השעה הייתה אחר חצות, הטלפון צלצל והעיר אותי. מעבר לקו דיברה בחורה, בוכה, שמה - לינוי. בתחילה היא התנצלה על השעה המאוחרת. היא סיפרה שהופנתה אלי בעצת עורכת דין שלה שמקבלת שרותי חקירה ממשרדנו. לינוי הדגישה, שעפ"י המידע המפורסם באתר שלנו, אנו זמינים 24 שעות ביממה ולכן הרשתה לעצמה לחייג בשעה כזו. הרגעתי אותה שזה בסדר והיא יכולה להרגיש בנוח.

לינוי נשמעה מיואשת ושבורה. היא שיתפה אותי, שחברה קרובה שלה, עדכנה אותה לפני מספר שעות שהיא ראתה את עופר, בעלה, יושב בחברת בחורה צעירה בפאב אפלולי באזור תעשייה באחת מערי השרון. "החברה לא טעתה", מיררה לינוי, החברה תיארה לה את החולצה שעופר לבש כשיצא מהבית. לינוי הוסיפה ואמרה שהיא הרגישה בתקופה האחרונה שמשהו לא בסדר, כשהתחילה לחשוד היא שיתפה את אחותה, זו קישרה אותה לעורכת הדין שהפנתה אותה אליי. לינוי הודתה שהיא שמרה את הטלפון כמה ימים, כי בהתחלה היא לא הייתה בטוחה אם נכון לפעול, אבל עכשיו, אחרי שחברתה ראתה אותו בפאב, היא הבינה לדבריה שאין לה ברירה ופנתה אליי.

"אני צריכה הוכחה שהוא בוגד בי, שיפסיק למכור לי סיפורים, אני מתה לדעת מי זו הבחורה שהורסת משפחות..". סיפרתי ללינוי שבהרבה חקירות מסתבר שהאישה הנוספת לא תמיד יודעת את האמת על חיי המשפחה של הגבר. רובם משקרים בנוגע למצבם האישי, מתוך חשש שנשים לא יכנסו למערכת יחסים עם גבר נשוי... הסברתי ללינוי על הפעילות שנבצע וכיצד נבנה את תיק הראיות על פי דרישת עורכת הדין. היא ביקשה שנתחיל לעבוד ושאת הנושא הכספי נסדיר מול אחותה.

לאחר כמה ימי מעקב שנבחרו בקפידה, שהנחנו שאלו ימים עם פוטנציאל לפגישה של עופר עם המאהבת שלו, עופר נתפס ניפגש עם הבחורה הצעירה. פעמיים הם יצאו לבארים באזור, ובסיום הבילוי הגיעו לדירתה הקטנה של הצעירה. פעם אחת אף ביקרו במסעדה לציין את יום הולדתה. לאחר שזהות הבחורה נחשפה, התברר שהיא רווקה. לינוי הגיעה עם אחותה למשרדי לקחת את דו״ח החקירה ואת סרטי הצילום מהמעקבים שבוצעו. בזמן השהות במשרד לינוי ביקשה לראות קטעים מסרט הווידיאו. הצגתי את הסרט על מסך המחשב, והעברתי לקטע שבו נראים עופר והצעירה צועדים לרכב ומשוחחים. זה היה צילום איכותי. העוקב עמד עם רכבו מול הזוג עם אורות דולקים והצילום היה חד.

לפתע, לינוי הרימה את קולה וצעקה "מה זה???", לינוי ביקשה להקפיא את התמונה. בהתחלה לא הבנו מה הסעיר את לינוי בצילום שבו נראו בעלה והמאהבת משוחחים מחוץ לרכב. לינוי החלה לבכות. היא זיהתה על ידה של הצעירה צמיד מיוחד שקיבלה לפני שנים מאמה שנפטרה... "לפני כמה חודשים ראיתי שהוא נעלם וחשבתי שהוא נפל לי באחד האירועים, זה צמיד פשוט, לא יקר וגם לא היה לי קשה להשלים עם אובדנו... אבל עכשיו אני מבינה שהוא לא נעלם...". לינוי הנסערת המשיכה ואמרה בכעס "רק על זה אצא איתו למלחמת עולם". כעבור שבוע שוחחתי עם עורכת הדין של לינוי, לדבריה, מאז ממצאי החקירה, נראה שלינוי מתחזקת ובטוחה שזה המהלך שהיא חייבת לבצע. בעוד פרק זמן, היא כבר תהיה במצב רגשי אחר, חזקה יותר ונלחמת על זכויותיה מתוך דאגה לעתידה.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".