רוג'ר ווטרס הפסיד שוב. זה לא רק ההפסד בקרב הנוכחי במלחמה המייגעת שלו נגד מדינת ישראל (לא בגלל אנטישמיות, מה פתאום רוג'ר, אתה בכלל לא אנטישמי, תמשיך להגיד את זה ובסוף נאמין) או המכתבים האומללים שהוא משגר לכל אמן גדול או קטן שמגיע להופיע בקיסריה, יד אליהו או המתנ"ס של אור יהודה. רוג'ר ווטרס הפסיד הפעם אחלה הופעה, של אחלה להקה, שסיימה את הערב בהדרן מרהיב ומלהיב עם לא פחות מארבעה מוזיקאים ישראלים על הבמה. אגב רוג'ר, טיפ קטן, בפעם הבאה שאתה מבקש מלהקה להחרים הופעה בתל אביב, תבדוק לרגע אם הבסיסט הישראלי שלה לא חלם כל חייו להופיע ביד אליהו, זה יכול לחסוך לך חלק מההשפלה.
הופעת "הפרויקט החי של אלן פרסונס" בהיכל הספורט ביד אליהו התקיימה כמעט חמש שנים אחרי צמד המופעים המצוינים של אותה להקה, עם כמעט אותה רשימת שירים, בהיכל התרבות בתל אביב. אלא שנראה שבמידה מסוימת חמש השנים האחרונות עשו רק טוב לחלק "החי" של הפרויקט של פרסונס, והלהקה נשמעה מדויקת יותר ובכל זאת הרבה יותר משוחררת במקביל.
ההופעה מתחילה בקטע האינסטרומנטלי של "I robot", ולבמה זורמים כל המוזיקאים שישתתפו בהופעה (והם ממש לא מעט) כשאחרון עולה לבמה פרסונס עצמו, עם כרס אימתנית ושיער בצבע פחם שקצת מביך להמשיך לצבוע אותו בגיל 66, אבל לקהל הישראלי זה בכלל לא משנה והוא מקבל את האורח בתשואות. פרסונס מתמקם במן פלטפורמה שמציבה אותו גבוה מעל שאר חברי הלהקה, כמו בהופעות הקודמות בהיכל התרבות לפני חמש שנים. פרסונס שר מעולה את "Don't Answer Me", אבל את רוב השירים הוא ישאיר לשאר חלקי "הפרויקט" – ובסך הכל לא פחות משבעה סולנים שונים ייקחו את המושכות במהלך ההופעה. כולם אגב, עשו את זה מצוין.
אביב גפן מצליח לא להזיק
כמו באלבומים המקוריים, הזמרים התחלפו כמעט בכל שיר. פי.ג'יי אולסון השתלט על "Time" והגיע לגבהים מפחידים כמעט; הגיטריסט אליסטייר גרין לקח את המיקרופון ב-"Breakdown" והפתיע לטובה; הסקסופוניסט טוד קופר הראה שיש לו מה למכור כסולן ב-"Pyschobabble". ואז, ברגע השיא בו הרמקולים התחילו לנגן את הפתיחה המוכרת של "Old and Wise", אלן פרסונס הפתיע והזמין לבמה את אביב גפן, שהדבר הכי טוב שאפשר להגיד על הביצוע שלו זה שהוא הצליח לא לקלקל את השיר, ולמעשה השאיר את הבמה לפי.ג'יי אולסון. אביב, אוהבים אותך, אבל בחיאת – אם אמן כמו אלן פרסונס מזמין אותך לבצע על הבמה את אחד ההמנונים הכי גדולים שלו, לפחות תטרח ללמוד את מילות השיר בעל פה ואל תקריא אותם מדף.
אחרי ההפתעה השנויה במחלוקת של גפן, עלה לבמה אבי סינגולדה, והוכיח שיש לו מה למכור גם בזירה של הגדולים (עם כל הכבוד לשלמה ארצי). סינגולדה הרביץ חיוכים עם הבסיסט של הפרויקט, גיא ארז הישראלי, והשתלט על הקצב של "What Goes Up" כמו הגיטריסט הענק שהוא. ההפתעות לא נגמרו כאן, ולביצוע הלהיט הכי מוכר של הלהקה בישראל, "Eye in the Sky", הוזמנה לבמה מארינה מקסימיליאן שפשוט זרחה בדואט עם פרסונס עצמו מול אלפי הישראלים בהיכל הספורט.
לפני "Games People Play", השיר שחתם את ההדרן ואת ההופעה כולה, פרסונס הודה שוב לקהל הישראלי, ואמר שהוא שמח שהוא הגיע למרות שהיו "גורמים" שלחצו עליו לבטל, אבל הוא אוהב את ישראל ושמח להופיע כאן. האווירה בשיר האחרון, אליו הצטרפו שוב סינגולדה ומארינה (הפעם רק כרקדנית) היתה כבר בסימן חגיגות הניצחון על רוג'ר ווטרס. בפעם האחרונה שהייתה כזאת אווירה סוערת ביד אליהו, דיוויד בלאט עדיין אימן את מכבי תל אביב.
את ההופעה של פרסונס חיממו להקת העיתונאים נאג' חמאדי שמורכבת מאראל סג"ל (ערוץ 20), אור הלר (ערוץ 10), טל לזר (ישראל היום), דרור גלוברמן (קשת ומאקו) והסולן דרור פוייר (גלובס) שעלה השבוע לכותרות לאחר שנפתלי בנט, האיש שדורש שנפסיק להתנצל, דרש ממנו להתנצל ולבסוף הגיש נגדו תביעת לשון הרע על סכום של מיליון שקל. הלהקה, מתוגברת בשתי זמרות ליווי וברוך בן יצחק לבית רוקפור אחד, הפתיעה עם כמה שירים קצביים שהצליחו לעורר קצת את הקהל הרדום שעשה את דרכו לתוך ההיכל שנקרא על שם חברת ביטוח פנסיוני. פרסונס עצמו הודה לנאג' חמאדי במהלך ההופעה שלו – עוד ניצחון קטן לאומה העברית על רוג'ר ווטרס.
רשימת השירים
I robot
Damned If I Do
Don't Answer Me
Breakdown
The Raven
Time
I Wouldn't Want to be Like You
Turn of a Friendly Card 1
Snake Eyes
The Ace of Swords
Nothing Left To Lose
Turn Of A Friendly Card 2
Ammonia Avenue
Luciferama
La Sagarda Familia
Limelight
Don't Let it Show
In the Real World
Fragile
Psychobabble
Old and Wise (עם אביב גפן)
What Goes Up (עם אבי סינגולדה)
Prime Time
Sirius/Eye in the Sky (עם מרינה מקסימיליאן)
הדרן
Doctor Tarr and Professor Fether
Games People Play (עם אבי סינגולדה)
