עמוס סילבר, מייסד "טלגרס", נידון לשמונה שנות מאסר בגין עבירות של תיווך לסחר בסמים, ניהול ארגון פשיעה ושיבוש הליכי משפט. הוא ריצה שלוש שנים וחצי במאסר, ובהמשך שוחרר למעצר בית, לאחר שמשפטו התארך מעבר למצופה.
לפני כמה חודשים, חתם סילבר על הסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו הוסכם כי ירצה שמונה שנות מאסר בפועל. בעקבות זאת, פנה לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בבקשה לחנינה — בקשה שנדחתה.
ביום שני שעבר, נכנס סילבר לרצות את יתרת עונשו בכלא איילון תחת פיקוח צמוד. כעבור שעות ספורות, קיבל הודעה מקצין המודיעין בכלא כי הוגדר כסג"ב — אסיר בסיכון גבוה לבריחה. משמעות ההגדרה: שלילת אפשרות לחופשות מהכלא, החמרת תנאי השהות והצבתו באגף שמור במיוחד.
"הוא ברח בעבר משדה התעופה באוקראינה", הסביר גורם בכיר בשב"ס. "אין שום סיבה להניח שלא ינסה לברוח שוב מהכלא. הוא טיפוס ערמומי מאוד — מסוגל אפילו לחפור מנהרה כדי לברוח. הסיווג שלו מבוסס על מידע מודיעיני ולא נקבע סתם כך".
סילבר, לעומת זאת, הביע תדהמה וזעם על ההחלטה. בשיחה עם מקורביו אמר: "בקושי יומיים אני בכלא וכבר מוגדר אסיר מסוכן עם סיכון לבריחה. זו החלטה הזויה ותמוהה. אפילו בכלא הופתעו. עשרה חודשים הייתי בחוץ בלי לעבור עבירה פלילית אחת. אם רציתי לברוח — הייתי עושה את זה. לא הפרתי תנאי שחרור, ועכשיו מתייגים אותי כאסיר מסוכן לבריחה? הכניסו אותי לאגף עם רוצחים המרצים מאסרי עולם. זו השפלה — ואני אלחם בהחלטה הזאת".
סילבר שכר את שירותיה של עורכת הדין חן מאירי, מומחית לדיני אסירים, במטרה לפעול מול שב"ס לשינוי הסיווג. במידה שההגדרה לא תבוטל, בכוונתה להגיש עתירה לבית המשפט נגד שירות בתי הסוהר.
"תמוה בעיני ששבס מתנהלים כאחרוני הביריונים שעה שמדובר במי שניהל את התיק משך שנתיים וחצי ללא הפרות וללא רבב בהסכמת המדינה", אומרת מאירי. "לא זו אף זו, בשל העובדה ששמר על תנאיו אף זכה להקלות מפעם לפעם עד כי מעצר הבית הפך ללילי בלבד. שב"ס פועל על פי נורמות מנותקות ומשוללות יסוד משפטי כלשהו ואנחנו נתקוף זאת בבית המשפט והנני סמוכה ובטוחה שבית המשפט לא יאפשר הגדרתו זו שיש בה כדי לפגוע נואשות במרשי ובזכויותיו".