עינב מזכירתו של חיים, התקשרה אליי וביקשה לתאם פגישה בנינו. חיים הוא בעלים של מפעל בתחום הצבע, מידי פעם היה מבקש שנבצע חקירות סמויות במסגרת לקוח סמוי וריגול עסקי מול המתחרים שלו. עינת שהכירה אותי בהקשר זה.
הגעתי לפגישה, עינת אמרה לחיים שהיא יוצאת לאכול צהרים ומשאירה אותנו לבד. חיים החל לספר לי על חשדו שיניב, אחד נהגי הפצת הסחורה במפעל, מסתיר ממנו דבר מה. חיים ציין שיניב מתחמק מלשהות במחיצתו כבעבר ונמנע מלשוחח עימו כחבר. הוא סיפר שניסה לשוחח עם יניב ביחידות כמה פעמים, להבין מה מעיק עליו והאם ישנם קשיים שבהם הוא יכול לסייע לו. יניב הסכים להיפגש, אבל לדברי חיים, הוא מילא פיו מים, נראה מבולבל ומגמגם ולא סיפק הסבר לשינוי בהתנהגותו.
חיים ביקש לדעת מה בעצם קורה פה. הוא סיפר שקיים שיחות עם לקוחות שבקו ההפצה של יניב, בדק האם הם שבעי רצון מתפקודו ושמח לשמוח דברי שבח והלל מכל הלקוחות שיניב מגיע אליהם במסגרת עבודתו. חיים הרגיש חובה, כמעסיק וכחבר, להבין מה מטריד את הנהג המסור, היה לו חשש שמדובר בעניין שקשור לתפקידו, חיים רצה לוודא שאין עניין שייפגע בבית העסק. הוא ביקש לעקוב אחר יניב במשך כמה ימים, במהלכם נלמד להכיר את שגרת יומו, בתקווה שנחשוף מידע שיסביר את פשר התנהגותו.
כעבור ימים ספורים התמקם צוות בלשים בפתח המפעל. בשעת בוקר מאוחרת יצאה המשאית של יניב משער המפעל והמעקב החל. במהלך היום נראה יניב עובד במרץ, מגיע מחנות אחת לשנייה, פורק סחורה וממשיך לבית העסק הבא, בשעות אחר הצהריים הוא נצפה חוזר לשטח המפעל. יניב החנה את המשאית, התעכב כמה דקות, יצא עם רכבו הפרטי ונסע מהמקום. למחרת התמקם צוות המעקב, שוב בשעת בוקר, והמתין ליציאת המשאית של יניב. היום השני נראה אף הוא שגרתי למדי, זהה לחלוטין ליום האתמול.
כפי שסוכם עם חיים, לאחר יום הפסקה, חזר צוות המעקב למפעל בבוקר והמתין ליניב. שוב הוא יצא באותה שעה, וכעובד חרוץ ומסור, התנהל כמו בימים הקודמים. בסוף היום הגיע יניב למפעל, החנה את המשאית ונסע מהמקום במכוניתו. צוות המעקב, שסיים גם את הפעילות, עזב גם כן את המקום. בסיום יום המעקב הזה, ללא תכנון מוקדם, אחד העוקבים נסע בכיוון זהה לזה שבו נסע יניב. לאחר כמה רחובות נראה יניב עוצר את רכבו בצד הדרך ללא סיבה ברורה, ומשוחח במכשירו הסלולארי. העוקב החליט לעצור ולהמתין, ובמקביל הזעיק את העוקב השני. השניים המשיכו בתצפית לעבר הרכב של יניב. בשלב זה לא הייתה אפשרות לעדכן חיים בהתפתחות, קיבלנו החלטה להישאר בשטח ולהמשיך במעקב. לאחר שיחת הטלפון, שנמשכה כעשר דקות, יניב המשיך בנסיעה, אך לא לכיוון כתובת מגוריו, שהייתה ידועה לצוות המעקב. הוא הגיע לפתח תקווה, החנה את רכבו בחניית קאנטרי מקומי, והמתין ברכב. כעבור כמה דקות הגיעה לחניון אישה ברכבה, החנתה, נכנסה לרכב של יניב והשניים החלו בנסיעה. השניים הגיעו לשטח פתוח במערב רמת השרון, עצרו בשביל עפר צדדי, נראו יוצאים במהירות מהמושבים הקדמיים ברכב ועוברים למושבים האחוריים.
לא נותר עוד ספק שמדובר במפגש רומנטי דיסקרטי.. שוחחתי עם חיים וסוכם שמאחר שמדובר בעניין אישי שלא קשור לעבודתו, צוות הבלשים בשטח ינתק מגע ויסיים את הפעילות. בשעת ערב, קיבלתי את מהעוקבים דו"ח מעקב יומי וסרט וידאו.. רבה הייתה ההפתעה שהאישה שיניב פגש, זו עינב מזכירתו של חיים.. חיים לא שיתף את עינב בחשד שלו מול יניב, הוא ידע שהם קרובים... אבל לא עד כדי כך.
חיים הופתע מאד מהממצאים, לדבריו יניב נשוי וגם עינב נשואה, אבל הוא הבין מיד שהקושי של יניב מולו נבע מהסיבה שעינב היא האחיינית של חיים... וחששו הגדול היה מחשיפת הרומן...
חיים לא ידע מה לעשות, לדבריו, הוא ישתף את אשתו, כי היא הרבה יותר חכמה ממנו להבין איך הכי נכון לפעול... אם בכלל.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".