שלומי שבן והפילהרמונית: מופע של שבירת שיאים

לפני שלוש שנים ושלושה חודשים, התזמורת הפילהרמונית של ישראל חגגה 75 שנים להיווסדה בסדרת קונצרטים מחוץ למשכנה הקבוע בהיכל התרבות בתל אביב. נקודת השיא, לפחות מבחינת הקהל הרחב, היה שיתוף הפעולה של התזמורת הוותיקה יחד עם שלומי שבן – בהתחלה בנמל תל אביב, ובהמשך גם בקיסריה. המוזיקאי הצעיר, שהתחנך על ברכי המוזיקה הקלאסית, סיפק בזמנו את הסחורה מול מנויי הפילהרמונית – במופע שאפתני מלא בגימיקים ויזואליים – אבל לא הצליח להסתיר את הלחץ שהוא נמצא בו, ובצדק, אל מול הכבוד הגדול שניתן לו. היום בהיכל תרבות, במגרש הביתי של הפילהרמונית של זובין מהטה, שלומי שבן הוא הכל חוץ מלחוץ – הוא בשיאו, מבחינה מוזיקלית ומבחינת ביצוע – ויותר מזה, הוא משוחרר. אם לפני שלוש שנים זו היתה הופעה של הפילהרמונית עם הופעת אורח של שלומי שבן, שכללה גם ביצועים ליצירות קלאסיות, הפעם זו היתה הופעה של שבן, מלווה בתזמורת סימפונית והפתעות נוספות.

למרות שבחוץ שרר שרב כבד, ורחובות תל אביב השמשיים היו עוד מלאים בריח הזיעה של המרתון, בתוך ההיכל הממוזג שבן דיבר שוב ושוב על כמה שהוא מתרגש להיות חלק מ"הערב הזה" (ספרתי שבע פעמים של השימוש במילה "ערב" באמצע הצהריים) – אבל למרות הטעות בזיהוי שעת היום, הרגש היה אמיתי.

שלומי שבן והפילהרמונית (צילום: שי סקיף, יחסי ציבור ) — שלומי שבן והפילהרמונית|צילום: שי סקיף, יחסי ציבור

כמו נפתלי בנט, שבן לא הגיע כדי להתנצל על המעמד שניתן לו "בערב" הזה, וכמו בקלישאה הידועה – הוא פתח הכי חזק שלו, והמשיך להגביר משיר לשיר. שיר הפתיחה הציג את זמרת הליווי נגה ארז, שנכנסה לנעליים הענקיות של חווה אלברשטיין, לביצוע הדואט "תרגיל בהתעוררות", שבליווי הפילהרמונית הפך למן המנון שהקדים את זמנו. אם למישהו היה חשש שארז הצעירה לא תצליח להתעלות לרמתה של חווה אלברשטיין, הוא זכה לביצוע מרטיט שלא רק שלא נופל מהמקור – אלא אפילו מוסיף לו נופך סקסי יותר. כבר בסיום השיר הראשון נראה שקיבלנו את שיא המופע, אבל מסתבר שלשבן והפילהרמונית, בניצוח דניאל כהן, היו עוד הרבה הפתעות בשרוולים.

אם הכבוד של למלא יומיים ברציפות את היכל התרבות יחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית לא מספיק, שבן זכה לארח את יוני רכטר לאורך כמעט מחצית מההופעה. אחד מהמוזיקאים הכי מוערכים בתולדות ישראל היה שם לא רק כדי לנגן את הדואט המשעשע שהפך כבר לקאלט שמשלב בין "כולם יודעים" של שבן ל"שוב היא כאן" של רכטר – אלא כדי לתת את החותם הסופי למנויי הפילהרמונית שעדיין לא הבינו: אתם צופים בפנומן מוזיקלי.

אך "האורח" המפתיע שהצליח לרגש את כל היכל התרבות וגרם לקהל המדושן של הפילהרמונית לעמוד על הרגליים דקות ארוכות ולהריע בתשואות בכלל לא היה אורח – אלא נגן בס ותיק בפילהרמונית הישראלית. אחד כזה שלא בטוח שתזהו ברחוב, למרות שאת הקול שלו כולכם מכירים. אלי מגן הצטרף לתזמורת הפילהרמונית בתחילת שנות השמונים, אחרי שכבר ייסד שתיים מלהקות הרוק הכי אנדררייטד שהיו כאן אי פעם – כף התקווה הטובה ובעיקר אחרית הימים. מעבר לשירים המפורסמים "בלדה לעוזב קיבוץ" ו"העץ הוא גבוה" שאין ילד בישראל שלא מכיר, הוא חתום על להיטים שמושמעים עד היום בתחנות הרדיו כמו "עד סוף הקיץ". הקונצרט עם שלומי שבן היה, בין השאר, הופעת הפרידה של מגן מהפילהרמונית אחרי 32 שנים.

מגן, חמוש בקונטרבס, קיבל את מקומו הראוי בקדמת הבמה בין פסנתרי הכנף של רכטר ושבן, וביצע את השיר "זו שעה נפלאה" מתוך אלבום המחווה המשותף לחנוך לוין. ההתרגשות ניכרה על פניו, אך זו נעלמה בשיר הבא – "פתחי לי את הדלת", במקור של להקת אחרית הימים. הלחן של זוהר לוי למילותיו החזקות של עמוס קינן הדהדו מפיו של אלי מגן, כשברקע הפילהרמונית יחד עם שבן ורכטר ממלאים את חלל ההיכל באחד הביצועים המצמררים של הערב. המיני-אופוס, באורך של כמעט עשר דקות, זכה כאמור לתשואות סוערות מהקהל, ושבן קרא למגן לשוב למרכז הבמה כדי להשתחוות לקהל המפרגן.

אחרי כל רגעי השיא המרגשים, קשה היה להאמין שהטור דה פורס של הערב עדיין לפנינו. ובכל זאת, בהדרן, רגע לפני ששבן והפילהרמונית היו אמורים לבצע את "אריק" האלמותי (או המייגע, תלוי את מי שואלים), שבן פנה למנצח דניאל כהן וביקש ממנו לבצע במקום את "קחי עוד ואלס" של לאונרד כהן, עליו הם ויתרו בערב הקודם והיו אמורים לוותר גם הערב. כהן הסכים, חצי בחשש, והקהל הרוויח את הביצוע הכי עשיר של הערב, לאחד השירים שלפחות על הנייר אסור לאף בן אנוש לבצע פרט ללאונרד כהן.

בהדרן השני חזר יוני רכטר לבמה למחרוזת שירי ילדים, שהזכירה למי ששכח את העומק הבלתי נגמר של הרפרטואר של רכטר. אם זה לא הספיק, שבן הזכיר לקהל שמדובר ב"יוני פאקינג רכטר שכתב את עטור מצחך". מזל שהם לא החליטו לבצע גם את "עטור מצחך" עצמו, לא היה מקום בקונצרט הזה לעוד רגע שיא. נותר רק לקוות שמישהו הקליט את הקונצרט באיכות גבוהה, וגם מי שלא היה ב"ערב" של צהריי שישי, יוכל ליהנות מהשילוב המוזיקלי הנדיר והעשיר של שבן והפילהרמונית הישראלית.

רשימת שירים

נעימת פתיחה
תרגיל בהתעוררות (עם נגה ארז)
הקסם נגמר
החיים שלי יפים
דיוטי פרי
מותק, את אצלי בראש
האזרח האחד
אני שוקעת... תפוס אותי!
יום יפה (עם יוני רכטר)
שיר אהבה סטנדרטי (עם יוני רכטר)
כבו האורות (עם יוני רכטר ואלי דג'יברי)
כולם יודעים ששוב היא כאן (עם יוני רכטר)
זו שעה נפלאה (עם אלי מגן ויוני רכטר)
פתחי לי את הדלת (עם אלי מגן ויוני רכטר)
הנה בא הסוף
הדרן I
עברנו לצפון
קחי עוד ואלס
הדרן II
קילפתי תפוז (עם יוני רכטר)
שבת בבוקר (עם יוני רכטר)
גן סגור (עם יוני רכטר)
הילדה הכי יפה בגן (עם יוני רכטר ונגה ארז)
איך שיר נולד (עם יוני רכטר)
מגדל הפזמון (עם יוני רכטר)
עד מחר (עם יוני רכטר, ללא הפילהרמונית)