילים של ארגוני פשע מחביאים פה מטעני חבלה ורימוני רסס בכל מיני כוכים, וזה כבר לא צחוק. הדיירים בבניין שלי והשכנים שלנו חיים בחרדות".
לדברים של בני יש הקשר רחב יותר. בשנים האחרונות היו בנתניה עשרות אירועים של השלכת רימוני רסס והלם, הצתות של כלי רכב והטמנת מטעני נפץ במבנים – עדויות למוקדי הסכסוך הרבים בין הגורמים העברייניים בעיר. במשטרה מספרים שהעיר מוצפת אמצעי לחימה, אלא שהעבריינים לא לוקחים את הסיכון שבלהיתפס כשהם בחזקתם. את הרימונים והמטענים הם מחביאים במרתפים של בתי מגורים, בפארקים, בשיחים, כל מקום שבו המשטרה לעולם לא תחפש (ואם בכל זאת תחפש – לא תמצא).
מלון גליל הנטוש הפך למחסן אמל"ח פשוט מפני שהוא מתאים. זה לא רק 84 החדרים, אלא גם העזובה הכללית: חבילה בגודל מטען חבלה תיראה שם פשוט כמו חלק מהג'אנק. רימון או אקדח אפשר להסליק בכל מקום, ומה שנכון לנשק תופס גם לגבי סמים. בכמויות קטנות, המבנה הנטוש על שפת הים הוא מקום מחבוא אידיאלי. "אין כאן שום שמירה, המקום פרוץ", אומר לי עבריין מקומי. "בפחות מדקה אפשר להיכנס פנימה ולעשות מה שבא לך. עבריינים שמחביאים אמצעי לחימה, סוחרי סמים שמחביאים גראס או קוקאין – הם יודעים שהמשטרה בחיים לא תמצא אותם במקום כזה. גם כשמגיעים בני נוער שעושים מסיבות עם סמים וסקס, מקסימום מפזרים אותם או עוצרים מישהו. אף פעם לא הופכים את המקום, כי למי יש זמן ותקציב בשביל זה. תאמין לי, זה לא נתפס שמבנה במיקום כזה מבוקש נראה כמו בניין שצה"ל הפציץ בעזה".
שלטים מבשרים על פרויקט מגורים חדש שיוקם על החורבות, אבל בינתיים החלונות מנופצים והרצפה מלאה במזרנים ישנים מוכתמים בדם, באנגים משומשים ומזרקים. הכל מריח משתן
גורם במשטרה מודה השבוע שאין אפשרות ריאלית למנוע מגורמים עברייניים להשתמש בחורבה: "אנחנו עורכים סיורים במקום על בסיס קבוע, אבל עבריינים צעירים השתלטו על המקום והפכו אותו לבית שלהם, ואי אפשר להציב במקום ניידת ושוטרים 24 שעות ביממה. הבעיה היא שמבנים נטושים הם מחוללי פשיעה, מקומות שהופכים למפלט לנרקומנים, הומלסים, נשים בזנות, נוער שוליים וארגוני פשע שמנצלים את המצב לטובתם. אסון נוסף במקום כזה הוא רק עניין של זמן, מישהו צריך לקחת יוזמה ולטפל במפגע הזה. אחרת יהיו עוד מקרים כמו של הילדה שנאנסה".
לשמור התחילו רק אחרי הזוועה
חקירת האונס במלון גליל החלה בעקבות שיחת טלפון אנונימית למוקד 100. "יש אצלי נערה שסיפרה שכמה צעירים אנסו אותה פעמיים במלון הנטוש", דיווחה תושבת העיר; זמן קצר לאחר מכן הגיעו לדירתה חוקרים מהיחידה ללוחמה בפשיעה בתחנת משטרת נתניה, ישבו עם הנערה ועם האישה והחלו לחבר את החלקים של מה שקרה. "ייתכן מאוד שבלי השיחה הזאת לא היה תיק", אמר אז גורם במשטרה.
בתחילה נעצרו שבעה גברים בחשד לקיום יחסי מין עם בת ה-13 תוך שהיא מודחת לשימוש בסמים ובאלכוהול. בחקירה התברר שהנערה הכירה את החשוד המרכזי – עומר עמאש, תושב ואדי ערה בן 24 – בהודעות אישיות באינסטגרם. השניים נפגשו יחד עם חברה נוספת של הילדה בכיכר העצמאות בעיר, שם על פי החשד סיפק להן עמאש סמים. בשלב מסוים עזבה החברה את המקום, ואז לקח אותה החשוד למלון הנטוש, מרחק קילומטר מהכיכר. על פי החשד, לאחר שהכרתה של הנערה התערפלה, היא אולצה לקיים יחסי מין עם שני גברים. "הם נתנו לי אלכוהול וסמים, הייתי חסרת אונים והם ניצלו את המצב שלי כדי לאנוס אותי", סיפרה בחקירתה. "לא יכולתי להתנגד, הם היו חזקים ממני. הם אנסו אותי פעמיים".
בסופו של דבר נשארו במעצר שלושה חשודים בפרשה. כחודש לאחר המעצרים הודה עמאש באונס ושחזר אותו, ופרקליטות מחוז המרכז הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) כתב אישום חמור נגדו ונגד שניים מחבריו, איברהים גורבאן וחסן גורבאן. על פי האישומים נגדם, הגברים ניצלו את מצבה של בת ה-13, אנסו אותה וביצעו בה מעשה סדום תוך שהם מונעים ממנה להתנגד. למגזין mako לא ידוע בשלב זה למה הזמינו החשודים את הנערה דווקא למלון גליל.
עבריין מקומי: "אין כאן שום שמירה, המקום פרוץ. עבריינים שמחביאים אמצעי לחימה, סוחרי סמים שמחביאים גראס או קוקאין – הם יודעים שהמשטרה בחיים לא תמצא אותם במקום כזה"
על רקע הדי פרשת האונס, במשטרה הוחלט לאטום את המלון באמצעות גדרות ואסכוריות (לוחות פח גליים) כדי למנוע כניסה של גורמים עבריינים למבנה. "סגרנו את המקום מכל הכיוונים, הוצבו גם שמירה ובטונדות. הבנו שהמקום הזה מסוכן מאוד", אמר אז גורם במשטרה. "כשנכנסנו למלון נחרדנו מהעזובה וממה שהתחולל בפנים, הבנו שחייבים לסגור אותו".
באפריל 2023 רואיין ב"כאן חדשות" שומר שהופקד על המלון הנטוש, ואמר: "המבנה הזה היה פתוח הרבה זמן. היו אנשים זרוקים, ישנים בחדרים... היו כמה מקרים... ואחר כך המשטרה והעירייה הלכו לבעלים של המקום ואמרו לו, 'אתה צריך לסגור את זה ולשים שומרים'. עכשיו יש כאן שומרים 24 שעות ביממה". אלא שהשבוע, כבר סיפרתי, לא היה שם אפילו מי שישאל אותי מה אני מחפש שם.
בני, השכן משדרות ניצה: "הפחד שלי הוא שיום אחד יחטפו גם לי את הילדה וייקחו אותה למקום הזה כדי לפגוע בה. פסיכופתים נכנסים למבנה הזה ואין מי שיעקוב ויפקח".
פיל לבן, כתובת אדומה
מה שנשאר ממלון גליל הוא חלק מהשטח הייעודי של פרויקט הנדל"ן The Blue Cliff, "הצוק הכחול", שיכלול מגדל בן 32 קומות. זה אמור להיות הסוף של מחסן האמל"ח וזירת הפשע, של השריפות המשונות ושל העזובה המסוכנת, אבל בינתיים מרגישים השכנים שהם חיים לצד פצצת זמן.
"כל יום מגיעים לפה עבריינים ובני נוער, גורמים לנזקים, עושים מסיבות סמים בתוך המבנים הנטושים, מבעירים מדורות. יום אחד זה עוד יהפוך את כל המקום למלכודת מוות", אומרת הילה (שם בדוי), שמתגוררת סמוך למלון. "אני לא מבינה איך לא הורסים את המקום עכשיו ומיד, הרי הכתובת מרוחה באדום על הקיר. המשטרה והעירייה צריכות לאחד כוחות ולהעיף את המפגע הזה מהעיר, אנסו פה ילדה ובאותה מידה יכולים לבצע רצח. זה מקום אידיאלי להעלים גופה, זה ממש לא תרחיש דמיוני".
גורם בעיריית נתניה שביקש להישאר בעילום שם: "באמת לא הגיוני שהמלון עומד מוזנח ושומם במשך שנים. זה פוגע באיכות החיים של השכנים, הרי ברור שמבנה נטוש כזה מושך אליו גורמים עברייניים. התוצאה יכולה להיות פגיעה בערך הדירות בבניינים הגובלים, ובעיה גדולה יותר היא הפגיעה בתחושת ביטחון של התושבים. אנשים חוששים לצאת מהבתים בשעות הלילה, אוסרים על הילדים שלהם לעבור ליד החורבה כדי שלא ייתקלו בכל מיני גורמים מפוקפקים. אפשר לדבר גם על ההיבט הסביבתי, זה פיל לבן שמכער אזור עם פוטנציאל עצום, צמוד לחוף הים ולטיילת. ככל הידוע לי, כרגע אף אחד לא עושה דבר כדי לשנות את המצב. ממש תעלומה בעיניי שנכס כזה, במקום כזה, פשוט נשאר נטוש".
עיריית נתניה: "בכל פעם המבנה נפרץ"
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "בעלי המגרש קידמו במתחם תב"ע חדשה שכוללת שילוב של מלון ומגורים, והם נמצאים בשלבים אחרונים של קבלת ההיתר. כל הדרישות בנושא מולאו, ועם הסדרת התשלומים השונים יופק ההיתר. יצוין כי במהלך השנים נקטה עיריית נתניה לא מעט פעולות של איטום ובקרה, אולם בכל פעם המבנה נפרץ. מנהל ההנדסה הנחה את הצוותים המקצועיים לערוך ביקורות נוספות במתחם".