בעוד להבות האש מכלות עשרות אלפי דונמים בהרי ירושלים ואלפי תושבים מפונים מבתיהם, מתגבשת ביקורת חריפה על מוכנות ישראל לאסונות טבע. מומחים וגורמי מקצוע מצביעים על פערים משמעותיים בהיערכות הלאומית לשריפות קיץ - תופעה שהפכה לאיום קבוע בשנים האחרונות עקב משבר האקלים. נראה כי למרות לקחי אסון הכרמל והשריפות הגדולות שפקדו את ישראל בעשור האחרון, הדרג המדיני טרם השכיל להקצות את המשאבים הנדרשים לבניית מערך כיבוי יעיל ומתפקד.
"מערך קטן ביחס לאוכלוסייה - מתריעים כבר שנים"
השריפה הגדולה בהרי ירושלים העלתה שוב אל פני השטח את הפער בין הציפיות הציבוריות למגבלות המבצעיות של מערך הכיבוי בישראל. בשיחה עם N12, מפקד טייסת הכיבוי הארצית, סגן-טפסר ירון קורן, דוחה בתוקף את הביקורת שנשמעה מצד גורמים מדיניים וביטחוניים על תגובה איטית של המערך, וטוען: "מהרגע הראשון – כל הכלים היו באוויר".
לדבריו, "מטוסי הכיבוי הוזנקו לשריפה בשנייה הראשונה. הגבנו בעצימות מלאה, כל הסד״כ האווירי היה באוויר – מטוסים, מסוקים, בשילוב ובתזמון נכון. גם שמשון פעל בלילה בדיוק במקום שבו מטוסי כיבוי לא יכולים לפעול. גם בשריפה הבאה הייתי פועל אותו הדבר".
קורן הדגיש כי השימוש במטוסי התובלה הכבדים מדגם "שמשון" אינו מיידי, אלא מתוכנן ומדויק בהתאם לצרכים בשטח. "לא מכניסים את כל הכלים בבת אחת – זה לא עובד כך. שמשון הוא כלי איטי עם רדיוסי בטיחות גדולים. אנחנו מכניסים אותו למקומות המתאימים – בעיקר בלילה, כחלק ממענה משלים. זו לא אלתור – זו תוכנית מוכנה מראש".
בתגובה לאמירות אנונימיות לפיהן סיוע האווירי לא הופעל בזמן, הוא מציין: "המענה האווירי מנוהל ומתוכנן. כל כלי מותאם לשעה ולמקום שבו הוא משפיע ביותר. ככה עשינו – וזה עבד. מבחינתי, זו הצלחה מבצעית".
"משבר האקלים כבר כאן, אבל התקצוב וההיערכות הלאומית – עדיין לא"
לצד העדות מהשטח, גורם בכיר בכבאות והצלה מוסיף תמונה מערכתית מטרידה. לדבריו, ההיערכות לשריפה הייתה מקיפה ויוצאת דופן: "כבר יום לפני השריפה, הנציב קיים הערכות מצב, פרס צו איסור הדלקת אש, והורה על פריסת כוחות מלאה, כולל מטוסי סיור ופטרולים קרקעיים."
אך מאחורי ההצלחה המבצעית מסתתרת שורת כשלים עמוקים יותר: "מערך הכבאות בישראל לא הותאם לגידול באוכלוסייה. היום יש כאן כעשרה מיליון איש – אבל מספר הכבאים והתחנות לא גדל בהתאם. מדובר באחד היחסים הנמוכים בעולם". הבכיר מצביע גם על האתגרים שמביאה עמה התחממות כדור הארץ: "אנחנו רואים מזג אוויר קיצוני, רוחות עזות, חום קיצוני – וזה הולך ומחמיר. משבר האקלים כבר כאן, אבל התקצוב וההיערכות הלאומית – עדיין לא".
בנוגע לעיכוב שאירע בהפעלה המוקדמת של מטוסי הכיבוי הכבדים, הבכיר מודה כי "הייתה בירוקרטיה שגרמה לעיכוב מסוים. אבל חשוב להבין: הטלה של עשרות טונות מים מחייבת אישור משטרתי, כי אם יש אנשים בשטח – זה יכול להיות קטלני".
לסיכום, מדגישים בכבאות: למרות הביצוע המרשים בשטח, נדרש שינוי עומק. "אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לתרחישים החדשים, לאתגרים של שינויי האקלים, ולצמיחה האורבנית. בלי משאבים מתאימים – לא נוכל להמשיך לתת מענה מיטבי".
מנכ"ל משרד הבט"פ לשעבר מאשים את בן גביר
תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר תחת השר עמר בר לב, יצא בהתקפה חריפה נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וטען כי הוא סיכל רכישת מסוקי כיבוי שהיו עשויים לסייע במאבק בשריפות הענק המשתוללות כעת. לוטן פרסם כי רכישת מסוקי בלאקהוק לכיבוי הייתה חלק מתוכנית לאומית שאושרה בהחלטת ממשלה 1091 בפברואר 2022, אך נחסמה בעקבות התנגדות בן גביר.
1/
— Tomer Lotan (@TomerLotan) April 30, 2025
צופה בתמונות השריפה המשתוללת והדם שלי רותח!
זה זרק אותי ישר לעימות שהיה לי עם השר המיועד בן גביר לקראת כניסתו לתפקיד, על רקע רכישת מסוקי הבלאקהוק לכיבוי. רכישת המסוקים הייתה תוצאה של עבודת מטה ארוכה ורצינית שהובלתי מול המל"ל, משרד רוה"מ והאוצר, ואושרה גם ע"י רוה"מ בנט.
"זה זרק אותי ישר לעימות שהיה לי עם השר המיועד בן גביר לקראת כניסתו לתפקיד, על רקע רכישת מסוקי הבלאקהוק לכיבוי", כתב לוטן בציוץ ב-x (לשעבר טוויטר). "רכישת המסוקים הייתה תוצאה של עבודת מטה ארוכה ורצינית שהובלתי מול המל"ל, משרד רוה"מ והאוצר, ואושרה גם ע"י רה"מ בנט".
לטענת לוטן, בן גביר שיקר בנוגע למטרת רכישת המסוקים וטען כי הם נועדו "לשימוש המפכ"ל" במסגרת מה שהגדיר כ"בזבוזים במשטרה". "זה היה כל כך הזוי ומטופש – כי רכש המסוקים נועד בכלל עבור הכבאות ולא עבור המשטרה!", הבהיר לוטן.
המנכ"ל לשעבר הוסיף כי ניסה להסביר שמדובר במסוקים שנועדו לשדרג את יכולת הכיבוי האווירית של ישראל, אך ללא הצלחה. "הטיעונים השקריים בלמו את פרויקט הבלאקהוקים – ומנעו מאיתנו להיות היום, שנתיים וחצי אחרי, עם חיזוק חיוני למאבק בשריפות הענק", כתב. לוטן סיכם: "אין דוגמה מובהקת יותר לחוסר האחריות והמסוכנות של מינוי בן גביר לשר. אני צופה בלוחמי האש, בטייסת 'אלעד', בשוטרים הגיבורים – ופשוט מתפוצץ מכעס".
לאחר הביקורת הקשה בן גביר בעצמו הגיב ללוטן: "חבורת ליצנים - עשיתם עבודת מטה ולא תקצבתם את הפרויקט. השר החליט ב-2024 לתקצב רכש של שני המסוקים אחרי שנים שזה נתקע ולא תוקצב, ואחרי שווידא שהמסוקים יהיו מסוקי כיבוי. לצערינו הפרויקט מתעכב כי במסגרת עבודת המטה תומר לוטן לא טרח לתאם את הפרויקט עם רשות התעופה האווירית ולכן אין למסוקים האלה רישיון. בקיצור תומר - אתם תמשיכו לדבר ואנחנו נמשיך לעשות".
מהשר בן גביר נמסר בתגובה: "מי שטוען את הטענות האלה לא מבין דבר וחצי דבר בכבאות. מסוקי הבלק-הוק יכלו לתרום תוספת של כ-10% בלבד ליכולת הכיבוי של 16 המטוסים הקיימים. זה מטוס שנועד לכיבוי שריפות במגדלים, לא מטוס שמפזר קסמים באוויר ומכבה שריפות ענק. יתרה מזאת, בתקופת השר הקודם אולי דיברו על המסוקים – אבל לא תקצבו ולא קידמו דבר. היחיד שהניע את המהלך והקצה לו תקציב של 160 מיליון שקלים – הוא השר איתמר בן גביר".
הסיוע הבין-לאומי התעכב
מדינות אגן הים התיכון מגלות סולידריות עם ישראל בהתמודדות עם שריפות הענק באזור ירושלים. יוון וקפריסין, הנתונות בעצמן בסיכון מוגבר לשריפות בשל תנאי מזג האוויר השוררים באזור, הציעו סיוע בדמות מסוקי כיבוי, אך נמנעו משליחת מטוסים שעשויים להידרש במהרה בשטחן. לעומתן, מדינות מרוחקות יותר כמו קרואטיה ואיטליה, הסכימו לשלוח מטוסי כיבוי ייעודיים לסיוע במאמצי ההתמודדות עם השרפות.
"חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי"
דוח מבקר המדינה שפורסם ב-2021 מעלה תמונה מטרידה של מערך הכבאות הישראלי, המתמודד עם פערים חמורים בכל הפרמטרים המבצעיים החיוניים. הממצאים מראים כי מתוך 2,289 משרות המיועדות לתפקידים מבצעיים, רק 1,641 היו מאוישות (72% בלבד), כאשר במחוז הדרום נרשם הפער החמור ביותר - מצבה פעילה של 68% ביחס לתקן.
משמעות הדבר היא מחסור של 648 לוחמי אש לעומת התקן המאושר, ופער עצום של 1,695 לוחמים בהשוואה ליעד שנקבע בתרחיש הייחוס. בהיבט התשתיתי, 126 תחנות הכיבוי שפעלו בתקופת הביקורת כיסו רק כמחצית מהאזורים העירוניים בזמן תגובה של 11 דקות, בעוד שתרחיש הייחוס דורש 194 תחנות לכיסוי מלא.
אולם הליקויים אינם מתמצים רק במחסור בכוח אדם ותשתיות. הדוח מתריע שהרשות פועלת ללא מדדי כשירות מחייבים ללוחמי האש, ללא יכולת לעקוב אחר רמתם המקצועית, מצבם הגופני או התאמתם הרפואית לביצוע תפקידם. הנתונים מלמדים שרק כ-70% מפעולות ההדרכה המתוכננות בוצעו בפועל, וגם בשנים שקדמו לביקורת (2017-2019) נמצאו פערים משמעותיים בין התכנון לביצוע של תכניות האימונים. הדוח מציין במפורש כי "רצף האימונים וההכשרות משובש לעיתים תכופות".
כפי שהמבקר עצמו קבע בדוח: "המציאות המתוארת בדוח זה משקפת תקופה ארוכה שלא התקיימה בה שגרת אימונים ותרגולים סדורה בהתאם לתוכנית העבודה. במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של לוחמי האש". גם אם תאושר ותיושם במלואה התוכנית הרב-שנתית לשנים 2019-2023, עדיין יחסרו לרשות 554 לוחמי אש, 35 תחנות כיבוי ו-88 כלי רכב מבצעיים כדי להגיע למוכנות הנדרשת. אמנם, מאז פרסום הדוח ב-2021 ייתכן שחלו שיפורים מסוימים במערך הכבאות, אך לאור עומק הפערים שנחשפו והיקפם, קשה להניח כי כל הליקויים המהותיים אכן תוקנו.