רובי קריגר מה"דלתות": "אשמח להופיע עם הולוגרמה של ג'ים מוריסון"

"אני זוכר מהביקור הקודם שלי בישראל הופעה טובה, אבל לצערי הייתי חולה ולא יכולתי לעשות כלום. ביקור ראשון בישראל זו חוויה משמעותית לילד יהודי מקליפורניה. זו אחת הסיבות שבגללן אני שמח לחזור. הפעם אני מתכוון לנצל את הזמן ולהסתובב קצת". כך אומר הגיטריסט רובי קריגר, רגע לפני שהוא נוחת כאן בפעם השנייה עם חברו הוותיק להרכב הרוק המיתולוגי ה-Doors, הקלידן ריי מנזרק.

בעשור האחרון מופיעים השניים בקביעות ברחבי העולם במיטב להיטי הלהקה, כאשר את מקומו של הסולן המיתולוגי ג'ים מוריסון ז"ל (שהלך לעולמו בשנת 71'), ממלאים זמרים אורחים מתחלפים. בשנה שעברה הגיעו לראשונה לישראל, ועכשיו הם חוזרים לענג חובבי נוסטלגיה בקלאסיקות כמו Riders on the storm, Hello I love you, Touch me וכמובן Light my fire - הלהיט שקריגר היה שותף בכתיבתו.

"בוב דילן עצבן אותי עם שירים חדשים ועיבודים לא מוכרים"

"זה לא מופע המיועד להפתיע", מודה קריגר. "אנחנו יודעים בדיוק מה המעריצים רוצים לשמוע וזה מה שניתן להם. לפני כמה שנים הלכתי להופעה של בוב דילן, והוא התעקש לבצע בעיקר שירים חדשים ולשנות לחלוטין עיבודים לשירים המוכרים שלו, וזה ממש עצבן אותי. יש מצב שזה בדיוק מה שהוא רצה, ועדיין זה הרגיש לא הוגן כלפי הקהל".

-אתם מנגנים את השירים האלה כבר 45 שנה. לא מתחשק לכם לפחות להפוך את העיבודים על-פיהם?
"יהיו במופע שירים של ה-Doors שאף פעם לא בוצעו בהופעות עם ג'ים מוריסון, ומדי פעם ננצל מעברים כליים כדי לשלב אלתורים, אבל שם זה נעצר".

קריגר, בן 66 כיום, גדל בלוס-אנג'לס וכילד האזין בעיקר למוזיקה קלאסית וניסה לנגן בחצוצרה לפני שעבר לגיטרה החשמלית. בתקופת לימודיו בתיכון, השתלב בכמה הרכבים מקומיים והתנסה בז'אנרים כמו פלמנקו, פולק, בלוז, ג'אז וקלאסיקות רוק'נרול משנות ה-50' - לפני שהחל את לימודיו באוניברסיטה של קליפורניה בסנטה ברברה. שם הוא פגש לראשונה את הקלידן ריי מנזרק, המתופף ג'ון דנזמור וצעיר כריזמטי יפה-תואר ששאף להיות משורר בשם ג'ים מוריסון. הארבעה הקימו את ה-Doors והשאר היסטוריה. הלהקה הפכה לאחת המצליחות והמשפיעות במחצית השנייה של שנות ה-60', ומוריסון - לאחד המיתוסים הגדולים של הרוק בכל הזמנים.

"כשג'ים היה משתכר היה הופך לאדם הרבה פחות סימפטי"

-נשאלת על זה אלפי פעמים ובכל זאת, איך היה לכתוב שירים עם ג'ים מוריסון?
"ג'ים היה הגדול מכולם, חד וחלק. באופן טבעי אנשים זוכרים את הסמים, השתייה, הנשים והעובדה שמת בגיל צעיר, אבל מעבר לקלישאות של 'כוכב הרוק' הוא היה אחד האנשים המקסימים שפגשתי בחיי. קשוב לכל הערה ופתוח לנסות כל דבר בתהליך הכתיבה והיצירה. מעולם לא הייתה לו פוזה של: 'אני כוכב ויודע הכי טוב'. הבעיה העיקרית שלו הייתה אלכוהול. כשהשתכר היה הופך לאדם הרבה פחות סימפטי. אפילו הסמים לא עשו את זה, כי תחת השפעה היה די נינוח, אבל השתייה הוציאה ממנו אגרסיות קשות".

-יש סיכוי שתחזרו לשתף פעולה עם המתופף ג'ון דנזמור, שהוציא לפני כמה שנים צו מניעה נגדך ונגד מנזרק, אשר מנע מכם להופיע תחת שם הלהקה המקורי?
"מבחינתי הכול פתוח. אני וג'ון לא דיברנו חמש שנים, אבל אחרי פירוק הלהקה אני וריי לא דיברנו כמעט 20 שנה והנה אנחנו משתפים פעולה. אין בינינו קשר יומיומי, בין השאר כי הוא גר בצפון קליפורניה ואני בדרומה, אבל הזמן והגיל ריככו והשכיחו חילוקי דעות ישנים. אם בעתיד תיווצר הזדמנות לעשות משהו עם ג'ון - לא אתנגד".

-לאחרונה חזינו באחד מפלאי הטכנולוגיה, כאשר הראפר המנוח טופאק חזר לחיים כהולוגרמה תלת-ממדית בהופעה של ד"ר דרה וסנופ דוג. הייתם שוקלים אפשרות להופיע לצד הולוגרמה של ג'ים מוריסון?
"האמת שאני וריי דיברנו על זה לא מזמן. אם האיכות תהיה טובה מספיק ותאפשר חוויה אמנותית ראויה - אין סיבה שלא, מה גם שלא נצטרך לדאוג שההולוגרמה תגיע שיכורה להופעה. מה שכן, מישהו שאוהב אותנו מספיק יצטרך לממן פרויקט כזה. הבנתי שד"ר דרה השקיע 3 מיליון דולר מכיסו בהולוגרמה של טופאק.

"עקרונית, אני לא מתנגד לטכנולוגיה ולא חושש ממנה, למרות שרוב החידושים בתחום העשייה המוזיקלית לא שיפרו את איכות היצירה. כיום יש ציוד ביתי זמין לכל מוזיקאי, והאופציה להיחשף לקהל רחב דרך האינטרנט, ועדיין קשה למצוא כיום אמנים עם סאונד ייחודי כמו שה-Doors עשו בשנות ה-60'. ללהקה כמו Muse היה סאונד כזה, אבל רוב המוזיקה שאני שומע כיום לא מחדשת כלום. כולם נשמעים כמו כולם. אולי עוד עשר שנים כבר לא נשמע להקה חדשה גדולה באמת".

"40 שנה אני מנסה להתעלות על מה שעשינו"

-איך משמרים תשוקה ליצירת מוזיקה בסיטואציה כזו?
"כיום אני נהנה מאוד לנגן, גם שירים של ה-Doors בהופעות וגם עצמאית בפרויקטים מוזיקליים שאני מעורב בהם. בתחילת שנות ה-80', עברתי משבר יצירתי של כמה שנים והגעתי למצב שבו לא רציתי לגעת בגיטרה. יצאתי מזה בעיקר בזכות הבן שלי, שהגיע לגיל העשרה ופיתח שאיפות מוזיקליות, וההתלהבות שלו עוררה מחדש גם אותי. בסופו של דבר, פעם בחיים מוזיקאי זוכה להיות חלק מהרכב בסדר הגודל של ה-Doors. ארבעים שנה אני מנסה להתעלות על מה שעשינו וזה כנראה כבר לא יקרה. מה שכן, ייתכן שבשנת 2015, שבה נציין יובל לייסוד הלהקה, נצא לסיבוב הופעות עולמי חגיגי".

-מהו האלבום האהוב עליך של ה-Doors?
"לא אלבום רשמי של הלהקה, אלא פרויקט שהקלטנו בתחילת שנות ה-70' לזכרו של ג'ים. אספנו הקלטות שלו מקריא שירים שכתב והלבשנו עליהן ליווי כלי באולפן. זה היה מיזם אמנותי לחלוטין אבל אני מתרגש ממנו גם כיום".

*רובי קריגר וריי מנזרק יופיעו במוצ"ש, ה-23 ביוני, באמפי פארק רעננה.