_g.jpg)
"האמת שאין לי כמעט קשר אישי עם אמנים בני דורי כמו טום ג'ונס, פול אנקה או טוני בנט", אומר הזמר הבריטי אנגלברט הומפרדינק בראיון מיוחד ל"גלובס", רגע לפני הגעתו להופעה בישראל. "המפגשים הבודדים מתקיימים מאחורי הקלעים במופעי צדקה גדולים, אבל בין לבין כל אחד עסוק בחייו ובענייניו. זה ככה מאז שאלביס פרסלי נפטר. כשהוא היה מרים טלפון כולנו היינו מגיעים ומבלים יחד. הוא היה הדבק שהחזיק את כל החבורה יחד, אבל מצד שני אם אין זמן להיפגש זה אומר שעסוקים, ולהיות עסוקים זה טוב".
המתחרה של טום ג'ונס
בניגוד לפרסומים זו תהיה ההופעה השנייה של הומפרדינק בארץ, אחרי ביקור מוצלח בסוף שנות ה-70', שממנו יש לו זיכרונות חמים גם כיום. "הייתה הופעה נהדרת מול קהל מאוד מפרגן", הוא אומר, "אני מצטער שלקח כל-כך הרבה שנים לתאם ביקור נוסף, אבל אלו החלטות של חברת ההפקות. אני פשוט שמח להזדמנות לחזור".
בגיל 75, עם קריירה שהחלה כבר בסוף שנות ה-50 ובמהלכה מכר 150 מיליון עותקים מאלבומיו, הומפרדינק יכול להרשות לעצמו להתגאות. אם לאמריקאים היו פרנק סינטרה ואלביס פרסלי ז"ל, לבריטים היו טום ג'ונס והומפרדינק יבדל"א. ואם ג'ונס היה הילד הרע האנרגטי ורודף השמלות, הומפרדינק היה הרומנטיקן האולטימטיבי ששר בקול קטיפה מלטף בלדות מחץ כמו "Release me", "After the lovin'" ו"The last waltz"._g.jpg)
הומפרדינק נולד בעיר מדרס בהודו בשם ארנולד ג'יימס דארסי, לאב שהיה קצין בצבא הבריטי ולאם תושבת המקום. כשהיה בן עשר חזרה המשפחה לאנגליה, והוא גדל בעיר לסטר שם החל לגלות עניין גובר במוזיקה. עם זאת, הוא החל להופיע באופן מקצועי רק אחרי ששירת שלוש שנים בצבא הבריטי. "אני לא מצטער לרגע", הוא אומר, "השירות העניק לי משמעת עבודה, תחושת אחריות ואהבת המולדת. דברים שאסור לזלזל בהם".
את השם אנגלברט הומפרדינק אימץ בשנת 65' בעצתו של האמרגן גורדון מילס, שהיה גם שותפו לדירה והחל במקביל לקדם את הקריירה של טום ג'ונס. אנגלברט הומפרדינק המקורי היה מלחין גרמני שחי בסוף המאה ה-19, והלחין בעיקר אופרטות שהמפורסמת בהן הייתה "הנזל וגרטל". מה שלא הפריע לקהל לאמץ בהתלהבות גדולה את הסינגל "Release me" שיצא בשנת 1967, שהה 56 שבועות במצעד הבריטי והפך את הומפרדינק לכוכב על.
"בעבר מנהלים לא ישרים גזלו ממני הרבה כסף"
עד סוף שנות ה-70, עבד ללא הפוגה באולפן ובהופעות, ולמרות שהמבקרים נטו לזלזל בפופ המתקתק ולכנות אותו "בובה של מפיקים", הוא צחק כל הדרך אל הבנק. בשנות ה-80' דעך מעט כוכבו, אך הוא הצליח לשמר גרעין רחב של מעריצים בזכות 200 הופעות בממוצע בשנה ברחבי אירופה, ושיתופי פעולה עם דור חדש של רומנטיקנים בהם דיטר בולן מהצמד "Modern talking".
"אף פעם לא הייתי בובה, אבל היו לי בעבר כמה מנהלים לא ישרים שגזלו ממני הרבה כסף", הוא אומר. "כיום יש לי המנהל האישי הטוב ביותר שיכולתי לבקש: הבן שלי. גם אם הוא גונב ממני, הכסף נשאר במשפחה. בסופו של יום, כשאני מביט על הדרך שעברתי אני מרוצה. אני עדיין מקליט, מופיע, ובעיקר נהנה. מעייף לקיים סיבוב הופעות ארוך ולישון כל לילה בעיר אחרת. לולא הייתי אוהב את זה כל-כך, הייתי מפסיק מזמן".
אנגלברט הומפרדינק בראיון לאלי לפיד - הזמר שניצח את הביטלס
יותר מעשר שנים עברו מאז ההקלטות הראשונות של אנגלברט הומפרדינק ועד ההצלחה הגדולה עם השיר "Release Me" ששהה 6 שבועות במקום הראשון בבריטניה ומכר באותם 6 שבועות 2.5 מיליון עותקים באנגליה בלבד, וכך הפך ללהיט הנמכר ביותר בבריטניה ב1967.
השיר מנע מהתקליטון ה-13 של הביטלס, שכלל את הקלאסיקות "פני ליין" ו"שדות תות לנצח" להגיע למקום הראשון, והביטלס נאלצו להסתפק במקום השני.
הראיון המלא של אלי לפיד עם אנגלברט הומפרדינק ישודר בתוכנית "כל ההתחלות" בשבת 03.12, רשת ב' בשש בבוקר.
